פסקי דין על לוונטל רון | פסקי דין על רם לימור | פסקי דין על יצחק יצחקי | פסקי דין על שחנאי | פסקי דין על דאר שמולם

174631/04 בשא     04/11/2004




בשא 174631/04 לוונטל רון,רם לימור, יצחק יצחקי, שחנאי נ' דאר שמולם




בית משפט השלום תל אביב-יפו בשא 174631/04

בפני
: כב' הרשמת מירה דהן
תאריך: 04/11/2004

בעניין: 1. לוונטל רון

2. רם לימור

3. יצחק יצחקי

4. שחנאי

המבקש/ת

נגד

דאר משולם
המשיב/ה
נוכחים: ב"כ המבקשים עו"ד אורן
מטעם מר רון לונטל, רם לימור
ויצחק יצחקי

עו"ד בריק
מטעם המבקשת - שחנאי

ב"כ המשיב/ה עו"ד אוסטושינסקי
פרוטוקול

ב"כ המשיב:
כתב התביעה נמסר כדין, הוגש כדין, הנתבעים קיבלו את כתבי הדין, באופן מודע ומכוון בדרך שניתן יהא להוכיח, נמנעו מלהגיש כתב הגנה.
אני סבור שאין בהוראות החוק כדי לשלול את סמכות הרשם שנתן את פסה"ד.
פסה"ד מבוסס על כתב תביעה, מנומק, ואשר ניתן תצהיר להנחת דעתו של נותן פסה"ד.
אם היה מדובר בתיק של נזקי דין, אולי זה היה נכון.
הפגיעה היא יקרה והמונית, ובהחלטה מיום 5/5 שבו ניתן פסה"ד יש הפניה לתצהירים.
אם בית המשפט מפנה אותי כי התצהיר הוא אך באשר למבקש 1, אני אומר שכל שנעשה נעשה על פי דרישת נותן פסה"ד, ואם צריך או יידרש תצהיר נוסף נוכל להדרש, והמחדל הזועק לשמיים של המשיבים לא יכול להרפא בכך שלא ניתן תצהיר.
לטעמי לא מדובר בשאלת סמכות.

ב"כ המבקשים:
לענין ההוצאות- לא היה פה מחדל מצד המבקשים.
נכון שכתב התביעה היה בידי המבקשים.
כתב התביעה לא כלל הזמנה לדין כנדרש.
נכון שאחד הנתבעים הוא משפטן, אך הוא לא עו"ד, ובכל מקרה הוא לא ידע שהוא צריך להגיש כתב הגנה.
הדיון בסעד הזמני היה לאחר ובסמוך להגשת התביעה.

ב"כ המשיב:
הדיון בסעד הזמני התקיים ב-14/4 התביעה הוגשה ב-16/2.
בית המשפט מבהיר ב"רחל ביתך הקטנה" לצדדי שהבקשה שנדחית היא בקשה לסעד זמני, הבקשה לעיקול, ולא התביעה עצמה.
בדיון נכחו האדונים לונטל ושחנאי
לבדם.
אם בית המשפט מפנה אותי לשורה 22 להחלטה מיום 14/2/04 - אני עונה כי התביעה העיקרית אליו מפנה בית המשפט הינה תביעה עיקרית לצו מניעה שהיא מהות הסעד הזמני.
מפנה לתק' 97 לשון התקנה מדברת בעד עצמה, ואם בית המשפט סובר שיש לו חפץ לדרוש את ההוכחה, כך יהיה.
אין שום מילה בסעיף שמחייבת את הרשם לדורש קבלת תצהיר.
ב"כ המבקשים:
מפנה לפרוט' שורות 13-14.
עצם הנוכחות וההתייצבות של המבקשים בדיון ביחס לבקשה לסעד זמני, מלמדת כי לא הית התחמקות וזלזול בבית המשפט.
מדובר בכתב תביעה של רבע מליון ₪.
ההוצאות צריכות להיות מותנות.

ב"כ המשיב:
אני סבור שכל ההלכות מלמדות שפסה"ד הזה צריך להשאר על כנו.
אנו סבורים שכל המבקשים בעיניים פקוחות ובידיעה ברורה לא הגישו הגנה והם צריכים לשאת בתוצאה.

לאחר שהמבקש מר רון לונטל הוזהר כדין משיב לשאלות ב"כ המשיב:
ש. אתה נסחת את התצהיר שעליו את חתום.
ת. השתתפתי בניסוח, עוה"ד מנסח.
ש. מה עיסוקך.
ת. חבר מועצת עיר, שדרן רדיו, מגיש פינה בטלויזיה, מעורב בפרוייקטים של תקשורת.
ש. מה השכלתך.
ת. תואר במשפט ומימשל, תואר משולב של מדעי המדינה ומשפטים, תואר ראשון.
ש. היכן אתה גר.
ת. בת"א, רח' ששת הימים 16.
ש. מתי נודע לך לראשונה על כתב התביעה שהוגש נגדך.
ת. לא זוכר תאריך, ראיתי את זה אצל חברתי הדס באיזה שלב, שמעתי ממנה שמתבשל דבר כזה. קיבלתי הביתה זימון לדיון שאליו הגעתי, התובע עתר נגדנו באותם 4 חודשים בשבע תביעות שונות, בפני
ערכאות שונות, ולא יכולנו לשכור עו"ד, אנו בסה"כ עושים ועד בית.
ש. אתה מדבר על הליכים שאתה מעורב בהם בפני
מפקחת על המקרקעין.
ת. גם על זה.
ש. בהליך זה ניתן פס"ד נגדכם.
ת. בהליך אחד לא ניתן פס"ד נגדנו.
ש. היה הליך שכן ניתן פס"ד.
ת. כן.
ש. גם חויבתם בהוצאות.
ת. מינימליות, 3000 ₪, אני מניח שועד הבית שילם אותם, היו גם תביעות נגדנו אישית.
ש. בהליך הזה אמרת לי שראית את כתב התביעה אצל שחנאי
הדס.
ת. שמעתי ממנה ואני חושב שגם ראיתי.
ש. לראשונה, נשלח אליך כתב התביעה בדואר רשום, אני אומר לך את זה.
ת. אני לא קיבלתי.
ש. אני אומר לך שזה חזר בציון לא נדרש.
ת. אני נמצא במועצת העיר, יש לי משרד בעיריהף התובע שכן שלי, הוא יכל למצוא אותי.
כל המשרדים בקומה 11.
ש. כשהשליח מסר את כתב התביעה, הוא הגיע למשרדך, המזכירה התקשרה אליך ואתה אמרת לה לא לקבל את התביעה.
ת. זה לא נכון, באותה עת ראש העיר סרב לתת לי מזכירות, באותה עת לא היו מזכירות לנבחרים, ואנו שקלנו לעתור לבית הדין לעניינים מנהלים, משום שהוא קיצץ במזכירות, אני חבר אופוזיציה.
קיבלתי את המזכירה בסוף מאי 04.
ש. מתי הופסק לך.
ת. לא קיבלתי מזכירה מלכתחילה, נהנתי משירותים של מזכירות שונות.
ש. האם אתה זוכר שיחה של מזכירה אליך שאומרת לך שיש לך כתבי בי דין.
ת. אני לא זוכר דבר כזה, אני לא חושב שמזכירה בעיריה צריכה לחתום על דבר כזה.
ש. נכון שבדיון ב-14/4 ידעת שיש תביעה נגדך.
ת. אני חשבתי שבאים לדון בתביעה הזו.
ש. כשהגעת לדיו הגעת על סמך הזמנה שנמסרה אליך, מה צורף להזמנה.
ת. שניים שלושה דפים כולל בקשה לחילוט כספים מוועד הבית. זה מה שאני זוכר.
ש. היה דיון במעמד שלך וגם הגב' שחנאי
, זה היה בבקשה ליתן צו מניעה שלא השתמשו בכספי הועדה מימון ההגנה.
ת. זה היה קשור לתביעה זו.
ש. מפנה אותך לפורט' של אותה ישיבה - מפנה לעמ' 1 שורה 5 - זה ההליך שהיה שם.
ת. ההליך שהיה שם, הוא באנו בפני
השופט בלי עו"ד זו היתה עתירה שביעית באותה תקופה, הסברנו לשופט במה הדברים אמורים, הוא אמר שזה נראה לו סרק, והוא מבטל את זה, והוא פסק לטובתנו הוצאות ואז הוא אמר שאם תוגש תביעה נוכל לדון בטענות.
מאחר שקיבלתי את זה עם תאריך ומועד אמרתי לחברים שבעתיד נקבל מסמכים ויהיה לנו זמן להגיש, ואז נפנה לעו"ד.
כעבור זמן קצר קראתי בעיתון שנפסק נגדי תביעה.
ש. בדיון שהתקיים ב-14/4 שמעת מפי השופט שיש קשר לתביעה השניה.
ת. לא זוכר דבר כזה, שמעתי שהכסף שקיבלנו יתקזז מהתביעה שתידון.
ש. מפנה אותך לפרוט' מיום 14/4 - השופט אומר לך שהסעדים הזמניים בבקשה אינם קשורים לעילת התובענה בגין לשון הרע.
ת. לכן המתנו די שיגיע לנו נייר מסודר עם תאריך בפני
איזה שופט אנו צריכים להגיע, ותוך כמה זמן צריכים לתת תשובה.
ש. קיבלת כתב תביעה לידיים אל לא קיבלת זמנה למועד דיון.
ת. אני קיבלתי לידיים רק את הזימון הזה, מעולם לא קיבלתי כתב תביעה.
ש. לפני המועד בעתירה הזו פנית לעו"ד.
ת. אני לא פניתי לעו"ד משום שלא קיבלתי תאריך להתייצב, והאמנתי כשאני אגיע לבית המשפט על סמך דברים קראתי שעל מילים שכתבנו יהיה קשה לגבות פיצויים.
ש. ידעת שיש תביעה, שמעת מחבריך, ולא קיבלת לידך.
ת. שמעתי מאחד, ולא קיבלתי לידיי.
ש. מפנה אותך לנספח ד' לתצהירך, בקשה לחילוט ערבות שהוגשה על ידך, מפנה לס' 5 - אתה מפרט בדיון שאתה יודע שיש תביעה, מפנה לס' 7, ואתה כותב שנעזרת ביעוץ משפטי, וזה מטיל עליך מעמסה גדולה. נעזרת ביעוץ משפטי.
ת. מידי פעם שאלתי אנשים איך אני יכול לבקש חזרה את הכסף על ההתייצבות, כב' השופט אמר לנו שאנו יכולים לקבל את הכסף.
התקשרתי לחבר שלי שהוא עו"ד והוא אמר לי איזו תק' מתאימה.
ש. איזה הליכים רצו.
ת. יש לנו רשימה מלאה.
ש. כשאתה כותב שהיה לך צורך ביעוץ משפטי, כתבת נכון.
ת. בשביל לחלט ערבות נאלצתי לקבל יעוץ.
ש. אתה ראית את התצהיר של השליח שרדף אחריה למסור לך את כתבי בי הדין.
ת. עוה"ד הראה לי תצהיר של שליח שטוען שהיה אצלי.
לגבי מסירה בעבודה - ראיתי תצהיר.
ש. לא עניין אותך לבקש לחקור את השליח שטוען שביצע אצלך מסירה.

ב"כ המבקש:
השליח שביצע את המסירה הוא שליח שאני עובד איתו יום יומית.
אני בקשר איתו.
זה היה שיקול דעת שלי בנסיבות הענין לא להזמין אותו.

המשך החקירה:
ת. בתיק הזה ראיתי שהשיטות של עוה"ד שמטפלים מטעם המשיב שלפני כן יוצגו על ידי עו"ד מלינרסקי שבעבר ניסתה לצאת איתי, והדבר לא צלח, ראיתי שהם משתמשים בהליכים לא הוגנים.
אני לא מקבל זימון כדין, ואז הבנתי שלמעשה אני רואה זימונים בדיעבד, אני התייחסתי לנסיבות של התצהיר באותה התייחסות.
גם התצהיר הזה משוכתב לטעמי.
אמרתי לעוה"ד ברמה אישית, מצד אחד השכן שאל נבחר לוועד, מנגד עוה"ד שלו שיש לה ענין איתי.
שניהם חברו ביחד.

עו"ד בריק
:
באשר לענין ההוצאות - המבקשת לא חולקת שקיבלה את כתב התביעה, היא טוענת שלא היה זימון לדיון.
מפנה לפס"ד של כב' השופט מילאנו בש"א 6972/04.
מפנה לענין בו הוא לא פוסק הוצאות.
מפנה לס' 13 הוא מדבר בדיוק על הזמנה כדין.
מר יצחקי:
אני איש חינוך במשך שנים רבות. אני בכלל לא גר בבנין הזה. ביקשו ממני להתנדב בטיפוח הגינה. אני אגרונום במקצועי.
אני לא גר שם. מעולם לא גרתי שם.
אני אב לבן חולה שמטופל בבית חולים שניידר.
הם רוצים שאני אשלם סתם.
אני לא קיבלתי תביעה.
אני נכה צה"ל. אם הייתי מקבל את כתב התביעה הייתי מגיב.

ב"כ הצדדים:
מסכימים כי פסה"ד יבוטל בכפוף להוצאות כפי שיקבע בית המשפט, כאשר יכול להיות שלא יקבעו הוצאות.

עו"ד בריק
:
לענין ההוצאות- לטעמנו אין מקום לחייב בהואצות את המבקשים, אלא יש מקום לחייב בהוצאות את המשיב, בגין העובדה שלא בוצעה מסירה כדין של הזמנה לדין, על פי המתחייב בתק' למבקשים, ולפיכך, נגררנו לדיון היום.
אבקש להפנות לבש"א 6972/04. בהעדר מסירה כדין של הזמנה לדיון בוטל פסה"ד בהעדר הגנה.
אבקש להפנות לעובדה שתק' 18-19 ו-49 לתקסד"א לא נקבעו בכדי.
מפנה לתק' 49.
מפנה את בית המשפט לכך שהגישו 4 תצהירים מטעם המשיב, שניים של עוד מלינבסקי, משום מה שניים, באותו נושא, משום מה באחד מוזכרת הזמנה לדיון, וכנ"ל לגבי המזכירה.
אלא שני התצהירים היחידים שטוענים שהיתה הזמנה לדיון, יש סתירות רבות.
בהעדר חקירה אין למעשה הוכחה בפני
בית המשפט שהיו מסירות כדין.
גם שהמשיב קיבל את פסה"ד לא טרח להמציאו למבקשים.
יש אדם שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, ולא טרח להמציאו.
יש כאן כדי ללמד על התנהגות המשיב.
מצהירה מרשתי בתום לב שהיא לא קיבלה את ההזמנה לדין.

גב' שחנאי
:
במקרה נכנסתי לאינטרנט וראיתי שיש נגדי פס"ד.
קיבלנו רק את התביעה.

עו"ד אורן
:
לענין הוצאות- יש לבחון כל מקרה לגופו.
יש מקרים שיש לחייב בהוצאות, ויש מקרים שלא.
במקרה דנן, היה לנו פה נתבעים שלפחות אחד מהם לא קיבל מסירה כדין, היו לנו נתבעים שהגיעו לדיון ולא זלזלו בבית המשפט.
היה לנו מצב שבו הנתבעים לא ידעו לעשות הבחנה בין בש"א לכתב תביעה.
הם חשבו שתוגש תובענה בעתיד.
גם אם כתב התביעה הודבק על הדלת, לא מוכיח שהוא קיבל את המסירה.
בעוד אנו כעו"ד יודעים על ההליכים, האזרח מן השורה לא יודע.
המחוקק לא סתם קבע את התק' הקובעת שיש לצרף הזמנה לדין.
במיוחד בהתייחס לכך שיש דיון בש"א שבילבל את כל ההליכים.
פניתי לחברתי וביקשתי ממנה לאור כל הטעמים שפורטו, ביקשתי לבטל את פסה"ד שניתן בהעדר, וזו סרבה, אני יודע שאני הייתי מסכים לכך.
ב"כ המשיב התעקש לקיים חקירה וחקר, והדבר לא העלה כלום.
בנסיבות המקרה דנן, מן הראוי לשקול לחייב את המשיב בהוצאות.
אם יקבעו הוצאות נבקש שזה יהיה לפי התוצאות בתיק העיקרי.

ב"כ המשיב:
אני הפסקתי באמצע את חקירתו של לונטל בהמלצת בית המשפט.
לענין ההוצאות - אני אקדים ואומר, אני עיינתי בבקשות לביטול פסה"ד שניתנו כנגד המבקשים כולם, ולא מצאתי נימוק אחד שיכול לתמוך בבקשות.
רק לצורך הענין אומר נער הייתי וגם זקנתי, ולא ראיתי נסיון ריק מתוכן, עמוס במלל, שכל כולו מהווה נסיון להתפס באותו טופס הזמנה לדין שצורף לכל כתבי התביעה, ולומר שזהו הפגם בהליך.
אני בטוח שחבריי קראו את הערות של כב' הנשיא גורן, שאומר שכל היסוד של התק' מיועד לכך שתובע יעשה שימוש לרעה ויחזיק בידו כתב תביעה, ולא ימסור לנתבעים.
כל היסוד לש נספח ההמצאה שהיתה מצורפת כדף עליון לכתב התביעה, מפנה לדבריו של כב' הנשיא גורן.
מסכת העובדות שעומדת בפני
בית המשפט - אין חולק שמר רון לונטל נמנע בכל תרגיל אפשרי לקבל את כתב התביעה, לא דרש דואר רשום שנשלח אליו, ואף הורה למזכירתו שלא לחתום על כתב התביעה שהונח על שולחנה עבורו.
המצהיר לא נחקר בענין זה, הוא לא זומן להחקר.
לאחר כל הנסיונות האלה היו שלושה נסיונות אצלו בבית.
מפנה לתצהיר השליח.
כל הנתבעים מודים בפה מלא שכתב התביעה נמצא בידיהם.
מפנה להזמנות של המבקשים על קבלת דבר הדואר הרשום.
מפנה לפס"ד עליון 17/04. רע"א 14105/04.
כלל הידיעה כולל על כלל ההמצאה.
מפנה לע"א 3135/03.
בעל דין יהיה מושתק מלטעון כנגד ההמצאה, אף אם זו לא היתה כדין.
מפנה לרע"א 6205/04.
ראיתי גם בבקשות טענה לביטול מחובת הצדק, הצדק מחייב שפסקי הדין ישארו על כנם.
כאשר ישקל נשוא ההוצאות ברור כי ההליכים שנעשו, פסה"ד עומד בדיוק במסגרת של הסמכות של נותן פסה"ד הן על פי תק' 97 לתקסד"א והן על פי ס' 76 לחוק בתי המשפט, ולחילופין, שבית המשפט יסבור שיש מקום לבטל את פסה"ד יהא צריך לעשות שימוש בתקנות.
אנו דורשים שיקבעו הוצאות משפט ממשיות שיביאו לידי ביטוי את הליכים כולם מיום הגשת התביעה ועד היום, אגרות והוצאות, ותשלומים לשליחים בנסיון לאתר את הנתבעים.
אבקש הוצאות לדוגמא, מבלי שיחולו על מר יצחקי.

מר לונטל:
אנו עובדים בהתנדבות.
נגררנו ל-7 עתירות.
בהליך אחד שבו זכינו בהוצאות נקבע שאלו יגבו על פי החלטה סופית.
אבקש שביתה משפט ישקול את ההוצאות על פי מה שנקבע לטובתנו.

החלטה

בתיק זה הוגשה בקשה לביטול פס"ד ניתן בהעדר.
באשר למבקש 1 - מר רון לונטל, הוגש תצהיר מוסר, אשר לפיו נעשה נסיון לבצע מסירת כתב תביעה למבקש במשרדי העיריה בת"א.
על פי תצהירו של המוסר, המזכירה התקשרה למבקש וביקשה את אישורו לקבל את כתב התביעה, וזה הורה לה שלא לקבל את כתב התביעה, וזה הונח במשרדי העיריה.
כמו כן, נעשה נסיון לבצע מסירה לדירתו של המבקש, ולאחר ביקור שלוש פעמיים (שני נסיונות נעשו באותו יום בשעות אחרות), ולאחר שהמבקש לא היה בבית, הודבק זה על דלתו.
כמו כן, נשלח כתב התביעה בדואר רשום, וחזר בציון "לא נדרש".
באשר למבקשים 2-4 נשלח כתב התביעה בדואר רשום, ואלו אינם מכחישים קבלתו.
ישנן טענות רבות של הצדדים לענין מהות התביעה, אולם, באשר לכתב התביעה עצמו הטענה המשלבת את כל הטענות הינה כי לא צורף טופס הזמנה לדין לכתב התביעה אשר נשלח.
ב"כ המשיב צרף לתגובתו צילום מאותה הזמנה לדין.
בהפנייה לתק' 18 ו-19 לתקסד"א אכן יש לצרף לכתב תביעה הזמנה לדין אשר בעל דין ידע מה עליו מוטל לעשות, באשר למסמך שהועבר אליו, אולם לא ניתן לטעמי להתלות כך שהטופס הנ"ל לא צורף לכתב התביעה (אם אכן כך היה הדבר), במחדל להגיש כתב הגנה במועד.
אכן, כדין הפנה ב"כ המשיב לכך שניתן בפסיקה משקל נכבד לכלל הידיעה, על פני כלל ההמצאה (אם כי ראוי לציין שבעתירות לביצוע שטרות הודגש גם כלל ההמצאה ראה בר"ע 2793/01).
במקרה שבפני
נו, אין מחלוקת שהמבקשים ידעו על כתב התביעה שהוגש נגדם.
יתרה מכך, התנהל באשר לתיק זה הליך בסעד זמני שהוגש מטעם המבקש ביום 14/4/04 ואשר בו נכחו האדונים לונטל והגב' שחנאי
.
ממקרא אותו פרוט' והחלטה מאותו יום,נראה שהמבקשים הופנו לכך שישנו הליך של תביעת לשון הרע.
בית המשפט ציין במפורש כי אין בהליך שהתקיים כדי לפגום בניהול משך התביעה בענין לשון הרע.
בית המשפט ציין במפורש כי אין בהליך שהתקיים כדי לפגום בניהול המשיך התביעה בענין לשון הרע.
לא נשמעו מטעם המבקשים כל טענות בענין זה בדיון.
לטענת המבקשים לא היו מיוצגים באותה עת, ולפיכך, לא הבינו מה שהתנהל באותו דיון, וסברו שסיומו של אותו הליך, מביא לסיום פרק ההליכים שעד אותה עת, ואם התנהל הליך נוסף הרי שיקבלו על כך הזמנה בנפרד.
מתקשה אני לראות את הגיון הדברים שהוא על ידי המבקשים בפרוט' וברור לי שאם היו מיוצגים באותה עת היו מובנים להם כפי שהוצגו על ידי בית המשפט.
יצויין כי ממקרא בקשת המבקשים ומעיון בחומר שבפני
ועוד קודם לדיון, סברתי כי הקשה על בית המשפט להותיר פסה"ד המבוצע בתיק זה על כנו, ובהתייחס לכך שהתובענה על סך של 250,000 ₪ בגין עילת לשון הרע.
הסכום נדרש בכתב התביעה בלא כל פרוט או הבהרה ובלא להתייחס לס' 7א' לחוק איסור לשון הרע תשכ"ה 1965, לא הוברר מדוע מבוקש הסכום הגבוה מהסכום הקבוע בס' 7א'.
מפנה להוראות תק' 97 לתקסד"א אשר לפיה "היתה התביעה שלא על סכום קצוב, יהא בית המשפט רשאי... לדרוש מהתובע הוכחה... מבלי שינתן פסה"ד... היתה התביעה בפני
רשום, והיה הרשם סבור שאין ליתן פס"ד ללא שמיעת עדות - יעביר את הקביעה לבית המשפט".
פסה"ד במקרה זה ניתן על ידי רשם, מפניה להוראות 86 להוראות בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד 1984 אשר על פיה רשאי רשם לדרוש ראיה בכתב ו/או ראיות אחרות להוכחת התביעה.
במקרה שבפני
נו, לא נדרש התובע להגיש תצהיר לאימות התביעה, וכאמור כתב התביעה עצמו לא פרט את אופן התגבשות הסכום שנדרש.
לאחר שבחנתי כ אלו, מהות ההליך, קובעת כי בכפוף לתשלום 1000 ₪ + מע"מ על ידי כל אחד מהמבקשים יבוטל פסה"ד.
איני מתירה קיזוז הסך הנ"ל בגין שחויב בו המשיב בהליך אחר.
כתב הגנה יוגש תוך 30 ימים מהיום.
הליכי הוצל"פ בתיק יעוכבו.

ניתנה היום כ' בחשון, תשס"ה (4 בנובמבר 2004) במעמד הצדדים.
מירה דהן
, רשמת








בשא בית משפט שלום 174631/04 לוונטל רון,רם לימור, יצחק יצחקי, שחנאי נ' דאר שמולם (פורסם ב-ֽ 04/11/2004)