פסקי דין על דוד שפורקר

9325-02/12 מת     22/03/2012




מת 9325-02/12 מדינת ישראל נ' דוד שפורקר








בית המשפט המחוזי בבאר שבע



מ"ת 9325-02-12 מדינת ישראל
נ' שפורקר(עציר)

תיק חיצוני
:
11/00010454/12




בפני

כב' השופט
נסר אבו טהה

המבקשת
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד הינד נאבלסי


נגד

המשיב
דוד שפורקר
(עציר) - בעצמו
ע"י ב"כ עו"ד מאיר לחן



החלטה
1.
זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, על רקע כתב האישום המייחס לו לכאורה ביצוע עבירה של אינוס לפי סעיף 345(א) לחוק העונשין, התשל"ג – 1977 (להלן:" החוק"), מעשה מגונה לפי סעיף 348 (ג) לחוק,

שביצע לכאורה כלפי המתלוננת ג.ט הלוקה במחלת נפש, מתגוררת בהוסטל שבו עבד המשיב.



2.
בהחלטתי מיום 15.2.12 נקבע כי קיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר נגד המשיב והורתי על הגשת תסקיר אשר יבחן את רמת מסוכנותו של המשיב ואת מסוגלות החלופה המוצעת להציב גבולות להתנהגותו.



3.
תסקיר כאמור התקבל, והשירות התרשם כי החלופה המוצעת (בדמות מעצר בית בבית אחותו ובעלה בדימונה) אין בה כדי לתת מענה הולם. מה גם, השירות מציין, כי בשלב זה המשיב אינו מתאים להשתלב בהליך טיפולי. יחד עם זאת, ציין השירות כי במידה והמשיב יביע נכונות והסכמה להשתלב בהליך כנ"ל וכי תוצע חלופה נוספת, השירות יבחן חלופה כזו.



בדיון שהתקיים ביום 4.3.2012, המשיב הביע בפני
י את נכונותו והסכמתו להשתלב בהליך טיפולי שייתן מענה מתאים לצרכיו. לפיכך, נדחה הדיון ליום 19.3.12 לקבלת תסקיר מעצר משלים.



4.
מהתסקיר המשלים שוב השירות התרשם כי לא קיימת נכונות אמיתית מצד המשיב לבדיקה בנושא הדחפים המיניים שלו וכי קיימת אצלו בעיה בתחום זה. באשר לחלופה בדמות שחרור למעצר בית בבית אחותו – הגב' ציפורה פנקר - בת 66, עקרת בית, ובעלה – שמואל, בן 66, שעבר אירוע מוחי ומתהלך עם מקל – לבני הזוג 5 ילדים נשואים המתגוררים מחוץ לביתם, נכדיהם מרבים לבקר אותם. השירות שוחח עימם, וציין הערצתם למשיב, נוטים לצמצם בהתייחסותם לעברו, נוטים להאשים את המתלוננת באירוע ורואים במשיב קורבן.

השירות מתרשם שאין בחלופה שנבחנה על ידם כדי להציב גבולות להתנהגותו של המשיב,
כך שאין בחלופה שהוצעה כדי לתת מענה הולם לרמת הסיכון המתוארת ולכן נמנע מלבוא בהמלצה לשחרורו של המשיב.



5.
ב"כ המשיב, עתר לשחרר את המשיב לחלופה הנ"ל, וזאת הואיל ומדובר בחלופה הכוללת מעצר בית מלא ובפיקוח של שני אנשים בוגרים, נורמטיביים, המבינים את משמעותם אחריותם כמפקחים וכערבים, ולחילופין בכתובת מגוריו באשדוד בפיקוח רעייתו, בנה הבכור ודודתה שמתגוררים יחד.


באשר להרשעותיו הקודמות של המשיב בתחום המיני – עסקינן בעבירות מהמדרג הנמוך של מעשה מגונה בפומבי, מעשה מגונה במקום ציבורי – משנת 1983, שנת 2000.


באשר לאמירה של קצינת המבחן, כי חלה הסלמה בהתנהגותו המינית של המשיב, תוהה הסנגור כיצד קצינת המבחן הגיעה למסקנה כזו, בעוד עברו הפלילי בתחום המיני כולל שתי הרשעות – הראשונה בגין מעשה מגונה בפומבי משנת 1983, ומעשה מגונה במקום ציבורי משנת 2000.


באשר להעדר נכונות מצד המשיב להשתלב במסגרת טיפולית על רקע בעיות מין, נטען, כי המשיב אינו זקוק לטיפול כזה, אך יהיה מוכן לבדיקה. מה גם, איננו סבור שיש לו בעיה בתחום זה.

עוד נטען, כי קיימות נסיבות רפואיות המצדיקות שחרורו לחלופת מעצר - המשיב בן 59, עבר צנתורים בעבר, האחרון בחודש ינואר 2012 במסגרת מעצרו. עבר בעברו מספר אירועי לב, נזקק למעקב קרדיולוגי, דבר שנבצר ממנו בהיותו במעצר.

ב"כ המשיב הפנה למקרה יותר חמור בבש"פ 9106/09 מדינת ישראל
נ' פלוני – ובית המשפט העליון דחה את ערר המדינה ושחרר את המשיב על אף המלצה שלילית של שירות המבחן.



6.
ב"כ המבקשת מנגד, עתר למעצרו של המשיב עד תום ההליכים, בהתחשב בחזקת המסוכנות הסטאטוטורית הנשקפת מהמשיב בשים לב לאופי המעשה, ניצול מצבה הנפשי של הקטינה וכן היותה שכובה במיטתה, לשם ביצוע זממו, דבר המלמד על רמת מסוכנותו הגבוהה, וביתר שאת, העדר נכונות מצד המשיב להשתלב במסגרת טיפולית על רקע בעייתיות בתחום המיני, כאמור בשני התסקירים שגובשו בעניינו, וכן עברו הפלילי הכולל שתי הרשעות בעבירות של מעשה מגונה בפומבי, אלימות, איומים, מעשה מגונה במקום ציבורי.


עוד נטען על ידי המבקשת, כי בפסיקה נקבע, כי

כדי לדחות המלצה שלילית של שירות המבחן, חייב בית המשפט להציג שיקולים כבדי משקל שינמקו את החלטתו
. לעניין זה הפנה ב"כ המבקשת לבש"פ 4260/10.



7.
מהתסקיר עולה, כי המשיב בן 58, נשוי בשנית ואב לארבעה ילדים, סיים 12 שנות לימוד. לאחר שחרורו מהצבא על רקע בעיות בשמיעה, עבד במספר מקומות עבודה. לפני כעשר שנים החל לדבריו לסבול מבעיות בליבו, עבר מספר צנתורים ואף הוכר על ידי המל"ל כנכה בשיעור 75%. עבר לפני כשנתיים תאונת דרכים קשה. כחודש עובר למעצרו החל לעבוד בהוסטל "נחלים" כמדריך – מקום ביצוע העבירה לכאורה.


השירות שוחח עם האחראי במעצר ונמסר להם, כי המשיב נמצא במעקב רפואי קרדיולוגי ומקבל את הטיפול הנדרש.

השירות שוחח עם המשיב על בעיותיו בתחום המיני, אולם המשיב שלל בעייתיות כלשהי. באשר להרשעותיו הקודמות בעבירות מין, הכחיש את הכוונות המיניות העומדות ברקע לעבירות. יחד עם זאת, הודה כי בשנת 2004, החלו תופעות בהן חש גירוי מיני מוגבר שהתעורר כאשר ישב מול בחורות במהלך נסיעותיו באוטובוסים. הוא תיאר דחפים מיניים והתנהגות בלתי נשלטת שבאה לידי ביטוי באוננות, תוך כדי התעלמות מהסביבה. עוד לדבריו, בשל הבושה שחש, לא ראה צורך בהתערבות טיפולית. עוד לדבריו, בשל אפקט ההרתעה הוא לא ביצע עבירות נוספות במשך כעשרים שנה.

באשר למצבו במעצר, המשיב הביע חשש לבריאותו. השירות שוב מציין ששוחח עם האחראים במעצר שמסרו, כי המשיב מקבל את הטיפול הרפואי לו הוא זקוק. השירות מתרשם, כי חוויית המעצר קשה עבור המשיב. יחד עם זאת, לא התרשם ממצוקה חריגה.

השירות סבור, כי יש צורך לשלבו בטיפול בתחום המיני, אך בשל העדר מודעות והכרה בבעייתיות מצד המשיב, לא ניתן בשלב זה לשלבו בטיפול כאמור.

בנוגע להערכת הסיכון מהמשיב, מציין השירות "הבאנו בחשבון את עברו הפלילי, את התרשמותנו מקיומה של בעייתיות בתחום המיני, את הנסיגה מחד שניכרת ביכולתו לבחון חלקים מכשילים בהתנהגותו ומאידך את התרשמותנו כי קיימת הסלמה בהתנהגותו. כן הבאנו בחשבון את התרשמותנו מיכולתו הגבוהה להשפיע על סביבתו ולגייסה לצרכיו. כל אלו יש בהם להצביע על קיומה של רמת סיכון לחזרה להתנהגות פורצת גבולות. החלופה בבית אחותו בדימונה אין בה כדי לתת מענה הולם לרמת הסיכון המתוארת. העדר נכונות אמיתית ובדיקה בנושא הדחפים המיניים וקיומה של בעייתיות בתחום המיני נמנעים מלבוא בהמלצה בעניינו".

8.
על רקע המתואר לעיל, נותר אפוא לבחון אם יש בחלופה שהוצגה על ידי הסנגור כדי להשיג את מטרת המעצר, דהיינו – לאיין את המסוכנות הלכאורית הנשקפת מהמשיב לשלום הציבור וביטחונו וכן להציב גבולות להתנהגותו.

9.
בפני
י התייצבו אחותו של המשיב ובעלה – ציפורה ושמואל פנקר, והביעו את נכונותם והסכמתם לשמש חלופת מעצר עבור המשיב. מדובר בבני זוג מבוגרים יחסית, לא התרשמתי שבני הזוג מהווים דמות סמכותית ומציבת גבולות עבור המשיב. גם לא התרשמתי שיש בחלופה כזו משום מתן מענה מתאים לצרכיו של המשיב, בשים לב לעברו הפלילי בתחום המיני, על אף חלוף הזמן הניכר יחסית.


בנוסף, נוכח רמת המסוכנות המתוארת בתסקיר, ובעיקר בהעדר מודעות מצד המשיב לצורך טיפולי, חרף הרשעתו בעבר בעבירות בתחום המיני, מעידות על צורך בחלופה הכוללת מענה טיפולי, והצבת גבולות להתנהגותו המינית, משלא קיימת בשלב זה חלופה כאמור, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.


ניתנה היום, כ"ח
אדר תשע"ב, 22 מרץ 2012, במעמד הצדדים.









מת בית משפט מחוזי 9325-02/12 מדינת ישראל נ' דוד שפורקר (פורסם ב-ֽ 22/03/2012)