פסקי דין על רע"א | פסקי דין על כהן | פסקי דין על שורץ | פסקי דין על אהרן כהן נ' אהרון טוביה שורץ |

48308-06/12 רעא     26/07/2012




רעא 48308-06/12 רע"א, כהן נ' שורץ, אהרן כהן נ' אהרון טוביה שורץ








st1\:*{behavior: }
בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

לפני כבוד השופט אהרן פרקש
, סגן נשיאה

רע"א



































48308-06-12




































כהן נ' שורץ




המבקש
אהרן כהן
ע"י ב"כ עו"ד דבלינגר שמואל



נ ג ד

המשיב
אהרון טוביה שורץ
ע"י ב"כ עו"ד ברקוביץ ראובן



החלטה

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ע' שחם), מיום 28.5.12, שדחה את ערעורו של המבקש על החלטת הרשם אורי פוני מיום 22.3.12.

1.
המבקש הגיש נגד המשיב בקשה לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל בפתח תקוה. המשיב הגיש התנגדות בלשכת ההוצאה לפועל ובד בבד הגיש בקשה להארכת מועד ועיכוב ההליכים. ביום 12.2.12 העבירה הרשמת את ההתנגדות לבית משפט השלום בירושלים, אולם קבעה כי לא התקיימו התנאים לעיכוב ביצוע הליכים.

2.
בבית משפט קמא ניתנו החלטות סותרות על ידי שני רשמים, כב' הרשם בן שלו וכב' הרשם אורי פוני, ככל הנראה בשל טעות, כפי שיובהר.
ביום 13.2.12 קבע הרשם שלו, כי המבקש ייתן את תגובתו להתנגדות בתוך 20 יום וכן כי הליכי ההוצאה לפועל יעוכבו, כפוף להפקדת 500 ₪ על ידי המשיב בקופת בית המשפט. ביום 16.2.12 הודיע המשיב לבית המשפט כי פעל בהתאם להחלטתו וביום 20.2.12 חתם הרשם שלו בפתקית: "רשמתי לפניי את ההודעה".
דא עקא, ביום 14.2.12, למחרת מתן ההחלטה על ידי הרשם שלו, דחה הרשם פוני את בקשתו של המשיב להארכת מועד ועיכוב הליכים ונימק את החלטתו. בו ביום, כפועל יוצא מדחיית הבקשה להארכת מועד, הורה הרשם פוני על מחיקת ההתנגדות.

3.
לאחר שבית משפט קמא עמד על טעותו, ביטל הרשם פוני את החלטותיו. ב"כ המבקש הלין על כך שניתנו החלטות סותרות וטען כי דרך המלך היא הגשת ערעור על החלטות הרשם פוני, וכי מחיקת ההחלטות היא מעשה "חסר תקדים ומסוכן", כלשונו. ביום 22.3.12 נתן כב' הרשם פוני החלטה בה הסביר כי: "במועד שבו נתתי את החלטותיי לא הופנתה תשומת ליבי כי התיק הינו בטיפולו של כב' הרשם שלו אשר כבר נתן החלטה בתיק ולפיכך ביטלתי את החלטתי. בנסיבות אלה ההחלטות התקפות הינן ההחלטות שניתנו על ידי כב' הרשם שלו".

4.
על החלטה זו הגיש המבקש ערעור לבית משפט קמא, שכאמור נדחה. בית המשפט נימק החלטתו בכך שמלכתחילה התיק הועבר לטיפולו של גורם שיפוטי אחד, הוא הרשם שלו, והחלטות הרשם פוני ניתנו בחוסר סמכות, ועל כן הן נעדרות כל תוקף. עוד נימק השופט קמא, כי החלטת הרשם פוני לא ביטלה

פסק דין
, כנטען על ידי המבקש, אלא הצהירה על המובן מאליו ונועדה להבהיר את מצב הדברים, על מנת למנוע תקלות נוספות. בית המשפט קמא קבע שבנסיבות אלה לא היה צורך בנקיטת הליך על ידי מי מהצדדים, לרבות הליך ערעור, והרשם היה רשאי לתת את ההחלטה ביוזמתו, עם גילוי הטעות.

5.
על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי, בגדרה תוקף המבקש את פסק הדין בערעור על החלטת הרשם והן את חיובו לשלם למשיב הוצאות בסך של 2,000 ₪. המבקש טוען כי החלטות הרשמים וכן פסק הדין בערעור הצביעו על כשל מערכתי במזכירות בית המשפט, ממנה נבעה שרשרת תקלות, וכי פסיקת ההוצאות נגדו גורמת לכך שהוא הניזוק שצריך לשלם את מחיר הכשל שלא נגרם באשמתו. המבקש חזר על עיקרי טענותיו בפני
בית משפט קמא, לפיהן החלטות הרשם פוני מיום 14.2.12 הן סופיות והדרך היחידה לבטלן היא באמצעות הגשת ערעור. כן נטען, כי החלטת הרשם פוני מיום 6.3.12, שבה הוא מבטל את החלטותיו הקודמות, ניתנה בחוסר סמכות והיא בטלה, ואילו החלטות הרשם פוני מיום 14.2.12 הן התקפות.

6.
לאחר ששקלתי טענות אלה הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות בלא צורך בתשובה, כאמור בתקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.
בקשת רשות הערעור אינה סבה על הכרעה ראשונה של הערכאה הדיונית, אלא על הכרעה שכבר הועמדה פעם אחת לבחינה במסגרת ערעור. הימצאות הסוגיה ב"גלגול שלישי" מצמצמת עד למאוד את היקף ההתערבות של ערכאת ערעור נוספת באותו עניין, וזאת בהתאם להלכת רע"א
103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982) להלן: "הלכת חניון חיפה"). שם נקבע, כי בדרך כלל אין לבעל דין זכות לכך שעניינו יובא בפני
יותר משתי ערכאות, וכי תפיסת יסוד זו חייבת להנחות את הערכאה הדנה בבקשת רשות ערעור על

פסק דין
שניתן בערעור. במקרה כזה "בית המשפט אינו נותן דעתו אך ורק אל מה שנפסק, כדי לבחון אם נכונה ההלכה שיצאה מלפני הערכאה הקודמת, אלא המשקל המכריע מוענק לשאלה, אם יש חשיבות משפטית או ציבורית לכך שדווקא מקרה זה יזכה לבירור שיפוטי נוסף" (עמ' 126). אמת המידה היא, האם השאלה המתעוררת במסגרת הבקשה הנה בעלת חשיבות משפטית, חוקתית או ציבורית בעלת אופי כללי ועקרוני, ושנפקותה חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים לסכסוך.

7.
כלל זה תקף גם בנסיבות שלפנינו, בהן ערכאה זו מתבקשת לקיים "גלגול שני" של ערעור על החלטת רשם של הערכאה המבררת, לאחר שהעניין נבחן כבר פעם אחת במסגרת ערעור. אמנם אותו ערעור נדון בפני
שופט של אותה ערכאה בה מכהן הרשם, אולם כבר הובהר כי "למרות שמדובר במקרה בו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בפני
מותב אחד על החלטה של רשם בבית משפט המחוזי, יש לראות בהן שתי ערכאות נפרדות, ולכן טענתו של המבקש כי יש ליישם אמות מידה שונות בתיק דנן, דינה להידחות" (רע"א
376/07 גולדנברג נ' רובנר (לא פורסם, 14.6.07). ועוד נאמר: "יש להתייחס לבקשה מעין זו שבענייננו ככלל כאל בקשה בגלגול שלישי, שהרי כזאת היא מהותית – שני שופטים דנו בתיק, זה בערעור על זה; ואם כך, אף אם לא היתה כאן 'ערכאה' אחרת בהיבט ה'מוסדי', שכן שניהם דרים תחת קורת גגו של בית המשפט המחוזי, הנה במובן המהותי, והוא עיקר, היתה גם היתה ערכאת ערעור" (רע"א
6520/05
kirkham holdings limited

נ'
albany park limited
(לא פורסם, 18.8.05).
עיקרון זה חל ביתר שאת לגבי

פסק דין
כמו זה שלפנינו, הפותח את ההליך לדיון מחודש ואינו מונע בעד המבקש את הוכחת תביעתו. "כאן השיקול שבית משפט השלום טרם סיים את מלאכתו ומדובר ב

פסק דין
שעדיין אינו מכריע בזכויות בעלי הדין הוא בעל חשיבות רבה ומקטין עוד יותר את הסיכוי שבית המשפט ייעתר לבקשה" (ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד (תשנ"ט) בעמ' 180-181).
אף לא אחת מטענות המבקש מעוררת שאלה החורגת מהסכסוך הפרטני שבין המבקש לבין המשיב והעונה על המבחן שנקבע בהלכת חניון חיפה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".

8.
הוא הדין לשאלת הוצאות המשפט שהוטלו על המבקש. בידוע הוא כי בית משפט שלערעור אינו נוהג להתערב בפסיקת הוצאות של הערכאה הקודמת אלא במקרים חריגים שבחריגים. אם כך בערעור בזכות, על אחת כמה וכמה שכך בבקשה להרשות הגשת ערעור בסוגיה זאת (רע"א





































































9102/11




































































אור לאור בע"מ נ' קרויזר
(לא פורסם, 23.12.11)
; ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק", פ''ד ס(1) 391 (2005)).

9.
למעלה מן הצורך, אף לגופו של עניין יש לדחות בקשה זו. התיק הוקצה לרשם שלו, שנתן החלטתו יום לפני החלטותיו של הרשם פוני, אשר למחרת נתן החלטה הפוכה - בטעות. משעמד הרשם פוני על טעותו, תיקן את המצב והעמיד את הדברים על מכונם וביטל את החלטותיו, שכן אין שתי ההחלטות ההפוכות שניתנו על ידי שני הרשמים יכולות לדור יחדיו. בית המשפט יכול וצריך לתקן טעויותיו, ואין בכך פגיעה בזכויות מי מהצדדים. הרשם המלומד היה רשאי לבטל החלטתו משהתבררה לו טעותו, ואין מקום לטענת המבקש כי רק בהליך ערעורי ניתן היה לבטל ההחלטה הראשונה של הרשם פוני מיום 14.2.12. גם אם אירעה תקלה במערכת ובקשת המשיב הובאה בשנית לפני הרשם פוני, שנתן החלטתו לאחר שכבר ניתנה החלטת הרשם שלו, תוקנה תקלה זו על ידו, ולא היה מקום להתרעמותו של המבקש בדרך של הגשת ערעור על ההחלטה המבטלת של הרשם פוני. על אחת כמה וכמה לא היה מקום להגשת בקשת רשות ערעור זו.

10.
מן הראוי היה לחייב את המבקש בהוצאות אף בהליך זה לטובת אוצר המדינה עקב בזבוז זמנו של בית המשפט בהליך סרק. עם זאת, לפנים משורת הדין, ומשלא מצאתי מקום להתערב בפסיקת ההוצאות בערכאה קמא, אני פוטר את המבקש מתשלום הוצאות בהליך מיותר זה.


מטעמים אלה, הבקשה נדחית ללא צו להוצאות.
הפקדון שהפקיד המבקש בקופת בית המשפט יושב לו באמצעות בא כוחו.

המזכירות תשלח העתקים לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, ז' מנחם-אב תשע"ב, 26 יולי
2012, בהעדר הצדדים.










רעא בית משפט מחוזי 48308-06/12 רע"א, כהן נ' שורץ, אהרן כהן נ' אהרון טוביה שורץ (פורסם ב-ֽ 26/07/2012)