פסקי דין על לוי ניר לוי ניר |

18592-09/12 עפת     11/10/2012




עפת 18592-09/12 לוי ניר לוי ניר נ' מדינת ישראל




לך






בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים

עפ"ת 18592-09-12 לוי ניר נ' מדינת ישראל



11 אוקטובר 2012




בפני
כב' השופט רענן בן-יוסף


המערערים

לוי ניר לוי ניר


נגד

המשיבים
מדינת ישראל









<#2#>
נוכחים:
המערער וב"כ עו"ד לוי
ב"כ המשיבה עו"ד זלצברג



<#3#>
פסק דין


בפני
ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה תל אביב יפו (כב' השופטת ש. קריספין אברהם), אשר לאחר שמיעת ראיות הרשיעה את המערער בכך שנהג בשכרות בחוצה של עיר.

על פי כתב האישום, השכרות הוכחתה בסירובו של המערער לשתף פעולה עם דרישת השוטרים לעבור בדיקה במכשיר הינשוף. בית משפט קמא לאחר שמיעת הראיות ייאמר, הרשיע את המערער גם על סמך הראיות הנובעות מחזקת הסירוב אך גם על סמך כלים ראייתיים נוספים שבאו בפני
ו.

בגוזרו את דינו של המערער, פסק לו בית משפט קמא קנס של 2500 ₪, פסילה ומאסר מותנים ל-6 חודשים לשלוש שנים ופסילה בפועל של שרשיון הנהיגה למשך 36 חודשים בניכוי פסילה מינהלית. הערעור הוא על פסק הדין כולו.

לענין הכרעת הדין אומר, שאין ערכאת הערעור יכולה להתערב בתוצאה הסופית מקום שבאו בפני
בית משפט קמא ראיות ישירות להוכחת סירובו תוך שבית משפט קמא בהכרעת הדין נדרש לכל אשר צריך להוכיח על פי סעיף 64 לפקודת התעבורה בענין השכרות, וכן לראיות נוספות, ראיות נסיבתיות להוכחת השכרות כפי שפירוט בעמוד 8 רישא להכרעת הדין באומרו ש"הנאשם הודה בשתיית כוס בירה עובר לנהיגה, נמנע מלהביא לעדות את חבריו... כשל בכל מבחני הביצוע שנערכו לו... נדף ריח חזק מאוד של אלכוהול מפיו".

ב"כ המערער בערעורו מבקש שייקבע שמקום שבכתב האישום לא מצויינות ראיות נוספות שיש בהן כדי להביא לתוצאה הסופית, אין בית ה משפט יכול להסתמך על אותן ראיות אם הוא לא עושה שימוש בסעיף 184 לחסד"פ [נוסח משולב] תשמ"ב-1982 ואינני מסכים עם גישה זו. בפרק העובדות של כתב האישום די בעבירה מסוג זה שהנאשם שיכור היה בנהיגתו, דרכי הבדיקה והגילוי של השכרות עניינם כבר בראיות שאין מקומן בהכרעת הדין ואם
נכתב בכתב האישום שהשכרות היא מחמת סירוב, עסקינן בתוספת שאיננה מתחייבת.

כל קביעות העובדה של בית משפט קמא באשר לממצאים המוכיחים שכרותו של המערער, בוססו על עדויות השוטרים שבאו בפני
ו, שוטרים שעדותם היתה נתונה לחקירה נגדית על ידי סנגור והממצאים הם ממצאים שאין מקום להתערב בהם.
אפנה לענין קביעות העובדה לת/7 באשר למאפיינים ולהתרשמות של השוטרים, לרבות הודאה של המערער כי קודם לנהיגה שתה.
הערעור על הכרעת הדין דינו דחיה.

באשר לגזר הדין, עסקינן, כך הנני מסכים, בהיבט הפסילה בפועל בנסיבות בהן מדובר במערער הנוהג משנת 2002 ולחובתו גליון הרשעות המחזיק 6 הרשעות קודמות בענישה חמורה. למרות זאת, על פי ההלכה הפסוקה, באשר למקרים בהם תתערב ערכאת הערעור בענישה המוטלת על ידי הערכאה הדיונית, אין מדובר במקרה המצדיק התערבות. יש לזכור, כי בית משפט קמא כתב, ובצדק, גם על פי דעתי, שמקום שסירוב לשתף פעולה עם בדיקת שכרות ובין הנימוקים לקביעת השכרות, אזי יש לצאת מההנחה שהשכרות היתה בדרגה גבוהה.

באשר לשאלה אם מתחם הענישה ההולם שקבע בית משפט קמא הוא נכון, כלומר 24 חודשי פסילה בפועל עד 48 חודשים, אינני מוצא מקום לקבוע שמדובר במתחם שאינו ראוי כאשר הרף התחתון הוא פסילת מינימום.
הערעור נדחה.

<#4#>

ניתן והודע

היום כ"ה תשרי תשע"ג, 11/10/2012 במעמד הנוכחים.




רענן בן-יוסף
, שופט




הוקלד

על

ידי

אורלי

בן
-
שלום






עפת בית משפט מחוזי 18592-09/12 לוי ניר לוי ניר נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 11/10/2012)