פסקי דין על מ.י. מועצה מקומית ירוחם | פסקי דין על אמנון אהרונוב

2142/08 חעמ     16/07/2012




חעמ 2142/08 מ.י. מועצה מקומית ירוחם נ' אמנון אהרונוב








בית משפט השלום בדימונה



חע"מ 2142-08 מ.י. מועצה מקומית ירוחם
נ' אהרונוב






בפני

שופט אבישי זבולון



בעניין:

מ.י. מועצה מקומית ירוחם



המאשימה



נגד


אמנון אהרונוב



הנאשם


הכרעת דין


הואיל ומצאתי לנכון לזכות את הנאשם מהעבירה שיוחסה לו, הנני מציין
כבר בפתח החלטתי את דבר הזיכוי כאמור ולהלן יפורטו נימוקיי:

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של השלכת פסולת בנין לפי סעיף 7.2
לחוק העזר לירוחם, חוק שמירת הניקיון תשמ"ד-1982, בכך שבתאריך 26/3/08 בשעה 12:30 השליך פסולת בנין לתוך מכולה המיועדת לפסולת ביתית בלבד.

בדיון שהתקיים ביום 19/1/09 כפר הנאשם בעובדות כתב האישום ואמר: "לא הייתי במקום, לא שלי, עד היום יש שם מלא. הייתי בעבודה בבסיס" ולפיכך נקבע התיק להוכחות.

מטעם המאשימה העידו פנחס נבון, ששימש מנהל אגף שפ"ע עובר להגשת כתב האישום וראובן אלפסי, פקח עירוני במועצה מקומית ירוחם. מטעם הנאשם העידו הנאשם בעצמו, אבי חדד-סדרן עבודה בחברת א.ר מטיילי אברהם, ניסים ימין-עובד כנהג טיולית ואסתר דוידוב, אשת הנאשם.

הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.

דיון
כאמור, מטעם המאשימה העידו שני עדים. האחד מנהל אגף שפ"ע והשני עובד באגף שפ"ע אשר רשם
את הדו"ח לנאשם. אין חולק כי איש מהעדים
לא ראה את הנאשם זורק את הפסולת למכולה, אלא ראו את הפסולת מונחת בתוך המכולה(
ר' מוצגים ת/1 , ת/2 ).

ע.ת. 1 פנחס נבון העיד בחקירתו הראשית : "במועד המדובר, הייתי בסיור בסביבות הצהריים, וקיבלתי טלפון מתושב אנונימי שביקש להישאר בעילום שם ואמר לי שהנאשם זורק פסולת בניין בתוך מכולה של אשפה ביתית בחנייה ליד המקלט ליד ביתו. מדובר במכולה המיועדת אך ורק לאשפה ביתית רטובה. נסעתי עם הרכב והגעתי למקום, פתחתי את המכסה ואכן מצאתי פסולת בניין של בלוקים, אבנים וחול....מייד נגשתי לביתו של הנאשם, אני מכיר את הבית ואת הנאשם הרבה זמן. עליתי במדרגות ושמעתי רעשים של שיפוץ, נקשתי בדלת בחוזקה, והנאשם פתח לי את הדלת, ראיתי אותו עם סימנים של אבק, מחזיק שפכטל ביד, אמרתי לו את המילים הבאות: "תפנה את הפסולת שזרקת במכולה אם לא תקבל דו"ח". תגובתו היתה ומה עם הכלבים שאני מתלונן על השכן למעלה, ואכן יש סכסוך שכנים בינו לבין הדייר למעלה ואני עניתי לו שבנושא הכלבים נטפל אבל את הפסולת צריך לפנות וזה לא קשור ויצאתי" (עמ' 1 לפרוטוקול ש'13)

בהמשך נשאל העד בחקירה נגדית האם ראה את הנאשם זורק את הפסולת וענה – "לשאלתך האם ראיתי אותך במקום זורק פסולת בניין למכולה, אני משיב שלא" (עמ' 2 ש' 10)

באמצעות העד הוגש ת/1, בו יש שתי תמונות,שצולמו על ידי עת/2. האחת צילום של עת/1 ליד המכולה והשנייה צילום של הפסולת שהיתה במכולה, חלקה פסולת
בניין וחלקה פסולת רגילה.

עת/2, ראובן אלפסי העיד בחקירתו הראשית כי הוא נקרא למקום על ידי עת/1, שביקש ממנו להגיע ולמלא דו"ח לנאשם. בהגיעו למכולה, הוא ראה ערימת בגדים ולא ראה כלל פסולת בניין ולאחר שהתקשר לעת/1 ואמר לו שאינו רואה פסולת בניין, הגיע ע.ת. 1
למקום ויחד הורידו את הסמרטוטים וגילו
את פסולת הבניין.

עוד מסר העד בעדותו, כי הוא פנה לנאשם וביקש ממנו לפנות את הפסולת ומסר לו התראה, עליה סרב
הנאשם לחתום. מטעם המאשימה הוגש דו"ח הפעולה (ת/3) של העד וכן הדו"ח שנמסר לנאשם (ת/4).

בחקירתו הנגדית הודה עד זה כי לא היו עדים למתן הדו"ח ולצילום התמונות וכן אמר :"לשאלתך האם ראיתי אותך זורק פסולת, אני משיב שלא...לשאלתך ביחס לתיאור העבירה, האם ראיתי אותך משליך פסולת כפי שכתבתי בדו"ח, אני משיב שלא ראיתי אותך, אבל ראו אותך אחרים. קיבלתי מהבוס שלי הודעה שהוא קיבל מאלמוני הודעה ועל סמך זה רשמתי את מה שכתוב בדו"ח." (עמ' 4 ש' 5)

מעדויות המאשימה עולה באופן חד משמעי כי הנאשם לא נצפה שהוא משליך פסולת בניין למכולה, אלא שהפסולת נמצאה במכולה סמוך לביתו.

עוד עולה מהעדויות כי אדם אחר, שביקש שלא להזדהות, ראה את הנאשם משליך פסולת ואולם המאשימה אינה יכולה לבסס אשמה לנאשם על מידע זה, שכן לא זימנה את ה"מודיע" לעדות.

הנאשם העיד בחקירתו הראשית, בין היתר :"באותו היום אני הייתי בבסיס, עם ויזה צבאית ועבדתי והייתי עמוס עם כל הטיולית עם כל הדברים של החיילים, שלושה ימים לא הייתי בבית מהתאריך 24/3/08 מהשעה 08:00 עד ל 26/3/08 בשעה 23:59 כי הייתה הארכה" (עמ' 15 ש' 25) ובהמשך "שאני הגעתי בתאריך 26/3/08, כשנכנסתי למחנה הר צבוע, בסביבות שעה 11:30 אז חזרנו מערוער, בכניסה בבסיס ראיתי בדיוק שיוצא נהג שנמצא עכשיו עד פה שמו ניסים, ועשינו שלום ועברתי...בכניסה לבסיס והוא ראה אותי. באותו יום נסענו מהר צבוע, דרך משאבי שדרה לצומת נגב, שם היו אימונים (שורה 14) לשם הגיע העד ניסים עם טיולית אחרת וחיילים משלו, זה היה בסביבות שעה 13:30 כבר הייתי שם עד 15:30, זה היה בשטח." (עמ' 16 ש' 12)

בהמשך נשאל הנאשם בחקירתו הנגדית, האם בהתאם לויזת העבודה שקיבל, הוא נדרש להישאר בשטח בכל ימי הויזה או שמא הוא יכול ללון בביתו והוא ענה "לא הגעתי הביתה" (עמ' 19 ש' 10).

הנאשם חזר ואמר כי בויזה "צמודה" הוא אינו יכול להגיע לישון בבית ולכן במועד נשוא כתב האישום הוא לא הגיע לביתו.

גרסתו של הנאשם, בנוגע להימצאותו בבסיס ביום האירוע בין השעות 11:30 ועד 15:30 לערך, נתמכה בעדותו של העד ניסים, אשר אישר כי בכניסתו לבסיס פגש את הנאשם ואף בהמשך ישבו שניהם יחד, תוך שהמתינו לסיום התרגיל. העד המשיך והעיד כי הוא זוכר שהנאשם קיבל שיחת טלפון מאשתו,
במהלכה הוא כעס בשל קבלת דו"ח על השלכת זבל.

במהלך העדות ציין העד כי הוא זוכר את האירוע היות ובאותו מועד חל יום הולדתה של אשתו, בהמשך אמר כי מדובר ביום הולדתו של בנו ובסופו של דבר ציין
כי יתכן והתבלבל במועד, אך הוא זוכר שהיה אירוע כלשהו. העד חזר ואמר כי נסיבות האירוע זכורות לו היטב, כי הוא זוכר שהציע לנאשם עזרה בפתרון הבעיה, בדרך של התערבות מול הרשות, כפי שאמר בעדותו:
"אז טעיתי ביחס לתאריכים יכול להיות, אבל את המקרה אני לא שוכח, כי בגללו אני פה, כי אז זה קומם אותי ואפילו הלכתי למועצה, עם רפי פחימה שהיה יועץ ראש המועצה והוא חבר טוב שלי. והוא אמר שזה לא בתחום שלו ולא יודע מה קרה הוא לא חזר אלי". (עמ' 22 ש' 24)

עדותו של העד לא נסתרה במהותה, מלבד הטעות ביחס למועד , אשר ניתן לייחס לגילו של העד ולמרחק הזמן מיום האירוע. יחד עם זאת, התרשמתי מכנות דבריו וכי עדותו אינה מגמתית .


כן התרשמתי כי היכרותם של העד והנאשם אינה היכרות חברית, כי אם היכרות במסגרת עבודתם ותו- לא ולא מצאתי להטיל ספק בכנות דבריו.

כן נתמכה גרסתו של הנאשם באסמכתאות שהוגשו וסומנו כמוצגים. כך למשל, נ/1 שהוא תעודת משלוח לרכב שכור, ממנו עולה כי סוג התעסוקה בה הועסק הנאשם הוא "צמוד", קבלת הרכב בוצעה ביום 24/3/08 שעה 08:00 ושחרור הרכב בוצע ביום 26/3/08 בשעה 23:59.

אמנם על פי מכתב מ-א.ר. מטיילי אברהם (ת/5) ניתן ללמוד כי ישנם מצבים בהם הנהגים יכולים לקבל הפסקה, בהתאם להנחיות הקצין הממונה שלהם, יחד עם זאת לא הוכח כי הנאשם אכן קיבל אישור יציאה להפסקה, זאת ניתן היה לעשות באמצעות זימון הקצין הממונה עליו,
לעדות.

מטעם הנאשם העידה גם אשת הנאשם, אשר העידה כי בזמן האירוע היתה בעבודה וכשהגיעה לביתם בהפסקת הצהריים בסביבות השעה 13:00 ראתה את הדו"ח. עדותה של העדה לא נסתרה, בנוגע להימצאותה בעבודה, יחד עם זאת העדה הודתה כי קראה את פרוטוקול הדיון ואת עדותם של העדים שקדמו לה וכן יש לזכור כי מדובר בעדות של אשת הנאשם ועל כן אין לייחס לעדותה משקל משמעותי.

כאמור לעיל אין מחלוקת כי איש מבין עדי המאשימה לא צפה בהשלכת פסולת הבניין למכולה , כמו-כן, לא נמצא בפסולת עצמה דבר אשר יהה בו כדי לקשור את הנאשם לעבירה הנטענת.
כל שנטען ע"י המאשימה הוא כי באותה עת נצפה הנאשם מבצע עבודות בתוך דירתו.
לא נטען כי נראו סימני פסולת בניין מחוץ לבניין בו מתגורר הנאשם או לחילופין סימני פסולת בניין המובילים מהבניין האמור למכולה אשר נטען כי ניצבת בסמוך לדירתו.

אף מעדות עדי התביעה לא ניתן ללמוד על הודאת הנאשם בפני
הם כי פסולת הבניין אשר נמצאה במכולה, הושלכה על ידו. כך מעדות ע.ת. 1 המעיד כי הנאשם השיב לו ביחס לעניין אחר , בדבר תלונת הנאשם על כלבי השכנים ואילו ע.ת.2
מעיד כי הנאשם התלווה אליו למכולה ועם זאת אין בדבריו כדי להוכיח כי הפסולת הושלכה ע"י הנאשם.
מעדותו של עד זה הוברר כי תיאור העבירה על גבי הדו"ח , נרשם על ידו מפי השמועה בלבד , בהוראת ע.ת. 2, אשר אף הוא פעל בעקבות תלונה אנונימית.
פועל יוצא הוא כי אף לו הייתי מקבל את גרסת עדי המאשימה במלואה , אין בה ראיה של ממש, פרט לראיה נסיבתית בלבד כפי העולה מטיעוני ב"כ המאשימה.



נוכח האמור לעיל, סבורני כי אין לומר שהוכחה אשמתו של הנאשם ברמת ההוכחה הנדרשת, דהיינו מעבר לכל ספק סביר שכן מעדות עדי התביעה
לא ניתן לקבוע באופן ברור וחד משמעי כי הפסולת שנמצאה במכולה ביום 26/3/08, הוא המועד שעפ"י הנטען השליך הנאשם פסולת ונדרש לסלק פסולת זו, היא אכן פסולת שהושלכה ע"י הנאשם.

התוצאה היא איפוא
כי
אני מזכה את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו.

זכות ערעור כדין.

המזכירות תשלח בדואר רשום את העתק הכרעת הדין לנאשם ולב"כ המאשימה.



ניתנה היום,
כ"ו
תמוז תשע"ב , 16
יולי 2012, בהיעדר
הצדדים.











חעמ בית משפט שלום 2142/08 מ.י. מועצה מקומית ירוחם נ' אמנון אהרונוב (פורסם ב-ֽ 16/07/2012)