פסקי דין על דרור יהודה יוחננוף | פסקי דין על משתלת וולך משה | פסקי דין על נועה בטי ברקן |

24378-06/12 תק     05/07/2013




תק 24378-06/12 דרור יהודה יוחננוף נ' משתלת וולך משה, נועה בטי ברקן








בית משפט לתביעות קטנות בחדרה



ת"ק 24378-06-12 יוחננוף נ' משתלת וולך משה
ואח'




בפני

כב' השופטת
רקפת סגל מוהר


תובע

דרור יהודה יוחננוף


נגד


נתבעים

1.משתלת וולך משה
2.נועה בטי ברקן




פסק דין


1.
עניינה של תביעה זו בעצי פרי אשר לטענת התובע נרכשו על ידו אצל נתבעת 1 כ- 6 שנים

לפני שהוגשה תביעתו.

2.
לטענת התובע, בשעתו הוא פגש במקום את בעלה של נתבעת 2 שהיא בעלת המשתלה,
וזה – לאחר ששמע ממנו פרטים אודות מקום השתילה המיועד (הר חשוף עם קרקע
גירית סלעית) – הציע לו 6 עצים במחיר של 150 ₪ לעץ (סה"כ 900 ₪).

3.
את עילת התביעה הסביר התובע בכך שלטענתו זמן מה לאחר שתילת העצים הם החלו

למות. לגרסתו, כשנה לאחר הרכישה הוא פנה אל המשתלה, סיפר לבחור שמכר לו את

העצים אודות מצבם וזה הציע לו ש"יתן להם זמן והם יתאוששו" והבטיח שאם זה לא

יקרה, יפצה אותו. לטענת התובע, לאחר תקופה נוספת של המתנה ומשמצב העצים לא

השתפר, הוא יצר קשר עם נתבעת 2, באמצעות האינטרנט, וזו – כך לטענתו , התנערה מן
האחריות לנזק. את סכום התביעה בסך 10,000 ₪ התקשה התובע להסביר ולשאלתי בעניין
זה השיב: "אני בקשתי 10,000 ₪ כי אני לא יודע להעריך את הסכום של ההפסד של
שישה שתילים, זה אולי שרירותי".


4.
לתמיכת טענותיו כלפי נתבעת 2, צרף התובע לכתב התביעה צילום של התכתבויותיו עמה.

במהלך הדיון שהתקיים בפני
הסתבר כי מדובר בהתכתבויות מחודש אפריל 2012 בהן הוא

הציג עצמו בפני
ה כמי שכ- 5-6 שנים קודם לכן רכש במשתלה את העצים.

נתבעת 2 אשר תמהה על הזמן הרב שחלף מאז רכש את העצים ועד פנייתו אליה, הביעה

נכונות להקשיב לתובע ואף הציעה לתת לו עצים חדשים במקום חלק מאלה שמתו

(כשהתובע מציין שאחד מהם חי עד היום), אך התנתה זאת בכך שיתייעץ איתה, שכן

הניחה שהעצים מתו בגלל בעיית השקייה.

5.
התובע, אשר עמד על כך שאין לו צורך במערכת השקייה, התעקש על פיצוי כספי שאותו

סרבה נתבעת 2 לשלם לו ולבסוף פנה אל בית המשפט.

6.
בעדויותיהם בפני
, חזרו הצדדים על טענותיהם ובהמלצתי, תוך שאני מבהירה לתובע את

הקושי הגדול בהוכחת טענותיו כלפי הנתבעים, שבה נתבעת 2 בהגינותה, והציעה לו החלפה

של שני עצים מאלה שמתו ואף זאת לפנים משורת הדין, שכן הוא לא הציג אסמכתא כלשהי
לעצם הרכישה ובהנחה שאכן רכש אצלה את העצים, לא התייעץ עמה בזמן הרלבנטי, כפי
שאמור היה לעשות.

7.
מר צור ברקן, בעלה של נתבעת 2, אשר לטענת התובע מכר לו את העצים, לא זכר את

המכירה.

8.
התובע דחה את ההצעה הנדיבה ואמר: "אני לא מסכים. אני רוצה את כל השתילים".

9.
לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בתכתובת ביניהם משנת 2012, במסמך נ/3 – הנחיות

לטיפול, שלטענת נתבעת 2 נמסר לכל רוכש במשתלה ובתצלום נ/3 המלמד על כך שהתובע

איננו משקה את עציו באמצעות טפטפות, הגעתי למסקנה כי דין תביעה זו להידחות.
זאת לנוכח השיהוי הרב בהגשת התביעה והעובדה שהתובע לא הניח בפני
ראיות כלשהן שיש בהן כדי להוכיח את אחריות הנתבעים למות העצים.

התוצאה היא אם כן שהתביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעות הוצאות בסך 500 ₪ וזאת בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד ליום התשלום בפועל.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים, בדואר רשום.

ניתן היום,
כ"ז תמוז תשע"ג, 05 יולי 2013, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 24378-06/12 דרור יהודה יוחננוף נ' משתלת וולך משה, נועה בטי ברקן (פורסם ב-ֽ 05/07/2013)