פסקי דין על גבריאל ויסוצקי

17641-09/13 מת     17/09/2013




מת 17641-09/13 מדינת ישראל נ' גבריאל ויסוצקי








בית משפט השלום בפתח תקווה



מ"ת 17641-09-13 מדינת ישראל
נ' ויסוצקי(עציר)

תיק חיצוני
:
0010526/2013



בפני

כב' השופט
ד"ר עמי קובו


מבקשת

מדינת ישראל



נגד


משיב

גבריאל ויסוצקי
(עציר)




ב"כ המבקשת: עו"ד יניב פרטוק
ב"כ המשיב: עו"ד שרון אבישר


החלטה
רקע
1.
לפניי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים בעניינו.
2.
בד בבד עם הבקשה הוגש נגד המשיב כתב אישום באישומים הבאים:
א.
באישום הראשון הואשם המשיב בעבירות הבאות:
(1)
תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 380 ו- 382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין").
(2)
איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.
ב.
באישום השני הואשם המשיב בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 379 ו- 382(ב)(1) לחוק העונשין.
ג.
באישום השלישי הואשם המשיב בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 379 ו- 382(ב)(1) לחוק העונשין.
ד.
באישום הרביעי הואשם המשיב בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 379 ו- 382(ב)(1) לחוק העונשין.
3.
על-פי המתואר בעובדות כתב האישום, המתלוננת והמשיב הינם בני זוג נשואים, להם שני ילדים קטינים. המתלוננת והמשיב מתגוררים בפתח תקווה (להלן: "הבית").
4.
על-פי המתואר בעובדות כתב האישום באישום הראשון, בתאריך ה- 5.9.13, חזר המשיב לבית כשהוא תחת השפעת אלכוהול, נכנס לחדר השינה ודרש מהמתלוננת לקיים עמו יחסי אישות. המתלוננת סירבה, תוך שהיא הודפת את המשיב ממנה. המשיב סירב לקבל את עמדת המתלוננת והמשיך בדרישתו. בהמשך, תקף המשיב את המתלוננת בכך שתפס בחוזקה את ידה השמאלית והכה בה במכת אגרוף בלסת ימין. כתוצאה מכך, נפלה המתלוננת ארצה. הקטינה שהייתה במקום החלה לצעוק ולבכות וביקשה מהמשיב להפסיק. בזמן זה הצליחה המתלוננת לקום מהרצפה, אך המשיב תקף את המתלוננת שוב בכך שהכה מכת אגרוף נוספת בצד שמאל של פניה. מעוצמת המכה, נפלה שוב המתלוננת לרצפה. בהמשך, התיישב המשיב על המתלוננת, אחז בידה והחל מכה באגרופים לכיוון ראשה. לאחר מכן, נשך אותה בשורש כף ידה השמאלית. בעקבות ניסיונה של המתלוננת להשתחרר מהמשיב, תפס המשיב את ידה השמאלית בחוזקה וסובב אותה. במהלך תקיפת המתלוננת, איים המשיב על המתלוננת בכך שאמר לה כי "ירצח אותה" וכי "ידקור אותה בסכין בגרון". במהלך האירוע צפו ילדיהם הקטינים של בני הזוג בנעשה. בעקבות בכיים, הפסיק המשיב את מעשיו, המתלוננת ניצלה את הרגע ונמלטה מהבית. כתוצאה מתקיפתו של המשיב נגרמו למתלוננת סימן נשיכה בידה השמאלית, נפיחות וסימן כחול וכאבים עזים ביד שמאל.
5.
על-פי המתואר בעובדות כתב האישום באישום השני, בחודש מרץ 2013, עת שהתה המתלוננת עם ילדיה במוסקבה, התקשרה המתלוננת למשיב וסיפרה לו כי היא לא תחזור לארץ וכי היא רוצה להיפרד ממנו. בתגובה, טס המשיב אל המתלוננת ודרש ממנה כי תחזור לארץ. משהמשיכה המתלוננת בסירובה, תקף המשיב את המתלוננת בכך שהכה בה באגרופים בחזה ובבטנה.
6.
על-פי המתואר בעובדות כתב האישום באישום השלישי, כשנה וחצי עובר לאישום הראשון, בבית, בעקבות ויכוח בין המשיב לבין המתלוננת על מועד קיום מצוות ברית המילה של הקטין, תקף המשיב את המתלוננת בכך שהכה באגרופים בכל גופה.
7.
על-פי המתואר בעובדות כתב האישום באישום הרביעי, כשנה ושמונה חודשים עובר לאישום הראשון, בזמן שהייתה המתלוננת בחודש השביעי להריונה, בעקבות ויכוח בין המשיב למתלוננת, תקף המשיב את המתלוננת בכך שבעט עם רגלו בבטנה. בעקבות הבעיטה, נפלה המתלוננת ארצה וכל זאת כאשר בתה הקטינה נמצאת על ידה.
טיעוני הצדדים
8.
לטענת ב"כ המבקשת, עו"ד נגה מזור שגב והמתמחה זאב חכים, ככל שבשלב הראיות למעצר אין סתירות מהותיות בגרסת המתלוננת, קיימות מספיק ראיות להוכחת האשמה. כאשר המתלוננת הגיעה לחקירה, החוקר ציין את הסימנים שהיו על ידה. המשיב טוען שסימנים אלו נגרמו כתוצאה ממריבה הדדית, אך החוקר מציין כי על המשיב אין סימני חבלות. באשר לאירוע שהתרחש ברחוב, המשיב הודה שהוא לא בעט במתלוננת, אלא סטר לה. מדובר במסכת שלמה של אירועים שחלקה התרחשה לנגד עיני הילדים שהינם בני 3 וחצי ושנה וחצי. אף אם המפקחים נראים הולמים, בטרם אצה הדרך לשחרר את המשיב, יש מקום ששירות המבחן יבחן את כל הנסיבות.
9.
לטענת ב"כ המשיב, עו"ד שרון אבישר
, אכן קיימות ראיות לכאורה, אך לגבי חלק מהאישומים קיימת חולשה ראייתית. האישום השני הוגש בחוסר סמכות מאחר שמדובר בעבירת חוץ והיועץ המשפטי לממשלה הוא שמוסמך להגיש כתב אישום בעבירות חוץ. מדובר במשיב שהוא בעל נסיבות יוצאות דופן- מדובר באדם נורמטיבי, מתכנת מחשבים, ללא קופת שרצים מאחוריו אם מצד המתלוננת ואם בכל תחום אחר בחייו. באשר לחומר הראיות, קיימת הודעת המתלוננת. המתלוננת כבשה את תלונתה באשר לחלק מהאיומים האמורים. המשיב בהודעתו קשר עצמו לאירוע ומסר כי היה מדובר באלימות הדדית, אך החליטו להגיש כתב אישום נגד המשיב ולא נגד המתלוננת. שניים מעדי התביעה הם חברים טובים של המתלוננת, ואינם תומכים בגרסתה. כבר בשלב זה העדים הקיימים מחלישים את ראיות התביעה. בשני אירועים שבהם המתלוננת מתארת שנזקקה לטיפול רפואי, אין זכר לכך בתיק החקירה. לגבי שניים מהאירועים, המשיב מוסר שהוא אכן ביצע מעשים כלפי המתלוננת, וזאת בתגובה או בהתגוננות כלפי מעשיה שלה. לעניין המסוכנות, במקרה דנן המסוכנות הינה סטטוטורית, אך היא אינה מסוכנות כלפי כולי עלמא, אלא מסוכנות קונקרטית למתלוננת. המפקחים המוצעים הינם אנשים בעלי סיווג ביטחוני גבוה, חלקם פנסיונרים. ב"כ המשיב עתר לשחרורו של המשיב.
דיון והכרעה

ראיות לכאורה
10.
בכל הנוגע לראיות לכאורה, שוכנעתי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה, ולא קיימת חולשה ראייתית. עדותה של המתלוננת נראית על פניה קוהרנטית, וקיימים סימני חבלה אשר לכאורה תומכים בגרסתה. אמנם, לא ניתן לשלול את טענת המשיב לפיה אף המתלוננת נקטה כלפיו באלימות מסוימת, כאשר לגרסתה הדבר היה כדי להשתחרר ממנו (הודעת המתלוננת, עמ' 2, ש' 22-23), ואולם בשלב זה אין בכך כדי להפחית מהעוצמה הראייתית. דווקא בגרסת המשיב קיימות תמיהות כאשר למשל טוען המשיב שהמתלוננת נשכה אותו, ונותר לו סימן, אך בהערת חוקר צוין שאין שום סימן על ידו של המשיב (הודעת המשיב ש' 94-97). גם אם חברים של בני הזוג לא ידעו על האלימות, אין בכך משום החלשה משמעותית של עוצמת הראיות לכאורה.
11.
על אף האמור לעיל, יש לקבוע כי לא קיים סיכוי סביר להרשעה באישום השני הואיל ומדובר בעבירת חוץ כהגדרתה בסעיף 7 לחוק העונשין, שהרי העבירה נעברה כולה מחוץ לישראל, והואיל ואין בידי המבקשת הסכמה בכתב מאת היועץ המשפטי לממשלה להעמדה לדין באישום זה, כדרישת סעיף 9(ב) לחוק העונשין. אמנם, כטענת המבקשת, קיימת במקרה דנן תחולה על עבירות החוץ, מכוח סעיפים 14-15 לחוק העונשין, אך אין בכך כדי לייתר את הצורך בהסכמה בכתב של היועץ המשפטי לממשלה או של מי שהואצלה לו סמכות זו.
עילת מעצר
12.
בעבירות של אלימות במשפחה קיימת עילת מעצר סטטוטורית. במקרה דנן, קיימים מספר גורמים אשר מגבירים לכאורה את מסוכנותו של המשיב כלפי המתלוננת, כמפורט להלן:
א.
העובדה שהאלימות הייתה לכאורה על רקע רצונו של המשיב לקיים יחסי מין עם המתלוננת, וסירובה לכך.
ב.
אין המדובר במקרה חד פעמי, אלא לכאורה מדובר במסכת של אירועים אשר בוצעה על-פני תקופה.
ג.
מדובר באלימות אשר בוצעה לכאורה בנוכחות קטינים ועל רקע חשש לבגידה.
ד.
קיומם של סימני חבלה על גופה של המתלוננת.
ה.
תקיפה אחת בוצעה בעת שהמתלוננת הייתה בהיריון, לפני כשנה ושמונה חודשים.
ו.
המשיב אינו נוטל אחריות מלאה למעשיו, ועל אף שהוא קושר עצמו לחלק מן המעשים, נוטה המשיב להטיל את האחריות לאירועים על המתלוננת.
חלופת מעצר
13.
על אף קיומה של עילת מעצר, נדרש בית-המשפט לבחון אפשרות להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו של המשיב פחותה.
14.
אמנם, ככלל בעבירות של אלימות במשפחה, ברף האמור לעיל, מקובל להורות על קבלת תסקיר שירות המבחן אשר יבחן את אפשרות השחרור בתנאים מגבילים. אין ספק שהפנייה לשירות המבחן הינה דרך המלך בתיקים מסוג זה. ברם, במקרה דנן, סבורני כי ניתן לסטות מהדרך האמורה, וזאת ממספר טעמים:
א.
המשיב נעדר כל עבר פלילי קודם, ואף לא רשומים מב"דים או תיקים סגורים בגיליון הרישום הפלילי שלו.
ב.
המשיב עבד עד למעצרו כמתכנת מחשבים, פרנס את המשפחה, וניכר כי מדובר באדם בעל רקע נורמטיבי, משכיל, ירא את החוק, ולאור מעצרו, ניתן ליתן בו אמון שיקפיד לשמור על התנאים המגבילים.
ג.
המפקחים אשר הוצעו על-ידי ההגנה הינם מפקחים ראויים במיוחד, אנשי תכנות מחשבים, פיננסים ומוזיקה. כולם אנשים נורמטיביים, נעדרי עבר פלילי, ומבינים היטב את משמעות הפיקוח. אמו של המשיב שימשה כמתכננת מחשבים במנהל מקרקעי ישראל; הגב' שני, חברת המשפחה, שימשה מנהלת פרויקטים של מחשוב; מר שני שימש כסמנכ"ל בבנק יהב; אביו של המשיב הינו מוסיקאי ובוגר האקדמיה למוסיקה ברוסיה.
ד.
המסוכנות הינה קונקרטית כלפי המתלוננת, ואינה כלפי כולי עלמא.
ה.
החלופה המוצעת הינה חלופה מרוחקת, בעיר ירושלים.
ו.
לאור תקופת החגים יש להניח שתידרש תקופת המתנה ארוכה עד לקבלת התסקיר, ובשים לב למכלול השיקולים האמורים לעיל, ניתן אף לצפות שהתסקיר יהיה חיובי, וזאת על אף העדר לקיחת אחריות מצדו של המשיב.
15.
לאור כל האמור לעיל, סבורני כי אין מקום להמתין לקבלת תסקיר שירות המבחן, והואיל ויש בידי ההגנה להציע חלופת מעצר ראויה, אשר נבדקה באולם בית-המשפט, ואין מחלוקת על איכותה, הרי שמן הראוי להורות על שחרורו של המשיב בתנאים מגבילים.
16.
באיזון בין השיקולים השונים, ולאחר ששמעתי את המפקחים המוצעים, סבורני כי ידם של השיקולים אשר תומכים בשחרורו של המשיב בתנאים מגבילים, על העליונה. יחד עם זאת, בשל הקשיים האמורים, יש להתנות את השחרור אף באיזוק אלקטרוני ובערבויות משמעותיות.
סוף דבר
17.
אשר על-כן, אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים כמפורט להלן:
א.
מעצר בית מלא ברח' מרגלית 304/64, שכ' גילה, ירושלים.
ב.
מעצר הבית יהיה בפיקוח לסירוגין של הגב' ליובוב ויסוצקי, ת.ז. 304095870; הגב' נאוה שני, ת.ז. 067945048; מר מנחם שני, ת.ז. 067956441; מר שצ'ופק ולדימיר, ת.ז. 307795369; הגב' לודמילה צ'רניאק, ת.ז. 303685572.
ג.
מעצר הבית יהיה בכפוף להסדרת איזוק אלקטרוני.
ד.
איסור יצירת קשר עם המתלוננת, בין במישרין ובין בעקיפין.
ה.
הרחקה מהמתלוננת. המשיב לא יתקרב למרחק של 500 מטרים מהמתלוננת.
18.
להבטחת תנאי השחרור יינתנו הערבויות הבאות:

א.
התחייבות עצמית בסך של 50,000 ₪.
ב.
חמש ערבויות צד ג' בסך 25,000 ₪ כל אחת, אשר תחתמנה על ידי המפקחים
לעיל.
ג.
הפקדת עירבון כספי בסך של 15,000 ₪.

לא יעמוד המשיב בתנאים האמורים, יוותר במעצר ויובא בפני
שופט תורן ביום 22.9.13, שעה 09:00.
יפר המשיב תנאי מהתנאים האמורים, יוותר במעצר ויובא בפני
שופט תורן תוך 24 שעות.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשע"ד, 17 ספטמבר 2013, במעמד הצדדים.








מת בית משפט שלום 17641-09/13 מדינת ישראל נ' גבריאל ויסוצקי (פורסם ב-ֽ 17/09/2013)