פסקי דין על חיים מור יוסף | פסקי דין על עו"ד רויטל גרמה |

43277-10/10 פ     25/12/2013




פ 43277-10/10 מדינת ישראל נ' חיים מור יוסף, עו"ד רויטל גרמה




לך






בית משפט השלום ברחובות

ת"פ 43277-10-10 מדינת ישראל
נ' מור יוסף(פורמלי)



25 דצמבר 2013





43380-10-10

בפני
כב' השופטת שרון קיסר


המאשימה
מדינת ישראל


נגד

הנאשם
חיים מור יוסף
(פורמלי)


<#2#>
נוכחים:
התובעת עו"ד רויטל גרמה

הנאשם בעצמו
ב"כ הנאשם עו"ד ירון פורר


<#3#>
גזר דין

מבוא והשתלשלות עניינים
1.
ביום 28.2.2012, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו הנאשם יודה בעובדות כתב האישום, יורשע, ויתקבל תסקיר מבחן בעניינו בטרם יתקיימו הטיעונים לעונש. סוכם עוד, כי ככל שהתסקיר יהיה חיובי בפרמטרים של חרטה, הפנמה, לקיחת אחריות, שיתוף פעולה עם שירות המבחן, לרבות השתתפות בטיפול אם יומלץ, כי אין צפי למסוכנות או אלימות עתידית, כי לא ייפתחו נגד הנאשם תיקים נוספים, ושירות המבחן ימליץ על הארכת התנאי, תסכים המאשימה להארכת התנאי התלוי ועומד נגד הנאשם ולכך שיקבל טיפול עליו ימליץ שירות המבחן.
2.
הנאשם, בהתאם להסדר הטיעון, הודה בעובדות כתב האישום והורשע בעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק, לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.
על פי כתב האישום, הנאשם וטלי וולוביץ
הינם בני זוג לשעבר אשר התגוררו תחת קורת גג אחת במשך שנה וחצי לערך בשנת 2009.
במהלך שבועיים ימים עובר ליום 7.10.2010, התקשר הנאשם מספר פעמים ביום למכשיר הטלפון הנייד של המתלוננת, ביקש ממנה להיפגש עימו ושאל אותה מדוע הכניסה אותו לכלא.
בנסיבות המתוארות לעיל, שלח הנאשם למכשיר הטלפון הנייד של המתלוננת מספר הודעות כתובות בהן כתב לה בין השאר: "תתקשרי אלי" או "אני אוהב אותך".
3.
ביום 29.7.2012 התקבל תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם, שבו ציין שירות המבחן כי הנאשם סובל מקשיים משמעותיים בשליטה עצמית ומצוי בסיכון ממשי להישנות התנהגות דומה בעתיד. על פי התסקיר, הנאשם נהג לאורך תקופה ממושכת להתחקות, להטריד ולאיים על המתלוננת, כאשר התרשמות שירות המבחן הינה כי מדובר בהתנהגות שיטתית וממושכת בעלת אופי אובססיבי, שלא נפסקה אף לאחר שחרורו מהכלא בגין עבירות דומות. כן התרשם שירות המבחן כי הנאשם בעל אישיות תלותית, ממוקד בעיקר בקשייו האישיים, ואינו מזהה את הפגיעה והנזק אשר הסב למתלוננת. עוד ציין שירות המבחן כי קיים בעבר ניסיונות לסייע לנאשם ולהשתלב בטיפול בתחום האלימות במשפחה, אך נתקל בחוסר שיתוף פעולה מצידו ושלילת הצורך בסיוע כלשהו.
לעניין ביצוע העבירה בתיק זה, צוין כי הנאשם מתקשה להבין את משמעות עובדות כתב האישום נגדו, הפגיעה במתלוננת והבעייתיות בהתמשכותם. הנאשם הסביר את ביצוע העבירה על רקע תחושת המצוקה והבדידות אותה הוא חש ואף חוסר האונים והקושי להסתגל חזרה למסגרות חברתיות ותעסוקתיות לאחר שחרורו מהכלא. עוד ציין שירות המבחן כי כיום מביע הנאשם אמביוולנטיות לגבי הצורך בטיפול, אך התרשם כי הוא מונע בעיקר מהאיום שיש בהליכים משפטיים המתנהלים כנגדו כיום.
שירות המבחן מצא ליתן לנאשם הזדמנות נוספת לטפל בקשייו ועתר לדחות את הדיון בעניינו בשלושה חודשים, בהם יופנה הנאשם לטיפול ייעודי בתחום האלימות במשפחה במרכז דולב.
4.
ביום 24.12.2012 התקבל תסקיר נוסף בעניינו של הנאשם. בתסקיר זה ציין שירות המבחן כי הנאשם נמצא בלתי מתאים לקבלת טיפול במרכז "דולב" אליו הופנה, כי הוא לא הביע מצוקה כלשהי או בעיה בתחום האלימות וכי נטה להציג עצמו כקורבן ואת בת זוגו כאחראית העיקרית להתנהגותו. התרשמות שירות המבחן הייתה כי הנאשם איננו מעוניין לקבל סיוע וכי פנה למסגרתם רק על רקע הלחץ המשפטי בו הוא מצוי כיום.
שירות המבחן ציין עוד, כי מהיכרות ממושכת עם הנאשם עולה, כי הוא בעל מודעות ומוטיבציה נמוכה לטיפול בקשייו. בעבר לא שיתף פעולה עם שירות המבחן וגם כיום הביע אמביוולנטיות לגבי הצורך בסיוע. על אף ההזדמנות שנתנה לו, הנאשם ממשיך לטשטש את התנהגותו התוקפנית והנסיבות שהובילו לביצוע העבירות המצביעים על סיכון.
נוכח אלה, נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית ומהמלצה בדבר הארכת המאסר על תנאי התלוי נגד הנאשם.
5.
במועד 27.12.2012, לאחר קבלת התסקיר האמור, ציינה המאשימה כי עמדתה בנסיבות העניין הינה למאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, וב"כ הנאשם עתר לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות שירות. בית המשפט נעתר לבקשת ב"כ הנאשם והורה על קבלת חוות דעת ממונה.
6.
מספר ימים לפני מועד הדיון הנדחה, עתר הנאשם, באמצעות סניגור פרטי, אשר את שירותיו ביקש הנאשם לשכור, לחזור בו מהודייתו. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, ואת הנאשם, דחיתי ביום
21.2.2013, בהחלטה מפורטת, את עתירתו של הנאשם. בהחלטה זו, בה פירטתי את השתלשלות העניינים, ציינתי את התרשמותי הברורה, כי בקשתו של הנאשם לחזור בו מהודייתו לא נבעה מזעקת חפות כנה, אלא מכך שמצבו הורע לאחר הסדר הטיעון והוא מצא כי ההסכם אליו הגיע לא היה כדאי, וכדבריו שלו: "אם אני הולך לבית סוהר איזה מין עסקה עשינו איתם?" (ראו סעיף 17 להחלטה).
7.
ביום 14.3.2013, בדיון שנקבע לטיעונים לעונש, העידה המתלוננת מטעם הנאשם. בעדותה, הדגישה את השינוי המשמעותי החיובי שחל ביחסיה עם הנאשם ובהתנהגותו כלפיה. המתלוננת תיארה כי הנאשם הפסיק להטרידה ולפגוע בה מזה מספר שנים, כי כיום הם ביחסים טובים, כי הנאשם אדם טוב אשר מתנהג כראוי ואינו פוגע בה ועל כן היא עותרת כי בית המשפט יאפשר לו להמשיך לחיות את חייו ולהתפרנס וכי לא יגרום לכך שהתנהגותו של הנאשם תחזור להיות שלילית: "אם בן אדם טוב אז למה לחזור אחורה, כי הוא היה באמת מתנהג לא כל כך בסדר ועכשיו בסדר, אז למה להחזיר אחורה, כשאני רואה שבן אדם טוב. אז מה? לעשות אותו בכוח בן אדם לא טוב? אי אפשר" (עמ' 15, שורות 21-24).
8.
בעקבות עדותה של המתלוננת, הוריתי על קבלת תסקיר מבחן נוסף. בתסקיר זה ציין שירות המבחן כי הנאשם בשונה מהעבר, שיתף כי נוטה להתפרצויות זעם, כי מתקשה לווסת את תגובותיו ומשכך נקלע לקשיים ביחסים בין האישיים ובמקום העבודה. עוד ציין שירות המבחן, כי התרשם כי חל שינוי ראשוני בנכונות הנאשם לבחון את האפשרות לקבלת טיפול וזאת נוכח הימשכות ההליך המשפטי נגדו ואי קבלתו לטיפול במרכז למניעת אלימות במשפחה "דולב". עוד צוין, כי שינוי זה מונע בעיקרו מלחץ חיצוני אשר מופעל על הנאשם.
נוכח אלה, עתר שירות המבחן לדחות את הדיון בשלושה חודשים על מנת לבחון את נכונות
הנאשם להשתלב בטיפול ארוך טווח.
נעתרתי לבקשה והוריתי על קבלת תסקיר נוסף.
9.
ביום 1.9.2013 הגיש שירות המבחן תסקיר נוסף, בו צוין כי הנאשם הביע בפני
שירות המבחן נכונות ומוטיבציה להשתלב בטיפול בתחום האלימות במשפחה, ועל כן הפנה אותו שירות המבחן לבדיקת התאמה לקבוצה טיפולית אשר עתידה להיפתח במהלך חודש ספטמבר. הנאשם נמצא מתאים לטיפול, אמור להשתלב בקבוצה בשבועות הקרובים, ועל כן עתר שירות המבחן לדחיית הדיון בשלושה חודשים נוספים, במהלכם יבחן שירות המבחן את השתלבות הנאשם בקבוצה, ובהתאם למידת שיתוף הפעולה יבוא שירות המבחן בהמלצה מגובשת לעניין עונשו של הנאשם.
10.
ביום 26.11.2013 הוגש תסקיר שירות המבחן המשלים והסופי בעניינו של הנאשם. בתסקיר זה המליץ שירות המבחן על הארכת המאסר המותנה התלוי ועומד כנגד הנאשם, לצד הטלת צו מבחן למשך שנה אשר במהלכו ימשיך הנאשם את הטיפול בקבוצה.
בתסקיר צוין, כי הנאשם נמצא בטיפול קבוצתי בתחום האלימות הזוגית בשירות המבחן מחודש ספטמבר 2013, מגיע לפגישות באופן סדיר, ומגלה מודעות ראשונית לקשייו בתחום האלימות. עם זאת, התרשם שירות המבחן כי הנאשם בעל סף תסכול נמוך וקשיים משמעותיים בויסות עצמי ובעל נתונים אישיים בעייתיים המפורטים בתסקיר. עם זאת צוין, כי קשיים אלה נבחנים ומעובדים במסגרת הטיפול. שירות המבחן התרשם כי הנאשם משתף באופן אותנטי ומקדם בקשייו וכי יצר במסגרת הקבוצה תחושת שייכות והזדהות.
שירות המבחן התרשם, כי בשונה מהעבר מביע הנאשם מוטיבציה ממשית לשינוי, כי בתקופה האחרונה חל שינוי ממשי בעמדותיו, וכי הוא החל להפנים את התכנים הטיפוליים בקבוצה בה רואה מסגרת שייכות ותמיכה משמעותיים.
נוכח אלה, כאמור, המליץ שירות המבחן על הארכת המאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו לצד הטלת צו מבחן בשנה, במהלכו ימשיך בטיפול.

טענות הצדדים

11.
המאשימה עותרת לכך שבית המשפט יטיל על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 10 חודשים, הפעלה במצטבר של המאסר על תנאי התלוי ועומד נגד הנאשם, מאסר על תנאי מרתיע, קנס כספי ופיצוי למתלוננת.
בטיעוניה הדגישה המאשימה את חומרת העבירה אותה ביצע הנאשם, את העובדה כי הוא בעל עבר פלילי הכולל בין היתר הרשעה בעבירות אלימות כלפי המתלוננת, בגינה ריצה
7 חודשי מאסר בפועל וכי הוא ביצע את העבירות דכאן לאחר שחרורו מהכלא ובעת שתלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי.
עוד ציינה המאשימה את האמור במרבית תסקירי המבחן השליליים שהתקבלו בעניינו של הנאשם, מהם עולה התנהגותו האובססיבית כלפי המתלוננת, כי הוא אינו מבין את משמעות מעשיו והפגיעה במתלוננת ועוד, כי הוא איננו מעוניין בקבלת סיוע, וכי קיים סיכון ממשי להישנות התנהגות דומה בעתיד.
לעניין דברי המתלוננת טוענת ב"כ המאשימה, כי אלה נועדו להגן על עצמה מפני טענות הנאשם כלפיה, ומשכך יש ליתן משקל מועט לדברים אלה.
אשר לתסקיר הסופי שהוגש בעניינו של הנאשם טענה המאשימה, כי על אף המלצתו היא עותרת לענישה המפורטת לעיל, שכן ניתנו לנאשם הזדמנויות רבות במהלך ניהול ההליך וכי אף בתסקיר זה צוינו תכונותיו הבעייתיות של הנאשם וקשייו בוויסות עצמי.
12.
ב"כ הנאשם עותר לכך שבית המשפט יאמץ את המלצת שירות המבחן ויאריך את המאסר המותנה התלוי ועומד כנגד הנאשם.
הסנגור הדגיש, כי על אף שהתסקירים הראשונים שהוגשו בעניינו של נאשם לא היו חיוביים, על בית המשפט להתייחס לתסקיר האחרון שהוגש, שהינו חיובי, ומלמד על כך שהנאשם עלה על דרך המלך, החל בהליך שיקומי, מבקש לערוך שינוי בחייו ומשתף פעולה בטיפול, כאשר הטלת מאסר בפועל כיום תקטע את ההליך השיקומי ואף הטלתו בדרך של עבודות שירות תגרום לפיטוריו מעבודתו.
הסנגור הדגיש, כי הסכמת התביעה בהסדר הטיעון לכך שאם התסקיר יהיה חיובי, ושירות המבחן ימליץ על הארכת המאסר המותנה של הנאשם, תסכים לכך, מלמדת על כך שאף היא סברה כי קיימת חשיבות רבה לכך שהנאשם יקבל טיפול וכי כיום חזרתה מהאמור בהסדר, פוגעת באינטרס ההסתמכות של הנאשם. עוד הוסיף הסנגור, כי נוכח העובדה שאף בית המשפט מצא מיוזמתו להציע כי יתקבל תסקיר מבחן נוסף לאחר ששמע את עמדת המתלוננת, על בית המשפט להיעתר עתה להמלצת שירות המבחן ולאפשר לנאשם להמשיך בקבלת הטיפול ובשיקום אותו החל. עוד הדגיש הסנגור כי קיים כיום נתק מוחלט בין הנאשם למתלוננת.
הסנגור הוסיף כי העבירה בה הורשע הנאשם הינה ברף התחתון של עבירת ההטרדה באמצעות מתקן בזק, שכן לא נשמעו איומים או בוצעו מעשי אלימות, כי העבירה המיוחסת לו היא לפי חוק בזק ולא חוק העונשין, דבר המעיד על חומרה פחותה וכי לא נעברה כל עבירה נלווית לעבירה בה הורשע.
עוד הדגיש הסנגור את העובדה כי הנאשם הורשע לראשונה בגיל מאוחר, וכי כל העבירות בוצעו כלפי אותה מתלוננת ובוצעו על רקע נסיבות חייו הקשות, לפיהן, גדל לבד ברחובות ובמקלטים ואף היה הומלס לתקופה ארוכה. בנוסף, טען, כי הרשעתו האחרונה של הנאשם הינה בשנת 2010, כי המאסרים אותם ריצה נמשכו תקופה קצרה, וכי על בית המשפט ליתן משקל לעדות המתלוננת אשר פורטה לעיל.

13.
הנאשם בדברו האחרון הדגיש כי הוא עובד מזה שלוש שנים בחברת שפיר הנדסה, המהווה עבורו בית חם, כי לאחר ששהה ברחובות תקופה ארוכה כיום הוא שוכר דירה ומפרנס עצמו. הנאשם הוסיף כי הוא מסתייע מאד בטיפול, כי הוא מקבל ממנו כלים להתמודד עם מצבים שונים, וכי מאסר יהווה עונש קשה מאד עבורו.

דיון והכרעה

14.
תיקון 113 לחוק העונשין אינו חל בעניינו של הנאשם, אולם גזר הדין יינתן לאורו.
15.
הנאשם הורשע בכך שהטריד את המתלוננת, בת זוגו לשעבר, באמצעות מתקן בזק. הנאשם התקשר למתלוננת, בת זוגו לשעבר, למכשיר הטלפון הנייד שלה, מספר פעמים ביום, ביקש ממנה להיפגש עימו, שאל אותה מדוע הכניסה אותו לכלא ושלח לה מספר הודעות כתובות בהן כתב לה בין השאר "התקשרי אלי" או "אני אוהב אותך".
מדובר בעבירה לא קלה, במיוחד בהתחשב בעברו של הנאשם, אשר הורשע בעבר בעבירות נגד בת זוגו, בין היתר בעבירות דומות, שבגינן ריצה עונש מאסר בכלא, והדבר לא הרתיעו מלבצע עבירות אלה.
כן חמורה עבירה זו במיוחד, נוכח העובדה כי הנאשם לא נרתע מלעשות זאת, אף כאשר מאסר על תנאי תלוי ועומד נגדו.
16.
עוד יש לשקול את התסקירים השליליים שניתנו בעניינו של הנאשם, אשר מהם עלה, כי קיימת מסוכנות ממשית להישנות העבירות, כי הנאשם סובל מקשיים משמעותיים בשליטה עצמית, כי הוא נוהג באובססיביות כלפי המתלוננת, מבלי שדבר ירתיעו מלבצע העבירות אף לאחר שריצה בגינן עונשי מאסר, וכי הוא המשיך לטשטש את התנהגותו התוקפנית והנסיבות שהובילו לביצוע העבירות המצביעים על סיכון.
17.
לקולא יש לשקול את העובדה, כי לאחר הזדמנויות רבות שניתנו לנאשם, התקבל תסקיר חיובי יותר בעניינו, ממנו עולה כי הנאשם נמצא בטיפול קבוצתי בתחום האלימות הזוגית בשירות המבחן מחודש ספטמבר 2013, מגיע לפגישות באופן סדיר ומשתף פעולה בטיפול. כן צוין כי הנאשם מביע מוטיבציה ממשית לשינוי בשונה מהעבר, כי בתקופה האחרונה חל שינוי ממשי בעמדותיו, וכי הוא חל להפנים את התכנים הטיפוליים בקבוצה בה רואה מסגרת שייכות ותמיכה משמעותיים.
יחד עם זאת, אף בתסקיר זה צוין כי הנאשם מגלה רק מודעות ראשונית לקשייו בתחום האלימות וכי התרשמות שירות המבחן עודנה כי הנאשם בעל סף תסכול נמוך וקשיים משמעותיים בויסות עצמי ובעל נתונים אישיים בעייתיים המפורטים בתסקיר.
18.
בנוסף יש לשקול את עמדת המתלוננת אשר פורטה לעיל, אשר הדגישה את השינוי המשמעותי החיובי שחל ביחסיה עם הנאשם ובהתנהגותו כלפיה, ועתרה לכך שבית המשפט יאפשר לנאשם להמשיך לחיות את חייו ולהתפרנס וכי לא יגרום לכך שהתנהגותו של הנאשם תחזור להיות שלילית.
19.
כן יש לשקול לקולא את נסיבות חייו הקשות של הנאשם ואת חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות. עם זאת, בעניין חלוף הזמן יש ליתן משקל לכך שזמן רב חלף כתוצאה מהתנהלות הנאשם, אשר התסקירים שניתנו בעניינו במרביתם היו שליליים, והוא ביקש לחזור בו מהודייתו במהלך ניהול ההליך.
20.
עוד יש לשקול לקולא כי הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון וחסך בזמן שיפוטי, אולם אף בעניין זה יש לשקול את העובדה כי בניגוד למקרים אחרים בהם הודה הנאשם במסגרת הסדר טיעון, במקרה זה הנאשם, כמפורט לעיל, לאחר שמצא כי "העסקה" אותה עשה לא הייתה כדאית, ביקש לחזור בו מהודייתו, דבר המלמד על כך שהנאשם לא נטל באותה עת אחריות ממשית על מעשיו. יחד עם זאת, בסופו של יום הוא החל בטיפול ומודע באופן ראשוני לקשייו בתחום האלימות ועל כן ניתן לומר כי הוא לוקח אחריות על מעשיו.
21.
לאחר ששקלתי את כל השיקולים שפורטו לעיל, נוכח הנימוקים הרבים לחומרה שפורטו לעיל, אינני סבורה כי מקרה זה הוא המקרה החריג והמיוחד בו יש להאריך את המאסר על תנאי התלוי ועומד נגד הנאשם.
לעניין הארכת מאסר על תנאי, נקבע בסעיף 56 לחוק כדלקמן:
"(א) בית המשפט שהרשיע נאשם בשל עבירה נוספת ולא הטיל עליו בשל אותה עבירה עונש מאסר רשאי, על אף האמור בסעיף 55 ובמקום לצוות על הפעלת המאסר על תנאי, לצוות, מטעמים שיירשמו, על הארכת תקופת התנאי, או חידושה, לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים, אם שוכנע בית המשפט שבנסיבות הענין לא יהיה צודק להפעיל את המאסר על תנאי.
(ב) לא ישתמש בית המשפט בסמכות לפי סעיף זה אלא לגבי ההרשעה הראשונה של הנאשם בשל עבירה נוספת".
עוד ראו לעניין זה את דברי כב' השופטת (כתוארה אז) ד' ביניש ברע"פ 5798/00
ריזי נ' מדינת ישראל
, פ"ד נה
(3) 1, 10:
"אם עבר פלוני בתוך התקופה שנקבעה בגזר-הדין הראשון עבירה מבין עבירות התנאי, על בית-המשפט המרשיעו בעבירה כזו להפעיל את המאסר המותנה. שיקול-הדעת שלא להפעיל את התנאי הוא מצומצם ומותנה בכך שלא יוטל עונש מאסר בגין העבירה הנוספת – עבירת התנאי – וזאת אך מטעמים מיוחדים שיירשמו".
22.
בענייננו, נוכח השיקולים שפורטו לעיל, לא מצאתי כי התקיימו הטעמים המיוחדים והחריגים להארכת התנאי או כי יהיה זה בלתי צודק להפעילו. התסקיר האחרון שניתן בעניינו של הנאשם הינו חיובי, אך לא חיובי עד כדי איון כל השיקולים הרבים לחומרה הקיימים במקרה זה, כאשר מהתסקיר הקודם לו
נראה כי רצונו של הנאשם בטיפול נובע בעיקר מלחץ חיצוני שמופעל עליו.
23.
יחד עם זאת, נוכח העובדה כי העבירה עצמה אינה ברף החומרה הגבוה ולא נלוו לה עבירות נוספות, כי התסקיר האחרון הינו חיובי ומלמד על כך שהנאשם מבקש לערוך שינוי בחייו והחל בטיפול, נוכח עמדת המתלוננת והשיקולים הנוספים לקולא שפורטו לעיל, איני סבורה כי נכון יהיה כי הוא ירצה את המאסר על תנאי מאחורי סורג ובריח, וריצוי המאסר בדרך של עבודות שירות יהיה מידתי והולם את הנסיבות. כן יינתן לשיקולים אלה משקל בכך שהמאסר שיוטל בגין תיק זה יהיה כולו בחופף למאסר המותנה שיופעל. בנוסף, נוכח העובדה כי המאסר בדרך של עבודות שירות יפגע בפרנסתו של הנאשם, נוכח עמדת המתלוננת והשיקולים לקולא שפורטו לעיל, אני נמנעת מהטלת רכיב כספי עונשי.
24.
אציין, כי לא מצאתי לקבל את טענת הסנגור כי נוכח עמדת המאשימה בתחילת ההליך, או העובדה שבית המשפט נתן הזדמנות לנאשם לקבל תסקירים משלימים, כדי להביא למסקנה היחידה כי עליו להאריך את המאסר המותנה. המאשימה נתנה הסכמתה בתחילת ההליך להארכת המאסר המותנה, בכפוף לכך שהתסקיר יהיה חיובי במספר קריטריונים שפירטה. בעניינו של הנאשם התקבלו תסקירים שליליים רבים, הוא ביקש במהלך ניהול ההליך אף לחזור בו מהודייתו, ואף בסופו של יום התסקיר איננו חיובי בכל הפרמטרים שפורטו על ידה, אלא מלמד על מודעות ראשונית לקשיים ורצון ראשוני בשינוי.
אף העובדה כי בית המשפט נתן הזדמנות לנאשם, והורה על קבלת תסקירים משלימים, אינה מחייבת מסקנה כי בסופו של יום יקבל בית המשפט את המלצת שירות המבחן במלואה. בית המשפט נתן לנאשם הזדמנות מתוך רצון לאפשר לנאשם לערוך שינוי בחייו, למען הנאשם ולמען האינטרס הציבורי, והעובדה שהתסקיר שהתקבל הינו חיובי, הביא לכך שבית המשפט מצא להקל בעונשו של הנאשם במידה רבה, כמפורט לעיל, ועל כן הועיל לנאשם גם בעניין זה.
25.
נוכח כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.
מאסר בפועל למשך שלושה חודשים.

ב.
אני מפעילה את המאסר המותנה בן שישה חודשים בת"פ 40726-03-10 (בית משפט השלום רחובות). המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות במרכז גמילות חסדים בשבט בנימין 34 איזור יב אשדוד, חמישה ימים בשבוע, 8.5 שעות עבודה יומיות. תחילת ריצוי עבודות השירות ביום 16.2.14.
מאסר זה ירוצה בחופף למאסר בתיק זה, כך שסה"כ ירצה הנאשם שישה חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות.

ג.
7 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שלא יעבור בתוך שלוש שנים מהיום עבירה כפי זאת שבביצועה הורשע.

ד.
מוצא צו מבחן למשך שנה.

זכות ערעור כחוק.
<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ב טבת תשע"ד, 25/12/2013 במעמד הנוכחים.


שרון קיסר
, שופטת



הוקלד

על

ידי

לימור

שאער






פ בית משפט שלום 43277-10/10 מדינת ישראל נ' חיים מור יוסף, עו"ד רויטל גרמה (פורסם ב-ֽ 25/12/2013)