פסקי דין על זאב שטיין | פסקי דין על יצחק קרמין | פסקי דין על י.ק. אבחון וניהול פיננסי |

1766-12/12 א     30/10/2013




א 1766-12/12 זאב שטיין נ' יצחק קרמין, י.ק. אבחון וניהול פיננסי בע"מ








בית משפט השלום בחיפה



ת"א 1766-12-12 שטיין נ' קרמין ואח'




בפני

כב' השופטת
מירב קלמפנר נבון


תובע

זאב שטיין
ת.ז. 067399311


נגד


נתבעים

1.יצחק קרמין

ת.ז. 1614775
2.י.ק. אבחון וניהול פיננסי בע"מ

ח.פ. 513101816




פסק דין


בפני
תביעה כספית.

התובע הינו רו"ח במקצועו. הנתבע 1 אף הוא רו"ח במקצועו ואילו הנתבעת 2 הינה חברה למתן שירותים חשבונאיים. לטענת התובע, הנתבע 1 הינו מנהל ובעל מניות בנתבעת 2 ועוסק בין היתר בהליכי פירוק חברות. התובע טוען כי הוא נשכר בידי הנתבעת 2 לצורך ביצוע עבודות חשבונאיות בתיק פירוק חברת אגפל בע"מ, בו התמנה הנתבע 1 כנאמן בידי בית המשפט המחוזי בחיפה.
התובע טוען כי בינו לבין הנתבע 1, באמצעות הנתבעת 2,
נחתם הסכם מסגרת ובו התחייב הנתבע 1 לשלם לתובע תמורת עבודתו תשלום חודשי בסך 17,000 ₪ בצירוף מע"מ וכן הוסכם בין הצדדים כי השירות יכלול לכל הפחות 70 שעות עבודה בעלות של 243 ₪ + מע"מ לשעת עבודה. לטענת התובע הוא ביצע את עבודתו ואף הגיש לנתבע 1 דו"ח מסודר באשר לשעות העבודה. בהתאם היה על הנתבעים, כטענת התובע, לשלם 117,810 ₪ כולל מע"מ, אלא שלטענת התובע שולם לו ע"ח הסכום האמור ביום 20/5/09 15,000 ₪ בלבד והנתבעים נותרו חבים 122,084 ₪. לטענת התובע הוא פנה מספר פעמים לנתבעים כי ישלמו לו את חובם, הללו לא הכחישו את חובתם לתשלום, ברם לא נענו לדרישה לשלם ומכאן תביעת התובע אשר בפני
.

הנתבעים טענו כי הנתבע 1 סיכם עם התובע כי בתמורה לסיוע בניהול הקפאת ההליכים של חברת אגפל בע"מ, יקבל התובע 50% משכר הנאמן במסגרת הקפאת ההליכים לתקופה הרלבנטית ואכן התובע קיבל את שכרו בהתאם. הנתבעים טענו כי אינם מכירים את ההסכם אותו הציג התובע במצורף לתביעתו, ההסכם אינו חתום והם כופרים בקבילותו ותוכנו. לטענת הנתבעים, לא יתכן כי סוכם עם התובע בדבר שכר על בסיס שעתי שכן המדובר בהליכי הקפאת חברה ובעבודה חשבונאית אשר אינה נמדדת בשעות. לטענת הנתבעים, על אף שהחוב הנטען והמוכחש הינו משנת 2009 מעולם לא פנה התובע אליהם אלא מספר חודשים בטרם הגשת התביעה דנן ולטענתם על אף טענותיו של התובע הוא ביקש להוסיף ולעבוד עם הנתבעים ואף הפנה אליהם לקוחות. לטענת הנתבעים אין הם חבים דבר לתובע ושכרו בגין עבודתו שולם במלואו ולפיכך עתרו לדחיית התביעה.

דיון :

הנטל על התובע להוכיח תביעתו.
ראה בספרו של כבוד השופט קדמי "
על הראיות" (חלק שלישי, מהדורה משולבת ומעודכנת, 1999) בעמוד 1273.
וברע"א 3646/98
כ.ו.ע. לבנין בע"מ נ' מס ערך מוסף, תק-על 2003(2), 3006.

התובע טוען כי בין הצדדים נכרת הסכם ולפיכך על התובע הנטל להוכיח האם אכן נכרת הסכם ומהו תוכנו של אותו ההסכם.
בין הצדדים לא היה חולק כי נכרת ביניהם הסכם בדבר מתן שירותים חשבונאיים בידי התובע לנתבעים, במסגרת מינוי הנתבע 1 כמפרק חברת אגפל ולאורך הליכי הקפאתה. התובע טוען כי הנתבע 1 התחייב במסגרת תפקידו כנאמן, לשלם לו עבור עבודתו 17,000 ₪ בצירוף מע"מ, כאשר עבודתו של התובע תכלול לכל הפחות 70 שעות עבודה חודשיות. התובע צירף לתמיכה בטענותיו אף הסכם התקשרות (נספח א לת/1) בינו ובין
הנתבעת 1. ההסכם אשר צורף, אינו חתום על ידי אף לא אחד מהצדדים. במאמר מוסגר יצוין, כי אף שהצדדים לא טענו לעניין זה דבר, ההסכם הנטען הינו בין התובע לנתבעת 2 ומשכך, מוטלת בספק היריבות המשפטית עם הנתבע 1. אלא שהנתבעים בהגינותם, לא העלו טענה בעניין זה ומשכך תינתן התייחסותי אל הנתבעים ביחד ולחוד.
הנתבעים התכחשו הן לתוכנו של ההסכם והן לעצם קיומו של מסמך המעלה את תנאי ההסכם בכתב. לטענת הנתבעים, הם מעולם לא ידעו על קיומו של מסמך שכזה, בוודאי לא חתמו על הסכם כזה כך שיתחייבו בגינו. התובע מילא פיו מים באשר לנסיבות הכנתו של אותו הסכם ולא ציין ולו ברמז – לא בתביעתו ואף לא בתצהיר עדותו הראשית, היכן הוכן ההסכם, בידי מי נוסח ונכתב, מדוע זה הוא אינו חתום ומדוע בשל העדר החתימה הוא סבור כי מדובר במסמך מחייב בין הצדדים.
כאשר נשאל התובע על אודות המסמך אשר נטען כי הוא הסכם ההתקשרות בין הצדדים, השיב התובע תשובה מתחמקת "ש.את המסמך שצירפת וכינית אותו "הסכם", אתה הכנת? ת. לא. ש. קיבלת אותו, מישהו נתן לך אותו ? ת. קיבלתי אותו, למיטב זכרוני הוא הגיע אלי במייל וזהו. אני ראיתי אותו, הוא תאם את הסיכום המוקדם בינינו, לא מצאתי לנכון לחתום עליו"(ראה עמ' 7 שורות 13-17 לפרוטוקול).
מאחר ומדובר במסמך מהותי אשר עליו נסמכת תביעת התובע, מתמיה במיוחד כי התובע לא מצא לנכון לפרט מה היו נסיבות עריכת ההסכם האמור. עוד יותר מעמידה בספק את עצם אמיתות ההסכם, העובדה כי התובע בעצמו לא מצא לנכון לציין שההסכם הנטען אינו חתום על ידי איש מהצדדים והסתפק באמירה הסתמית "לא מצאתי לנכון לחתום עליו". הסכום הנתבע אינו פעוט ואם אכן בוצע היקף העבודה הנטען בידי התובע, כי אז מתבקש היה שהתובע ידאג להבטיח את תשלום שכר טרחתו, בהסכם חתום ומאושר בידי שני הצדדים. העובדה כי בידי התובע מסמך בלתי חתום מעמידה בספק את טענתו להסכם מחייב בין הצדדים אשר תוכנו תואם לאותו מסמך.

התובע טען כי בידיו אף ריכוז שעות אותו ערך בהתאם לסיכום בין הצדדים ויומן פגישות, בו ציין מדי יום ביומו את השעות אותן השקיע בעבודתו עבור הנתבעים. בחקירת התובע בפני
בית המשפט עלה כי דו"ח ריכוז השעות המקורי מצוי עדיין בידיו והוא אף הוגש לתיק בית המשפט (ת/2). מצופה היה כי באם אכן נכונה טענת התובע לפיה דרש את שכרו בהתאם לדו"ח ריכוז שעות עבודה, היה המקור אמור להיות בידי הנתבעים, אלא שזה נותר בידיו של התובע. כאשר נשאל על מועד הכנת אותו דו"ח שעות השיב התובע "ש. יכול להיות שריכוז השעות שהוגש לתיק בית המשפט, הכנת בדיעבד? ת. בוא נדייק. ריכוז שעות יכול להיות, אבל הוא מהווה סיכום וריכוז של השעות שהופיע בדפים האותנטיים שנמסרו כעת לבית המשפט ואת זה עשיתי לקראת הגשת החשבון ב 15/6/08". הנה כי כן, הודה התובע כי יתכן ודו"ח השעות הוכן בדיעבד. הדו"ח הוכן אך מקורו נמצא בידיו של התובע ואף עניין זה אינו מתיישב עם טענת התובע כי הוסכם בין הצדדים על תשלום לפי בסיס שעתי, שאחרת היה התובע מכין ריכוז שעות בזמן אמת ומגישם לנתבעים לתשלום מדי חודש בחודשו ולא מוסיף להחזיק במסמכים המקוריים בידיו.
ריכוז השעות מכיל חודשים מספר ומספר שעות העבודה הנטען בכל חודש, אינו מועט. תמוה כיצד זה התובע אשר שכרו לא שולם לו לאחר חודש העבודה הראשון, ואף לא לאחר מכן, הוסיף ועבד עבוד הנתבעים. כאשר הועלתה השאלה בפני
התובע בחקירתו הנגדית טען התובע כי המתין לכסף שיגיע "ולכן לא פנית בכלל בכל תקופת עבודתך ואמרת שמגיע לך כסף כי חיכית שיגיע כסף? ת. נכון עד שביוני 2008 הפסקתי לעבוד.". תשובת התובע אינה מתיישבת עם ההיגיון הכלכלי. לא יתכן שהתובע אשר פרנסתו על אותן שעות עבודה מרובות אשר השקיע בעבודת הנתבעים, לא יעמוד על קבלת שכרו בסכומים נכבדים במיוחד, חודש אחר חודש. עוד יותר תמוהים הדברים לאור הדברים אותם סיפר התובע בחקירתו ולפיהם אך שנה קודם לכן, בסופה של שנת 2006 עזב שותפות באחד המשרדים הגדולים בחיפה ופנה לדרך עצמאית (ראה עמ' 2 שורות 22-24 לפרוטוקול). קשה להלום כיצד בנסיבות אלו, מוחל התובע על כספים המגיעים לו לטענתו במשך חודש אחר חודש ואינו מפסיק את עבודתו עם הנתבעים ודורש את כספו.
אשר לדפי היומן המקורי אליהם הפנה התובע (ת/3) בהם מצוינות שעות עבודה ארוכות לטובת הקפאת ההליכים בחברת אגפל בע"מ. אף מדפים אלו עולות תמיהות לא מעטות – התובע ציין ביומנו שעות ארוכות של שיחות טלפון (3-6 שעות) בענייני אגפל, אך כאשר נתבקש לשחזר עם מי נערכו אותן שיחות, התקשה התובע לפרט. גם על אירועים חריגים כמו יום עבודה אשר נמשך משעות הבוקר ועד 01:00 (17 שעות) התקשה התובע להסביר מה בדיוק עשה, מלבד הסבר כללי כי נפגש עם דיירים. איש מאותם אנשים עימם עבד התובע ואשר יכולים היו להעיד על שיחות טלפון משך שעות ארוכות או עבודה ארוכה עד השעות הקטנות של הלילה במשרדי חברת אגפל בצוותא, לא הובא לעדות מטעמו של התובע והדבר אינו מסייע לו בהוכחת תביעתו, כי אם להיפך.
אי הבאת עדים נוספים במקרה זה פועלת כנגד גרסת התובע, על פי החזקה הקובעת כי אם היו מובאים עדים, היו הם דווקא מערערים את גרסתו.
ראה ע"א 548/78 שרון ואח' נ. לוי פ"ד לה(1) 736.

אי העדת עד עשויה ליצור הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו.
ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ, פ"ד מד(1) 239;
ע"פ 522/84

סביחאת נ' מדינת ישראל
, פ"ד מא(1) 551;
רע"א 4546/12 שירותי בריאות כללית נ' יעל מימון, תק-על רע"א 4546/12(3), 1284.

אותם הרישומים התגלו כלא מדויקים, בחקירתו הנגדית של התובע, כאשר התובע רושם למשל, ביום 9/3/08 עבודה החל משעה 09:00 למשך 8.5 שעות וביומנו רשומה באותה העת אף פגישה עם לקוח אשר אינו קשור כלל לחברת אגפל "ש. אני רואה שב 9.3 אתה כותב שעבדת 8.5 שעות, בין היתר בין 09:00 ל 13:00 (נרשם בטעות בפרוטוקול 01:00 – מ.ק.נ)
וב 11:30 יש לך פגישה
עם יצחק לאופר וזה לא קשור לאגפל ? ת. לא, זה לא קשור" (ראה עמ' 6 שורות 12-16 לפרוטוקול).

התובע נסמך אפוא על ההסכם הבלתי חתום שאין כלל ראיות בדבר נסיבות עריכתו והוא אינו מספק מידע אודותיו, דו"ח ריכוז השעות אשר מקורו לא הועבר לנתבעים והוכן בדיעבד ולא בזמן אמת ורישומים מיומנו הממוחשב עליהם ציין התובע את שעות עבודתו אשר התגלו כבלתי מדויקות ולא קיבלו אסמכתא משום מקור אחר. אין בידי לקבוע על בסיס ראייתי זה כי כגרסת התובע סיכמו הצדדים על עבודה לפי בסיס שעתי או על עבודה לפי בסיס של 17,000 ₪ לחודש ומינימום תשלום עבור 70 שעות עבודה חודשיות.

לבסיס רעוע זה יש להוסיף את העובדה כי התובע הפסיק לטענתו, את עבודתו עם הנתבעים
ב 6/08 ומאז לא פנה אליהם, לא במכתב התראה ולא בכל דרישה בדרך אחרת, עד סמוך מאד לפני הגשתה של תובענה זו. יתרה מזו, התובע הוסיף עוד לעבוד עם הנתבעים ואף הפנה אליהם, בהתאם להודאתו בעניין זה שני לקוחות נוספים. אין זו התנהלות המתאימה למי אשר הנתבעים חבים לו סכום כסף בלתי מבוטל, לפי טענתו ואינם פורעים את חובם.

התובע נשאל על כך והשיב כי "פניתי אינספור פעמים לנתבע 1 וביקשתי ממנו לשלם את היתרה. באחת הפעמים הוא אפילו התבטא שהוא מעריך את הדבקות שלי במטרה, שאני לא מניח לו ופונה אליו שוב ושוב, זה לא כתוב וזה לא הדבר היחידי שלא כתוב." (ראה עמ' 8 שורות 1-4 לפרוטוקול). היה על התובע לחשוף מלוא ראיותיו בפני
בית המשפט בבואו בבקשת סעד. הצהרה שכזו מעם התובע אינה תומכת דווקא בטענות התובע כי אם להיפך, חלה החזקה כי ראיות אשר לא נחשפו, עשויות היו שלא לתמוך בגרסת התובע.

התובע קיבל מעם הנתבעים, כאשר התקבלו תקבולים במסגרת הליכי ההקפאה, מחצית משכר טרחתם, הוציא עבורם חשבונית ולא טרח לצרף אליה דרישה לתשלום יתרה או לערוך כל פניה אחרת בעניין לנתבעים. יש בכך על מנת לחזק גרסת הנתבעים כי אכן בין הצדדים הוסכם בדבר חלוקת שכר הטרחה מכל תקבול, בחלקים שווים. כך פעלו הנתבעים בעת שקיבלו תקבולים עבור חלקם בהקפאת ההליכים של חברת אגפל והתובע קיבל את מחצית שכרם ולא העלה כל דרישה לסכום נוסף באותו המועד.
הנתבעים המציאו חשבוניות המעידות כי חלוקה זו הייתה נהוגה בין הצדדים ונעשתה אף בשתי עסקאות נוספות (ראה החשבוניות הנספחות לנ/1).
התובע עצמו העלה את עניין מכירת דירות אגפל ברחוב פרויד בעיר חיפה והציע הצעת מחיר לגבי הוצאת טופס 50 על סך 5,000 ₪ (ת/4). אם אכן סוכם על עבודה בהקפאת חברת אגפל על בסיס שעות, מדוע זה היה צורך לקבל הצעת מחיר מהתובע. התובע הסביר כי המדובר בהצעת מחיר שניתנה שנה ומחצה לאחר שהפסיק לעבוד עם הנתבעים ובכל זאת, אם היה זה סיכום הדברים ביניהם בעבר מדוע היה צורך במשהו שונה כעת? הדבר מעמיד בספק את טענת התובע לעבודה על בסיס שעות.
לא למותר לציין, כי התובע פנה בתביעתו אל בית המשפט רק בחלוף למעלה מארבע שנים מאז סיום עבודתו עם הנתבעים. אף לשיהוי ניכר זה יש ליחס את המשמעות המתאימה.

מטעמם של הנתבעים העיד הנתבע 1 ובעדותו אשר לא נסתרה אף בחקירתו הנגדית הוא הבהיר כי שיטת התשלום לתובע הייתה על בסיס חלוקה שווה ביניהם של התקבולים מהליכי ההקפאה בזמנים הרלבנטיים לעבודתם המשותפת. הנתבע 1 הציג חשבוניות תומכות (נספחים לנ/1) אשר הוצאו לתובע. הוא אף העיד כי מסר פיזית את הכסף לתובע כאשר התקבל התקבול מהליכי ההקפאה והלה לא העלה בפני
ו כל דרישה, לא אז ואף לא במסדרונות חדר הכושר בו נפגשו הצדדים, כטענת התובע. הנתבע 1 הסביר כי שכר טרחתו מאושר בידי בית המשפט של פירוק ולפיכך אין הגיון בחיוב אשר המציא התובע , בעוד שכרם של הנתבעים עמד על סכום קטן ממנו והבהיר כי בהליכי הקפאה כלל לא מקובל לחייב עבור עבודה על בסיס שעות. עדותו זו הותירה רושם מהימן וכאמור נתמכה במסמכים אשר הציגו הנתבעים מה שלא ניתן לאמר על גרסת התובע ועדותו בפני
בית המשפט.

התובע נסמך על בסיס ראיות אשר לא סייעו להוכחת טענותיו ותביעתו. לכך יש להוסיף את העדר הדרישות מצדו מהלכן של השנים, העובדה כי הודה בפה מלא שלא חשף את מלוא ראיותיו בפני
בית המשפט, המשך עבודתו עם הנתבעים והשיהוי בו נקט בפני
ה לערכאות והדברים מובילים למסקנה כי התובע לא הוכיח תביעתו ומשכך יש לדחותה.

שוכנעתי כי אכן סיכום הדברים בין הצדדים היה כגרסת הנתבעים וחלוקת שכר הטרחה הייתה בחלקים שווים מכל תקבול אשר יקבלו הנתבעים במהלכם של הליכי ההקפאה של חברת אגפל. כך אכן הוכיחו הנתבעים כי נעשה ולפיכך קיבל התובע שכרו במלואו מידי הנתבעים ואין מקום לקבלת תביעתו לשכר נוסף.

סוף דבר,

התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעים הוצאותיהם בסך 1,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 2500 ₪ בצירוף מע"מ .
הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.



ניתן היום,
כ"ו חשון תשע"ד, 30 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 1766-12/12 זאב שטיין נ' יצחק קרמין, י.ק. אבחון וניהול פיננסי בע"מ (פורסם ב-ֽ 30/10/2013)