פסקי דין על סאבי פייסארוב | פסקי דין על חומרי בנין דוד מלכה ובניו | פסקי דין על א.א. פרי ייזום בניה ותיירות | פסקי דין על משה אלמגור | פסקי דין על יגאל כהן |

19482/01 א     01/11/2004




א 19482/01 סאבי פייסארוב, חומרי בנין דוד מלכה ובניו בע"מ נ' א.א. פרי ייזום בניה ותיירות בע"מ, משה אלמגור, יגאל כהן




1
בתי המשפט

א 019482/01
בית משפט השלום חיפה
19463/01

01/11/2004
תאריך:
כב' השופט ש. לבנוני

בפני
:
1. סאבי פייסארוב

2. חומרי בנין דוד מלכה ובניו בע"מ

בעניין:
התובעים
עמיקם שוחט

ע"י ב"כ עו"ד
- נ ג ד-
1. א.א. פרי ייזום בניה ותיירות בע"מ

2. משה אלמגור

3. יגאל כהן
, עו"ד

הנתבעים
3. ברק רון
ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין

נתוני רקע
1. הנתבעת 1 (להלן-"הנתבעת") היא חברה שהייתה רשומה כחוק בישראל. הנתבע 2 (להלן, גם "אלמגור") היה מנהלה ובעל השליטה בה. הנתבע 3 (להלן, גם "עו"ד כהן") היה פרקליטם של הנתבעת ואלמגור. בגדר שירותיו המקצועיים הוא אף נתבקש על ידי אלמגור לעסוק ברישומה של החברה הנתבעת.

2. בגדר ת.א. 19463/01 טענה התובעת שם (להלן - "חברת מלכה") כי היא סיפקה לנתבעת חומרי בניין, עץ וכלים שונים. הנתבעת לא פרעה חשבונה. אלמגור חתם כערב להתחייבויות הנתבעת כלפי חברת מלכה.

בגדר ת.א. 19482/01 טען התובע שם (להלן, גם "סאבי") כי סיפק לנתבעת שירותי עובדים והסעות. הנתבעת לא פרעה חשבונה בגין שירותים אלו. אלמגור חתם כערב להתחייבויות הנתבעת כלפי סאבי.

3. הן הנתבעת והן אלמגור לא התגוננו בפני
התביעות האמורות וניתנו כנגדם פסקי דין על מלוא סכומי התביעות. נותר לדיון עניין חבותו הנטענת של עו"ד כהן בלבד. מן החומר שבפני
י דומה שהנתבעת היא חדלת-פרעון ועקבותיו של אלמגור נעלמו.

4. הדיון בתובענות אוחד. הן חברת מלכה והן סאבי מיוצגים על ידי פרקליט אחד. הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות. מטעם התובעים הוגשו תצהירים של מנהל חברת מלכה, מר דוד מלכה (להלן - "מלכה"), ושל סאבי עצמו. מטעם עו"ד כהן הוגשו תצהיריו-שלו ותצהירי עו"ד ברק רון
(להלן- "עו"ד רון"), עובד משרדו. בגדר ההליכים שבפני
י הונחו תצהירים כאמור, לא אחת, אף בעקבות בקשת עו"ד כהן להגשת תצהירי עדות נוספים בגדר תיק בש"א 1690/03. התיק נקבע לישיבת הוכחות. בסופה של דרך הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן

פסק דין
מנומק בדרך הרגילה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות.

להלן אביא עיקרי גרסאות בעלי הדין כעולה מחומר הראיות שבפני
י.

גרסת התובעים
5. מלכה מציין כי בחודש אוקטובר 2000 פנה אליו אלמגור וביקש אספקת סחורות לנתבעת. מלכה דרש וקיבל את ערבותו האישית של אלמגור, אך לא הסתפק בכך. לנוכח זאת התקשר אלמגור בנוכחותו לעו"ד כהן. בעקבות זאת עו"ד כהן מסר טלפונית למלכה "כי הוא אחראי אישית מבחינת הכספים שיגיעו לי... וכי מבחינת הכסף אין לי מה לדאוג, כי הכל מבוצע בשליטתו ובאחריותו האישית. כהן אף שלח לי מסמכים כדי להפיס את דעתי כי החברה בשליטתו ובשליטת משרדו" (סעיף 6 לתצהירו). עוד אדרש במפורט לעניינם של "מסמכים" אלו.

6. סאבי מציין כי ב- 19/11/00 נחתם בינו לבין הנתבעת הסכם לעניין אספקת עובדים. אף בעניין זה אלמגור חתם בגוף ההסכם כערב להתחייבויות הנתבעת. הסכם זה נחתם במסעדה בתחנת דלק בגבעת אולגה ובמעמד זה אלמגור התקשר לעו"ד כהן ומסר לו כי הוא חותם עם סאבי על הסכם. בפגישה זו לא קיים סאבי שיחה טלפונית עם עו"ד כהן הגם שהתרשם כי קיימת שותפות בין אלמגור לבין עו"ד כהן. כבר כאן יצוין כי גרסה זו של סאבי אינה עולה מן הנטען בכתב התביעה מטעמו. צוין בה כי בפגישות שהתקיימו במשרדו של עו"ד כהן "בסמוך לחתימת ההסכם התחייב הנתבע 3 בפני
התובע לפרעון כל חובותיה של הנתבעת 1 והציג עצמו כבעל החברה, וכאחראי לכל פעילותה והתחייבויותיה, והודיע לתובע כי כל השיקים שנמסרו לו ייפרעו" (סעיף 4). משמע, בניגוד לגרסה שבתצהיר על פיה עובר לחתימת ההסכם התקיימה שיחה טלפונית בין אלמגור לעו"ד כהן, הרי בהתאם לגרסת כתב התביעה התקיים מפגש כאמור "בסמוך לחתימת ההסכם".

לימים, כאשר שיק ראשון בגין ההסכם האמור חולל, סאבי נפגש עם עו"ד כהן במשרדו של זה האחרון. או-אז עו"ד כהן "הציג עצמו בפני
י כבעל המניות העיקרי בנתבעת 1, משרדו שימש כמשרד הנתבעת 1" (סעיף 6 לתצהירו) ו"בפגישה זו אמר לי הנתבע 3 שהוא אחראי לכל ההתחייבויות של החברה, אמר לי שהוא ידאג בתוך כמה ימים שיהיה כיסוי לשיק, וכי אקבל תשלום נוסף על חשבון החוב, והכל באחריותו האישית" (סעיף 7 לתצהירו). עוד התקיימו פגישות בין השניים בהן חזר עו"ד כהן על התחייבותו זו עד אשר הוא התכחש למכלול התחייבויותיו.

גרסת עו"ד כהן
7. עו"ד כהן, וכן עו"ד רון עובדו, מכחישים בתוקף את גרסאותיהם של מלכה וסאבי. עו"ד כהן מפרט כי אלמגור הופנה למשרדו על ידי עורך דין אחר וזה היה השירות המקצועי הראשון שניתן לו. בגדר שירות זה עסק עו"ד כהן בהקמתה של החברה הנתבעת. תחילה נרשמו מניות הנתבעת בנאמנות, אם על שמו ואם על שם חברת נאמנויות שבבעלותו. נושא הנאמנות עלה בכתובים. מספר ימים לאחר מכן הוחלט כי יועברו המניות לאלמגור וזאת כעולה משטר העברת מניות מיום 11/6/00. כתוצאה מתקלות שונות שפורטו בתצהירי עו"ד כהן ועו"ד רון, העברת מניות זו ברישומי רשם החברות נמשכה זמן ממושך. מכל מקום, ברי כי לעו"ד כהן, לטענתו, לא היה כל קשר עסקי לחברה ושירותו התמצה בשירות מקצועי של עורך דין.

8. בסופה של דרך נעלמו עקבותיו של אלמגור, כאשר הוא הותיר אחריו חובות לרוב, וביניהם תשלום עבור שכר טרחתו של עו"ד כהן עצמו. מאוחר יותר הסתבר לעו"ד כהן כי אלמגור, במקומות שונים, הציג את עו"ד כהן כשותפו או כבעלים של הנתבעת, דבר שחרה מאוד לעו"ד כהן.

9. ככל שעסקינן במלכה לא פגש עו"ד כהן בו מימיו. אכן מלכה התקשר עם עו"ד כהן וביקש להתעניין אודות מצבה של הנתבעת. עו"ד כהן הבהיר למלכה כי את הנתבעת מלווה רואה חשבון וכי אם היא תבצע עבודות בסולל בונה, ויתקבל תשלום, היא תעמוד בהתחייבויותיה. מלכה ביקש בהמשך השיחה את ערבותו האישית של עו"ד כהן, שראה אותה כדרישה חצופה וטרק את הטלפון. מספר פעמים, לאחר שנוצר משבר בין חברת מלכה לנתבעת, התקשר מלכה למשרדו, אף ביקש לטעון אודות ערבות אישית, כאשר גרסה זו מוכחשת מכל וכל.

10. ככל שעסקינן בסאבי טוען עו"ד כהן כי אלמגור התחנן בפני
ו כי יהיה נוכח בפגישה עם סאבי, כאשר נוצר משבר בין השניים. באותה פגישה נקט עו"ד כהן בלשון זהירה, ככל שעסקינן במצגים אודות מצבה של הנתבעת. אף בפגישה זו הציע סאבי כי עו"ד כהן יחתום אישית על השיקים שהנפיקה לו הנתבעת, ולמעשה יערוב לפרעונם. אף במקרה זה נדחתה הדרישה בתוקף כדרישה חצופה. בהמשך הדרך, ולאחר ששיקים חוללו, חזר סאבי מעת לעת למשרדו של עו"ד כהן, פעם אף נלווה עם אדם גדול-מידות ומאיים. בכל אותם מקרים סולק סאבי מן המשרד, אף לאחר שמזכירתו התקשרה לחברת האבטחה של הבניין.

11. אלו, בתמצית, גרסאות בעלי הדין. להלן אדרש לדיון והכרעה באשר לאלו. לא למותר להקדים להן מספר הערות מקדימות.

דיון בגרסאות בעלי הדין
12. לא שבעתי נחת בחלק מהתנהלותם של ב"כ הצדדים. ככל שעסקינן בב"כ התובעים הוא ידע להתנדב ולציין, בגדר סיכום טענותיו ומבלי שהוא מספק תצהיר לעניין זה, כי הגם שבתחילה הוא גילה פקפוק בגרסתו של מלכה, הרי לאחר שבמקביל, וללא כל קשר, פנה אליו לקוח נוסף, הוא סאבי, עם אותה טענה אודות ערבותו הנטענת של עו"ד כהן, הוא החליט כי יש דברים בגו. למותר לציין כי הנני דוחה את יומרתו הנטענת של ב"כ התובעים לספק לי נתון לעניין אמינות גרסתם, כאשר ב"כ התובעים לא ראה לתמוך זאת בתצהירו.

13. בפתח סיכום טענותיו של ב"כ הנתבעים הוא מבטיח כי "אך מפאת כבוד בית המשפט הנכבד ישתדל הח"מ לעדן לשונו ולא ליתן לה דרור". ואולם, באותה נשימה, ובהמשך המשפט, כבר הוא מבהיר כי לא ייתן ללשונו דרור "כנגד מעשיהם הנפשעים של התובעים בתובענה דנן". בהמשך הדרך הוא ממשיך בדרכו המתלהמת כאשר הוא מבקש "להביע את שאט הנפש מדרכם הנפשעת של אותם תובעים" (עמ' 1 לסיכומים). ראוי היה, לטעמי, כי עו"ד כהן יהיה מיוצג לא על ידי עצמו ועו"ד רון ממשרדו, אלא על ידי פרקליט חיצוני. יכול שכתוצאה מכך הוא היה מצליח, כיומרתו, "לעדן לשונו ולא ליתן לה דרור".

14. הן מלכה והן סאבי מצטיירים כאנשי עסקים היודעים הוויות עולם. עובדה נחרצת היא כי שניהם, בפרשה שבפני
י, ידעו לכרות הסכמים בכתב עם הנתבעת, אף ידעו להחתים את אלמגור, כערב להתחייבויותיה של הנתבעת. משמע: המשמעות של ערבות אישית, ואף הדרך בכתב לשכלל ערבות אישית זו, ידועה להם, ובשתי העסקאות נשוא התובענות. במצב דברים זה, ומלכתחילה, נשמעת מפוקפקת הגרסה, ככל שעו"ד כהן נתן ערבות אישית כאמור, על שום מה לא טרחו להחתים את עו"ד כהן על ערבות אישית זו. נתון זה הולך ומתעצם לנוכח גרסתו של עו"ד כהן על פיה הוא מודה כי אכן הן מלכה והן סאבי, אכן ביקשו ממנו לחתום על ערבות אישית, והוא סירב לכך בתוקף.

15. מול גרסתו המפורטת של עו"ד כהן, ממנה עולה לכאורה כי לא היה לו כל קשר עסקי עם הנתבעת ואלמגור זולת הקשר המקצועי, לא הובאה בפני
י כל אינדיקציה על שום מה יבקש עו"ד כהן לחתום ערבות אישית ללקוח, שהכיר אותו לראשונה לפני זמן קצר. אין דרכם של פרקליטים, דרך שגרה, לחתום על ערבות אישית להתחייבויות לקוחותיהם. מנגד, ככל שעסקינן בפרקליטים דווקא, הרי ככל שניתנת ערבות אישית, סביר להניח שהיא ניתנת בכתב.

16. אכן, לא אחת מתבקש פרקליט של לקוח לסייע ללקוח במגעיו עם צדדים שלישיים והוא מתבקש למסור מצג משפטי וכלכלי בגין לקוח זה. ככל שמצג זה אינו נכון או רשלני, יש לבוא חשבון עם הפרקליט. ואולם ברי, יהא הדבר אשר יהא, כי אין בין כך לבין מתן ערבות אישית, ולא כלום, בעיקר כשהיא נסמכת על הגרסה אודות שליטתו הנטענת של עו"ד כהן בנתבעת.

17. עו"ד כהן טוען, ככל שעסקינן בתביעת חברת מלכה, כי יש לדחותה על הסף מכל וכל הואיל ובגדר תצהירו של מלכה לא ניתן כל פירוט לעניין רכיבי החוב הנטענים של הנתבעת ושל אלמגור. אכן, יש להתפלא על כך שלהבדיל מסאבי שטרח בתצהירו להוכיח את החוב הנטען, לא עשה כן מלכה בגדר תצהירו. ועם זאת, בדעתי לדחות טענתו זו של עו"ד כהן. ברי לחלוטין, לכל אורך הדרך, כי עו"ד כהן מצמצם עצמו אך לעניין הכחשת הערבות הנטענת. זו הייתה הפלוגתא היחידה שהוצבה באופן רציני במסכת שבפני
י. היא, והיא בלבד, תחרוץ את גורל התובענות האמורות.

18. לכאורה, הגם שמדובר בתובענות שאוחדו, הרי עסקינן בתובענות נפרדות באופן שתיתכן אפשרות שתובענה אחת תתקבל והשנייה תידחה. לכאורה, מצבה של חברת מלכה, ולו בתחילת הדרך, טוב יותר. כזכור גרסתו של מלכה היא כי ערבותו הנטענת של עו"ד כהן ניתנה טרם ההתקשרות עם הנתבעת כאשר בפגישת המשא ומתן, ועל מנת להפגין את רצינותו הנטענת של עו"ד כהן, הוא אף שלח לו מסמכים כדי להפיס את דעתו שהנתבעת בשליטתו ובשליטת משרדו. לעומת זאת, גרסתו של סאבי (בתצהירו, כמבואר, שלא כבכתב תביעתו) היא כי ערבותו הנטענת של עו"ד כהן ניתנה לאחר ההתקשרות, ובעקבות משבר תשלומים, וכי היא נעשתה בדיבור פה, וללא תימוכין במסמכים.

כפי שיפורט להלן כפות המאזניים מתהפכות. דווקא גרסתו, "המוצקה" יותר של מלכה לנוכח רצינותם של מסמכים קורסת כמגדל קלפים, כפי שיפורט להלן, כאשר אדון ואנתח את המסמכים האמורים. ממילא, דווקא סאבי, שלא "הולך בגדולות" ונסמך על דיבור פה בלבד, מוצא עצמו, לכאורה, במצב טוב יותר. ואולם, בסיומה של דרך מצטלבות דרכיהם של מלכה וסאבי כאשר הם מוסרים, במאוחד, תצהיר תגובה אחד, ובו מנסים, בכוחות משותפים, לשנס מותניהם מול טענות כבדות-משקל של עו"ד כהן, באשר למסמכים. בכך סאבי נופל בפח. אילו היה דבק בגרסתו המקורית, בגדרה לא הוצגו לו כל מסמכים, הייתי אמור לשקול גרסה בעל-פה מול גרסה בעל-פה. משעה שסאבי נחלץ לעזרו של מלכה, ומשעה שגרסתו של מלכה קורסת, כפי שיבואר, מוצא עצמו סאבי בסירתו של מלכה. משעה שזו שוקעת למצולות, טובע סאבי עם מלכה באותה סירה.

19. אדרש, איפוא, לסוגיית הראיות בכתב שבפני
י, בעיקר כעולה מתצהירו של מלכה, ואף לעניינו של סאבי.

ראיות בכתב בגרסת התובעים
20. ברגיל, מצפה אתה כי כאשר בעל דין משגר מכתב התראה ליריבו, שהדבר יעלה בגדר ראיותיו של אותו בעל דין, קרי בתצהירו. בגדר תצהיר עדותו הראשון של מלכה הוא לא טוען דבר אודות מכתב דרישה ששיגר לעו"ד כהן. דברים אלו עולים, לראשונה, מתצהירו המשלים של עו"ד רון דווקא. ממנו אני למד, תחילה, כי ביום 12/2/01 נעשתה פניה ראשונה לעו"ד כהן, וכן לעו"ד רון, כאשר שיק לא נפרע. בגדר מכתב זה לא הוטחה הטענה אודות ערבות אישית נטענת של עו"ד כהן. לא זו אף זו: בשולי המכתב נרשם כי "מצ"ב התחייבות אישית של מר אלמגור משה ומצב חשבון עד היום" (נספח א' לתצהיר משלים של עו"ד רון). משמע: מדובר בפני
ה שגרתית לפרקליט של לקוח המתבקש לסייע בהנעתו של הלקוח לתשלום חובו של הלקוח לצד ג'.

רק משעה שעו"ד רון מבקש להפנות את חברת מלכה לנתבעת ולאלמגור רק אז משגרת חברת מלכה מכתבה מיום 19/2/01 ורק בה נטען לראשונה כי ההתקשרות נעשתה רק לאחר ש"אתה התקשרת אליי לחומרי בניין והודעת לי שאין לי מה לדאוג שאתה אחראי על משיכת החומרים וגם על תשלומם רק תיתן באשראי" (נספח ב' לתצהיר הנ"ל). על מכתב זה מגיב עו"ד רון בחריפות במכתבו מיום 19/2/01. ואולם, גם במכתב ראשון זה, בו נמסרת לראשונה טענת הערבות הנטענת, מספק עצמו מלכה רק בטענה אודות התחייבות בעל-פה, ואף בגדרו של מכתב זה לא מושמעת הטענה, לכאורה המתבקשת, כי בעקבות אותה שיחה טלפונית עו"ד כהן אף שלח לו מסמכים כדי להפיס את דעתו כי הנתבעת בשליטתו ובשליטת משרדו. משעה שנתבונן במסמכים הנטענים, יובן על שום מה לא ראה מלכה, מתחילת הדברים, לחשוף את חליפת המכתבים ומשום מה אף לא ראה לתמוך טענתו המאוחרת במסמכים האמורים. אדרש, איפוא, למסמכים אלו.

21. במצורף לכתב התביעה צירפה חברת מלכה את המסמך, הוא נספח ב' (להלן-"נספח ב'"), שמפאת חשיבותו הוא יובא במלואו:

"לכל מאן דהוא יום חמישי 08 יוני 2000

א.ג.נ.
הנדון: א.א. פרו ייזום בנייה ותיירות בע"מ

כיועצה המשפטי של חברת א.א. פרו ייזום בנייה ותיירות בע"מ, ח.פ. 51-296488-3 הריני לאשר כי על פי החלטת החברה, זכויות החתימה בשם החברה, לכל דבר ועניין, נתונות למר אלמגור משה ת.ז. 030037741 וחתימתו בצירוף חותמת החברה, תחייב ותזכה את החברה בכל דבר ועניין.

ח"ש בנק פועלים סניף פנקס ת"א
מ"ס ח"ש בנק 445550 בכבוד רב,
בעלי זכות חתימה בבנק
רו"ח עקיבא זינגר+ עו"ד ברק ברק רון, עו"ד
א.א. פרו ייזום
בנייה ותיירות בע"מ
מ.ח. 51-296488-8
(-)

22. לנוחיות הקורא אבהיר כי נספח ב' הוא דף נייר אחד מצולם. הוא מתנוסס על נייר המכתבים של עו"ד כהן. הטקסט המופנה "לכל מאן דהוא", והחתום "בכבוד רב, ברק רון, עו"ד", הוא מודפס. עו"ד כהן אינו מכחיש כי אכן מכתב מודפס זה נעשה ע"י עו"ד רון ונחתם על ידו. הכיתוב המתחיל במילים "ח"ש בנק פועלים" ועד "+עו"ד ברק", הוא בכתב יד, ובשוליו מצויה חותמת הנתבעת בצירוף חתימה. החותמת, המוצגת באלכסון, היא חותמתו של עו"ד ברק רון
, בצירוף חתימתו הנחזית.

כבר בהעלם ראשון נחזה נספח ב' כמסמך לא אוטנטי. ניכר כי הוא בבחינת פוטומונטז' של שלושה מסמכים: האחד, שאינו מוכחש, והוא האישור המודפס בחתימת עו"ד רון המאשר ביום 8/6/00 כי זכויות החתימה של הנתבעת נתונות לאלמגור בצירוף חותמת הנתבעת. לעומת זאת, ניכר כי הכיתוב בכתב יד הוא מסמך שני, נפרד. ועוד ניכר כי חתימתו האלכסונית וחותמתו של עו"ד רון, נלקחה ממסמך שלישי. אוסיף ואציין כי הדברים עולים, "טקסטואלית", למקרא "המסמך המשולב". הכיצד באותו מסמך נרשם כי זכויות החתימה נתונות לאלמגור בלבד, ואילו זכויות החתימה בחשבון בבנק הפועלים נתונות לרו"ח זינגר ולעו"ד ברק? ועל כל אלו, מה משמעותה של חותמתו וחתימתו האלכסונית הנוספת של עו"ד ברק? מה היא מבקשת לאשר?

23. ואולם, הכזב בנספח ב' עולה כפורח למקרא העובדה הניצחת כי אכן הנתבעת היא בעלת חשבון בבנק הפועלים שמספרו 445550 (נספח ב' לתצהירו המשלים של עו"ד רון) ואולם חשבון זה של הנתבעת נפתח ביום 2/11/00! משמע: עובר להתקשרותו הנטענת של מלכה ביום 22/10/00 (וראה סעיף 3 לכתב התביעה), לא ניתן היה, בשום אופן ופנים, "מעשה נבואה", לדעת על מספרו של חשבון בבנק הפועלים שייפתח עשרה ימים לאחר מכן...

אכן, אין לדעת מי הוא הוגה הרעיון הנפסד של שילוב שלושה מסמכים למסמך אחד, המגולם בנספח ב'. נהיר כי הן מלכה, הן אלמגור, ובעצם כולי עלמא, לא יכולים היו להנפיק את המסמך האמור עובר ליום 22/10/00. משום כך, לא מן הנמנע כי היה זה אלמגור שהנפיק את נספח ב', ובוודאי לאחר 2/11/00, על מנת להפיס דעתו של מלכה לנוכח המשבר ביחסיהם, כשם שייתכן שאלמגור קשר קשר עם מלכה לעשות כן. אין בדעתי לקבוע באורח נחרץ את העובדות בעניין זה, מה עוד שדברו של אלמגור לא נשמע. אחת היא לי: ברי לחלוטין כי אף אדם עלי אדמות, לרבות עו"ד כהן, לא יכול היה לשגר את נספח ב' למלכה, ביום 22/10/00. הגרסה, איפוא, כי נספח ב' נעשה על מנת להפיס דעתו של מלכה ע"י עו"ד כהן, היא גרסה כוזבת ומופרכת על פניה.

24. בצר לו מנסה מלכה, בתצהירו המשותף עם סאבי, לטעון כי "לא נטען בשום מקום שנתבע 3 שיגר את נספח ב' שצורף לכתב התביעה בפקס, ולהיפך, הננו להצהיר שנתבע 2 הציג את נספח ב' בפגישה אצל המצהיר דוד מלכה" (סעיף 7(ג)). ואולם, נטען-גם-נטען ע"י מלכה ש"כהן אף שלח לי מסמכים כדי להפיס את דעתי כי החברה בשליטתו ובשליטת משרדו" (סעיף 6 לתצהירו הראשון). מלכה, וכן לא סאבי, לא ראו להמציא לתיק ביהמ"ש מהם אותם "מסמכים", שהפיסו את הדעת, ואולם ראו לצרף הן את נספח ב' והן נסח רשם החברות, שיידון להלן. משמע, אין ספק כי המסמכים הנטענים שהפיסו את הדעת היו, בין השאר, נספח ב' הנ"ל. זאת ועוד: חרף דרישות חוזרות ונישנות לא הוצג המקור של נספח ב', חרף החשד האמור. זאת אף זאת: גם הטענה המאוחרת, על פיה היה זה אלמגור שהציג את נספח ב', אף היא בלתי מתקבלת על הדעת. כבר הראיתי כי אף אדם עלי אדמות, לרבות אלמגור עצמו, לא יכול היה להציג את נספח ב' ביום 22/10/00.

אין צריך לומר, כשמתבוננים בנספח ב', כי הדבר היחיד שיכול היה להפיס את הדעת היא העובדה שעו"ד רון הוא בעל זכות חתימה בחשבון. יתר חלקי המסמך, אינם מעלים ואינם מורידים. העובדה שאלמגור הוא בעל זכות חתימה, לכל הדעות, אינה מספקת את מלכה וסאבי ומשום כך הם מבקשים ערבות נוספת של פרקליט מכובד. דא עקא, הכיתוב האמור אודות זכויות החתימה בחשבון של עו"ד רון, לא יכול היה להיות מוצג בפני
מלכה ביום 22/10/00, הוא יום ההתקשרות.

אין בדעתי להכריע האם הכיתוב בכתב יד נעשה בכתב ידו של עו"ד רון, אם לאו. אף אין משמעות לשאלה אם בזמן מן הזמנים אכן עו"ד רון היה או לא היה בעל זכות חתימה בחשבון. העובדה הניצחת היא כי לא תיתכן האפשרות שנעשה המצג האמור ביום 22/10/00, שעה שנעשתה ההתקשרות בין חברת מלכה לנתבעת ולאלמגור.

25. ועוד מבקשים התובעים להסתמך על נסח של רשם החברות, ממנו עולה כי עו"ד כהן מחזיק במניות הנתבעת. אכן, כפי שבואר, אלו היו פני הדברים, ולו מחמת הטעות. התובעים טוענים כי נסח רשם החברות הוזמן ע"י פרקליטם טרם שהוגשו התביעות. ניחא. עו"ד כהן טוען כי נסח זה זויף ע"י כיווצו לכדי מסמך אחד, שלא בתום לב, והנני דוחה טענה זו של עו"ד כהן, ולו מן הטעם הפשוט כי באחת מן התביעות מוצג לי מסמך "מכווץ", ובשניה מוצג לי מסמך בן שני דפים שאינו "מכווץ". אניח, איפוא, כי מדובר במעשה שבתום לב. ואולם עיקר בעיניי הוא כי נסח רשם החברות, שהוזמן עובר להגשת התביעות, בוודאי לא יכול היה להיות לנגד עיניהם של התובעים, בגדר המסמכים שבהם ביקש עו"ד כהן ליצור מצג ולהפיס את הדעת, לעניין התחייבותו האישית המיומרת.

26. כאמור, הדעת נותנת כי נספח ב' התגלגל לידיהם של מלכה וסאבי, לימים. סביר להניח כי נספח ב' במלואו "נתפר" ע"י אלמגור, או שמא הוא סיפק את "חלקיו" של נספח ב', והם "נתפרו" על ידי השניים, או מי מהם. ואולם כשם ש"חלק" נספח ב', הדן בזכויות החתימה בחשבון בבנק הפועלים, לא יכול היה להיכתב לפני 2/11/00, ברי שנספח ב' "במלואו" לא יכול היה "להיתפר" לפני ה- 2/11/00.

עתה יובהר על שום מה לא ראה מלכה, בגדר חליפת המכתבים שלו עם עו"ד כהן, להסתמך על נספח ב', הגם שלכאורה הוא אמור היה להיות תנא דמסייע ראשון במעלה. ושמא, עובר לחליפת המכתבים האמורה, נספח ב' עוד טרם "נתפר".

נתון זה, ככל שעסקינן בגרסתה של חברת מלכה, חובר לסתירה מהותית נוספת. בעוד אשר בסעיף 6 לכתב התביעה נטען כי עובר להתקשרות עם הנתבעת היה זה אלמגור שהתקשר לעו"ד כהן, שאז עו"ד כהן הרגיע טלפונית את מלכה והפיס את דעתו, הרי בגדר מכתב הדרישה של מלכה לעו"ד כהן נטען, כאמור, כי "אתה התקשרת אלי לחומרי בניין והודעת לי שאין לי מה לדאוג...".

27. כמבואר, ככל שעסקינן בנספח ב' קביעתי האמורה הולמת, ראש לכל, בגרסתה של חברת מלכה, שהרי נספח ב' צורף בתחילת הדברים לכתב תביעתה. לא כן הם הדברים ככל שעסקינן בתביעתו של סאבי. ואולם סאבי צירף לכתב התביעה נסח רשם החברות שכבר ביארתי שלא יכול היה לעמוד לנגד עיניו עובר להתקשרות עם הנתבעת. זאת ועוד: בתצהירו המשותף של סאבי עם מלכה מתייחס סאבי במפורט לנספח ב' זה, ומבקש לגונן על האוטנטיות שלו, הגם שלכאורה יכול היה להרחיק עצמו מנספח ב' זה. מסתברים הדברים, איפוא, כי הן מלכה והן סאבי שותפים לניסיון נפסד להיפרע מעו"ד כהן, בגין ערבות אישית שלא הייתה ולא נבראה. הדברים פשוטים.

נתון זה לעניינו של סאבי חובר אף לסתירה, עליה כבר הצבעתי, באשר לשאלה האם עובר לעסקה נפגש סאבי עם עו"ד כהן, כעולה מתביעתו, או רק היה עד לשיחה טלפונית עם עו"ד כהן במסעדה בתחנת הדלק.

28. כללם של דברים: גרסתם של סאבי ושל מלכה אינה ראויה לכל אמון, באשר היא נסמכת על נתוני-כזב. הדברים פורטו ובוארו. עו"ד כהן נגרר, שלא בטובתו, להתגונן בפני
תביעות חסרות- שחר. אגב דחיית התביעות הוא זכאי לפסיקת הוצאות הולמת.

סוף דבר
29. לפיכך, הנני דוחה את שתי התובענות בת.א. 19463/01 ובת.א. 19482/01 נגד הנתבע 3. הנני מחייב, כל אחד מן התובעים שם, לשלם לנתבע 3 הוצאות משפט בסך 9,000 ₪ בצירוף מע"מ ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק מפסק דיני לב"כ הצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.

ניתן היום י"ז בחשון, תשס"ה (1 בנובמבר 2004) בהעדר הצדדים.
ש. לבנוני
, שופט
019482/01א 110 טל יטח








א בית משפט שלום 19482/01 סאבי פייסארוב, חומרי בנין דוד מלכה ובניו בע"מ נ' א.א. פרי ייזום בניה ותיירות בע"מ, משה אלמגור, יגאל כהן (פורסם ב-ֽ 01/11/2004)