פסקי דין על עוזיאל מזוז | פסקי דין על מדינת ישראל | פסקי דין על כב' השופט (בדימוס) מר מיכה לינדנשטראוס | פסקי דין על מבקר המדינה | פסקי דין על מר תמיר טל |

7897-02/12 סע     15/04/2012




סע 7897-02/12 עוזיאל מזוז נ' מדינת ישראל, כב' השופט (בדימוס) מר מיכה לינדנשטראוס, מבקר המדינה, מר תמיר טל








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

ס"ע 7897-02-12


מזוז נ' מדינת ישראל
ואח'





בפני
:
כב' השופטת
שרה מאירי
-אב"ד
נציגת ציבור עובדים: הגב' שוש הורוביץ
נציג ציבור מעבידים: מר יגאל סעדיה

התובע
:
עוזיאל מזוז


ע"י ב"כ
עו"ד אייל בליזובסקי
ועו"ד נ. רשף

נגד

הנתבעים
:
1. מדינת ישראל
2. כב' השופט (בדימוס) מר מיכה לינדנשטראוס
, מבקר המדינה

ע"י ב"כ עו"ד ג. שילה
3.מר תמיר טל


ע"י ב"כ עו"ד ש. רשף
פסק דין



1.
בפני
נו תובענה למתן סעד הצהרתי ולפיו:

"א.
להצהיר, להורות ולקבוע כי החלטת המשיב
1 (להלן:"משרד המבקר" או ועדת המכרזים"), לפיה המשיב
3 (להלן:"מר טל") הוכרז כזוכה במכרז מספר 9/11 למינוי ראש תחום
תשתיות תקשוב במשרד מבקר המדינה
(להלן:"המכרז") בטלה ומבוטלת בשל פגמים חמורים
שנפלו בה ואשר
עומדים בניגוד לנוהלי
העבודה של ועדת המכרזים של משרד מבקר המדינה
ובניגוד לכללי המשפט
המנהלי וכללי הצדק הטבעי;

ב.
כפועל יוצא, מתבקש בית הדין
הנכבד להצהיר, להורות ולקבוע,
כי המכרז בטל ומבוטל בשל פגמים יסודיים שנפלו בניהולו;

ג.
כן מתבקש בית הדין
הנכבד ליתן למבקש כל סעד נוסף
אותו ימצא לנכון ולצודק בנסיבות העניין."

טוען התובע כי היה אחד מ- 4 המתמודדים במכרז והנתבע
3 ("הנתבע") הוכרז כזוכה, חרף העובדה שציוניו בגליון הציונים נמוכים מציוני המבקש והועדף רק ע"י חבר אחד בועדה (היו"ר).

דרוג המועמדים
עפ"י 6 הקריטריונים
שנקבעו
מראש מהווה השלב המהותי
ביותר במכרז (כפי שציין המבקר, ובדו"ח שנתי
56 ב' לשנת
2005).
סיכום
הציונים חייב להוות חלק מההנמקה הסופית
של ההחלטה.

לאחר הנקוד אמורים חברי הועדה לקיים ישיבה ולבחור הזוכה במכרז, יש לערוך
פרוטוקול
בדיון,
שישקף עקרי הדברים בו, ע"מ לוודא שהשקולים
היו עניינים וראויים .
אסור לועדה לסטות מהנקוד (מהציונים)
אלא אם סיפקה הסבר/נימוקים מיוחדים [סעיף 16 (ז) (4) לנוהל].

אי קיום הכללים מעלה חשש כבד לפגיעה בטוהר המידות
ופוגע
באמון הציבור.

בנקוד
שהוענק לתובע ולנתבע
נפלה טעות
אריתמטית בחישוב ובחישוב נכון, התובע היה המועמד הראוי
והעדיף (בוחן א + ב העניקו ניקוד גבוה יותר לתובע, בוחן ג'
העניק ניקוד גבוה יותר לנתבע ובוחן ד' העניק ציון זהה לשניהם). משסברו חברי הועדה כי הקולות שקולים
(משבשל הטעות,
סברו כי בוחן ד' העניק ניקוד גבוה יותר לנתבע) הכריעה דעתו של יו"ר הועדה (סעיף
16 לנוהל).

בהתאם,
כך החליטה הועדה:
"ועדת
הבוחנים
הגיעה לשיוויון
ובהכרעת
יו"ר הועדה, הועדה בוחרת את תמיר טל לתפקיד ראש תחום
תשתיות
תקשוב. תמיר ענה באופן מיטבי לתיאור המשרה ולכישורים הנדרשים.
הופעתו
בפני
הועדה,
הבעה בע"פ וכושר ארגון וניהול הביאו להכרעה האמורה."
"הועדה מצאה את עוזי מזוז כשיר ראשון למלא תפקיד של ראש תחום תשתיות תקשוב, הן מבחינת ההשכלה,
הן מבחינת
נסיונו, הן מבחינת
ידיעותיו המקצועיות
והוא נופל במקצת
מהמועמד שזכה מבחינת הערכת הועדה".

עולה כי לא התקיים
כל דיון הצבעה, ודאי לא בנוכחות היועץ המקצועי , ולא נרשמה דעת המיעוט.

הועדה החליטה על זכייתו
של הנתבע במכרז ביום
30/10/11. משעיין בפרוטוקול הועדה
והבחין בטעות – פנה
למבקר בהשגה (3/11/11). ביום
11/1/02 השיב מר יונס (שהוסמך
ע"י המבקר) כי לא נפל כל פגם בהצבעת
מי מחברי
הועדה, מסקנה אותה ביסס בעיקר על בירור עם בוחן ד', שהבהיר כי לא היה בטעות האריתמטית לשנות בחירתו בנתבע, משהתחשב בחוו"ד היועץ שסבר כי מקצועית קיים יתרון
לנתבע, והן בהתאם לכישורי הניהול,
מששוכנע כי לנתבע היכולת למלא התפקיד בצורה יותר טובה מהתובע לאור נסיונו הניהולי והופעתו הרהוטה והמקצועית שבלטה באופן משמעותי. (ההדגשות בתביעה).

אין לקבל העלאת נימוקים
בדיעבד (ע"א 700/89 חברת חשמל נ' מליבו בע"מ, פד מז (1) 667) לפתע, "צץ" לו יועץ מקצועי (כשאין לדעת מיהו ומה הייתה דעתו).

התובע
פנה שוב למבקר והנתבע
שלח תגובתו.

משהתובע הוא שנבחר ברוב נקודות
וברוב קולות כזוכה במכרז – יש לבטל החלטת הועדה, ודאי כשעסקינן במשרד המבקר.


הטענות המשפטיות בתמצית:
* הועדה לא הייתה ערה לטעות האריתמטית ומשכך פעלה בצורה שגויה המחייבת בטול החלטת הועדה (עב (חי) 293/02 גויזן נ' לוי, תק-עב 2004 (1) 1582, 1597; ענין חברת החשמל, עמ. 677).

* אם אכן נערך דיון, כטענת המשרד – זהו פגם חמור המחייב כשלעצמו בטול ההחלטה [עת"מ (מחוזי י-ם) 790/06 א. דינמיקה נ' מד"י תק – מח 2006 (4) 4289, 4293; בג"צ 3751/03 אילן נ' עת"א, פד נט (3) 817, 836-7].

* העדר ההנמקה המיוחדת מחייב את בטלות ההחלטה (עע"מ 3813/11 טלדור בע"מ נ' מלם בע"מ, נבו).

* הועדה אינה רשאית לשנות בדיעבד תנאי (הקריטריונים) מתנאי המכרז (הופעה והבעה בע"פ; כושר תכנון ארגון וניהול) והחלטתה לעשות כן בטלה ומבוטלת.
(עע"מ 8696/10 שערי ריבית בע"מ נ' מד"י, נבו; עת"מ (י-ם) 242/01 אורקל נ' מד"י תק-מח 2001 (2) 15193; עת"מ (י-ם) 941/02 אורנים סיילנסר נ' משרד המ"ת, תק-מח 2003 (1) 2762; עת"מ (חי) 4411/07 אמבולנס חדרה נ' מד"י, תק-מח 2008 (1) 2888, 2892).

2.
בכתב תשובתו מ- 5/3/12 טען הנתבע כי דין התביעה להדחות.

2 מחברי הועדה הצביעו בעד התובע ו-2 בעד הנתבע ומשכך, לא נולד הצורך בהנמקה מיוחדת; אך אם יקבע כי נדרש כזה [סעיף 16 ז (4) לנוהל דורש נימוק מיוחד – שעה שרוב/כל חברי הועדה בחרו מועמד שלא קיבל את הציון הגבוה ביותר] אז כזה ניתן בקביעה כי הנתבע "ענה באופן מיטבי לתיאור המשרה ולכישורים
הנדרשים.
הופעתו
בפני
הועדה,
בע"פ וכושר ארגון
וניהול הביאו להכרעה האמורה" ("הנימוק המיוחד").

התובע מנוע מטענותיו, משידע עוד בטרם המכרז כי הועדה אינה אמורה לפרט בפרוטוקול את מהלך הדיון
הפנימי שנערך לאחר מתן הציונים, והסתיר את נוהל רישום הפרוטוקול שצורף
לנוהל המכרז (נוהל
פרוטוקול").
הועדה לא שינתה משקל לכ"א מהקריטריונים אלא פעלה עפ"י הנוהל (סעיף
16 א').
בנוהל הפרוטוקול נקבע כי הציונים אינם חזות הכל (סעיף
14 לנוהל הפרוטוקול; בג"צ 8598/08; ע"ע 621/07 גונן נ' זוארץ, נבו; ע"ע 1279/02 מד"י נ' כרמי, נבו). אל לפרוטוקול להכיל את הדיון הפנימי של חברי הועדה (ענין גונן) תוך שאומצו הוראות
התקשי"ר.

הלכה היא כי אף פגמים מהותיים, בתום לב, אינם מפרים עקרון העל במכרזים שהוא השוויון וההזדמנות
השווה (עע"מ 3190/02 קל בנין בע"מ נ' החברה לטיפול בשפכים, פד"י נח (1) 590; ע"ע
1070/01 שנער נ' נ.ש.מ, נבו).
דיון פנימי נועד לגבש החלטה סופית אצל כ"א מהבוחנים ואח"כ בהצבעה (סעיף 16 ד' לנוהל). ב- 2 הנקודות שהופחתו (בתֹם לב) לתובע (ועדיין
הותירו אותו ביתרון על הנתבע בציון הכללי) – לא הפרו עקרון השוויון/ התחרות ההוגנת ביניהם; משהופיעו בועדה, ידעו מראש על יועץ חצוני
(סעיף 15 ט' לנוהל), כי בסמכות הועדה לקבוע התבחינים
והמשקולות שלהם בהלימה מלאה לתאור ודרישות המשרה (שם, ס' 16 א') וכי הציונים
אינם חזות הכל (שם, ס' 16 ג').
בנימוק המיוחד הנעדר שרירות, יש מענה למטרת המכרז.

באתר האינטרא-נט במשרד ניתן היה לעיין בנוהל ובנוהל הפרוטוקול.
המתמודדים היו צריכים למלא טופס ההרשמה עפ"י הנחיות יונס, בכתב יד בלבד ולא בהדפסה – כשהתובע, בחות"ל מוחלט, הגיש הטופס מודפס וכך הגדיל המקום לקורסים והשתלמויות (מ- 3 משבצות ל- 20, בנגוד ליתר המועמדים) ואת עותק המכרז הגיש רק לאור החלטת ביה"ד מ- 5/2/12, יחד עם טופס ההרשמה.
הועדה התכנסה ב- 30/10/11, ראיינה כל המועמדים. נכחו 4 בוחנים, מזכירה ויועץ חצוני; התנהל דיון פנימי, 2 תמכו בתובע ו- 2 בנתבע. משנוצר תיקו קבעה חוות דעת היו"ר.
מ- 11/1/12 מאייש הנתבע את התפקיד לאחר שמינויו הוקפא לזמן שנדרש למשרד לברר ערר התובע.
כנגד התובע קיים השתק לאור הנטען לעיל, תנאים שידע/ היה עליו לדעת ומשהיה עליו להעלות השגותיו מלכתחילה ולא בדיעבד (בר"מ 6571/05 אהוד מאיר משאבות בע"מ נ' עת"א, נבו; ענין כרמי). בענין גויזן היו
פגמים
רבים בועדה והצטברותם הייתה כדי נסיבות
מיוחדות המשנות נקודת המוצא שבפס"ד גונן ולפיו הציונים אינם חזות הכל. נסיבות פס"ד גויזן שונות לחלוטין מענייננו (יוער כבר עתה – עולה לכאורה כי הנתבע לא היה ער לבקשה לתיקון סופר (סעיף 3 בה) – ראה בתשובתו סעיפים
62 – 67).
המכרז הפנימי התנהל לפי פרק 11.4 לתקשי"ר; הפניית התובע להלכות העוסקות במכרזים מסחריים אינה רלוונטית (ס' 11.465 לתקשי"ר; סעיף 4 לנוהל
פרוטוקול; פס"ד גונן). פרוטוקול הועדה עונה על הקריטריונים
שנקבעו.
הועדה מוסמכת לבכר קריטריונים
מסויימים (ובעניננו העדיפה קריטריונים הרלוונטיים לתפקיד ניהולי).

ההפניה
לפס"ד
שערי ריבית אינה רלוונטית הן משעוסקת היא במכרז מסחרי והן משהקריטריונים נקבעו בדקדקנות ע"מ להגביל שק"ד הועדה.
בענייננו, ההיפך הוא.

לסיכום, משאין
בפני
נו פגם אמיתי היורד לשורשו של ענין (ומשלנתבע לא היתה תרומה לפגמים הנטענים ע"י התובע) ועפ"י הלכת שנער – דין התביעה להדחות.

3.
המדינה הגישה תגובתה לבקשה לסעדים זמניים. טוענת המדינה
כי טענתו היחידה של התובע (הנפרשת עפ"נ עמודים רבים
ובצורות שונות) היא כי יש למנותו למשרה האמורה הואיל והציונים שקיבל
בועדה גבוהים
מאלה שניתנו לנתבע. גיליונות
הציונים
של הועדה הם כלי עזר בלבד (כפי שנקבע בהלכת גונן). כך הובהר גם בהחלטה
בהשגה (8 לתביעה) הועדה מקבלת
החלטה לאחר שחבריה מקיימים ביניהם דיון והליך המכרז אינו עניין ספרתי גרידא, מה גם
שהפערים
בציונים
הם זעירים ולא פער ניכר.
בפני
הועדה עמדו
2 מועמדים טובים באותן המידות ולכן התקשתה הועדה לבחור אחד ובחירתם נחלקה ומשכך, הוכרע ע"י
יו"ר הועדה. הפרוטוקול
נערך כדין ואינו "סטנוגרמה" (פס"ד גונן)
וניתנה בו הנמקה כראוי להחלטה, תוך שצויין כי התובע נופל במקצת מהנתבע.

אף לו היה מדובר בהנמקה חסרה/לקונית – לא היה בכך להצדיק בטול ההחלטה, ודאי לא הכרזה על התובע כזוכה – משמעות סעד כאמור
היא המרת שק"ד הועדה, בניגוד להלכה.

דווקא טענת התובע לבחירה על יסוד ציונים – מובילה להעדר הנמקה כלשהי.

4.
ביום 8/2/2012 התקיים בפני
נו דיון
בבקשה לסעד זמני. הוסכם כי לא תדון הבקשה וההליך העיקרי ישמע ביום 13/3/12. בהתאם נקצב הזמן
לחקירות הנגדיות.

התובע העיד לעצמו.

מטעם המדינה העיד מר שמואל
יונס, משנה למנכ"ל המשרד (אחראי לענייני המינהל; "יונס").

הנתבע העיד לעצמו.

בתֹם הדיון
סיכמו ב"כ הצדדים טענותיהם.

5.
להכרעתנו –

א.
גם בסוקרנו טענות הצדדים – לא פרטנו טענותיהם להשכלה, קורסים, ידע מקצועי נסיון וכיוצ"ב.
היה על הצדדים להדרש לאלה: אלה – בטופס הבקשה, בהצגת המועמדות (ג' לנתבע) והועדה – בבחינתה את המועמדים.
מקומו של ביה"ד בהקשר זה הוא אך לוּ

הובא בפני
נו כי מי מהמועמדים אינו עומד ב"תנאים" המוקדמים או ב"כישורים הנדרשים" למכרז הנדון.
כך, לוּ מי מהם היה חסר נסיון בתכנון,
הקמה ותחזוקה של מערכות תשתיות
והיה בעל נסיון ברפואה/משפטים/ חשבונאות – היה מקום להתערבותנו; אלא,
שאין התובע טוען בהקשר זה.
זו ההלכה דרך כלל, זו ההלכה במכרזים פנימיים לאיוש משרה (הלכת גונן; קל בניין; שנער).
כאן המקום
להתייחס לטענת הנתבע
באשר לאופן בו הגיש התובע מועמדותו בטופס (טופס ההרשמה, ג' לנתבע וההנחיות – ד' לנתבע).

לטעמנו, ככל שהתובע הגיש מועמדותו שלא באופן הראוי – היה על הממונה על משאבי אנוש במשרד להחזיר הטופס לתובע ולדרוש כי יגישו באופן הראוי (ראה גם סעיף
5 ג' סיפא לנוהל).

לעצם הענין, אכן על פניו מתבקש כי הבקשה תוגש בכתב (הגם שלא צויין ב"כתב יד" – אך אף אם כך,
בכך לא מצאנו פגם בבקשה שהגיש התובע שמא, יקל דווקא על הועדה לבחון
נתונים מודפסים...
אף באשר ל"מתיחת" סעיף 4 לבקשה –
כמצויין במכרז עצמו – לטופס הבקשה על המועמד "לצרף מסמך המפרט
את תולדות חייו
ואסמכתאות
לגבי הכישורים
שפורטו לעיל (4 עותקים)" – בהתאם, איננו רואים "שוני" בין צירוף מסמך המונה האסמכתאות
לכישורים
שפורטו לעיל במכרז, ל"מתיחת" סעיף
4, ודאי לא פגם המחייב התייחסות
שיפוטית.
ודאי וודאי כך, משנתנו תשומת לבנו ל"תשומת הלב" שבמכרז עצמו, המאפשר (עד 7 ימים טרם התכנסות הועדה) לצרף חומר נלווה בגין המלצות ואסמכתאות. ואם ניתן הדבר, בהחרגה לכלל בדבר מועד הגשת הבקשה – ודאי כך בתוך
המועד ובתוך הבקשה...


ב.
משקל רב נוטים היינו
ליתן לטענות התובע בבקשה לסעד זמני – וכזה יש ליתן אף בתביעה, העותרת לסעד הצהרתי – ל"ידיים הנקיות"
בבואו של התובע בשערי ביה"ד.
לא בכדי

הפנה הנתבע לנוהל הפרוטוקול, כמופיע אף בקישור שבסעיף 16 לנוהל [הנתבע בתשובתו צרף כנספח ב' הן את הקישור (מסעיף 16 (ו)) והן את נוהל הפרוטוקול] ובדין כך.
לא בכדי האיר עינינו בהקשר זה, שהרי הכיצד נשלים מלאכתנו בהעדר נוהל פרוטוקול?!
אף אין חולק כי התובע (וב"כי) היו ערים לנוהל הפרוטוקול – אף שלא נמצא לו להציגו בפני
נו. די אם נפנה לנספח 7 לתביעה, עמ. 3 סעיף 3, המפנה לסעיף 16 (ה) לנוהל – כדי לדעת כי היה ער גם לסעיף 16 (ו) לנוהל! ודאי כך, לאור טענת התובע (ב"כ) בפני
יתו למבקר (נספח 9 לתביעה, מכתב מ- 11/1/11 סעיף 3 וכן סעיפים
5,7,8,10,11,12,14,15). ודאי וודאי כך, לאור מכתבו מ- 12/1/12 (סעיף
3)!
בנסיבות האמורות, משעסקינן
בהליך בו ביקש אף התובע כי נחיש הדיון בתובענה (כבקשתו מליל הבקשה) – קשה להבין הכיצד לא "נמצא" לו לבקש "לתקן טעות סופר" בתביעתו ולהגיש נוהל פרוטוקול, ודאי לאחר התכתובות הנזכרות בהליך הנדון והדיון מ- 8/2/12 (וכך גם לאור השאלה שהוצגה בח.נ. ליונס; עמ' 22 שורות 6-7).

אין חולק עובדתית כי התובע היה ער לנוהל הפרוטוקול
(כמו גם לנוהל) ולא הייתה לו מגבלה להורידם
מהאינטרא-נט או לקוראם!

ג.
איננו מקבלים גישת התובע העוברת כ"חוט השני" בטיעוניו לפיה, עסקינן בענין אריתמטי ותו לא. מלל רב נשפך בעניין זה בתביעה (ובבקשה) – שלא לצורך.
ענין הטעות האריתמטית הוברר בהשגה. עיון בגיליונות
הציונים מלמד כי גם בוחן נוסף נפל לטעות אריתמטית (אומנם כזו שאינה משנה השוני בניקוד בין התובע לנתבע, אך אף בה יש כדי להשפיע).
מעבר לטענות – הראויות – של המדינה והנתבע בהקשר זה – יש להזכיר כי עולה מ"חוט שני" זה כי די למעשה בתוכנת מחשב משקללת, ותו לא.
אנו סבורים כי יש ערך רב, ודאי כשעסקינן בתחום ניהולי, כמתחייב מתיאור המשרה במכרז – מהתרשמות כ"א מחברי הועדה, מהתרשמות ממכלול הבחינה והמועמדים – ולו מהאופן בו
השיב מי מהמועמדים
לשאלה (גם סתמית...).
לא בכדי הפנו הנתבעים לנוהל, השולל מיניה וביה טענות התובע בהקשר זה והמלמד כי אכן אין לראות בניקוד "חזות הכל".

מעבר לכך כי כך ברור לכל הליך של "ראיון" – די בעיון בנוהל, כדי שלילת טענתו של התובע.
סעיף 10 עוסק בועדת הבוחנים. סעיף
משנה א.א. מציין את תפקידה:
"תפקידה
של ועדת הבוחנים.... באמצעות ראיון מובנה ולעמוד מקרוב על התאמתם .... על בסיס אישיותם, תכונותיהם וכישוריהם...
הועדה בוחרת על פי התרשמותה בראיון והמידע המונח.... כמו טפסי הערכת עובד... המלצות, קורות חיים...". (ההדגשות הוספו).
התובע אינו טוען כי הוצגו לו (או לאחר) שאלות, שלא כמתחייב מההנחיות
הכלליות
לחברי הועדה (כדוגמת סעיף 13 ד', 15 ב).
אגב כך ולמעלה מן הצורך (לאור השאלות שהוצגו בעניין זה) – עולה מח.נ. של יונס ושל הנתבע כי לא חרג מי
מחברי הועדה מכללי האתיקה (סעיף
15 ט')! – הגם
שאין ולו טענה כאמור
בתביעה,
מצאנו להתייחס לכך, משנשאלו
שאלות בהקשר זה מטעם התובע.
ובהקשר זה – לא נהיר מדוע הוצגו ליונס שאלות
בענין משקולות ותבחינים, גם ככל שהתבססו על טענות התובע בתביעה – שהרי במכרז עצמו לא נקבע "משקל" כלשהו לרכיב כלשהו. כך, גם עפ"י
הנוהל (כמפורט בסעיף
16)!

כך, ברי עפ"י סעיף 16 ג' כי גליון הציונים אינו חזות הכל, אלא הינו בבחינת "תומך החלטה" בסיכומי הועדה, וכי רק החלטה חריגה המתעלמת מהציונים מחייבת הנמקה – ואגב כך לא "מיוחדת" אלא מפורטת!

כך עפ"י הנוהל,
מקום בו לדוגמא, מועמד 3 לוּ קיבל בגליון הציונים של כ"א מחברי הועדה, ציון של
6 או ציון של 12 (כשלכ"א מ - 3 המועמדים האחרים היה ציון של לדוגמא, 45 אצל כ"א מהבוחנים) – הייתה מחוייבת הועדה עפ"י הנוהל להנמקה מפורטת.
בענייננו, לא רק שלא התעלמה הועדה מגליונות הציונים
של התובע והנתבע, אלא הייתה ערה לפער נמוך בין הגליונות, ומשכאמור אין האריתמטיקה העיקר אלא ההתרשמות
מהמכלול,
קיבלה החלטה שאיננה חריגה כלל וכלל וממילא, אינה נדרשת להנמקה מפורטת (מיוחדת) וגם אז של רוב חברי הועדה.
עוד יש להעיר כי הן עפ"י ס"ק א' והן עפ"י ס"ק ה' לסעיף 16 – צויין כי במקרה של תיקו, עדיפוּת יש לקולו של היו"ר (בס"ק א' בקביעת המשקולות "קול כפול"
ובס"ק ה' – דעתו מכריעה).
סעיף 16 ג' מלמדנו איפוא כי ההחלטה אינה מתקבלת ע"י מזכיר הועדה, הבוחן
את גליונות הציונים אלא, הציון הוא אחד מגורמי ההחלטה.

ד.
משכך, בחנו אף את סעיף 16 ו',ז' (ובהכרח גם ס"ק ד').
נחה דעתנו כי הועדה ניהלה הפרוטוקול כמתחייב מנוהל פרוטוקול.
ובאשר לנמוקים "לבחירת המועמד הטוב ביותר" – כאלה ניתנו בהחלטה, כעולה מנספח
4 לתביעה.
ובהתייחס לסעיף 16 ז' (4) – משהנתבע לא קיבל הציון הגבוה ביותר מבין
המועמדים ולדעת (לענייננו:) רוב חברי הועדה הוא המתאים ביותר – נדרשה הוועדה לנמוקים מיוחדים בלִוויית הסבר מתאים:



לתובע ניתנו 198.5 נקודות
בגליונות הבוחנים בועדה.


לנתבע ניתנו 194 נקודות בגליונות הבוחנים בועדה.

הפער הוא של כ- 2% מול התובע (במאמר מוסגר, יש טעם בטענה כי יהא זה בלתי סביר, בפער כאמור , להתבסס אך על האריתמטיקה).
משכך, משברור כי ה"שוויון" אותו ציינה הועדה אינו נעוץ "בטעות אריתמטית" (שהרי
אף אם נגרע מהתובע 2 הנקודות, אצל הבוחן שטעה בסיכום
הציון הסופי (בוחן
ד'), הרי
גם אז, נופל הנתבע ב- 2 נקודות מהתובע...
משמע, "השוויון" הוא אך ורק בהערכת הבוחנים, קרי: 2 תמכו בתובע,
2 בנתבע. בשל השוויון האמור הכריעה דעתו של היו"ר כפי שנקבע בס"ק ה'.
נימוקי הועדה פורטו ב- 3 השורות האחרונות לנספח
4 – עפ"י התרשמות הועדה, הנתבע ענה "באופן מיטבי" לתאור המשרה ולכישורים; הופעתו בפני
הועדה, הבעה בע"פ
וכושר ארגון וניהול – הכריעו הכף לטובתו.
ואם היה (ואין לטעמנו), חוסר ודאות מספקת בהנמקה מיוחדת זו – ברורה היא מההנמקה ביחס לתובע,
שנבחר ככשיר ראשון (ולאחר שהועדה מציינת כי כך בשל השכלה/נסיון/ידיעות מקצועיות כהאי לישנא: "נופל במקצת מהמועמד שזכה מבחינת הערכת הועדה" (ההדגשות הוספו).

בהתאם – התקבלה ההחלטה ברוב קולות ונומקה כמתחייב מהנוהל ובאופן
המלמד,
מיניה וביה,
כי עסקינן
בהתרשמות, בשיח שהתנהל
בין חברי הועדה.
אין גם לשכח כי "המקצת" האמור, הפער הזעיר בין
2 המועמדים (מחד – בגליון הציונים ומאידך – "בהערכה") – בא לידי ביטוי גם אצל היועץ המקצועי, שנתן ציוניו ואף בגליון שלו
(שאינו חלק מההצבעה בועדה) קיים פער זעיר בין התובע לנתבע (ואגב כך, ציוני הנתבע פרמטרים "הניהוליים" שצויינו בהנמקתה של הועדה, גבוהים
מאלה של התובע; ראה (ד) – (ו) בנ/2. ).

בניגוד לטענת התובע, לפיה אסור לוועדה לסטות מגליון הציונים – הנוהל דוקא צפה מצב כאמור, התיר קיומו ודרש הנמקה מיוחדת לכך. ובהקשר זה שקול דעת, כמתחייב מאופי המכרז – אינו יכול להיות רק "נקוד".

ה.
השגה –
אף שאין עתירה בהקשר זה בתביעה – מוצאים אנו לציין כי השגת המערער התייחסה אך ורק לטעות האריתמטית.
בהתאם ולאור האמור בנוהל – אין מקום למסקנת התובע בהשגתו (סיפא סעיף
7 לנספח
5 לתביעה), או לעתירה ב' בתביעה (וכך בסעיף
10 לנספח
7).
היות ולכך התייחסה ההשגה – נכון נהג יונס (שהוסמך כאמור ע"י מבקר המדינה
לדון בהשגת התובע) עת בחן הדברים עם בוחן
ד', שהרי יונס לא היה חבר בועדה.
את בחינתו
ואת המענה שקיבל
העלה על הכתב באופן ברור בהחלטתו (בסעיף
5).

משכך ואף שהתייחסותנו היא למעלה מן הצורך – לא נמצא פגם בהחלטה בהשגה זו, או בבדיקתו
של
יונס עם בוחן ד'.

לטעמנו, אין גם פגם בכך כי לא הובא בפני
נו "פרוטוקול" לבדיקה שנערכה לצורך השגה זו,
משהובאו הדברים
באופן ברור ויש בינם לנימוקי הועדה – הלימה.

אין עסקינן "בהנמקה בדיעבד" אלא, הנמקה, לאחר בירור (כמתחייב) בהשגה ומתוכנה.

ו.
לא מצאנו "יד נעלמה"/ שינוי בבחירה בנתבע – משגליון
ציונים אינו הערכה או התרשמות, אלא שקלול נתונים.
כך גם
נכון הפנה הנתבע כי בחירתו
במכרז אינה אלא לתקופת נסיון, ככתוב במכרז עצמו וכעולה מהתקשי"ר!!
כפי שהובהר – אין עסקינן במכרז מסחרי בו הניקוד הניתן יכול שיהא אריתמטי בלבד. עסקינן כאן בהערכה בעניינים שאינם מספריים בלבד, בהם יש משקל
להתרשמות אנושית. ממילא, אין עומדת "המסקנה", שטוען לה התובע בסיכומיו (עמ. 36), שהרי אותו "מקצת" שעולה האחד על האחר – נקבע בהערכת הועדה,
בהחלטתה – ולא במחשבון.


ובהקשר זה – עסקינן
בעובדי מדינה ובמשרד ממשלתי.

לא מצאנו מדוע ייושמו בהליך זה ובמכרז זה – כללים השונים מהמתחייב בכל מכרז במשרד ממשלתי או השונים מהמתחייב בכל מכרז במדינה – אלא, ככל המתחייב מהתקשי"ר /הנוהל הספציפי/ המכרז הספציפי.
יונס בעדותו לא הצביע על פגם
(ודאי לא מהותי) לא בהעדפה משמעותית שטען
להם בשם בוחן
ד' – שהרי
אין עסקינן ב"ציונים", אלא
בהערכה
(ממילא, לא היה מקום להעדת מי מבין חברי הועדה, שהרי בכך היינו פועלים בנגוד לנוהל) ומנגד, אין בפני
נו ולוּ קצה קציהו

של

תמוכין במסקנת התובע בסיכומיו כביכול, נדרש יונס
לבחון "דיון פנימי", או אם מי מהבוחנים שינה דעתו, או האם לפתע השתנו הקריטריונים. ובכלל כך, אין בפני
נו פגם חמור כטענתו (עמ' 37) – ונזכיר כי
הפרוטוקול איננו מצין שוויון בציונים/ בניקוד – אלא שוויון בהערכה/בעמדה/בתמיכה במועמד
(שלא
מושג גם בסיכום נכון
של הציונים).


לענייננו, אין כל משמעות , בכל הכבוד, לדו"ח מבקר המדינה
.

המסד המשפטי הוא המכרז, הנוהל
(ונוהל הפרוטוקול)
ובבחינת
הראיות
שבפני
נו
– מול אלה, שוכנענו כי לא נפל איזשהו פגם, ודאי לא מהותי.
כך או כך, ודאי לא יכלה מסקנתנו להיות כי על ביה"ד להורות
כי התובע זכה במכרז!

עסקינן
בקבלת החלטה
מושכלת בעת שבנבחנו
כל המועמדים – ולא בחישוב
שניתן היה "להותירו" (כגישת
התובע) רק למזכיר הועדה
(במקום לחבריה).
גם אין בפני
נו כי עסקינן בשינוי בשקילות הקריטריונים.
אכן, כסיכומי המדינה, יונס לא העיד כי בוחן ד' העדיף באופן משמעותי את הנתבע, הגם שכך הוצג לו
בשאלות (עמ' 27 שורות 26, 28; עמ' 28 שורה 6). יונס אף לא טען כך בהחלטתו
בהשגה (נספח
8 עמ' 2
סיפא פסקא
3 לסעיף
5) – אלא בוחן ד' אמר כי עמדתו בועדה
הייתה כי הנתבע מתאים יותר לתפקיד
וכי הופעתו הרהוטה והמקצועית בלטה באופן משמעותי.
ואגב כך – כך אמר בוחן ד' ליונס, כי זו הייתה עמדתו
בועדה – וזו ודאי לא מופיעה בגליון
הציונים, אלא הובעה
בשיח שבין הבוחנים!
ולגבי היועץ – איננו רואים פגם בכך
כי היועץ
המקצועי מילא גליון ציונים ואף לא כי לא הובא לידיעת הנבחנים – שהרי לא בחר/ אין הוא חלק מהמחליטים. דוקא הגשת
נ/2 מלמדת יותר מכל כי גליון
הציונים איננו "חזות הכל".

ז.
לסיכום
מששוכנענו כי לא נפל פגם, ודאי
לא פגם מהותי, בועדת הבחינה למכרז הנדון, פגם המאיין את החלטת הועדה – אין לנו אלא לדחות התביעה.

לאחר ששקלנו בקשת הצדדים להוצאות: משהתובע והנתבע עובדי המשרד – לא מצאנו חרף דחיית התביעה, לחייב התובע בהוצאות
המדינה.
נבהיר כי בהקשר זה שקלנו גם ההליך הזמני.

ומנגד, משהנתבע נדרש לייצוג
משפטי ושמנדחתה התביעה – ישא התובע בהוצאותיו בהליך בסך 2,000 ₪, סכום שישולם בתוך 30 יום, אחרת ישא ה"ה וריבית כחוק.
בקביעתנו זו שקלנו גם את העובדה כי התובע והנתבע עובדים יחדיו, וכי עסקינן ב-2 עובדים המועסקים במשרד ממשלתי בתחום אחד ואף חלקו בעת האחרונה (כך או אחרת) תפקידים. מצפים אנו כי ימשיכו בעבודתם במשרד, תוך שיקיימו יחסי עבודה ראויים, כמתחייב מהיותם עובדי מדינה וכי ישכילו לטייב מערכת היחסים ביניהם (ודאי המקצועית) תוך שיניחו "סכסוך" זה מאחוריהם.
ניתן היום,
כ"ג ניסן תשע"ב, 15 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.



נ.צ.: הגב' ש. הורוביץ (ע)

שרה מאירי
,שופטת-אב"ד

נ.צ.: מר י. סעדיה (מ)
נחתם ע"י נציגי ציבור ביום 29.4.12.






סע בית דין אזורי לעבודה 7897-02/12 עוזיאל מזוז נ' מדינת ישראל, כב' השופט (בדימוס) מר מיכה לינדנשטראוס, מבקר המדינה, מר תמיר טל (פורסם ב-ֽ 15/04/2012)