פסקי דין על בנק דיסקונט לישראל | פסקי דין על יהודה הלוי 27 | פסקי דין על תל אביב | פסקי דין על דוד אברהם הלוי | פסקי דין על נאוה אברהם הלוי |

36148-11/11 תאמ     28/11/2013




תאמ 36148-11/11 בנק דיסקונט לישראל, יהודה הלוי 27, תל אביב נ' דוד אברהם הלוי, נאוה אברהם הלוי








בית משפט השלום בירושלים



תא"מ 36148-11-11 בנק דיסקונט לישראל
, יהודה הלוי 27
, תל אביב
65136 נ' אברהם הלוי
תא"מ 1066-12-11 בנק דיסקונט נ' אברהם הלוי


בפני

כב' השופטת
דורית פיינשטיין

התובע:
בנק דיסקונט לישראל
, יהודה הלוי 27
, תל אביב
65136

ע"י ב"כ עו"ד לאה אלחיאני


נגד

הנתבע:
1. דוד אברהם הלוי
ת.ז. 053617437
2. נאוה אברהם הלוי
ת.ז. 055040026
ע"י ב"כ עו"ד ארז בן דוד




פסק דין


1.
לפניי תביעה של בנק, שתחילתה בשתי בקשות לביצוע ארבעה שטרות בלשכת ההוצאה לפועל. אחרי שבשני התיקים הגישו המשיבים התנגדות לביצוע שטר, ובתיק אחד ניתנה רשות להתגונן, הסכימו הצדדים כי תהא רשות להתגונן גם בתיק השני. כך נבחנה כל המסכת העובדתית בתובענה אחת, שהוגשה לבית משפט זה בהליך בסדר דין מהיר.

רקע עובדתי:
2.
התובע הוא בנק דיסקונט, ובבנק זה ניהלה "חברת דור משאבי בניה והנדסה בע"מ" (להלן: "חברת דור") חשבון בנק. מנהלה של חברת דור הוא מר עוזי זקן, והוא שעמד בקשר עם הבנק בנוגע לחשבון הבנק.

3.
הנתבעים שכרו את שירותיה של חברת דור, לצורך עבודות שיפוץ ובניה מקיפות בביתם, והם שהעבירו את השיקים נשוא התובענה לידי מר זקן. מר זקן העביר את השיקים לידי הבנק, לחשבון הבנק של חברת דור.

4.
מדובר בארבעה שיקים על פי הפירוט דנן:
א.
שיק מספר 00011227 ע"ס 17,000 ₪ תאריך פירעון 20.11.09
(להלן שיק א');
ב.
שיק מספר 00011228 ע"ס 17,000 ₪ תאריך פירעון 25.11.09 (להלן שיק ב');
ג.
שיק מספר 00011229 ע"ס 17,000 ₪ תאריך פירעון
15.12.09 (להלן שיק ג');
ד.
שיק מספר 00011495 ע"ס 15,000 ₪ תאריך פירעון 5.12.09 (להלן שיק ד').

5.
על גבי שיק ג' הוסיף פקיד הבנק מר מרצי זכאי (להלן: "מר זכאי") תאריך נוסף ליד מועד הפירעון, 22.1.10. שיק זה הוצג לפירעון לאחר יום 22.1.10 וחזר בהיעדר כיסוי מספיק.

6.
גם שיק א' חזר בהעדר כיסוי מספיק, ושיקים ב' וד' בוטלו על ידי הנתבעים, ומטעם זה חזרו.

7.
אין חולק גם כי הנתבעים הפקידו ישירות באותו חשבון בנק של חברת דור שלושה שיקים נוספים שסכומם הכולל הוא 17,000 ₪. השיקים הופקדו בתאריכים הבאים: ביום 8.12.09 2,000 ₪; ביום 10.1.10 8,000 ₪ וביום 27.1.10 7,000 ₪. הנתבעים טענו בהגנתם כי הפקדה זו היא פריעה של אחד השיקים המסומנים א' עד ג'.

8.
בתובענה שבפני
מבקש הבנק את פירעונם של ארבעתם השיקים המסומנים א' עד ד'.

טענות הצדדים:
9.
הבנק טוען כי חברת דור נתנה לו את השיקים לניכיון וכנגד הגדלת מסגרת האשראי, ועל כן הוא יכול לדרוש את תמורתם. הנתבעים מכחישים בסיכומיהם כי השיקים נמסרו לצורכי ניכיון.

10.
לנתבעים טענות מורכבות ביחס לשיקים. ראשית, טוענים הנתבעים כי מסרו למר זקן שיקים דחויים תוך בקשה שיוכלו להחליף אותם במזומן או בשיקים אחרים, סמוך למועד הפירעון. לטענתם הם
העבירו לידי מר זקן תשלום במזומן בגין השיקים.

11.
שנית, טוענים הנתבעים טענת פרעתי גם ביחס לבנק וזאת באופן חלקי ובהתייחס לשיק אחד בלבד. הנתבעים טענו בתצהיר לתמיכה בהתנגדות לביצוע שטר ובכתב ההגנה
כי סוכם עם הבנק שיפקידו 3 שיקים במקום ועל חשבון אחד השיקים על סך 17,000 ₪. בסיכומים טענו כי הפקדות אלו הן במקום השיק הראשון. הבנק טוען כי לא היו הסכמות כאמור עם הנתבעים, שכן הנתבעים לא היו לקוחות של הבנק, והבנק לא היה מסכים כי שיק שלא נפרע ישולם בשלושה תשלומים.

12.
לבסוף טוענים הנתבעים כי הבנק אינו אוחז כשורה שכן השיקים נפרעו על ידי התובעים ומר זקן הודיע לבנק שיש להחזיר אותם לידי התובעים, וחרף הבטחה שניתנה לנתבעים לטענתם על ידי פקיד הבנק, הדבר לא נעשה.

דיון והכרעה:
13.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הרי שאני קובעת כי דין התביעה להתקבל במלואה וזאת ביחס לכל אחד ואחד מהשיקים של הנתבעים.

האם השיקים נמסרו לבנק לניכיון?

14.
אפתח ואומר, שרק בסיכומים טענו הנתבעים לראשונה, כי השיקים לא הופקדו על ידי מר זקן לניכיון, אלא הם הופקדו בבנק לצורכי שמירה. לטענה זו לא היה זכר בכתב ההגנה או בתצהירי הנתבעים, ונראה שהם תולדה של דבריו של מר זקן, שהוא לא זוכר שנתן את השיקים לניכיון. מנגד, הבנק הציג הסכם ניכיון שמכוחו התחייב להפקיד מר זקן את כל השיקים שקיבלה החברה
לניכיון, ואף עולה מחשבון הבנק שאושרה חריגה ממסגרת האשראי על בסיס הסכם זה. לתצהירו של מר זכאי צורף נספח ג' שהינו רשימה של כל השיקים שניתנו על ידי חברת דור לניכיון, ובתוכם גם השיקים נשוא התביעה.

15.
לא מצאתי ממש בטענה שהבנק לא חתם על ההסכם שכן ההסכם הוכן ונוסח על ידו, ומר זקן כאמור חתם עליו בשם החברה. עוד טענו הנתבעים כי צריכה הייתה להיות הסכמה לניכיון כל שיק ושיק, ולא יתכן שהסכם הניכיון יהיה הסכם כללי. גם טענה זו אין בה ממש, שכן הנתבעים לא הפנו לנוהל כאמור, ובחיי המסחר השוטפים דבר שבשגרה הוא כי חברה מפקידה לניכיון את כל השיקים שהיא מקבלת וזאת כנגד אשראי. הדרישה לחתימה כנגד כל שיק ושיק לצרכי ניכיון, הייתה פוגעת בחיי המסחר ומכבידה באופן לא סביר על הבנק ולקוחותיו.

16.
על כן, גם מהטעם שמדובר בהרחבת חזית אסורה וגם לגופו של עניין טענות הנתבעים נדחות, ואני קובעת כי כל השיקים הופקדו על ידי חברת דור לצורכי ניכיון.

ההתקשרות בין הנתבעים לחברת דור:
17.
הנתבעים טענו בתצהירים שהוגשו על ידם כי נתנו למר עוזי זקן, מנהל חברת דור, שיקים דחויים על חשבון תשלומים עתידיים, אך הוסכם כי בטרם יפקיד כל שיק לפירעון, ישוחח עם הנתבעים והם יוכלו להחליף את השיק. הנתבעים טענו שלא היה הסכם בכתב בינם לבין חברת דור, וזאת חרף העובדה שמדובר בהתקשרות לשיפוץ גדול שעלותו כ-180,00 עד 200,000 ₪. מר זקן לעומת זאת העיד שנחתם זיכרון דברים בין הצדדים, אך הוא לא הציג אותו בפני
בית המשפט.

ההלכה היא כי "הימנעות מלהביא ראיה שיכולה הייתה לתמוך בטענתו של בעל דין, מקימה חזקה שבעובדה שהיה באותה ראיה לפעול לחובת הנמנע", (ראו, לדוגמה, ע"פ 728/84 חרמון נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(3) 617, 625 (1987); ע"א 2275/90 לימה נ' רוזנברג, פ"ד מז(2) 606, 614 (1993) בסמוך לאותיות ה-ו; ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו, פ"ד מה(4) 651, 658 (1991);
ע"א 293/90
גרינהולץ
נ' מרמלשטיין [פורסם בנבו] 28.12.94); י' קדמי על הראיות - הדין בראי הפסיקה כרך שלישי, (תשס"ד) בעמודים 1650-1649), ע"א 143/08 בני חי קרצמן נ' שירותי בריאות כללית, תק-על 2010(2), 2688 , 2693 (2010).

18.
הנתבעים העלו טענות שונות הנוגעות לשאלה מדוע ביקשו להחליף את השיקים, וכיצד עשו זאת בפועל. בתחילה טענו כי ביקשו לשלם במזומן, אך בחקירה הנגדית טענה הנתבעת כי חלק מהשיקים הוחלפו בשיקים של בתה, שכן השיפוץ היה בדירה של בתה, והיא רק שימשה כצינור לכספים ( עמ' 16 לפרוטוקול שורות 15-16).

19.
מר זקן טען כי קיבל מזומן בגין כל השיקים, ולא קיבל מעולם שיקים של הבת. בתם של הנתבעים לא העידה ועל כן הטענה שהיא העבירה לידם כספים לתשלום לא הוכחה.

20.
הנתבעים גם לא הציגו כל ראיה לכך שאכן שילמו במזומן, כגון קבלה ממר זקן, שכן לדבריהם סמכו עליו. האמון הבלתי מסויג של הנתבעים במר זקן המשיך גם כאשר לא קיבלו את השיקים בחזרה. לטענת הנתבעים עם קבלת התשלום החלופי מר זקן היה אמור להחזיר לידם את השיק שאותו תשלום החליף. כאשר נשאלה התובעת מדוע לא עמדה על החזרת השיקים והסכימה להמשיך ולשלם כאשר לא קיבלה את השיקים לידה, שבה וטענה כי היא סמכה על מר זקן באופן מלא, וידעה שהוא ישיב לה את כל השיקים.

21.
קיים קושי בגרסה זו, שכן שיק א' הוא השיק הראשון שהנתבעים נתנו למר זקן, ובסיכומיהם טענו כי זה השיק, שבגינו הפקידו כספים בבנק. אם אכן מר זקן הפקיד את השיק בניגוד להסכמות עם הנתבעים, הרי שהנתבעים היו אמורים לאבד את האמון בו כבר בשלב מוקדם זה. אך אם מדובר בשיק שהנתבעים לא ביקשו להחליף, מדוע טענו שבבנק מר זקן הבטיח להחזיר להם את כל השיקים. הרי בשלב זה היה ברור להם ששיק זה לא אמור היה להיות מוחזר לידם. יתר על כן, לא ברור מדוע הנתבעים ביטלו את שיקים ב' וד' אם ההפקדה של שיק א' הייתה על פי ההסכמות עם מר זקן.

22.
אוסיף לכך, שעד הסיכומים הנתבעים לא ציינו במפורש איזה שיק ביקשו להחליף בשלושה תשלומים, ונראה שגרסה זו נולדה מחוסר ברירה. הנתבעים הרי ביטלו את שיקים ב' וד' ולכן לא יכלו לטעון שביקשו לפרוע אותם. הנתבעים גם מעלים טענות (אליהן אתייחס בהמשך) כנגד האפשרות לפרוע את שיק ג', ועל כן אין יכולים לטעון שרצו לשלם כנגדו דבר. משכך לא נותרה בידם ברירה אלא לטעון שביקשו לפרוע את שיק א', אך טענה זו לא עולה בקנה אחד עם המציאות. שיק זה הוא הראשון שהבנק ניסה לפרוע, ואין זה סביר שלאחר ניסיון זה, נמשך האמון בינם לבין מר זקן וחברת דור.

23.
אף כי הנתבעים טענו שהשיקים ניתנו על ידם תוך הבטחה שלא יופקדו הרי שהנתבעת לא ידעה להסביר מדוע לא סימנה על גבי השיקים שהם אינם סחירים. מעדותה של הנתבעת עולה כי בעבודתה היא עוסקת בשיקים מדי יום ביומו, וטענתה של הנתבעת שבשעתו לא היה כתוב על גבי השיק למוטב בלבד אין בה ממש. ברור מעדות הנתבעת כי היא ידעה שהשיקים שהיא נותנת לחברת דור הם סחירים, והיא אף ציינה שהשיקים ניתנו מראש כדי להקל על פעילות החברה.

24.
על כן אני דוחה את גרסת הנתבעים לפיה הוסכם בינם לבין חברת דור ומר זקן מטעמה, כי הנתבעים יוכלו להחליף את השיקים, וכי השיקים יוחלפו על ידם.

האם הכסף שהופקד בבנק נועד לפרוע את שיק א':
25.
כפי שציינתי דלעיל עד לסיכומים לא ציינו הנתבעים במפורש איזה שיק הם ביקשו לפרוע בבנק. בסיכומים נטען שביקשו לפרוע את שיק א' ושמר זקן ונציג הבנק התחייבו להחזיר לידם את כל השיקים.

26.
בחקירה הנגדית השיבה הנתבעת כך :

"ש.
איך הוא היה אמור לדעת ששלושת השיקים הם תמורת שיק אחד
ת.
בגין זה שאמרתי לו שחזר לי שיק אחד בסך 17,000 ₪ ואמרתי לו שאני צריכה לחלק את התשלומים הוא אמר רק באישור בעל החשבון התקשרנו ועוזי נתן לו אישור לתת את השיק הזה חזרה ובנוסף מר זכאי התנה את קבלת השיק של 17,000 ₪ בפרעון שיקים הדחויים
". (עמ' 20 לפרוטוקול שורות 3 עד 6).

27.
דא עקא שגרסה זו לא עולה בקנה אחד עם המציאות. הנתבעים הפקידו את שלושת התשלומים לחשבונה של חברת דור רק לאחר ששלושה שיקים שנתנו למר זקן, עבור חברת דור, כבר חזרו. הדבר עולה גם בבירור מדפי החשבון שצורפו לכתב ההגנה ומהסימונים שהנתבעים ערכו על גביהם. כלומר הגרסה של הנתבעת לפיה הזדעקה לאחר ששיק אחד חזר אינה עולה בקנה אחד עם דפי החשבון של חברת דור, ואינה עולה בקנה אחד עם גרסת הנתבעת
כי נתנה במר זקן אמון מלא שלא יפקיד את השיקים.

28.
נוכח הסתירות הפנימיות בגרסת הנתבעים, הרי שאני דוחה את טענותיהם בעניין זה וקובעת כי ההפקדה לחשבון הבנק של חברת דור הייתה על חשבון השיפוצים וללא קשר לשיק שחזר. יוזכר כי השיקים שחברת דור קיבלה והפקידה מחשבון הנתבעים מסתכמים בסך של 66,000 ₪, ואילו הנתבעים עצמם העידו כי ההתקשרות עם חברת דור עמדה על סך 180,000 ₪ (מר זקן העיד כי מדובר בהתקשרות של כ-200,000 ₪). כלומר הנתבעים היו חייבים ממילא להעביר עוד כספים לידי חברת דור, ועל כן אני דוחה את הטענה שהפקדה זו הייתה על חשבון שיק א'.


שינוי התאריך על גבי שיק ג' – האמנם?

29.
הנתבעים טוענים כי נציג הבנק שינה את התאריך על גבי השיק ועל כן אין הוא אוחז כשורה או שיש לראות בשיק שיק פגום.

30.
נציג הבנק אכן אישר כי הוסיף תאריך, שמאוחר בכחודש, מתאריך הפירעון המקורי, וזאת לבקשת מר זקן. לטענת נציג הבנק, מר זקן הודיע לו כי הנתבעים ביקשו לדחות את מועד פירעון השיק, ועל כן ביקש מהבנק לא להפקיד אותו עד למועד המוסכם.

31.
הנתבעת טענה כי מעולם לא ביקשה לדחות מועד פירעון של שיק, אך באותה חקירה נגדית אישרה כי אם חברת דור לא ביצעה את העבודה במועד, מועדי התשלום אכן היו נדחים. יש לציין כי התנהלות הנתבעים, והשיקים שלא נפרעו, מעידה גם על קשיי נזילות ועל כן דחיית מועד הפירעון נשמעת סבירה והגיונית.

32.
הנתבעים טוענים כאמור כי הבנק לא היה רשאי להפקיד את השיק, מרגע ששונה על ידי פקיד מטעמו. אין בידי לקבל טענה זו. ראשית אציין כי תאריך ההפקדה המקורי לא נמחק, אלא מתחתיו הוסיף נציג הבנק תאריך מאוחר יותר, אך עדיין בתוך הטווח של חצי שנה, שבו השיק בר הפקדה.

33.
שנית, הנתבעים הפנו לפסיקה שאיננה רלבנטית לעניינינו וזאת משני טעמים: האחד שבפסקי דין אלו כבר במועד העברת השיק לבנק לניכיון השיק היה פגום (ראו מנגד

(י-ם) 6154/99
בנק הפועלים
נ'

חזן דודי

[פורסם בנבו, 10/08/06] )
; שנית, שבפסקי דין אלו שם המוטב על גבי השיק לא התאים לשם החברה שבחשבונה השיקים הופקד
(
עא 4848/91
הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק
נ'
פורשה בע"מ
, נא (1)
,
תא (ת"א) 207193-09
בנק לאומי בע"מ
נ'
טל טריידינגקורפ
[פורסם בנבו, 18/06/12]
).

34.

לבסוף, אדגיש כי השיק הופקד בתוך התקופה שבה ניתן היה ממילא להפקיד אותו על פי התאריך המקורי, ועל כן בין אם היה מופקד בתאריך המקורי ובין אם היה מופקד באיחור היו הנתבעים חייבים לדאוג לכיסוי השיק.

35.
על כן טענות הנתבעים נדחות.



האם ניתנה הודעה לבנק על פירעון השיקים?
36.
לבסוף טוענים הנתבעים שהבנק לא היה אוחז כשורה שכן מר זקן הודיע לו שהשיקים נפרעו, ויש להשיב אותם לידי הנתבעים. טענה זו לא הוכחה כלל ובנסיבות העניין הרי שנטל ההוכחה רובץ לפתחם של הנתבעים (

ראו עא 502/64
ישראל סלונימסקי
נ'

ניסן גבע

, יט 477
).

37.
אמינה עלי עדותו של פקיד הבנק שמר זקן לא הודיע דבר בעניין זה. בוודאי ובוודאי שלא ניתנה הודעה בכתב.

38.
יתר על כן, מעיון בתדפיס חשבון הבנק עולה כי במועד הפקדת השיקים לניכיון כמו גם במועד הפקדתם לפירעון, היה חשבון הבנק של חברת דור בחריגת אשראי גדולה מאוד, ולא הופקדו כספים במזומן. כלומר אם ניתן כסף חלופי לשיקים הוא לא הועבר דרך
חשבון הבנק.

39.
גם הנתבעת עצמה העידה כי כאשר פקיד הבנק התקשר למר זקן, מר זקן סינן את השיחה, ודקה לאחר מכן כשהיא עצמה התקשרה הוא ענה לטלפון. התנהלות זו מעידה על ניסיון התחמקות מהבנק, ולא על רצון להודיע לבנק כי יש להוציא שיקים מהניכיון.

40.
נוכח התרשמותי ממהימנות פקיד הבנק שהינה חיובית ביותר ובשים לב לסתירות בעדות הנתבעת, הרי שאני דוחה את הטענה כי פקיד הבנק ציין בפני
ה שמר זקן אמר לו להחזיר את השיקים.

41.
משכך אני קובעת כי על הנתבעים לשלם לבנק את מלוא הסכומים הנקובים בכל אחד ואחד מהשיקים, ובסך הכל 71,902 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התובענה 22.2.12 ועד התשלום בפועל. בנוסף הנתבעים ישאו בהוצאות התובע בסך 2,500 ₪ ובשכר טרחת בא כוחו בסך 8,000 ₪ כולל מע"מ.

ניתן היום,
כ"ה כסלו תשע"ד, 28 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 36148-11/11 בנק דיסקונט לישראל, יהודה הלוי 27, תל אביב נ' דוד אברהם הלוי, נאוה אברהם הלוי (פורסם ב-ֽ 28/11/2013)