פסקי דין על שפורקר פנחס | פסקי דין על חב' חקר הימים והאגמים לישראל בע"מ

1198/99 עב     31/01/2002




עב 1198/99 שפורקר פנחס נ' חב' חקר הימים והאגמים לישראל בע"מ




1
בתי המשפט
עב 001198/99
בית הדין האזורי לעבודה באר-שבע
31/01/2002

כבוד השופטת רות בהט

בפני
:
שפורקר פנחס

בעניין:
התובע
רוני מרציאנו - מזכיר אגוד מקצועי
ע"י ב"כ
נגד
חב' חקר הימים והאגמים לישראל בע"מ
הנתבעת
מלכיאלי

ע"י ב"כ עוה"ד
פסק דין
העובדות:
זוהי תביעה לתשלום בגין שעות נוספות ולפדיון ימי חופשה.
במהלך הדיון המוקדם שהתקיים בפני
כב' הרשמת הגיעו הצדדים למוסכמות ולפלוגתאות כדלהלן:

רשימת המוסכמות:
1. התובע עבד בשירות הנתבעת החל מ- 12/95 ועד ל - 10/98.
2. התובע התקבל לעבודה בשירות התנבעת כמסגר - רתך.

רשימת הפלוגתאות:
1. מה הייתה הגדרת משרותיו ו/או תפקידו של התובע בשירות הנתבעת?
2. האם עבד התובע בשירות הנתבעת כטכנאי תורן או שומר בנוסף למשרתו הרגילה ואם כן באיזה היקף?
3. האם זכאי התובע לתשלום עבור עבודתו כטכנאי תורן או כשומר, כמשרה נפרדת או כשעות נוספות על בסיס שכרו במסגרת משרתו הרגילה כמסגר - רתך?
4. מה הסכום לו זכאי בגין עבודה זו? האם קיבל את כל התשלומים להם הוא זכאי או שמא זכאי הוא להפרשים ובאיזה סכום?
5. האם זכאי התובע להפרשי תשלום בגין עבודתו בשבתות וחגים ואם כן - לכמה?
6. האם פנה התובע לנתבעת בדרישות לתשלום שכר על בסיס שכרו הרגיל עוד בתקופת עבודתו, ואם לא - האם מנוע או מושתק התובע מלתבוע תשלום על בסיס שכר זה כיום?
7. האם הציג התובע בפני
הנתבעת מצג שווא בנוגע לעלויות עבודתו בנתבעת במסגרת הליך זה?
8. האם זכאי התובע לפיצוי הלנת שכר או שמא התיישנה תביעה זו או שזכאית הנתבעת לביטולם או הפחתתם?

עדי התביעה:
עד תביעה מספר 1 מר יבגני מוגנבסקי ציין כי עבד בנתבעת בתפקיד חשמלאי לבד מעבודתו כחשמלאי ביצע עבודות שמירה כפי שיפורט להלן ולא במקום. העד מציין כי בלא הכשרה לא ניתן לבצע עבודה זו.
במסגרת עבודתו כשומר דאג כי לדגים מסופקים מים וחמצן וכי המכשירים והמכונות יעבדו בצורה תקינה וללא תקלות. בעת הצורך היה עליו לתקן תקלות אלה.
שכרו עבור שעות השמירה היה בתחילה 16 ₪ לשעה (שכר מינימום) ולאחר שעזב את עבודתו דרש הפרשים. העד ציין כי על פי חישוב שערך ציין הפרשי שכר להם היה זכאי; לאחר דרישה קיבל את שכרו. התשלום בגין עבודת השמירה כונה "תוספת מיוחדת" ולא היה פירוט של השעות בהן עבד כשומר.

התובע העיד אף כי עבד בשירות הנתבעת כשלוש שנים ופוטר. מקצועו היה מסגר - רתך ואיש אחזקה.
מעבר לעבודתו הרגילה עבד כטכנאי תורן (או כשומר לפי הגדרת הנתבעת). במסגרת עבודה זו צריך היה לבצע עבודות טכניות בעת תקלות.
התובע מציין כי הפסיק לעבוד כשומר טרם פיטוריו, שכן הנתבעת סירבה לשלם לו גמול שעות נוספות.
כשומר דאג לכך כי מערכות ומשאבות יזרימו מים וחמצן לדגים , כי לא יהיו סתימות ובעת הצורך היה עליו לפנות לחשמלאי ולאתר התקלה באמצעות הטלפון. התובע מכחיש את טענת הנתבעת כאילו הוא זה שרצה בעבודות השמירה ומציין כי מנהל המכון, מר חרמוני ביקש אותו לעבוד כשומר, לאור היותו עובד אחזקה והיכרותו את המערכת.
עת התברר לו כי שכרו בגין עבודות השמירה אינו תואם את שכרו השעתי בעבודתו הרגילה, פנה למנהל הנתבעת בדרישה לקבלת השכר. הוא פנה בכתב לנתבעת 4 או 5 פעמים, ונענה בשלילה.
בשלב מסויים פוטר, ובהתערבות מועצת הפועלים שב לעבודתו, אם כי נאמר לו על ידי המנהל החדש אורן פלד כי יעבוד זמן מוגבל.
חישוב הפרשי השכר המגיעים לו מבוסס על דיווח השעות נוספות שלו כפי שרשמו.
התובע מציין כי הוא חתום על הסכם אישי הכפוף לתקנון עובדי שירות המדינה.
בפעם האחרונה פוטר על רקע חשד לעבירה פלילית בגין גניבת דגים ממנה זוכה לאחר כשנתיים.

עדי הנתבעת:
מטעם הנתבעת העיד מר אורן פלד, מנהלן ואחראי מכשיר בנתבעת, שהינה חברה ממשלתית הממומנת מכספי ציבור.
עבודתו כמנהלן כוללת קליטת עובדים, דיווח שעות עבודה וביצוע עבודה. כן היו פונים אליו בענייני שכר ובשאר בעיות הפרט.
מר פלד מציין כי התובע פוטר בסוף 1998 עקב חשד לגניבת דגים וחבלה בעבודה השוטפת, האירוע התרחש בעת שהוא שהה בחו"ל.
הנתבעת התלוננה במשטרה ונפתח כנגד התובע הליך פלילי.
הצורך בשמירה במכון לאחר שעות העבודה הרגילות (ימים א-ה שעות 08:00 - 16:00) נובע מהעובדה כי המתקן נטוש בשעות אלה, ויש לדאוג לבעלי החיים, לציוד ולחומר מדעי המצוי במקום. השמירה מתבצעת במשמרות של 8 שעות כאשר יש שומר אחד במשמרת. תפקידו של השומר להמצא במקום ולוודא כי לא נגרם כל נזק למערכות שבאתר. השומר מבקר כניסת אנשים, אחראי על מניעת שריפות וכיבויין. יש והשומר נדרש להאכיל דגים בשעות מסויימות ובבריכה מסויימת. ההנחיה הנתנת לשומרים היא כי בעת תקלה יש ליצור קשר עם כונן אחזקה ולדווח למנהל אחזקה בשם אייל. מנהל האחזקה תוגמל באופן גלובלי חודשי ולא הייתה כל משמעות כספית להזעקתו. מבין העובדים בשמירה גוייסו כאלה שנענו למודעה בעיתון או שביקשו עבודה בשמירה או סטודנטים.
להכשרה של שומר שאינו עובד מכון נדרשו כשבועיים ימים, וחניכה על ידי שומר ותיק. במסגרת חניכה זו למדו העובדים להתגבר על תקלות למשל: סתימת צנרת. הצעת עבודות השמירה לעובדי המכון נבעה מהרצון לעזור לאותם עובדים שהיו נתונים לקשיים כלכליים, ולאפשר להם הכנסה נוספת. השכר בגין השמירה ניתן להם בתלוש שכר אחד עם השכר בגין עבודתם ביום, אם כי תחת סעיפים שונים.

התקן דרש שלושה שומרים, כאשר שתי משרות אויישו על ידי שומרים, ומשרה שלישית נחלקה בין מספר עובדי יום של המכון. לכלל העובדים בשמירה (עובדים חיצוניים וכן עובדי הנתבעת) הוסבר כי מדיניות החברה היא שהשכר השעתי בשמירה שונה מהשכר השעתי בעבודת יום.
בעקבות פנייתו של התובע מיום 25.9.97 בדרישה להפרשי שכר פנו גם עובדי שמירה אחרים באותן דרישות, והנתבעת נאלצה עקב כך לקלוט שומר חיצוני. היו מקרים לאחר שנת 97 שהנתבעת נעזרה בעובדיה לצרכי שמירה ושכרם בעבודה זו היה זהה לשכר בעבודתם היומית. תדירות העסקת עובדים באופן זה הייתה נמוכה. היה טרם פנייתם של התובע ושאר העובדים בדרישה לשכר אחיד. באשר למצבו הכלכלי של התובע מציין העד כי היו לו בעיות כלכליות וזאת ידע מקריאת תיקו האישי של התובע. מר פלד מציין כי התובע לא פנה אליו מיד עם קבלת השכר בגין עבודתו כשומר אלא רק מספר ימים לאחר שהוציא את מכתבו ביום 25.9.97.
התובע דרש השוואה של שכרו כשומר לשכרו כאיש אחזקה ונענה כי לא ניתן לעשות כן לאור מדיניות החברה.
המכתב הנדון הועבר לממונים על מר פלד, שכן הטיפול בעניין לא היה בסמכותו. באשר להפרשי השכר שקיבל מר יבגני (עד תביעה מספר 1) מציין מר פלד כי להעסקתו של יבגני היה ערך מוסף כיוון שהיה חשמלאי, לכן נענתה הנתבעת לדרישותיו להגדיל את שכרו. רוב התקלות באתר היו של סתימה בצנרת המתרחשות לאורך כל היום. במהלך היום תקלות אלו מתוקנות על ידי הטכנאי שאחראי על המערכת.
עבודתו הרגילה של התובע הייתה מסגר - רתך במחלקת אחזקה, ובמסגרתה ביצע עבודות ריתוך, בניית קונסטרוקציות וסככות וכן תיקון של מכשירים.
בשעה 16:30 מדי יום נסגר בית המלאכה בו עבד התובע, וכלי עבודתו היו מאוחסנים החל משעה זו בארון השייך לתובע, עד ליום המחרת. התובע לא נדרש לבצע כל תפקיד מתפקידו כרתך - מסגר בזמן היותו שומר.

פסק הדין:
הסוגיה השנויה במחלוקת במקרה דנן היא האם עבודתו של התובע כשומר, כפי שטוענת הנתבעת, או כטכנאי תורן כפי שטוען התובע, הייתה במסגרת עבודתו הרגילה כרתך - מסגר ואיש אחזקה. ומכך - האם עבודתו זו בשעות נוספות מזכות אותו בגמול שכר מיוחד לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א - 1951, או שהמדובר הוא בעבודה אחרת ונפרדת אשר נוספה לתובע ואין לראות בה כעבודה בשעות נוספות.

ההכרעה בשאלה האם עבד התובע בעבודה אחרת או בשתי משרות נפרדות תנתן על בסיס נסיבות המקרה והתשתית הראייתית כפי שהונחה על ידי הצדדים. (ראה דב"ע נא 207-3 בית החולים נווה יצחק בע"מ נ' בג'יקה (רחל) גואלי, פד"ע כד 454).
ראה בעניין זה גם מאמרו של עו"ד ישראל זיידמן (כתוארו אז) שפורסם ב"משאבי אנוש" - ספטמ'-אוקט' 92 "שעות נוספות או משרה נוספת" בעמ' 26-28.

בדב"ע נא 207-3 הנ"ל נפסק כי הכלל הוא שעבודה נוספת אצל אותו מעביד נחשבת כעבודה מחוץ למשרה אחת, במסגרת שעות נוספות, אך אינה מזכה את העובד בפיצויי פיטורין, והיוצא מן הכלל הוא שתי עבודות (משרות) נפרדות אצל מעביד אחד כאשר העובד זכאי לפיצויי פיטורים בגין כל משרה. זאת שעה שהעבודות לא נעשו על פי חוזה עבודה אחד, במסגרת אותה התקשרות וב"מפעל" אחד, רואים בכך שתי עבודות נפרדות.

בענייננו, אין חולק כי עבודתו של התובע בשעות היום במסגרת עבודתו הרגילה הייתה מסגר-רתך ועובד אחזקה. הוכח כי עבודת שומר משעה 16:30 או 17:00 ואילך בימי חול וכן עבודת שומר בשבתות וחגים, לא דרשה כל מיומנות מקצועית של מסגר או רתך. השומרים נדרשו לפעולות שמירה סטנדרטיות כגון: השגחה על המתקן, בקרת כניסת אנשים, דאגה לתקינות מערכות ומכונות באתר והתרעה על שריפות. השומרים נדרשו לאתר תקלות ולפעול בהתאם, בין אם הדבר היה כרוך באיתורו של כונן אחזקה ובין אם התקלה הצריכה את תיקונה על ידי השומרים, כמו שחרור סתימות בצנרת. השומרים נדרשו לעיתים להאכיל דגים בבריכות מסויימות אך לא היה זה מתפקידם הקבוע. לא הוכח כי הכשרתו של שומר הייתה הכשרה מקצועית מיוחדת, למעט פעולות סבירות הנדרשות משומר באתר מיוחד כזה של הנתבעת (כגון: השגחה על מתקנים משאבות, אספקת מים וחמצן לדגים).
עוד הוכח כי התובע לא נדרש בעבודתו, כשומר בשעות שלאחר יום העבודה הרגיל, לתקן כל תקלה בתחום מומחיותו. כך עולה מחקירתו הנגדית של עד התביעה מר יבגני מוגנבסקי. כמו כן, גרסת הנתבעת מפי מר פלד באשר לתפקידיו של התובע בהיותו שומר, נמצאה על ידי כמהימנה ולפיה לא הוטלו על התובע תפקידים מיוחדים בהיותו שומר. הדבר עולה גם מחקירתו הנגדית של התובע. אף אם ניצל התובע את כישוריו המקצועיות בתיקון תקלות שבתחום עבודתו לא הוכח כי עבודה זו נעשתה כדבר שבשגרה, וסביר לצפות מהתובע כמי שעובד בעבודתו הרגילה בנתבעת לעשות כל שביכולתו לתקן תקלות. לדבריו עשו זאת שלא באמצעות כלי העבודה אלא היו מאלתרים. לפי עדותו של מר פלד התיקון בוצע באופן ידני. מעבר לכך מודה התובע כי ברוב התקלות טיפל באמצעות הנחיות שקיבל ממנהל האחזקה אייל. התובע מציין כי רוב הבעיות היו סתימה בצינור, וכי שאר השומרים כמו גם יתר עובדי היום היו פותרים בעיות שכאלו בעצמם. העובדה כי בעבודות השמירה הועסקו שומרים חיצוניים במשמרות היינו: עובדים שאינם עובדי הנתבעת, בה יש כדי להעיד כי המדובר הוא בעבודה נפרדת ושונה מזו של שומרים עובדי הנתבעת.

עובדה נוספת התומכת בכך היא, כי התובע עבד כשומר, בחלק מתקופת עבודתו מ - 3/96 עד 5/97. (ראה סעיף 16 לכתב ההגנה, שלא הוכחש על ידי התובע בכתב תשובתו). עובדה נוספת שלא הייתה עליה מחלוקת היא, כי התובע (כמו גם ע.ת. 1) קיבלו שכר בגין עבודה זו ברכיב נפרד בתלוש השכר. כן הוכח כי התובע (כמו גם ע.ת. 1) קיבלו שכר בגין עבודה בשעות נוספות כאשר עבדו בשעות נוספות בתפקידם שביצעו במשך יום עבודה רגיל.
עובדה נוספת שלא הייתה עליה מחלוקת היא, כי היו השומרים לאחר שעות העבודה הרגילות שכלל לא עבדו במשך היום.

במקרה דנן נוצרו בין התובע לנתבעת שתי התקשרויות נפרדות שהתקיימו שלא במקביל, ולכל אחת מהן נושא נפרד ומוגדר ואופי של "מפעל" בפני
עצמו, ותנאי עבודה שונים.

לחילופין לא הוכיח התובע את מספר השעות הנוספות בהן עבד כשומר, ואותן הוא תובע.
התביעה לגמול שעות נוספות היא מתביעות הממון המוגדרות, ואין לפסוק בה לפי אומדנא דדיינא או לפי עקרונות של שכר ראוי (ראה לעניין זה דב"ע לב32-3 בר אדון ואח' נ. פרוימוביץ', פד"ע ד' עמ' 39).

על התובע גמול שעות נוספות להוכיח את כל הנתונים העובדתיים הצריכים לקביעת הסכום המגיע. במקום בו קיימת מסגרת של שעות עבודה קבועות, ואין טענה שהעובד עבד במשרה חלקית - ההנחה היא שהעובד עבד אותן שעות. ההוכחה שבה חייב עובד יכול שתבוא מעדי המעביד. אם אין בית הדין מוכן לקבל את מלוא גרסתו של העובד - יפסוק לפי מספר השעות הקטן ביותר בו מודה המעביד, או העולה מהראיות. הטוען לימי היעדרות - עליו הראיה, והטוען כי שילם גמול שעות נוספות - עליו הראיה (ראה לעניין זה דב"ע לג/12-3 צ'יבוטרו נ. אטלקה אברהם, פד"ע ד' 173; דב"ע לז/2-1 תופיק חלד מחמוד נ. "דקל מרקט" שותפות פד"ע ח' 343).

לבית הדין הוגשו מסמכים רבים, אך רק לגבי חודשיים קיים פירוט נפרד של שעות השמירה, ואין די בכך כדי להרים את הנטל המוטל על התובע.
לאור האמור לעיל דין התביעה להדחות.

הואיל וב"כ הנתבעת לא הגיש סיכומים - אין צו להוצאות.

זכות ערעור: תוך 30 יום מהיום לבית הדין הארצי ירושלים.
ניתן היום י"ח בשבט, תשס"ב (31 בינואר 2002) בהעדר הצדדים
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

רות בהט
- ס. שופט ראשי

קלדנית: אירית בן נעים








עב בית דין אזורי לעבודה 1198/99 שפורקר פנחס נ' חב' חקר הימים והאגמים לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 31/01/2002)