פסקי דין על יקב בזלת הגולן 1999 בע"מ | פסקי דין על יוחנן סבג | פסקי דין על יקב בזלת הגולן 1999 | פסקי דין על יואב לוי |

5637-12/08 א     28/05/2013




א 5637-12/08 יקב בזלת הגולן 1999 בע"מ נ' יוחנן סבג, יקב בזלת הגולן 1999 בע"מ, יואב לוי








בית משפט השלום בקצרין



ת"א 5637-12-08 יקב בזלת הגולן 1999 בע"מ

נ' סבג




בפני

כב' השופט
מרדכי נדל


תובע
ת

יקב בזלת הגולן 1999 בע"מ

-
נגד -


נתבעים

יוחנן סבג


- נגד –



נתבעים שכנגד
1) יקב בזלת הגולן 1999 בע"מ


2) יואב לוי




פסק דין


בפני
י תובענה כספית/נזיקית מטעם התובעת/נתבעת (להלן :"יקב בזלת" ו/או "החברה") שכנגד מיום 9.12.2008 בסך של 4810 ₪ בגין נזקים אשר נגרמו לה בשל עיכבון אותו הטיל הנתבע על כלי רכב הנמצא בבעלותה , ומאידך תובענה שכנגד מטעם הנתבע /תובע שכנגד (להלן : "סבג") כנגד יקב בזלת ואחד מבעלי מניותיה , מר יואב לוי
(להלן :"לוי") מיום 1.2.2009 בסך של 3927 ₪ בשל חוב כספי אותו מייחס מר סבג למר לוי וכן ל"יקב בזלת" .

רקע עובדתי וטענות הצדדים
:
1)
"יקב בזלת" הינה חברה פרטית מוגבלת במניותיה המפעילה יקב לייצור יין . מר סבג הינו הבעלים של מוסך לתיקון רכבים בשם "מוסך קצרין א.מ.ן" הנמצא באזור התעשייה ביישוב קצרין .

2)
התובעת/נתבעת שכנגד הינה הבעלים של כלי רכב מסוג "טנדר סובארו" שמספרו
73-370-03 שנת ייצור 1992 (להלן : "הרכב") , אשר שוויו המוערך נכון ליום הגשת כתב התביעה עמד ב"שוק החופשי" על סך של כ – 11,000 ₪ . לטענת "יקב בזלת" , במהלך השנים תוחזקו רכבי החברה , ובכלל זאת גם הרכב עצמו , על ידי מר אבי חן ז"ל , אשר טרם מותו הפתאומי בתאונת דרכים במהלך נובמבר 2011 הועסק על ידי החברה כקבלן שירותים חיצוני .


3)
בתאריך 30.11.2008 הכניסה החברה את הרכב לטיפול במוסך הנמצא בבעלות הנתבע בשל תקלה אשר נתגלעה במערכת הפליטה של הרכב ("אגזוז") , אולם להפתעתה הרבה מיד לאחר הכנסת הרכב לתיקון , הבהיר בפני
ה מר סבג כי הרכב מעוכב על ידו בשל חוב כספי בשיעור של
3400 ₪ . אי לכך , בתאריך 3.12.2008 פנתה החברה אל מר סבג במכתב אשר נשלח על ידי בא-כוחה
עוה"ד אייל נון , וכן גם בשיחות טלפוניות מצד בעלי החברה בדרישה להשיב לידיה את הרכב . בתאריך 9.12.2008 הגישה החברה לבית-המשפט בקשה למתן צו עשה זמני להחזרת הרכב לרשותה בצירוף כתב תביעה . בתאריך 22.12.2008 הוגשה לביהמ"ש הודעה מוסכמת החתומה על ידי ב"כ הצדדים לפיה , הרכב הושב לחזקת החברה לאחר ששילמה למר סבג "תחת מחאה" , כפי לשון ההסכם , סך של 300 ₪ בתמורה לתיקון צינור הפליטה של הרכב וזאת חרף העובדה שאליבא דעמדת החברה צינור הפליטה לא תוקן על ידי מר סבג .

4)
בסופו של יום , לאחר עשרה ימים נתרצה מר סבג והשיב את הרכב לחזקת החברה בהם החזיק את הרכב ברשותו . אי לכך , עותרת "יקב בזלת" לחייב את מר סבג לשפותה בשל נזקיה המצטברים הנובעים כתוצאה מעיכוב הרכב בסכום כולל של 4810 ₪ - סך של 250 ₪ ליום בשל עיכוב הרכב , דהיינו , 2500 ₪ בסה"כ וכן גם בסכום נוסף של 2310 ₪ בגין הייעוץ המשפטי אותו נאלצה לקבל מב"כ בעטיו של עיכוב הרכב .

5)
לשיטת החברה בסיכומיה , במקרה דנן לא קמה למר סבג כל זכות לעכב בחזקתו את הרכב בשל חובות מצטברים המיוחסים על ידו לחובת החברה בסכום של פחות מ – 4000 ₪ שכן , על פי פסיקת ביהמ"ש העליון השימוש מצד הנושה בזכות העכבון בלא מתן התראה מוקדמת כלפי החייב טרם מימוש הזכות , וזאת תוך פירוט מהות החוב , שיעורו ואופן חישובו , מנוגדת לחובת תום הלב תוך ניצול חוסר המידע של התובעת ביחס למהות הטיפולים שבוצעו ברכב ומהות הטיפולים נוכח מותו הפתאומי של מר חן המנוח . החברה מוסיפה וטוענת , כי עיכוב הרכב שלא כדין בחזקתו של מר סבג במשך עשרה ימים מהווה עוולה של הסגת גבול במטלטלין בהתאם לדיני הנזיקין , וכי כתוצאה ממעשה חד צדדי זה מצידו של מר סבג , נגרם לחברה נזק ממוני בשיעור של 2500 ₪ בשל הצורך לשכור רכב "ג'יפ שטח" חלופי מסוג
x4
4 בעלות של 250 ₪ ליום . בנוסף לכך , טוענת החברה כי יש לדחות על הסף את התובענה שכנגד כלפי מר לוי
והן גם בשל העדר עילה חוזית כלפיו וכן בשל אי קיומן של מי מהעילות הקבועות בדיני החברות , בהתקיים מקרה המצריך את הרמת את מסך ההתאגדות כנגד מי מבעלי מניותיה . עוד טוענת החברה , כי יש לדחות גם את התובענה שכנגד אשר הוגשה כלפיה בשל העדר יריבות חוזית מולה נוכח ניסיונו של מר סבג לנצל את חוסר בקיאותם של החברה ושל מר לוי בטיפולים אשר בוצעו בפועל ברכב , ומכאן שיש במעשיהם כדי ללמד כי התובענה שכנגד הוגשה מתוך מטרה לעשות עושר ולא במשפט , על אף שההתקשרות החוזית התבצעה בין מר חן ז"ל לבן מר סבג בלבד מכח חוק חוזה קבלנות , ולכן היה מקום להגיש את התובענה כנגד יורשיו של המנוח בלבד ולא כנגד החברה ו/או כנגד מר לוי .

6)
לעומת זאת , אליבא דעמדתו של מר סבג בסיכומיו , בין מר חן ז"ל לבין החברה ומר לוי התקיימו יחסי עובד-מעביד לכל דבר ועניין ולא יחסי מזמין – קבלן מכח חוק חוזה קבלנות כפי שנטען על ידה , ומכאן ברי כי , היה מקום להגשת התביעה שכנגד כלפי השניים מכח הוראות חוק השליחות , תשכ"ה – 1965 . מר סבג מוסיף ומציין בסיכומיו , כי ככל שהיו מתקיימים בין מר חן ז"ל לבין מר לוי והחברה יחסי עובד-מעביד , הרי שהחברה הייתה משכילה לעשות כן באמצעות הצגת הסכמי ההתקשרות עם המנוח וכן גם באמצעות הצגת אסמכתאות בכתב בדבר פירעון השיק אשר באמצעותו שולם שכרו וכו' . מר סבג הוסיף ומציין בסיכומיו וכן בעדותו בביהמ"ש , כי החלטתו לעכב את הרכב בחזקתו נעשתה בהתאם להוראות הדין נוכח רצונו להבטיח את שכרו לאחר שהתובעת סירבה לשלם את שכרו בגין התיקון האחרון אשר בוצע בצינור הפליטה של הרכב ("אגזוז") ולא בשל החוב הקודם המיוחס על ידו לחברה , בגין תיקון קודם אשר בוצע במנוע הרכב של התובעת בסך של 3400 ₪ בהתאם לפירוט המופיע בכרטיס הזמנת העבודה . מר סבג מוסיף ומציין , כי החברה לא השכילה להעיד בביהמ"ש עדים מהותיים אשר היה באפשרותם לשפוך אור על עובדות רבות הנוגעות לענייננו , ובכלל זאת מנהל הייצור של החברה , מר מקסים בן-ששון , אשר הביא את הרכב למוסך ושחררו מהמוסך בתום הטיפול , ובפרט משלא השכילה להציג בפני
ביהמ"ש שום אסמכתא הנוגעת לרכב החלופי הנטען אותו שכרה וכן ביחס לעלויות דמי השכירות היומיים המפורטים בגוף כתב התביעה .

דיון והכרעה
:
תביעת החברה כנגד מר סבג
:
7)
ב"כ הצדדים , ובפרט ב"כ החברה ומר לוי , טרחו להתייחס בסיכומיהם בהרחבה רבה לסוגיות המשפטיות הנובעות מהחלטתו של מר סבג לעכב את הרכב בחזקתו , ברם בסופו של יום, עיון באסמכתאות אשר הוצגו על ידי התובעת וכן בעדותו של מר לוי עולה כי גם אם יש מקום לקבל את כלל טענותיה של החברה לעניין אופן התנהלותו של מר סבג הן מן הפן המשפטי והן מן הפן העובדתי הרי שבסופו של יום לא עלה בידי החברה להוכיח שאכן נגרם לה בפועל נזק ממוני כפי שטענה בסיכומיה (ראה : סעיף 9 לסיכומים מיום 5.6.2012) .

8)
אלא מאי , מר לוי הבהיר במהלך חקירתו הנגדית בביהמ"ש כי כתב התביעה נוקב בסכום של 250 ₪ למרות שבפועל החברה כלל לא שכרה רכב חלופי מאחר ועל פי הערכתו האישית עובר להגשת כתב התביעה עלות השכרת "רכב שטח" חלופי עמדה באותה עת על סך של 250 ₪ ליום
(ראה : עמוד 9 שורות 5 –15 לפרוטוקול מיום 24.1.2012) . מר לוי אמנם צירף לכתב התביעה גזיר עיתון מטושטש הנחזה כמחירון הרכב של השמאי יצחק לוי , אולם על פניו עיון במסמך המטושטש אשר הוגש לביהמ"ש מעלה , כי מדובר במחירון המשקף עלות של רכבים ולא מחירי השכרה ליום ומכאן לא מצאתי לנכון ליתן כל משקל למסמך זה .
יתירה
מכך , החברה הבהירה בסיכומיה וכן בכתב בתביעתה כי מבחינה משפטית החלטתו של מר סבג לעכב את הרכב בחזקתו מהווה עוולה מסוג הסגת גבול במטלטלין בהתאם להוראת סעיף 31 לפקודות הנזיקין , ברם עיון בלשון הסעיף מלמד , כי תובע איננו יכול להיפרע פיצויים על הסגת גבול במיטלטלין אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון בפועל . אי לכך , מאחר ועלות השכרת רכבים איננה נמצאת בתחום ידיעתו השיפוטית של ביהמ"ש אזי לא מצאתי לנכון לפסוק לטובת החברה פיצויים בגין ראש נזק הנסמך תחושה ערטילאית ובלתי מוכחת של בעל הדין , ובפרט משלא השכיל להוכיח כי אכן נגרם לחברה בפועל נזק ממוני כתוצאה מהתנהלותו של מר סבג .

9)
כמו כן , לא מצאתי לנכון לפסוק לטובת החברה פיצוי נוסף בגין תשלום שכר טרחתו של עוה"ד נון נוכח הגשת כתב התביעה בבית-משפט זה , ואבאר . מעבר לכך שעו"ד נון בחר שלא לצרף את הסכם שכה"ט עם החברה ו/או להעיד בתיק אודות מסכת פעולותיו בתיק ובפרט ביחס להכרח בהגשת כתב התביעה הרי שעיון במסמכים המצורפים לכתב התביעה מלמדים , כי בתאריך 7.12.2008 פנה עו"ד נון אל החברה בדרישה להעביר לידיו שכר טרחה בסך של 2310 ₪ (כולל מע"מ) מיד עם הגשת כתב התביעה בביהמ"ש . בנוסף לכך , דרש עו"ד נון שכר טרחה נוסף בסך של 1155 ₪ ככל שתינתן החלטה המאשרת את שחרור כלי הרכב . בסופו של יום צירפה החברה לכתב התביעה צורפה חשבונית מס מטעם משרדו של עו"ד נון מיום 8.12.2008 לפיה עולה , כי שולם לעו"ד נון שכ"ט כולל בסך של 2310 ₪ .

10)
כידוע , רכיב שכר טרחת עוה"ד הינו חלק בלתי נפרד ממרכיבי פסה"ד ונתונים לשיקול דעתו הבלעדי של ביהמ"ש בהתחשב בשווי הסעד , מהות המחלוקת ודרך ניהול הדיון (ראה : הוראת סעיף 512 לתקנות סדר הדין האזרחי , תשמ"ד – 1984) . לא נעלם מעיני ביהמ"ש כי אכן החברה הגישה לביהמ"ש בקשה למתן צו עשה זמני , אולם בסופו של יום לא התנהל דיון בביהמ"ש בעניין זה והצדדים בחרו להגיע להסדר פשרה מחוץ לכותלי ביהמ"ש – הסדר אותו אישר ביהמ"ש (כב' השופטת בדימוס ברכה סמסון) בתאריך 24.12.2008 . בנסיבות דנן , ברי כי אין מקום לשפות את התובעת בשל כפל תשלום שכר טרחתו של עו"ד נון , קל וחומר משהסעד העיקרי לו עתרה התובעת בכתב התביעה נדחה על ידי ביהמ"ש בשל אי היכולת להוכיח , כי אכן נגרם לחברה בפועל נזק ממוני
אשר על כן , הנני דוחה את תביעתה של החברה כנגד מר סבג .

תביעתו של מר סבג כנגד מר לוי וכנגד החברה
:
11)
לפי הנטען בכתב התביעה שכנגד , החברה ביצעה במסגרת המוסך הנמצא בבעלותו של מר סבג תיקונים בהיקף כולל של 3400 ₪ בתוספת מע"מ (3927 ₪ בסה"כ)
, אותם נמנעה החברה משלם למר סבג , כאשר לגרסתו , מר לוי שימש כערב לחובות המיוחסים לחברה . כראייה לביצוע העבודות , צירף מר סבג לכתב התביעה שכנגד הסכם חוזי הכולל שורה של תיקונים אשר בוצעו לכאורה , ברכב וכן מסמך מודפס בדבר קבלת הרכב במוסך
- מסמך אשר איננו נושא תאריך .

12)
בראש ובראשונה יש להידרש לעניין סוגיית היריבות המשפטית שבין מר לוי לבין מר סבג . הערבות הינה חוזה לכל דבר ועניין , כאשר התחייבותו של הערב היא התחייבות חוזית וחלים עליה דיני החוזים [ראו: ד"ר רוי בר קהן , ערבות ,
הוצאת שירז, 2006, בעמ' 86; סעיף 23 + סעיף 61 (א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973 (להלן: "חוק החוזים")]. מלשונו של
חוק הערבות למדים, כי ערבות יכול שתהא בכתב, בעל פה ואף בהתנהגות, בדומה לכל הסכם אחר [ראה : ת"א 32909/05 (שלום ת"א) קיבוץ פלמחים נ' א.ב.א. ישראלי מיום 7.1.2007) . עם זאת , חובת תום הלב יכולה לחייב, במקרה המתאים, שמסמכי הערבות ייעשו בכתב [ראה : ה"פ (י-ם) 684/97 אוגלי נ' אביב שני חברה לשירותים כלכליים בע"מ, פ"מ תשס"ב (2) 449)] .

13)
בבואנו לקבוע כי פלוני נטל על עצמו התחייבותו של אלמוני כלפי צד שלישי , עלינו לבחון את הדרך בה נוצרה הערבות והאם הייתה בהתחייבותו זו של פלוני משום גמירות דעת ומסוימות כדרישת חוק החוזים. לדרישה זו משנה תוקף כאשר אנו דנים במקרה של התחייבות בעל פה. לא ניתן להסתפק, כמתואר בפסיקה , בהרהורי הלב של הנושה בלבד (ראה: ע"א 714/87 שר נ' כהן , פ"ד מג (3) 159) , או באמירות סתמיות של פלוני, שאינן מפורשות וחד משמעיות. נדרש, כי פלוני ידע ויסכים לערוב לחייב מסוים בגין חוב מסוים (ראה: תא (ת"א) 869/86 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' קרן החקלאות השיתופית בה"מ ואח', פ"מ תשנ"א (3) 371) ויביע את רצונו לשמש כערב . ודוק , יתכן ורצונו של פלוני ישתמע מבין דברים אלו ואחרים שאמר, אך אז נדרשות ראיות כבדות משקל, שכן חוזה ערבות אינו חוזה רגיל וגלום בו הפוטנציאל ליצור חיובים משפטיים וכלכליים חמורים ביותר כלפי הערב. לא יעלה על הדעת, שפלוני הבא לסייע לאלמוני שנקלע לקשיים, ימצא עצמו ערב להתחייבויותיו של אלמוני , בלא שבחן לעומק את ההתחייבות אותה הוא עומד ליטול על עצמו והסכים לכך באופן מפורש . יש לנהוג בכובד ראש בעת בחינת
התנאים להתקיימותה של ערבות בעל פה [ראה : ע"א (מחוזי ת"א) 1011/01 ניצולת הקרטל בע"מ נ' דניר דננברג בע"מ (טרם פורסם)] . יש לבחון את התנהגותו של פלוני, שליוותה את דבריו כן גם האם מעשים אלו מלמדים על כוונה לערוב לחובותיו של אלמוני, והאם קיימות ראיות פוזיטיביות חיצוניות, שיש בהן להעיד על אותה התחייבות שבעל פה .

14)
בענייננו , מר סבג עצמו הבהיר בביהמ"ש כי הרכב הוכנס לטיפול במוסך בתאריך 11.9.2008 באמצעות מר חן ז"ל כאשר הדין ודברים ביחס לאופן הנפקת חשבוניות המס והבהרת גובה התשלום (3400 ₪ בצירוף מע"מ) נעשה אל מול מר חן ז"ל (ראה : עמוד 10 שורות 14 – 21 ; עמוד 11 שורות

1 – 3 לפרוטוקול) . אי לכך , לא שוכנעתי כלל כי מר לוי ערב לחוב המיוחס לחברה
קל וחומר משמר סבג לא טרח להחתים את מר לוי על גבי הסכם ערבות ולא השכיל להציג בפני
ביהמ"ש כל ראייה לכך שמר לוי התחייב לערוב לחוב המיוחס לחברה בין אם בכתב או בין אם בעל פה ומכאן דין טענה זו להידחות .

15)
כמו כן , הנני מוצא לנכון לדחות את טענתו של מר סבג בכל הנוגע לתחולת חוק השליחות, תשכ"ה – 1965 בענייננו בשל קיומה של מערכת יחסי עובד-מעביד בין מר חן ז"ל לבין החברה ומר לוי – עובדה אשר הקנתה למר חן ז"ל את האפשרות לבצע את ההתקשרות החוזית עם מר סבג . בפועל , אין כל נפקות לשאלה האם מערכת יחסי השליחות אשר התקיימה בין מר חן ז"ל לבין החברה ומר לוי נובעת מכח דיני העבודה או לחילופין מכח דיני השליחות שכן פעמים רבות נקבע בפסיקת בתי הדין לעבודה , כי מערכת יחסים הנחזית כמערכת יחסים של קבלן שירותים ושוכר שירותים הוכרה בסופו של יום כמערכת יחסים של עובד-מעביד . יתירה מכך , אף אם נקבל את עמדתו
של מר סבג כי חלים בענייננו דיני השליחות , הרי ששליחותו של המנוח הסתיימה ביום מותו בהתאם להוראת סעיף 14א' לחוק השליחות.
הרי שלאחר עיון בחשבוניות המס אשר צורפו לכתבי טענותיהם , ובפרט בחשבונית המס אותה הנפיק המנוח בתאריך 24.9.2008 לטובת החברה וכן גם לאחר שמיעת עדותו של מר לוי בביהמ"ש , אזי שוכנעתי כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין המנוח משלא הובאו כל ראיות לכך מצידו של מר סבג ומששוכנעתי כי הרכב שימש כרכב החברה לצורך הסעת פועלים (ראה : עמוד 6 שורות 11 – 18 לפרוטוקול) .

16)
אשר לטענתו של מר סבג בסיכומיו בכל הנוגע לאי תשלום יתרת החוב מצד התובעת , הרי שעיון בהסכם התשלום מעלה , כי ההסכם המפרט את רשימת העבודות אשר בוצעו איננו חתום על ידי הלקוחה ו/או נציגה על אף שבצידי הדף ישנה רובריקה המיועדת לכך . יתירה מכך , החברה אף צירפה לכתב תביעתה חשבונית מס מיום 24.9.2008 ערוכה על ידי המנוח , מר חן ז"ל , שמספרה 821 בסך של 4180 ₪ כאשר מעיון בחשבונית זו עולה , כי בוצעו לרכב עבודות הכוללות תיקון מנוע
, משאבת מים וכן החלפת פילטר וכן צוינו על גבי החשבונית גם מספרי השיקים אשר באמצעותם בוצע התשלום . מר סבג אמנם קבל על כך כי לא הוצגו בפני
ביהמ"ש אישורים בנקאיים המלמדים על ביצוע התשלום בפועל , אולם ומשלא הוצגו כל ראיות המפריכות עובדה זו הרי שאין חולקין כי מדובר בחשבונית מס אותה הנפיק המנוח בעבור החברה וכי החברה העבירה את התמורה הכספית בגין התיקון לידיו הנאמנות של מר חן המנוח .

17)
כמו כן , אינני נותן אמון בגרסתו של מר סבג לאור הסתירות אשר נתגלעו בעדותו בביהמ"ש , שכן בעדותו בביהמ"ש הבהיר כי גבה בפועל 1000 ₪ בלבד , בעוד שבתיקון השני גבה
כ – 300 ₪ בלבד . זאת למרות שעלות העבודה בפועל , הוערכה על ידו בסך כולל של 3400 ₪ בצירוף מע"מ . מר סבג לא נתן שום הסבר המניח את הדעת ביחס לתמיהה מדוע בחר שלא להציג בפני
ביהמ"ש חשבונית מס עם סיום הטיפול הראשון נשוא מחלוקת זו,
ומדוע בחר שלא לפנות אל התובעת בכל הנוגע ליתרת החוב (ראה : עמוד 10 שורות 18 – 28 ; עמוד 11 שורות

1 – 3 לפרוטוקול) . סבג בחר שלא לפנות אל החברה במכתב דרישה במשך חודשיים ומחצה החל ממועד ביצוע התיקון בתאריך 11.9.2008 ועד ליום שבו החליט לעכב את הרכב בחזקתו בתאריך 30.11.2008.
אשר על כן , מסקנתי היא כי החוב המיוחס לחברה שולם על ידה ישירות לידי מר חן המנוח כמי ששימש כקבלן שירותים חיצוני בעבור החברה ומכאן אין למר סבג כל עילת תביעה שהיא גם כנגד בחברה .

18)
אשר על כן , הנני דוחה הדדית את תביעת החברה וכן גם את כתב התביעה שכנגד של מר סבג . כל צד יישא בהוצאותיו .

ניתן היום,
י"ט סיון תשע"ג, 28 מאי 2013, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 5637-12/08 יקב בזלת הגולן 1999 בע"מ נ' יוחנן סבג, יקב בזלת הגולן 1999 בע"מ, יואב לוי (פורסם ב-ֽ 28/05/2013)