פסקי דין על דן פיינגולד | פסקי דין על אלכסנדר פינגולד | פסקי דין על אילנה ביבי

23329-12/11 א     18/04/2012




א 23329-12/11 דן פיינגולד, אלכסנדר פינגולד נ' אילנה ביבי








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



18 באפריל 2012

ת"א 23329-12-11 ביבי נ' פיינגולד ואח'





מספר בקשה:
4

בפני

כב' השופטת נועה גרוסמן
, סגנית נשיאה

מבקשים
1
.
דן פיינגולד
2
.
אלכסנדר פינגולד
ע"י ב"כ עו"ד שגיא


נגד

משיבה
אילנה ביבי
ע"י ב"כ עו"ד נתנאל



החלטה

לפני בקשה לעיכוב הליכים והפניית הסכסוך נשוא התובענה דנן לבוררות.

רקע:

ביום 13.12.11 הגישה המשיבה התביעה כנגד המבקשים, בטענה להפרת הסכם שנחתם בין הצדדים ביום 4.10.10 (להלן: "ההסכם").


ביום 18.1.12 הוגשה הבקשה דנן, לעיכוב הליכים והפניית הסכסוך לבוררות, בטענה כי הצדדים סיכמו במסגרת ההסכם כי סכסוכים שיתגלעו ביניהם, יועברו לבוררות (להלן: "הבקשה").

הבקשה:

המבקשים טוענים כי תביעת המשיבה מתבססת על הסכם העברת בעלות בחברת סיטידנט בע"מ (להלן: "החברה"), אשר בין תנאיו נכללת במפורש תניית בוררות.

המבקשים מפנים לסעיף 6.1 להסכם, הקובע הסכמה מראש לפנייה לאפיק בוררות במקרה של סכסוך:

"כל סכסוך או מחלוקת בין הצדדים יתבררו בדרך של בוררות בפני
בורר דן יחיד, שאילנה ופינגולד יישאו במלוא שכר טרחתו ובמלוא ההוצאות של כל בוררות כאמור בחלקים שווים".


בנוסף, מפנים המבקשים לסעיף 5(א) לחוק הבוררות, תשכ"ח- 1968 (להלן: "חוק הבוררות") הקובע:

5 (א). הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.
המבקשים טוענים כי ההלכה הפסוקה הינה כי יש לעכב את ההליכים המשפטיים במקרה של הסכמה מוקדמת לפנייה לבוררות.

התגובה:

המשיבה טוענת כי הבקשה הוגשה במטרה לנסות להתחמק מתשלום החוב, ולהאריך המועד להגשת כתב הגנה, תוך הפעלת לחץ על המשיבה, על מנת שזו תוותר על הכספים המגיעים לה.

המשיבה מונה את התנאים המצטברים להגשתה של בקשה לעיכוב הליכים והעברת סכסוך לבוררות, כפי שהם מופיעים בסעיף 5 לחוק הבוררות, וטוענת כי המבקשים לא עמדו בשלושה מתנאים אלו-
1.
קיומו של הסכם בוררות.
2.
התובענה שהוגשה לבית המשפט מתייחסת לסכסוך שההסכם חל עליו.
3.
המבקש מוכן גם בשעת הגשת הבקשה לעשות את כל הדרוש לקיום בוררות.

המשיבה גורסת כי המבקשים דרשו מבית המשפט ליתן תוקף למנגנון בוררות מבלי שהצהירו אי פעם על נכונות מצידם לקיים הליך בוררות.

לטענת המשיבה, כאשר שלחה את מכתבי ההתראה למבקשים, בהם ציינה מפורשות כי היא מתעתדת לפנות לערכאות ולהגיש תביעה, לא ביקשו המשיבים להפנות הסכסוך לבוררות.

עוד טוענת המשיבה כי ב"כ המבקשים הוא זה אשר ניסח את ההסכם, והמשיבה אשר לא הייתה מיוצגת, לא הבינה מהות התנאים המופיעים בו.

המשיבה מציינת כי אין לה את האמצעים לניהול בוררות יקרה, שכן כספה, לטענתה, נחמס על יד המבקשים.

התשובה:

המבקשים טוענים כי הביעו נכונות לקיים הליך בוררות, כאשר מיד עם פתיחת ההליכים המשפטיים ביקשו להפעיל את תניית הבוררות הקיימת בהסכם ביניהם.

כן טוענים המבקשים כי התנאים לעיכוב הליכים מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות מתקיימים: יש הסכם בוררות בין הצדדים, התובענה שהוגשה לבית המשפט מתייחסת לסכסוך שההסכם חל עליו, מבקשי עיכוב ההליכים הינם בעלי דין שהם צד להסכם הבוררות, המבקשים ביקשו את עיכוב ההליכים בכתב הגנה/בדרך אחרת ועתרו לעיכוב ההליכים לפני שטען לראשונה לגופה של התובענה.

בתגובה לטענת המשיבה כי לא הייתה מויצגת על ידי עוך דין בעת עריכת ההסכם המבקשים טוענים כי המו"מ בין הצדדים נמשך יותר משנה, ובטרם חתימת ההסכם המשיבה ערכה התייעצויות עם
עורך דינה באשר לנוסח ההסכם.

המבקשים טוענים כי סעיף 6 להסכם, סעיף הבוררות, לא נכלל באופן אוטמטי אלא מדובר בסעיף אשר הצדדים דנו בו לפרוטרוט והוא נכלל בהסכם לאחר הסכמתה המלאה והחופשית של המשיבה.

דיון והכרעה:

כמפורט לעיל, עיכוב ההליכים על פי סעיף 5 לחוק הבוררות, מותנה בקיומו של הסכם בוררות בין הצדדים, ובכך כי מבקש העיכוב היה מוכן לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות והוא עדין מוכן לכך.

אין מחלוקת, במקרה דנן, כי בין הצדדים נכרת הסכם בו נכלל סעיף בוררות הקובע כי במקרה של סכסוך יועבר הדיון לבוררות.

נותר לברר קיומה של מוכנות המבקשים לקיים הבוררות, ושיתוף הפעולה עם המשיבה לצורך קיום הבוררות, וכן את טענת המשיבה כי חתמה על ההסכם ללא יעוץ משפטי ולא הייתה מודעת לקיום סעיף הבוררות בו.

הפסיקה הכירה בבחשיבותם של הסכמי בוררות ונטיתה היא הקפדה על קיומם.
כך ב בש"א (תל אביב-יפו) 23929/08 יהודה ש. לוי נ' אופטיקנה האופטיסטור הראשון בע"מ, תק-מח 2009(1), 4911:

"הפסיקה קובעת, ואין צורך להכביר מילים בעניין זה, כי בהינתן סעיף בוררות בהסכם עליו חתומים שני הצדדים, ייטה בית המשפט להעתר לבקשה למינוי בורר, לפי שבכך הוא מקיים את רצון הצדדים, אלא אם כן הוכחו בפני
ו נימוקים כבדי משקל המצדיקים להמנע מלעשות כן".

ע"א 302/64 יוסף לוי חגיז נ' פאג"י חברה פיננסית בע"מ,
פ"ד יח
(
4) 645, 650 מפי כבוד השופט מני:


"בענין זה נטיית בית-המשפט היא לקיים את ההסכם בין הצדדים (וכי) נחוצים נימוקים כבדי משקל, כדי להניע את בית-המשפט לדחות בקשה למינוי בורר ועל-ידי כך לאפשר לצד אשר הסכים לבוררות להשתחרר מהתחייבותו זו".

הפסיקה קבעה כי רק בהתקיים נימוקים כבדי משקל, יסטה בית המשפט מהקבוע בהסכם בוררות.


בהחלטתה בעניין
רע"א 10723/05
אי.אי.סי.אי. אינטרנשיונל בע"מ נ' אבי גבאי
תק-על 2006(1), 4487 בבית המשפט העליון, הוסיפה והדגישה כבוד השופטת פרוקצ'יה:

"שיקול דעת זה מופעל בהשראת שני ערכים שראוי לקדם בהקשר זה: האחד - ליתן ממשות ותוקף לכוונה החוזית של הצדדים כפי שהיא משתקפת בהסכם הבוררות, ולא לסכלה; והשני - לעודד את הפעלתו של מוסד הבוררות, המהווה חלופה חשובה וראויה להכרעה במחלוקות בערכאות השיפוט. חלופה זו משלבת גמישות בסדרי הדין ולעיתים אף במשפט המהותי, ומאפשרת מיצוי הדיון במחלוקת במהירות, ביעילות ובאמצעות גורמים מקצועיים בעלי מומחיות, שמומחיותם עשויה להיות רלבנטית לענין. העקרונות לפיהם ראוי לכבד הסכמי בוררות, והאינטרס הציבורי לחזק את מוסד הבוררות, הם העומדים ביסוד הכלל כי נדרשים שיקולים כבדי משקל כדי להניא את בית המשפט מלמנות בורר לביצוע הסכם בוררות כאשר הוא מתבקש לכך."
(הדגשה שלי – נ.ג.)

לא מצאתי בטענות המשיבה טיעונים המהויים "שיקולים כבדי משקל", המצדיקים סטיה מההסכם ואי קיום תניית הבוררות.
זאת, לאור הערכים החשובים של מתן קיום ותוקף לכוונה החוזית של הצדדים, והחשיבות שבעידוד מוסד הבוררות.
משגילו בעלי הדין דעתם בעת יצירת ההתקשרות המקורית, כי בסופו של יום, אם יתגלע חלילה סכסוך ביניהם, הם מעדיפים פתרונו באמצעות פנייה להליך בוררות, יש ליתן תוקף לרצון זה.

העדר מענה למכתבי הדרישה, או מענה אשר אינו כולל דרישה להפנות הסכסוך לבוררות, אינו מבסס הטענה כי לא מתקיים התנאי הקבוע לסעיף 5 בנוגע למוכנות הצדדים לקיים הליך הבוררות.

המבקשים העלו דרישה להפנות ההליך לבוררות בהזדמנות הראשונה, ובאופן מיידי לאחר קבלת כתב התביעה, ובכך הם ממלאים את התנאי הנוגע לנכונותם לפנות לבוררות.

באשר לטענת המשיבה כי חתמה על ההסכם ללא נוכחות עורך דין מטעמה ולכן לא הבינה את השלכות סעיף הבוררות בחוזה, אף בנימוק זה אין כדי לבטל את סעיף הבוררות.

פרופ' דניאל פרידמן ופרופ' נילי כהן חוזים כרך ג' תשס"ד – 2003, פרק 21 עמ' 3:

"השאלה באילו נסיבות נכללית התנאים... עקרונית נחתך הפתרון על יסוד השאלה האם תנאים אלה נכללו במסגרת ההצעה. אולם עמדנו על כך שהסוגיה איננה טכנית גרידא וכי מובאים בחשבון שני שיקולים. האחד, הדרך שבה הצד השני הפנה הצד המעוניין בהכללת התנאי את תשומת ליבו של הצד השני לכך שהתנאי מהווה חלק מההצעה.
השני, נוגע לסיבות התנאי. היחס בין שתי הדרישות הפוך. ככל שהתנאי המדובר בו הוא סביר והגיוני יותר, כך ניתן להקפיד פחות על הדרך שבה הפנה הצד המעוניין את תשומת הלב לקיומו של תנאי זה. לעומת זאת, ככל שהתנאי הוא דרקוני יותר ומחמיר יותר בצורה בלתי סבירה עם הצד האחד, כך יידרש הצד המעוניין בהכללתו להבליטו ולנקוט אמצעים מתאימים כדי להביאו לידיעת הצד השני קודם לכריתת החוזה".

לעניינו, סעיף בוררות הינו סעיף סביר והגיוני שנתקלים בו לעיתים קרובות בהסכמים ולא מדובר בסעיף דרקוני המצריך הפנייה או התייחסות מיוחדות. ועל כן, אף אם נכונה טענת המשיבה כי לא התייעצה עם עורך דין לפני חתימת ההסכם אין בכך כדי להביא לביטולן של הסעיף הבוררות, בהסכם.

לאור האמור לעיל, אני קובעת כי יש לעכב ההליכים בתיק, ולאפשר לצדדים לפנות לאפיק הבוררות לשם ליבון המחלוקות ביניהם.

סיכום:

מן המקובץ עולה כי דין הבקשה להתקבל.

אני מורה על עיכוב ההליכים בתובענה דנן וזאת על פי סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968.

מן הראוי שהצדדים יפעלו במשותף ובהקדם למינוי בורר מוסכם. באם הצדדים לא יגיעו
להסכמה בעניין זהות הבורר, יוכל כל אחד מהם לפנות לבית המשפט בבקשה למינוי בורר, במסגרת תיק זה.
המשיבה תשא בהוצאות המבקשות בסך של 2,000 ₪ בתוספת ריבית והצמדה מיום מתן ההחלטה.


ניתנה היום,
כ"ו ניסן תשע"ב, 18 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.


נועה גרוסמן
, שופטת
סגנית נשיאה








א בית משפט שלום 23329-12/11 דן פיינגולד, אלכסנדר פינגולד נ' אילנה ביבי (פורסם ב-ֽ 18/04/2012)