פסקי דין על יעקב אסרף

13872-08/12 פ     15/09/2013




פ 13872-08/12 מדינת ישראל נ' יעקב אסרף








בית משפט השלום בכפר סבא

ת"פ 13872-08-12 מדינת ישראל
נ' אסרף





בפני

כב' השופטת
דנה מרשק מרום


בעניין:
מדינת ישראל

ע"י גב' יפית שרון, מתמחה



המאשימה



נגד


יעקב אסרף

– בעצמו וע"י עו"ד עדי כהן



הנאש
ם

גזר דין


1.
הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבודות כתב-אישום מתוקן, במסגרת הסדר חלקי, בביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות בצוותא, לפי סעיפים 380 + 382 (א) + 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

2.
מעובדות כתב האישום המתוקן עולה, כי במהלך חודש יוני 2012, התפתח ויכוח בין המתלונן לבין מספר נערים - קטינים, ביניהם בנו של הנאשם (להלן: גיא) על רקע זריקת נפצים, רעש ולכלוך להם גרמו הנערים, בגינה הממוקמת בסמוך לבית המתלונן בעיר רעננה (להלן: הגינה).
ביום 30.6.12 בשעה 1:00 או בסמוך לכך, הלך המתלונן בגינה, ופנה לגיא אשר ישב אותה עת עם חבריו, שאלו אם הוא זוכר אותו והוסיף: "אתה לא זוכר שאתה זרקת עליי נפצים?". גיא ענה כי הוא אכן זוכר אותו אך לא הוא זה שזרק את הנפצים, וכי בכל מקרה לא הייתה כוונה לזרוק את הנפצים עליו. בתגובה, אמר לו המתלונן: "ילד, אתה רוצה את הפצצה עכשיו או אחרי זה?", תפס את פניו של גיא בידיו וגרם לו לאדמומיות בפני
ם. גיא הוריד את ידיו של המתלונן והסתובב על מנת לעזוב את המקום, אך המתלונן היכה אותו בגבו, לפני שזה הספיק ללכת. כתוצאה מהמכה בגב, נגרם לגיא מכאוב.
המתלונן פנה לאחד החברים וביקש להעביר מסר לגיא כי אם יראה אותו שוב הוא "יזיין אותו מכות". המתלונן הוסיף ואמר לגיא ולחבריו כי בפעם הבאה: "יהיה לכם עסק איתי" והם ענו לו: "נמצא מישהו שיפוצץ אותך". גיא הלך לביתו, סיפר על האירוע לאחותו וזו הזעיקה את הנאשם. הנאשם ביחד עם גיא, החלו לחפש את המתלונן, ללא הצלחה. הנאשם נפרד מגיא והורה לו כי בפעם הבאה שיפגוש במתלונן, יעקוב אחריו ויודיע לו על כך באופן מיידי.
בעקבות כך, סיפר גיא לחברו על אשר התרחש וביקש ממנו להודיע לו ברגע שיתקל במתלונן.
ביום 3.7.12 ישב המתלונן ביחד עם אשתו ובתו במרכז מסחרי, בסמוך לגינה. משהבחין בו החבר, הזעיק את גיא למקום ושניהם הסתכלו לעברו. גיא ביקש מחברו לעזוב את המקום, באומרו: "לך הביתה שלא תסתבך ושלא תהיה מעורב בסיפור הזה". כמו כן, התקשר גיא לנאשם והודיע לו כי הוא רואה את "האיש שהרביץ לו". הנאשם, בתגובה, הודיע לגיא כי הוא בדרך אליו והורה לו לעקוב אחריו.
גיא ביקש שוב מחברו שיעזוב את המקום, אך הוא בחר לעזור לגיא במעקב אחר המתלונן. בשלב מסוים, עזב המתלונן את המקום, והלך לכיוון ביתו כשגיא וחברו ממשיכים לעקוב אחריו רגלית.
בדרך לביתו הבחין המתלונן בחבר, פנה אליו ושאל אם הוא עוקב אחריו, ואם הוא רוצה מכות כמו שהחבר שלו קיבל. בתגובה, החבר עזב את המקום ונמלט.
המתלונן המשיך ללכת לכיוון ביתו וגיא המשיך לעקוב אחריו. המתלונן, אשר הבחין בו, שאל אותו אם הוא עוקב אחריו אך גיא ענה לו " אני לא עוקב אחריך אבל אני אדאג שהיום יפוצצו אותך מכות". גיא שוחח שוב טלפונית עם הנאשם, אשר הורה לו להמשיך לעקוב אחרי המתלונן ולא לפחד מפניו.
כעבור 10 דקות, הגיע הנאשם עם גיא ושניים אחרים (שזהותם אינה ידועה למאשימה), לבנין בו מתגורר המתלונן. גיא ושני האחרים נותרו בפתח הבניין, ואילו הנאשם נכנס ללובי הבניין, חיפש את "הבחור עם הכלב השחור" באחת הדירות, וכששמע זאת המתלונן יצא מביתו והזדהה בפני
הנאשם כאותו בחור.
הנאשם קרא לגיא ושאל אותו אם זה הוא האיש שהיכה אותו וגיא ענה בחיוב.
הנאשם התקרב למתלונן ושאל: "אתה הרבצת לבן שלי?" משהמתלונן ענה "כי יש לך בן זבל", היכה הנאשם את המתלונן באגרופו בעינו השמאלית.
המתלונן ניסה להכות את הנאשם בחזרה על מנת להתגונן מפניו, ללא הצלחה. בשלב זה, הזעיק גיא את שני האחרים, וארבעתם היכו את המתלונן באגרופים בפני
ו ובעטו בו בכל חלקי גופו.
כתוצאה מהמכות, נפל המתלונן ארצה; הנאשם ביחד עם גיא והאחרים, המשיכו להכותו ולקלל אותו.
כתוצאה מהמכות נגרמו למתלונן שבר ברצפת ארובת עין שמאל, שטפי דם מסביב לשתי עיניו, נפיחות באף, כאבים בלסת ובגוף ושריטה בחזה.

3.
במסגרת ההסדר החלקי, הוגש כתב-אישום מתוקן, כאמור, וכן הוסכם על שליחתו של הנאשם לקבלת תסקיר מבחן בעניינו, כשלאחר קבלתו שוחחו ב"כ הצדדים ביניהם. אומר כבר, כי בסופו של יום עותרת ב"כ הפרקליטות להשתת עונש של מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות וענישה נלווית, ואילו הסניגור עותר לאמץ את המלצות שירות המבחן ולהסתפק בהטלת של"צ. הנאשם נשלח לקבלת חוות-דעת של הממונה על עבודות השירות, והוא נמצא כשיר לרצות את עונשו בדרך זו.

4.
מהתסקיר שהוגש למדתי אודות נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם, שהינו כבן 43, גרוש פעמיים ואב לארבעה. התסקיר מפרט את ההסטוריה התעסוקתית של הנאשם, כאשר דיווח על אפיזודה של התמכרות להימורים שנמשכה כשנתיים, לאחריה הפסיד את עסקיו. בשנת 2000 עבר לעסוק בתחום עבודתו הנוכחי בהתקנת אזעקות, כשלדבריו גם בשנת 2003 שב לתקופה קצרה לעסוק בהימורים, אשר איפשרה לו לסגור את רוב חובותיו הכספיים. מסר, כי כיום הכנסתו מעבודתו כמתקין אזעקות סבירה, וחרף תשלומי מזונות המקשים על מצבו הכלכלי הוא מסופק ממצבו.

באשר לעבירות, הודה ברוב המתואר בכתב-האישום, לרבות הקשר הדברים כפי שפורטו על-ידי באריכות. לדבריו, מצר הוא על התנהגותו האלימה והוסיף, כי על רקע הצטרפותם של אחרים לאירוע, הקונפליקט הסלים ותוצאותיו יצאו מכלל שליטה.

על רקע מכלול הנסיבות, להערכת קצין המבחן עולה תמונה של אדם שרוב שנותיו תפקד באופן סביר, עם זאת, לא ניתן להתעלם מאופי העבירות שביצע בעבר ודיווחיו המעידים על אפיזודות של הימורים בעלי אופי התמכרותי. בצד כוחותיו הניכרים לתפקוד תקין והתמתנות מסויימת בשנים האחרונות, ההתרשמות היא כי הנאשם מאופיין בנטייה מסויימת לאימפולסיביות ואף לשיבושים בשיקול הדעת, בעיקר בעיתות דוחק. על כן, ממליץ קצין המבחן להעמידו במבחן לצורך שילובו בסדנא לניהול קונפליקטים ולהטיל עליו של"צ בהיקף של 200 שעות.

5.
במסגרת הראיות לעונש, הוגש גליון הר.פ. של הנאשם (ת/1), הכולל שלוש הרשעות קודמות בין
השנים 2001 - 2008 בעבירות מרמה, סמים, איומים והעלבת עובד ציבור, כשבכל ההליכים נדון לעונשי מאסר על תנאי ורכיבים נוספים.

6.
מטעם ההגנה הוגש מכתב מהפסיכולוגית רות סלטון – ברוניצקי (נ/1), ממנו עולה כי בנו של הנאשם היה בשתי פגישות טיפוליות, וכי הפסיכולוגית התרשמה כי הוא סובל מתגובות פוסט-טראומטיות (כגון הפרעות בשינה, חששות כי התוקף ייכנס לביתו ויהרוג אותו) בעקבות תקיפת המתלונן. את הפגישות לאחר מכן ביטל בנו של הנאשם ומאז לא חידש את הקשר הטיפולי.

7.
ב"כ המאשימה פירטה את השיקולים שנבחנו על-ידי המאשימה בגיבוש העתירה לעונש. ציינה את השתלשלות האירוע, תוך פירט חלקו של המתלונן, אשר היכה את בנו של הנאשם בטרם הותקף. עם זאת ציינה, כי כתב-האישום מפרט אלימות קשה ומכוערת תוך לקיחת החוק לידיים ועשיית צדק עצמי על-ידי הנאשם, כשהנאשם אף חבר לאחרים לצורך כך. עוד ציינה את החבלות הקשות שנגרמו למתלונן. לצד נסיבות אלו, הפנתה לאמור בתסקיר באשר לנטיותיו האימפולסיביות של הנאשם (אם כי ציינה ולא התעלמה מהתכנים החיוביים אשר עלו בתסקיר).

עוד מסרה את עמדת המתלונן, אשר לגישתו חווה אירוע של נסיון רצח והביע את רצונו כי הנאשם יישלח אל מאחורי סורג ובריח. עם זאת, לא היה מעוניין להעביר לב"כ הפרקליטות מסמכים רפואיים ו/או למסור תצהיר או עדות בפני
בית-המשפט.

בסופו של יום, סבורה היא כי עמדת שירות המבחן היא מקלה; עם זאת, לגישת הפרקליטות, עמדת המתלונן היא מחמירה ולבסוף, באיזון בין כל השיקולים – כאשר המדובר בנאשם אשר הודה ולקח אחריות על מעשיו – עותרת היא להטיל על הנאשם עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי.

8.
הסניגור המלומד ביקש לשכנע כי המדובר במקרה מיוחד, המצדיק חריגה מהענישה המתבקשת בדרך-כלל באירועי אלימות מעין אלו, לרבות ענישה של מאסר בפועל. לטעמו, כתב-האישום מגולל התנהגות אלימה קשה מצד המתלונן כלפי ילדים הנמצאים בפארקים במהלך החופש הגדול – התנהגות אשר כללה העלבות, איומים ואף הכאת בנו של הנאשם כשהוא מנסה לעזוב את המקום. הסניגור פירט את כל עובדות כתב-האישום, אשר כולל תיאור מדוייק של האירועים, כשדבריו של המתלונן לנאשם ("יש לך בן זבל"), היתה מקוממת כל אב סביר. אמירה זו היא שהביאה לאלימות מצד הנאשם, ורק לאחר שהמתלונן ניסה להכות את הנאשם הגיעו האחרים. לדידו, התנהגותו הברוטאלית של המתלונן היוותה זרז ותרמה להסלמת האירוע.

הדגיש את האמור בתסקיר, את העובדה שהנאשם מפרנס שלוש משפחות, וכי אין בעברו עבירות תקיפה. הזכיר, כי היה במעצר במשך 12 יום, חודש בתנאי "מעצר בית", ועד היום אסורה כניסתו לעיר רעננה.

בסופו של יום, סבור הסניגור כי הנתונים אודות התנהגות המתלונן צריכה להילקח בחשבון בצורה משמעותית (כשלא הוגש נגדו כתב-אישום), לאור העובדה שהמדובר בפעם הראשונה שבה הנאשם תוקף אדם, כשקיים סיכון נמוך להישנות המעשים, עותר הוא לאמץ את המלצות קצין המבחן.

9.
בדברו האחרון לבית המשפט מסר הנאשם כי כיום לא היה חוזר על המעשה, והביע צער על התנהגותו.





10
.

על-פי תיקון 113 לחוק העונשין, וכמצוות המחוקק בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, יש לקבוע מתחם העונש ההולם את מעשי העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעקרון המנחה של ההלימה, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות ומידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

11
.
עם זאת, בענייננו קבעו ב"כ הצדדים באופן מעשי את טווח הענישה ההולם את מעשיו של הנאשם (תוך שקלול נסיבותיו האישיות), המצוי לשיטתם בין הטלת של"צ ומבחן לבין מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות. לאור מציאות זו, לא ארחיב בדבר מדיניות הענישה הנהוגה ומתחם העונש ההולם את הנסיבות.

12
.
עם זאת, ראוי להזכיר, כי במעשיו פגע הנאשם
פגיעה קשה בגופו של המתלונן, כאשר תוצאות האירוע מעידות על הפגיעה הניכרת בערך המוגן של שמירה על גופו ושלומו של כל אדם.

13
.

בבחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, הדגישו ב"כ הצדדים שניהם את חלקו של המתלונן באירועים המקדימים, בהתנהגותו כלפי הנאשם ובאמירות הפוגעות בנאשם אשר הביאו להסלמת האירוע. המחלוקת האמיתית היא באשר למשקל שיש ליתן ל"תרומתו" של המתלונן בקביעת העונש ההולם את מעשי הנאשם.

ואכן, המתלונן ביזה ופגע בכבודו ובגופו של בנו של הנאשם, והתנהג באופן לא ראוי כאשר נקט באלימות פיזית ומילולית כלפי קטין. עם זאת, הצדק עם ב"כ המאשימה, כי אין להשלים עם התנהגותו של הנאשם, אשר לקח את החוק לידיו בבחינת עשיית דין עצמי, חבר לאחרים, וגרם לחבלות פיסיות קשות למתלונן – לרבות שבר בארובת העין.

אומר, כי לולא התנהגות המתלונן, ראוי היה לשקול ענישה של מאסר בפועל של ממש מאחורי סורג ובריח; עם זאת, מקבלת אני את גישת ב"כ המאשימה, כאשר נוכח הפגיעה במתלונן על-ידי הנאשם ואחרים, גם לאחר שהמתלונן נפל ארצה, אין מקום לשקול הטלת מסר סלחני של של"צ בלבד, כמבוקש על-ידי ההגנה.

14.
בגזירת העונש המתאים לנאשם שבפני
י, יש להתחשב בנסיבות אשר אינן קשורות בביצוע העבירות, כמפורט בסעיף 40 י"א לחוק העונשין.
כפי שפורט, המדובר בנאשם המפרנס שלוש משפחות, ויש לשקול את הנזק שייגרם לתלויים בו, גם כשעסקינן במאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות. הנאשם מתפקד באופן סביר – אך זקוק לטיפול נוכח נטייה לאימפולסיביות והפעלת שיקול-דעת מוטעה בעיתות דוחק, לפי הערכת קצין המבחן המבוססת היטב גם על דפוס התנהגותו של הנאשם באירועים נשוא גזר-דין זה.
לנאשם הרשעות קודמות, אם כי אין המדובר בעבר מכביד, אך באופן אשר מבסס את הצורך להעביר מסר מוחשי כעתירת ב"כ המאשימה.
עוד יש להתחשב בהודאתו של הנאשם במיוחס לו ובלקיחת האחריות על מעשיו, וכן בעובדה ששהה מאחורי סורג ובריח למשך 12 יום, כשבהמשך הוגבלה חירותו בתנאים כפי שפורט.

15.
על כן, בהינתן כל השיקולים העומדים לחובתו ולזכותו של הנאשם, כשיש מקום לאזן בין התוצאות הקשות של אירוע האלימות שבוצע על-ידי הנאשם אשר חבר לאחרים אל מול התנהלות המתלונן ומצבו של הנאשם לרבות הודאתו, שוכנעתי כי יש מקום לאמץ את עתירת המאשימה ולהטיל על הנאשם מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות – אם כי לא למלוא התקופה, לצד ענישה הרתעתית, פיצוי סמלי למתלונן ומבחן.

16.
לאור האמור לעיל, גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

מאסר בפועל של 3 חודשים אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות.

עבודות השירות יבוצעו ב"שווים" כפר-סבא, בימים ובשעות המפורטים בחוות-הדעת מיום 19.8.13 והחל מיום 15.10.13. במועד זה, על הנאשם להתייצב עד השעה 8:00 במפקדת מחוז מרכז, יחידת עבודות השירות.

מובהר לנאשם, כי עליו לעדכן את משרד הממונה בכל שינוי, אם יחול, בכתובת מגוריו. כמו-כן,
עליו לעמוד בתנאי הפיקוח ובביקורות הפתע. מובהר, כי כל הפרה בעבודות השירות תביא להפסקה מנהלית וריצוי העונש במאסר ממש.

מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים מהיום, שלא יעבור עבירות אלימות מכל סוג, לרבות איומים.

על הנאשם לשלם למתלונן (ע"ת/9), פיצוי בסך של 1500 ₪, אשר יקוזז מערבון קיים בתיק המ.ת. בהעדר פקדון, ישולם הסכום עד ליום 15.11.13.

ב"כ המאשימה תעביר פרטי המתלונן תוך 7 ימים.

ניתן בזאת צו מבחן למשך שנה לצורך שילוב בסדנא כהמלצת קצין המבחן.



משום עיכוב ביצוע המאסר (בעבודות שירות), ערבות עצמית שנחתמה בתיק המ.ת. תשמש מעתה להבטיח את התייצבות הנאשם לריצוין והשלמתן
וכן תיאסר יציאת הנאשם מהארץ עד לתום ביצוע העבודות.

הודעה זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

המזכירות תשלח העתק מגזר הדין לממונה על עבודות השירות.

הודעה זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום,
י"א תשרי תשע"ד, 15 ספטמבר 2013, במעמד הנוכחים.












פ בית משפט שלום 13872-08/12 מדינת ישראל נ' יעקב אסרף (פורסם ב-ֽ 15/09/2013)