פסקי דין על יוסף בן-משה |

42281-01/13 עפת     15/04/2013




עפת 42281-01/13 יוסף בן-משה נ' מדינת ישראל








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים



15.4.13

עפ"ת 42281-01-13 בן-משה נ' מדינת ישראל







בפני

כב' השופט
כמאל סעב


מערער

יוסף בן-משה

ע"י עו"ד גב' ניצה כהן


נגד


משיבה

מדינת ישראל

– ע"י פרקליטות מחוז חיפה - פלילי

טען בשמה עו"ד אברהים חורי




פסק דין


ראשית דבר:

1.
לפניי ערעור על החלטתו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, (להלן: "בית משפט קמא"), אשר ניתנה ביום 07/01/13, על ידי השופט שלמה בנג'ו, בתיק המ"ש 7221-12-12.

2.
בית משפט קמא דחה את בקשת המערער להאריך את המועד להישפט ומכאן הערעור שבפני
י.

ההליך בבית משפט קמא:

3.
נגד המערער נרשם דו"ח עבירה של חציית רמזור אדום. העבירה בוצעה ביום 24/04/12, בעת שניידת משטרתית עמדה ברמזור והמערער חצה את הצומת באדום ובעקבות זאת הפעילה הניידת מערכת כריזה ונסעה בעקבותיו, עיכבה אותו אחרי הרמזור ונרשם לו דו"ח עבירה של ברירת משפט על סך 1,000 ₪.

4.
המערער טוען כי לאחר רישום הדו"ח הוא, הגיש בקשה להישפט, על כן החזיק את המסמכים בתוך הרכב. ביום 4.10.12 היה רכבו של המערער מעורב בתאונת דרכים, לכן נגרר לתחנת המשטרה ומשהרכב הוחזר לו, הוא לא מצא את המסמכים הנוגעים לבקשה להישפט. בעקבות זאת הגיש בקשה להארכת מועד להישפט. המשיבה בדקה טענת המערער לעניין הגשת בקשה להישפט, ולא מצאה כל יסוד לטענה זו וכך הודיעה לבימ"ש קמא, אשר בסופו של יום ועל יסוד נימוק זה ונימוקים אחרים דחה את הבקשה, מכאן הערעור שבפני
.

טענות הצדדים:

5.
לטענת המערער, הוא ביקש להישפט, אך בקשתו אבדה לאחר שהרכב שברשותו היה מעורב בתאונה ונגרר למשטרה. לגרסתו, הבקשה להישפט הייתה בתוך הרכב וכיום אין בידו להשיגה. לטענתו הוא לא עבר כל עבירה.

6.
המשיבה טוענת כי דין הערעור להידחות. המערער לא הציג כל אסמכתא לכך שהוא הגיש בקשה להישפט בהתאם לדין. מה גם, שאין כל חשש לעיוות דין, הואיל והניידת המשטרתית עמדה והמתינה ברמזור אדום כשהמערער חצה את הצומת וחלף על פניה.

דיון והכרעה:

7.
לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, בהחלטת בית משפט קמא ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לדחות את הערעור.

8.
אומנם המערער טוען כי הוא הגיש בקשה להישפט, אך אין בידו להציג ולו ראשית ראייה לכך. אציין כי מהמכתב של המטה הארצי עולה שהמערער לא הגיש בקשה להישפט וכי נתון זה נכון ליום 03/01/13.

9.
עוד יש לציין כי אין בפי המערער כל טענה ממשית ביחס לקיומו של חשש ממשי לעיוות דין.

כידוע, בימ"ש ייעתר לבקשה להארכת מועד להישפט רק אם קיימת סיבה מוצדקת, טעם ראוי או נימוק ממשי המסביר את אי ההתייצבות לדיון ובענייננו, את האיחור בהגשת הבקשה להישפט או אם דחיית הבקשה עלולה לגרום לעיוות דין -
רע"פ 9142/01
סוריא איטליא נ' מ. י.
פד נז (6) 793. על כך כתב כב' השופט ג'ובראן ברע"פ 1260/09

שלבי עאטף נ' מדינת ישראל

(ניתנה ביום 2.6.09), את הדברים הבאים שהולמים את עניינו של המערער:

"לפי סעיף 229(ח2) לחוק סדר הדין הפלילי,
משלא שילם המבקש את הודעת תשלום הקנס בתקופה הקבועה לכך, ולא הגיש בקשה להישפט במשך אותה תקופה, הרי רואים אותו כאילו הורשע בבית המשפט ונגזר עליו הקנס הנקוב בהודעת הקנס. ואילו סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי
קובע שבית המשפט יהיה רשאי לקיים משפט לאדם שהגיש בקשה להישפט בגין הודעת קנס שהוגשה לאחר תקופת תשלום הקנס, מנימוקים שיירשמו (ראו
רע"פ 2096/07
כוכבי נ' מדינת ישראל
(לא פורסם, 1.5.2007))".

עיינתי בדו"ח העבירה ובתגובת המערער לרישום הדו"ח
ובקשתו מהשוטרים לרשום לו דו"ח ש – "ייתן לו קנס אחר" ובהודעת הערעור ונספחיה ולא שוכנעתי כי יש בידי המערער כדי להציג עילה שתבסס את עתירתו.

10.
לטעמי, המערער לא הראה קיומה של עילה אחת משתי העילות ולכן לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא וכפועל יוצא אני דוחה את הערעור.

11.
המזכירות תשלח עותק מ

פסק דין
זה לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום,
ו' אייר תשע"ג, 15 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.










עפת בית משפט מחוזי 42281-01/13 יוסף בן-משה נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 15/04/2013)