פסקי דין על חנה נעמה עשת | פסקי דין על משה עשת | פסקי דין על יהודית יפה | פסקי דין על דורון יפה | פסקי דין על ליאור אזולאי |

44262-03/11 א     21/03/2012




א 44262-03/11 חנה נעמה עשת, משה עשת נ' יהודית יפה, דורון יפה, ליאור אזולאי








בית משפט השלום בכפר סבא



ת"א 44262-03-11 עשת ואח' נ' אזולאי




בפני
כב' השופטת מירב בן-ארי


התובעים:

1. חנה נעמה עשת

2. משה עשת


נגד

הנתבעים:

1. יהודית יפה
-
תביעה נדחתה

2. דורון יפה

- תביעה נדחתה

3. ליאור אזולאי



פסק דין



1.
לפניי בקשת הנתבע 3 לדחיית התביעה על הסף.

2.
הבקשה הומצאה לב"כ התובעים ביום 29.1.12, אך לא הוגשה תגובה.

לאחר שב"כ הנתבע 3 ביקש החלטה בהיעדר תגובה, ב"כ התובעים הגיש בקשה למתן ארכה להגשת תגובתו עד ליום 20.3.12. באותה בקשה צוין כי יכול שיש מקום לתיקון כתב התביעה ועריכת שינויים מתבקשים.


בהחלטתי מיום 7.3.12 ניתנה ארכה להגשת התגובה עד ליום 18.3.12, אך תגובה כזו לא הוגשה, אף לא עד היום.

3.
די היה בדברים האמורים כדי לבסס מתן החלטה בהתאם לבקשה, אלא שמאחר שעסקינן בבקשה לדחיית התביעה, מצאתי לנכון לפרט את עיקרי הדברים.

4.
התביעה הוגשה במקורה כתביעה כספית בסך 775,854 ₪ שעניינה הפרת זיכרון דברים שנחתם בין התובעים (להלן: עשת) לבין הנתבעים 1 – 2 (להלן: יפה), למכירת ביתם של עשת.


לפי כתב התביעה, עשת פנו לנתבע 3 (להלן: הנתבע) לקבלת שירותי תיווך למכירת הבית.


ביום 23.3.04 נחתם זיכרון דברים בין עשת לבין יפה, למכירת הבית (להלן:
זיכרון הדברים).


זיכרון הדברים בוטל על ידי יפה, למחרת חתימתו, לאחר שהתברר להם כי על הבית מונה כונס נכסים עובר לחתימתם (מכתבם צורף כנספח ג' לכתב התביעה).


בעקבות פניית יפה, עשת החזירו ליפה את זיכרון הדברים ואישרו כי אין בידם עותקים נוספים של אותו מסמך.
מכתבו של מר עשת, ליפה, מיום 20.3.05 (שצורף לכתב ההגנה של יפה), מאשר כי למעשה זיכרון הדברים בוטל בהסכמה.


בכתב התביעה, עשת טענו כי זיכרון הדברים הופר על ידי יפה באופן חד צדדי וכי לא הייתה ליפה כל סיבה עניינית שלא לקיימו.


באשר לנתבע, עשת טענו כי הוא הפר את הסטנדרט הסביר של מתווך, כאשר לא בדק טרם קבלת הבית לטיפולו את מצבו של הבית מבחינה משפטית.

5.
מכתבי ההגנה שהגישו הנתבע ויפה התבררו הדברים הבאים:


הנתבע תבע את עשת בבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה, ת"ק 761-05, לתשלום דמי התיווך.


בפסק הדין מיום 14.5.05 קבע בית המשפט שזכאותו של הנתבע לדמי התיווך השתכללה מעת חתימת זיכרון הדברים, ואין נפקא מינה לכך שזיכרון הדברים בוטל.


באותו עניין, בית המשפט דחה את טענתו של עשת לפיה גילה את דבר מינויו של כונס נכסים לבית רק לאחר חתימת זיכרון הדברים וקבע כך:


"בית המשפט דוחה את טענת הנתבעים (עשת) כאילו לא ידעו על רישום הערת אזהרה על הנכס שביקשו למכור וכי גילו את הדבר רק למחרת חתימתם על זיכרון הדברים. בית המשפט קובע שטענה זו אינה עומדת במבחן הדין והסבירות...


בית המשפט מקבל את גרסת התובע
(אזולאי) שהנתבע (עשת) הסתיר מפניו ומן הסתם מן הקונה המיועדת של הנכס (יפה) שהוא ידע על רישום הערת האזהרה על רכושו."



תביעת הנתבע דכאן לתשלום דמי תיווך, התקבלה באותו עניין.



עוד ראוי לציין, כי באותה תביעה קטנה העלו עשת את הטענה כי זיכרון הדברים אינו מחייב (בעוד שבתביעה זו – כאמור – טענו היפוכו של דבר).

6.
ביום 23.10.11 התקיים קדם משפט. בדיון עלתה שאלת סיכוייה של התובענה, לנוכח העובדה שעשת הם אלה שלא הודיעו דבר מינויו של כונס נכסים על הבית (קיים מעשה בית דין נגדם). זאת, כאשר מהבחינה המשפטית נכונה טענתם של יפה שעסקינן בעניין מהותי שצריך היה לגלותו, וכאשר אין חולק שזיכרון הדברים בוטל בהסכמה.


לאחר הדיון עשת הודיעו כי הם מבקשים לדחות את התביעה כנגד יפה, ולהותירה נגד הנתבע 3.

7.
הנתבע 3 הגיש בקשה לדחיית התובענה ולחילופין למחיקתה. הנתבע הפנה למעשה בית – דין בעניין, טען להתיישנות, וכן טען כי התובענה אינה מגלה כל עילה שבדין כלפיו. הנתבע הוסיף וציין כי מחדלם של עשת, שנמנעו מלציין את דבר הכינוס – שהיה ידוע להם – הוא זה שהביא להשתלשלות הפרשה, וכן ציין כי מעת שנדחתה התביעה נגד יפה, ממילא בוודאי שאין עילה כלפיו.

8.
דין הבקשה להתקבל.

9.
סעיף 17 לכתב התביעה מגלם את טענותיהם של עשת כלפי הנתבע כדלקמן:


"לא קיים ביחסיו עמם את הסטנדרט הסביר של מתווך סביר, הפר חובות יסודיות בהתנהגות הנדרשת ממנו כמתווך סביר, בין היתר... בכך שלא בדק, טרם שקבל את הנכס לטיפולו את מצבו של הנכס מבחינה משפטית ו/או הציג את הנכס לעיני הקונים כבר מכירה ו/או יצר מצג בפני
התובעים ו/או נתבעים 1 ו- 2 כי אין משמעות לזיכרון הדברים, כי לא הבהיר לצדדים כי משמעות החתימה על זיכרון הדברים משמעה התחייבות מלאה ומחייבת ביחסים שביניהם וגם כלפיו; כי לא קיים את חובת הנאמנות ו/או המקצועיות ו/או תום הלב ו/או התחייבותו על פי כל דין לסייע בקיום העסקה ולא היה די בכך שקשרה
as is
והותיר את התובעים במערכה חשופים אל מול הנתבעים 1 ו – 2.

התובעים יטענו כי לולא עמד המתווך על דרישתו כי ייחתם זיכרון דברים, לא היה נקשר קשר חוזי מחייב בין הצדדים בעת שנחתם ההסכם שביניהם"


10.
סעיף זה, כאשר הוא נקרא לצד עובדות העניין – בכללן מעשה בית דין הקיים נגד עשת, אינו מגלה עילה.


קיים מעשה בית דין לפיו הנתבע זכאי לשכרו כמתווך. באותו

פסק דין
נבלעו כל טענותיהם של עשת באשר לטיפול לקוי או שגוי של הנתבע בעסקה.


יתר על כן: טוענים עשת כי הנתבע לא הסביר את משמעות החתימה על זיכרון הדברים. צירופם של שני אלה: ביטול זיכרון הדברים בהסכמה ומעשה בית דין בתביעות הקטנות, מעלה כי אין כלל עילה בגין טענה זו: זיכרון הדברים הרי בוטל בהסכמה הדדית והתביעה נגד יפה נדחתה, לפי בקשת עשת. ככל שמכוונים עשת לכך שהם חויבו לשלם דמי תיווך בגין זיכרון דברים שבוטל, הרי טענה זו נדונה, ונדחתה, ב

פסק דין
שכוחו מחייב ומשתיק אותם מלהעלות כל טענה בעניין.


קיים מעשה בית דין לפיו האשמה באשר להשתלשלות הדברים שהובילה לביטול זיכרון הדברים מוטלת על עשת, באשר עשת לא גילו את דבר הכינוס, אף שידעו עליו. קיים מעשה בית דין לפיו עשת הסתירו מהנתבע כאן את דבר קיומו של הכינוס.


לבסוף, אציין כי מהפן המשפטי בלבד, אין תוחלת לטענה לפיה מתווך לא בדק מצב משפטי של הנכס מהטעם הפשוט, שאסור למתווך לעשות כן. ממילא, אם הנתבע לא ביצע פעולות משפטיות, הוא פעל כחוק. מכל מקום, בעובדות העניין אין לכך רלבנטיות שכן קיים מעשה בית דין לפיו עשת ידעו על הכינוס.

11.
דומה שב"כ המלומד של התובעים עצמו סבר כי במצב הדברים האמור אין לתביעה תוחלת, ולא בכדי ביקש לשקול את תיקונה.


בקשה לתיקון התביעה לא הוגשה, ובהחלטתי מיום 7.3.12 אף קבעתי כי אף אם נשקלת הגשת בקשה כזו, יש להגיש תחילה תגובה לבקשת הנתבע לדחיית התביעה.

12.
מכל הטעמים דלעיל, ובפרט לאור קיומו של מעשה בית דין ביחסים שבין הנתבע לבין עשת, דין התביעה להידחות על הסף.


עשת יישאו בהוצאות הנתבע בסך כולל של 5,000 ₪.

ניתן היום,
כ"ז
אדר תשע"ב, 21 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 44262-03/11 חנה נעמה עשת, משה עשת נ' יהודית יפה, דורון יפה, ליאור אזולאי (פורסם ב-ֽ 21/03/2012)