פסקי דין על גלינה ליבוביץ | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

50491-11/12 בל     07/04/2013




בל 50491-11/12 גלינה ליבוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי








06


בית דין אזורי לעבודה בחיפה


ב"ל 50491-11-12
07 אפריל 2013




לפני:

כב' השופטת
איריס רש

ה
מערערת
גלינה ליבוביץ
ע"י ב"כ: עו"ד בן-ארי
-

ה
משיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מוהנד




פסק דין


1.
לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (להלן- הוועדה) מיום 11.11.2012 שניתנה במסגרת בקשת דיון בהחמרה לפי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז -1956. בהחלטתה קבעה הוועדה כי לא חלה החמרה במצבה של המערערת (להלן- ההחלטה).

2.
ביום 6.2.2006 נקבעה למערערת נכות בשיעור של 19% (14.5% רפואי והפעלת תקנה 15) בגין תסמונת התעלה הקרפלית בכפות ידיה.

בשנת 2010 המערערת הגישה בקשה לדיון בהחמרת מצב. בהחלטתה מיום 2.10.2011 קבעה הוועדה כי לא חל כל שינוי בדרגת הנכות היציבה של המערערת.

המערערת הגישה ערעור על החלטת הוועדה (ב"ל 26401-10-11). ביום 10.3.2012 ניתן פסק הדין על יסוד הסכמת הצדדים וכדלקמן:

"לאור העובדה כי בפני
הוועדה עמדה חוות דעת של פרופ' שטהל מיום 4/7/10, ופרופ' שטהל הוא מומחה לכירורגיה אורטופדית וכירורגית יד- ולאור העובדה שהוועדה לא התייחסה לחוות דעת זו - אני מסכים להשיב את עניינה של המערערת לוועדה הרפואית לעררים, באותו הרכב, על מנת שתתייחס לנקודות הבאות:
א.
תתייחס לחוות דעת פרופ' שטהל באופן ענייני. כמו כן תשקול את האפשרות להתייעץ עם מומחה בכירורגית יד.
ב.
לאור קביעת הוועדה כי ישנם סימנים של אצבע הדק 3 מימין- תתייחס הוועדה לממצא זה, ותקבע האם יש בו כדי להקנות נכות, ואם כן, מה שיעורה.
ג.
תתייחס לממצא בעניין הצלקת ותקבע האם יש בו כדי להקנות נכות, ואם כן, מה שיעורה.
המערערת תזומן להופיע בפני
הוועדה, גם באמצעות בא כוחה.
החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת".

3.
בעקבות פסק הדין התכנסה הוועדה ביום 1.7.2012 לדון בעניינה של המערערת. הוועדה שמעה את המערערת והחליטה להעביר את התיק להתייעצות עם מומחה בכירוגית כף היד. היועץ ד"ר בויקו ערך למערערת בדיקה קלינית ופירט הממצאים בחוות הדעת:

"התובעת מתלוננת על רדימות באצבעות כפות הידיים שמתגברת בלילות מלאה ב"קפיציות" של אצבע
iii
יד ימין והזעת יתר בכפות הידיים. בבדיקתה אין דלדול של חל הטנרים דו צדדית, מבחני פלן, פליי +-, אין חולשה של
adb
, בתרשים
emg
מיום 7/12/10 לא נמצאו סימנים של לחץ על עצב המדיאנס (התובעת נותחה בשנת 2004 ובוצע שחרור עצב מדיאנס ביד ימין). בנוסף קיימת "קפיציות" של אצבע
iii
יד ימין ללא כל קשר לעבודתה. הדבר ניתן לטיפול על-ידי הזרקת קורטיזון או ניתוח. אין כל רגישות באזור הצלקת הניתוחית"


היועץ סיכם את מסקנותיו כך:

"היועץ עיין בחוות דעתו של פרופ' שטהל מיום 4.7.10 ומסיק כי מצבה השתפר בהשוואה למצבה הקודם בבדיקתו של פרופ' שטהל, בקשר לאצבע קופצת אין כל קשר לעבודתה.

היועץ קובע כי אין החמרה במצבה
".

4.
לאחר שהתקבלה חוות דעתו של היועץ התכנסה הוועדה פעם נוספת (בהיעדר המערערת), ביום 11.11.2012 וסיכמה את מסקנותיה:

"הוועדה עיינה בחוות דעתו של ד"ר בויקו מ-10.10.12. לדעת ד"ר בויקו חל שיפור לאחר שחרור של התעלה הקרפלית מימין. כמו כן לדעתו חל שיפור בבדיקה של כפות הידיים לעומת בדיקות פרופ' שטהל בחוות הדעת מיום 4.7.10. בעניין אצבע טריגר- אינה קשורה לעבודה.

אין כל רגישות באזור הצלקת הניתוחית.
הועדה
מקבלת את מסקנתו של ד"ר בויקו כי אין החמרה בעצב הידיים."



על החלטה זו הוגש הערעור שבפני
.

טענות הצדדים

5.
טענותיה העיקריות של המערערת במסגרת נימוקי הערעור והדיון שנערך בפני
י הן כדלקמן:

5.1
הוועדה העבירה את הדיון בעניינה של המערערת, כולו, להתייעצות עם ד"ר בויקו, מומחה לאורטופדיה ולכירורגית יד (להלן- היועץ). הוועדה לא בדקה את המערערת בעצמה.

5.2
היועץ לא התייחס לממצא בעניין הצלקת. בדיון שהתקיים בפני
י ביום 4.02.2013 חזר בו ב"כ המערערת מטענתו בענין הצלקת ולפיכך לא נדרש לטענה זו בהכרעתנו.

5.3
קביעת היועץ לפיה הממצא באצבע של המערערת אינו טריגר פינגר של אצבע 3 אלא אצבע קופצת- הינה בבחינת שינוי של אבחנת הוועדה מכוחה הוסמך. התייחסותו של היועץ לחוות דעתו של פרופ' שטהל נעשתה כדי לצאת לידי חובה. היועץ לא נימק את קביעתו לפיה אין קשר בין הממצא בדבר האצבע הקופצת לבין עבודתה של המערערת כתופרת.

5.4
הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק-הדין, לפיכך יש להעביר את הדיון לוועדה חדשה אשר תקיים אחר הוראותיו.

6.
עיקרי טענות המשיב הן:

6.1
הוועדה ביקשה חוות דעת יועץ המומחה בתחום כירורגית כף היד, כפי שהונחתה בפסק-הדין.

6.2
היועץ התייחס לחוות דעתו של פרופ' שטהל באופן מפורט ומנומק.

6.3
הוועדה פעלה בהתאם להוראות פסק-הדין ונימקה את החלטתה.

6.4
טענות המערערת הן טענות רפואיות שאינן בסמכותו של בית הדין.


דיון והכרעה

7.
לאחר שעיינתי במסמכים המצויים בתיק ולאחר ששבתי ושקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל בחלקו. להלן אפרט את נימוקי הכרעתי.

8.
הלכה פסוקה היא כי משמוחזר עניינו של מבוטח על ידי בית הדין לוועדה ב

פסק דין
עם הוראות, על הועדה להתייחס אך ורק לאמור בו ואל לה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה [
דב"ע נא/01-29
, מנחם פרנקל -המוסד לביטוח לאומי
פד"ע כד' 160]. אם מילאה הועדה כראוי אחר הוראות פסק הדין, אין לומר כי נפלה טעות שבחוק המחייבת התערבות בית הדין בהחלטתה.

9.
בענייננו, הוועדה התכנסה, לראשונה, לדון בעניינה של המערערת ביום 1.7.2012 הוועדה פעלה בהתאם להוראת פסק-הדין והפנתה את התיק להתייעצות עם יועץ בתחום כירורגית כף היד. יועץ הממונה מטעם הוועדה והנותן בידה חוות דעת, לצורך מילוי החסר בהרכבה בתחום מסוים, כמוהו כחבר בוועדה עצמה וכלול בהרכבה מלכתחילה ומעמדו שווה ערך למעמדם של חבריה [ב"ל (אזורי חיפה) 2284/99 המוסד לביטוח לאומי
- דהן (13.01.2004)]. משכך, לא נפל פגם בעובדה שהוועדה לא בדקה את המערערת בעצמה. כך גם, לא מצאנו פגם בכך שהמערערת לא זומנה לישיבה השניה של הוועדה במסגרתה סוכמו הממצאים והמסקנות. הוועדה שמעה את תלונות המערערת והפנתה אותה לבדיקה בפני
היועץ, המומחה בתחום כף היד. היועץ שמע את תלונות המערערת וערך לה בדיקה קלינית. בישיבתה השניה התכנסה הוועדה כדי לדון בממצאי חוות דעתו של היועץ, ולצורך כך בלבד.

10.
בהתייחס לטענת המערערת בדבר היעדר התייחסות מטעם הוועדה לחוות דעתו של פרופ' שטהל, הרי שהיועץ מטעם הוועדה התייחס לעניין זה באופן מפורש בקובעו כי על-פי ממצאיו ולאור החומר הרפואי שהובא לעיונו ניכר כי חל שיפור במצבה של המערערת מאז מתן חוות הדעת מטעמו של פרופ' שטהל (מיום 4.07.2010) ועד למתן חוות הדעת מטעמו. בעניין זה נפסק כי שעה שהממצאים הרפואיים שמצאה הוועדה בנפגע שונים מאלה ששימשו תשתית עובדתית למומחה שהכין את חוות הדעת, מובן מאליו שאף המסקנות הנובעות מאותם ממצאים יהיו שונות. לפיכך, קביעה בדבר השוני בממצאים דיה כדי לצאת ידי חובת הנמקה עניינית ומנומקת [בר"ע (ארצי) 35122-10-11 אומן - המל"ל (29.03.12); וההפניות שם]. משכך, איננו מקבלים את טענת המערערת בדבר העדר התייחסות מספקת לחוות דעתו של פרופ' שטהל.

11.
לנוכח מעמדו של היועץ כאמור, אין פגם בכך שהוועדה מקבלת את חוות דעתו כלשונה. ואולם, בענייננו נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה אשר קיבלה את קביעתו של היועץ לפיה אין קשר סיבתי בין הממצא באצבע ה-
iii
בידה הימנית של המערערת לבין עבודתה כתופרת וזאת ללא כל הסבר או נימוק. כידוע, על פי הפסיקה, אחת החובות המוטלת על הוועדה הרפואית לעררים שהיא גוף מעין שיפוטי היא חובת ההנמקה על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה. נפסק כי "ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את מהלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית-הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הוועדה נתנה פירוש נכון לחוק" [דב"ע (ארצי) שם/01-1694 מלמד - המל"ל, פד"ע יג(1) 327 (1982); דב"ע (ארצי) מג/01-1356 לביא - המל"ל, פד"ע יז(1) 130 (1985)].

בנסיבות אלו, מן הראוי שהוועדה תבהיר את קביעתה לפיה אין קשר בין הממצא בדבר אצבע הדק/אצבע קופצת באצבע שלישית ביד ימין לבין עבודתה של המערערת. לא מצאנו לנכון לשנות את הרכב הוועדה. שינוי הרכב הוועדה יעשה רק "במקרים נדירים בהם עולה חשש של ממש כי הוועדה תהיה נעולה על החלטתה הקודמת או שהרכבה אינו נאות" [עב"ל (ארצי) 282/99 אבן חן - המל"ל]. לא מצאנו כי במקרה זה התקיימו נסיבות חריגות כאמור.

12.
סוף דבר- עניינה של המערערת מוחזר לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב, על מנת שתבהיר ותנמק את קביעתה לפיה הממצא באצבע ה-
iii
בידה הימנית (אצבע הדק/אצבע קופצת) של המערערת אינו קשור לעבודתה.

13.
המשיב יישא בהוצאות המערערת בסך של 2,000 ש"ח, שישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק-הדין בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק-הדין.

ניתן היום, כ"ו אדר תשע"ג, (07 אפריל 2013
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.














בל בית דין אזורי לעבודה 50491-11/12 גלינה ליבוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 07/04/2013)