פסקי דין על אבי שמש | פסקי דין על רונן מנשה

35314-12/11 תט     20/05/2012




תט 35314-12/11 אבי שמש נ' רונן מנשה








בית משפט השלום בהרצליה



ת"ט 35314-12-11 מנשה נ' שמש

ת"ט 39406-12-11 מנשה נ' שמש

ת"ט 22776-01-12 מנשה נ' שמש

תיק חיצוני
:
2612561117




בפני

כב' השופטת
לימור ביבי-ממן


מבקש


אבי שמש



נגד


משיב

רונן מנשה


החלטה

בפני
התנגדויות לביצוע שלושה שטרות אשר הגיש המשיב לביצוע בהוצאה לפועל בהרצליה במסגרת תיק 26-1256-11-1 .

1.
השיקים
נשוא ההתנגדות, נמשכו על ידי המבקש לפקודת המשיב ולהלן פרטיהם:
שיק ראשון על סך 200,000 ₪ אשר מועד פרעונו ביום 26.10.2011
שיק שני על סך 775,000 ₪ אשר מועד פרעונו ביום 30.8.2011
שיק שלישי על סך 1,130,000 ₪ אשר מועד פרעונו ביום 30.8.11

2.
אין חולק כי בין הצדדים היתה מערכת יחסים ,אשר תחילתה בהלוואות אשר ניתנו למבקש על ידי המשיב והמשכה בעסק אשר נפתח על ידי שניהם במשותף במסגרתו ניכו שיקים .

השיק הראשון על סך 200,000 ₪ :
3.
לטענת
המבקש, באשר לשיק הראשון על סך 200,000 ₪, הרי שמדובר בשיק בטחון אשר נמשך על ידו לפקודת המשיב במסגרת הלוואה אשר ניתנה לו על ידי המשיב ואשר לטענתו,
כחודש לאחר קבלתה, נפרעה על ידו במלואה במזומן.

עוד טוען המבקש כי לא קיבל את השיק חזרה לידיו במועד הפירעון, בטענות שונות כגון שהשיק לא היה בידי המשיב באותו מועד. לטענת המבקש,נוכח היחסים בינו לבין המשיב, סמך על המשיב ומשכך, לא עמד על השבת שיק הבטחון ואולם, כאמור, אין למשיב כל זכות לתביעה מכח השיק האמור הואיל ונפרע על ידו.
זאת ועוד, המבקש מוסיף וטוען כי מדובר בהלוואה עליה חל חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות , משכך והואיל והמשיב לא פתח ההליכים בהתאם לסעיף 8(א) לחוק האמור הרי שדין התנגדותו להתקבל.

4.
במסגרת חקירתו הנגדית של המבקש בנוגע לשיק זה התברר כי , בניגוד לעסקאות הלוואה אחרות בינו לבין המשיב, אשר לטענת המבקש לוו במסמך כתוב,
הרי שהלוואה זו לא לוותה במסמך כתוב.
נוכח האמור, הרי שלא היה בידי המבקש לתמוך טענתו הבסיסית ולפיה מדובר בהלוואה במסמך או בראייה כלשהי. זאת ועוד, לא היה בידי המבקש להציג כל ראייה בדבר פרעון ההלוואה במזומן כטענתו . זאת אף זאת, אין חולק כי לאחר ביצוע ההלוואה כאמור, לווה המבקש מאת המשיב סכומים נוספים – כיוון שכך, נשאל מדוע המשיך ונתן שיקים לבטחון בגין ההלוואות המאוחרות יותר בשעה שלטענתו שיק זה נשאר בידי המשיב. תשובתו של המבקש לענין זה היתה כי ההלוואה המאוחרת יותר (שאין חולק כי לא היתה היחידה ) היתה על סכום נמוך יותר ואולם, בתשובתו זו של המבקש, אין בה משום תשובה מספקת לתמיהה ולפיה – מדוע אם יש בידי המשיב שיק בטחון לא התנה מתן בטחונות חדשים בגין הלוואות חדשות בהשבת שיק זה ולחילופין מדוע לא הסתמך על שיק זה בעת שקיבל הלוואות חדשות. אציין עוד כי המבקש טען כי לא עמד על השבת השיק הואיל וסמך על המשיב ואולם, באותה נשימה טען כי ההלוואה הנדונה היתה ההלוואה הראשונה אשר נטל מאת המשיב ומשכך, לא ברור מה מקור ההסתמכות הנטענת.
זאת ועוד, אציין כי מהימנותו של המבקש בכל הנוגע לטענותיו הנוגעות להלוואה זו , מוטלת בעיני בספק הן נוכח חוסר הסבירות והתהיות העולות כאמור לעיל והן הואיל והמבקש שינה גרסאותיו במהלך עדותו ואל מול תצהירו – כך, ולשם הדוגמא בלבד -
במסגרת התצהיר טען המבקש כי ההלוואה הנדונה היתה הלוואה שנלקחה לאחר מספר הלוואות ואולם, בחקירתו טען , בניגוד לכך, שההלוואה האמורה היתה הראשונה.

לא למותר להוסיף ולציין כי המשיב לא עתר לתשלום ריבית כלשהי מכח אותה הלוואה נטענת ועתר לתשלום הקרן בלבד לפי סכום השיק בלבד.

בנסיבות אלו, הנני סבורה כי סיכויי ההגנה של המבקש כנגד שיק זה, הינם בבחינת אפשרות רחוקה ויחד עם זאת, על מנת שיהיה לו יומו בבית המשפט הנני מתירה לו להתגונן בפני
השיק ואולם, הרשות להתגונן תותנה בהפקדת פקדון כספי בסך של 100,000 ₪.

שני השיקים האחרים בסכום כולל של 1,905,000 ₪:
5.
באשר לשני שיקים אלו , העלה המבקש, טענות הנוגעות לזיופם . אציין כי במסגרת תצהירו טען
המבקש טענות הן באשר לזיוף חתימתו על פני
השיקים והן באשר לזיוף כלל הכתוב על פני השיקים. אלא שבמסגרת חקירתו הנגדית, חזר בו המבקש מטענתו הגורפת באשר לזיוף חתימתו ואישר כי אינו סמוך ובטוח כי החתימה אמנם אינה שלו. לענין זה העלה המבקש שתי אפשרויות האחת כי חתם על השיקים על החלק ואולם, יעודם היה תשלום חשמל או ארנונה ומשכך, עת מולאו בהם הפרטים האחרים – הרי שאלו זוייפו
והשנייה – כי כלל לא חתם על השיקים אלא שמדובר בחתימה בחריגה מהרשאה של אחר אשר ככלל חתם על שיקים בהרשאתו. נוכח האמור, הרי שהמבקש לא דבק באופן עקבי בטענתו בדבר זיוף החתימה.
יחד עם זאת, באשר לטענה ולפיה כלל הפרטים על פני השיקים זוייפו, הרי שהמבקש עמד על טענתו ולא חזר בו ממנה.

אציין כי המשיב מנגד הפנה
לזהות בין סכום שיק אחד לבין סכום המגיע למשיב במסגרת פירוק השותפות בין הצדדים ובין סכום השיק השני לסכומי שיקים
אשר נוכו על ידי העסק בבעלות הצדדים ואשר המבקש ערב להם לטענתו. מהאמור משתמעת טענתו הנגדית של המשיב ולפיה, השיקים נמשכו כדין , בסכום האמור ומתוך הרשאת המבקש.

6.
בהתאם להלכות הנוגעות לרשות להגן, החלות גם על התנגדות לביצוע שטר, הרי שבשלב זה לא בודק בית המשפט כיצד יוכיח המבקש את טענותיו ומה הן
הראיות שישמשו אותו לצורך המשפט וכן, אין הוא בוחן
את אמיתות הטענות ( אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה תשיעית
עמ' 385) אלא את היותם מעלות טענת הגנה אפשרית מפני התביעה שאינה בגדר הגנת בדים (ע"א 356/85 מגן נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
, פ"ד מא(3) 319 (1987)). הנני סבורה כי על אף התהיות אשר הועלו, הרי שהמבקש במסגרת חקירתו לא חזר בו מטענת הזיוף באשר לכלל פרטי השיק
ולחילופין מטענת אי ההרשאה (אשר נוכח סעיפים 3 (א) ו – 23(א) לפקודת השטרות אף היא בבחינת טענת זיוף). בנסיבות אלו, הנני סבורה כי
התצהיר מעלה הגנה אפשרית בפני
השיקים. נוכח האמור הנני סבורה כי
ראוי לתת למבקש רשות להתגונן ולעמוד על טענותיו בהקשר לשני השיקים האמורים.

סוף דבר:
7.
כנגד הפקדת פיקדון כספי בסך של 100,000 ₪ ניתנת למבקש רשות להתגונן כנגד השיק ראשון על סך 200,000 ₪ אשר מועד פרעונו ביום 26.10.2011

באשר לשני השיקים הנוספים
דהיינו שיק שני על סך 775,000 ₪ אשר מועד פירעונו ביום 30.8.2011,שיק שלישי על סך 1,130,000 ₪ אשר מועד פירעונו ביום 30.8.11 - הרי שניתנת למבקש רשות להתגונן בפני
שיקים אלו בלא תנאי.

8.
בנסיבות האמורות -
התצהיר אשר הוגש במסגרת ההתנגדות
יהווה כתב הגנה.

9.
התיק נקבע לקדם משפט ביום
13/11/12
שעה 10:30.

10.
הצדדים ישלימו את ההליכים המקדמיים בהתאם לתקנות. כל בקשה בעניינים מקדמיים תוגש עד 30 יום לפני קדם המשפט עם העתק במישרין לצד שכנגד שיגיב בתוך 20 יום. הבקשות תידונה בדיון.
ניתנה היום, כ"ח אייר תשע"ב, 20 מאי 2012, בהעדר הצדדים.








תט בית משפט שלום 35314-12/11 אבי שמש נ' רונן מנשה (פורסם ב-ֽ 20/05/2012)