פסקי דין על דפנה בר | פסקי דין על יניב בר | פסקי דין על נעם גטלר | פסקי דין על נעם דרים גארדן | פסקי דין על סמיון פוזיילוב |

47221-10/10 א     19/05/2014




א 47221-10/10 דפנה בר, יניב בר נ' נעם גטלר, נעם דרים גארדן בע"מ, סמיון פוזיילוב








בית משפט השלום בירושלים



ת"א 47221-10-10 בר ואח' נ' גטלר ואח'




לפני
כב' השופטת
מיכל שרביט

התובעים:
1. דפנה בר
2. יניב בר
על- ידי ב"כ עו"ד עמיר דרורי


נגד

ה
נתבעים:
1.נעם גטלר
2.נעם דרים גארדן בע"מ
על-ידי ב"כ עו"ד אריק ארביב

3.סמיון פוזיילוב
על-ידי ב"כ עו"ד טל שפרנט




פסק דין



1.
לפני תביעה כספית בגין נזקים נטענים בשל כשל בהתקנת בריכה בחצר בית התובעים.

2.
אין מחלוקת בין הצדדים, כי בשנת 2008 נוהל משא ומתן בין התובע 2 (להלן: יניב) לבין הנתבע 1 (להלן: נעם) לשם בחינת אפשרות לשיתוף פעולה עסקי בין שתי החברות שבבעלותם (חברת גינות בר בע"מ, שבבעלות התובעים (להלן: גינות בר); וחברת נעם דרים גארדן בע"מ
, הנתבעת 2, שבבעלות נעם (להלן: דרים גארדן). זאת, לצורך מכירה והתקנת בריכות של דרים גארדן באמצעות גינות בר. במסגרת זו סוכם בעל-פה בין יניב לנעם על קנייה במחיר מוזל של בריכה והתקנתה כבריכה לדוגמא בחצר בית התובעים, לצורך קידום מכירות באזור ירושלים וסביבותיה, וכן להנאת בני משפחת התובעים. עוד סוכם כי המתקין ינחה את יניב במלאכת ההתקנה, על מנת שגינות בר תוכל לשמש כמתקין רשמי של דרים גארדן (ראו: סעיפים 4-3 לתצהיר יניב, וכן עדותו בעמ' 7 ש' 11-8, עמ' 9 ש' 12-9; סעיף 4 לתצהיר נעם, ועדותו בעמ' 40 ש' 31-20).

3.
כן אין מחלוקת, שהתקנת הבריכה בחצר בית התובעים בוצעה בחודש מאי 2009 על-ידי הנתבע 3 (להלן: סמיון). אלא, שהצדדים חלוקים בשאלה האם לבד ממכירת הבריכה כלל ההסכם בין הצדדים אף את התקנתה, באופן שיש לראות את הנתבעים 2-1 כאחראים גם לאופן ביצוע ההתקנה של הבריכה על-ידי סמיון. בעניין זה אני מוצאת לקבל את טענות התובעים ולקבוע כי ההתקשרות כללה גם את התקנת הבריכה, וזאת מן הטעמים שלהלן.

4.
ראשית, מן הראיות עולה כי ההסכמה בין יניב לבין נעם כללה התייחסות לעלויות התקנת הבריכה. כך, סמיון העיד, כי בטרם החלה המערכת העסקית בינו לבין הנתבעים 2-1 להתקנת בריכות הנמכרות על-ידי דרים גארדן, בוצעה במשותף על ידו ועל-ידי נעם הערכת עלויות התקנה לשם מתן הצעות מחיר ללקוחות. בהתאם, העיד כי בירר עם נעם האם יניב מודע למחיר ההתקנה, ותשובת נעם היתה כי יניב ראה את הצעת המחיר ויודע במה מדובר. סמיון הוסיף כי ראה את הצעת המחיר אצל דרים גארדן והיא נמצאת אצל נעם ואצלו (סעיף 8 לתצהיר סמיון, ועדותו בעמ' 49 ש' 28-14). דברים אלה עולים בקנה אחד עם עדותו של יניב, לפיה התשלום עבור ההתקנה אמור היה להשתלם לדרים גארדן, ועל כן בעת שסמיון ביקש ממנו לשלם לו ישירות חלק מעלות ההתקנה, התקשר לנעם וקיבל את אישורו לכך, תוך קיזוז סכום זה מעלות ההתקנה שתשולם לדרים גארדן (סעיף 12 לתצהיר יניב, ועדותו בעמ' 9 ש' 31-19). הצורך לקבל את אישורו של נעם לכך מתיישב עם טענת יניב כי סוכם עם נעם על תשלום בכרטיס אשראי עבור הבריכה והציוד הנלווה לה, וסוכם שישולם בנפרד עבור ההתקנה לאחר גמר ההתקנה, לגביה תצא חשבונית נפרדת (עמ' 8 ש' 18-17). מטעם זה, אין תימה בכך שהחשבונית שהוצאה בעת ההיא על-ידי דרים גארדן התייחסה אך ורק לבריכה ולציוד הנלווה לה (נספח א'1 לתצהיר נעם. ודוק, זוהי החשבונית הרלבנטית, על-פי אישור רואי החשבון של דרים גארדן מיום 16.5.10, כאשר כאמור באישור זה, החשבונית שצורפה כנספח א'2 הופקה בשוגג ועל כן בוטלה).

עדותו של סמיון כאמור בדבר הסכמה מוקדמת בינו לבין נעם אודות עלויות התקנה של בריכות שונות הנמכרות על-ידי דרים גארדן תואמת את "מחירון בריכות קיץ 2008", הכולל פירוט של עלויות ההתקנה, שאין חולק כי הועבר על-ידי נעם ליניב במסגרת המשא ומתן ביניהם (נספח א' לתצהיר יניב). זאת בצירוף עדותו של סמיון לפיה נעם אישר כי יניב מודע להצעת המחיר, מלמדת כי יש לראות במחירון זה שנמסר ליניב, כהצעת המחיר מטעמה של דרים גארדן, אף אם מחירון זה אינו נושא לוגו של החברה. מה גם שסמיון העיד, כי עלות ההתקנה שסוכמה עם יניב מבוססת על מחירון דרים גארדן (סעיף 35 לתצהיר סמיון; וראו גם עדות יניב בעמ' 15 ש' 8-3). מכאן, שאין לקבל את טענת נעם לפיה המחירון הועבר לבקשת יניב אך לשם בחינת הכדאיות הכלכלית של ההתקשרות עם דרים גארדן (סעיפים 5 ו-7 לתצהירו, ועדותו בעמ' 41 ש' 21-18), ויש לקבל את טענת יניב כי המחירון מהווה חלק מן ההתקשרות, ובכלל זה התקשרות להתקנת הבריכה (עמ' 8 ש' 23-22, ש' 29-27).

5.
שנית, ההתקשרות בין יניב לבין המתקין סמיון נעשתה באמצעות נועם, שלא רק המליץ על סמיון כמתקין יחיד, אלא אף מסר לסמיון את מספר הטלפון של יניב, ולדברי סמיון ביקש ממנו ליצור קשר עם יניב כדי לתאם את התקנת הבריכה (ראו: סעיף 7 לתצהיר סמיון; סעיף 5 לתצהיר יניב וכן עדותו בעמ' 8 ש' 21, עמ' 9 ש' 16-15, עמ' 16 ש' 5-3; סעיף 13 לתצהיר נעם ועדותו בעמ' 41 ש' 1, עמ' 43 ש' 20-19). אוסיף, כי טענת התובע לפיה סמיון הציג עצמו כנציג מטעם דרים גארדן מתיישבת עם הסכם העבודה הקבלני שנחתם בין דרים גארדן לבין סמיון (נספח ג'1 לתצהיר נעם, שאינו נושא תאריך). ברי כי אין בעובדה שסמיון אינו עובד של דרים גארדן (כעולה מנספח ג'2 לתצהיר נעם; ועדות סמיון בעמ' 48 ש' 30, ובעמ' 53 ש' 17-16) כדי לשלול קיומה של התחייבות חוזית מצד דרים גארדן כלפי התובעים לביצוע התקנת הבריכה, באמצעותו של קבלן עצמאי. כאן אוסיף, כי האפשרות כי דרים גארדן תיקח על עצמה ללוות ולפקח התקנה של מוצריה, ובכלל זה בריכות, אינה זרה לה, וזאת כעולה מן הרישום באתר האינטרנט שלה (נספח ד' לתצהיר נעם; גם אם נקבל את טענת נעם כי אספקת שירותי ליווי ופיקוח של התקנת מוצרים היא לאדריכלים בלבד - סעיף 20 לתצהירו, ועדותו בעמ' 42 ש' 13-11 - אין בכך כדי לשלול את העובדה כי היא אכן יכולה לבחור לספק שירותים כאלה, ובהחלט ניתן להבין את ההיגיון בכך בכל הקשור לתובעים, בשל הפוטנציאל העסקי בהתקשרות עמם).

6.
שלישית, הדרישות להכנות המקדימות הנדרשות מצד התובעים לשם התקנת הבריכה בחצר ביתם נמסרו להם על-ידי נעם, על-פי הנחיית סמיון (עדות נעם בעמ' 43 ש' 10-7; עדות יניב בעמ' 16 ש' 30 - עמ' 17 ש' 3). מעורבותו של נעם במסירת המידע בדבר ההכנה הנדרשת לשם התקנת הבריכה מלמדת על התחייבותה של דרים גארדן לביצוע ההתקנה; שאם לא כן, ואילו היו הנתבעים 2-1 בבחינת ממליצים בלבד על מתקין הבריכה, כטענתם, היו הם מותירים את עניין מתן ההנחיות הנדרשות לשם ההתקנה, למתקין, ולא היו לוקחים בכך חלק.

7.
רביעית, גם במהלך התקנת הבריכה אצל התובעים על-ידי סמיון, וכאשר נתגלו קשיים בהתקנה, מחמת הכנה בלתי מספקת של השטח, סמיון פנה אל נעם לשם קבלת הנחייה (סעיף 9 לתצהיר יניב; סעיפים 14-13 לתצהיר סמיון; עדות נעם בעמ' 44 ש' 18 - עמ' 45 ש' 2). שוב, אילו חלקה של דרים גארדן היה אך באספקת הבריכה, הא ותו לא, אין למצוא טעם בפני
ית סמיון זו אל נעם.


צירופם של כל אלה מוביל למסקנה, כי ההתקשרות בין התובעים לנתבעים 2-1 כללה מכירת הבריכה וציוד נלווה לה, כמו גם התקנת הבריכה בחצר ביתם, באמצעות הנתבע 3, סמיון.

8.
מן הראיות שהוצגו בפני
עולה, כי התקנת הבריכה על-ידי סמיון לקתה במספר כשלים שהובילו לקריסתה ובהמשך לכך שלא ניתן היה לעשות בה שימוש סביר לאורך זמן, כפי שאפרט כעת.

הכשל הראשון נוגע לאי תמיכת הבריכה על-פי הוראות היצרן. סמיון עצמו העיד, כי כאשר הגיע למקום ההתקנה נוכח לראות שרוחב הבור שהוכן לבריכה הותיר מרווח עבודה של 30 ס"מ מכל צד, שהוא אינו מספיק דיו, כאשר מצד אחד יש חומת בטון ובצד השני עשו במקביל תשתית לדק (ביקש שיחכו עם התקנת הדק עד שיסיים). לאחר שלטענת סמיון נעתר ללחצו של יניב להתקין בכל זאת את הבריכה, "
באילוצים של המקום, עשיתי את העיגון מצד אחד לחומת הבטון ומצד שני לתשתית של הדק בחלק העליון, ולבטון היצוק בחלק התחתון
" (סעיפים 16-13, 20-19 לתצהיר סמיון). בעדותו הבהיר סמיון את אופן עיגון הניצבים של הבריכה: בחלק העליון, לדק באמצעות קרשים (ראו, תמונה ת/2); ובחלק התחתון, על-ידי קדיחה לבטון וחיזוק בדיבלים (עמ' 52 ש' 26-5). סמיון אישר באופן מפורש, כי לא פעל לעיגון הניצבים בהתאם להוראות היצרן באמצעות המוטות המצורפים לקיט של הבריכה (ת/6, ראו פרטים 15 ו-26 לאיור), וזאת בשל כך שהשטח שהוכן לא היה במידה הנדרשת (עמ' 52 ש' 30 - עמ' 53 ש' 6). תיאור עובדתי זה מפי המתקין עצמו בדבר מרווח בלתי מספיק לעיגון הבריכה על-פי הוראות היצרן מקבל חיזוק בעדותו של סמיון פיצ'קר שסייע לסמיון בהתקנת הבריכה (סעיפים 10-8 לתצהירו); בעדותו של נעם המאשרת את שיחת הטלפון שקיים סמיון עמו מבית התובעים ביום בו הגיע להתקין את הבריכה, בה עודכן בדבר אי מוכנות השטח להתקנת הבריכה מבחינת הגודל והיותו בלתי מפולס (עמ' 44 ש' 25-18; וראו גם, סעיף 22 לתצהיר נעם); וכן במידה מסוימת בעדות יניב (עמ' 25 ש' 15-11. לפיכך, אני רואה לאמץ עובדות אלה.

9.
עובדות אלה הן העומדות, בין היתר, ביסוד חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, המהנדס אילון טוביס (ראו סעיף 5 ס"ק א'-ה' לחוות הדעת). לאור אימוץ עובדות אלה כאמור, אין לקבל את טענות הנתבעים כי לא ניתן להסתמך על חוות דעת המומחה, למצער בכל הנוגע למסקנות הנובעות מעובדות אלה. מסקנת המומחה על בסיס העובדות האמורות היתה כי "
לפני השלמת המילוי הסופי של הבריכה הגוף והתמיכות המאולתרות לא עמדו בעומס והבריכה קרסה תוך זרימה חזקה של כל התכולה לואדי
" (סעיף 5ז' לחוות הדעת, ההדגשה שלי - מ.ש.; וראו גם עדות המומחה בעמ' 20 ש' 31-29).

10.
אף המומחה מטעם הנתבעים 2-1, מר יהודה בירנבאום, הגיע למסקנה דומה בעת חקירתו. כאן יש לציין, כי חוות הדעת של המומחה בירנבאום ניתנה במענה לתוכן הטכני בנוגע לבריכות עיליות מן התוצרת המדוברת בענייננו כמפורט בחוות הדעת של מומחה בית המשפט (נספח ז' לתצהיר נעם). אולם, חלק טכני זה בחוות הדעת של שני המומחים אינו רלבנטי להכרעה במחלוקת שלפני, משום שאף לפי עדותו של מומחה הנתבעים 2-1, מר בירנבאום, הגורם לקריסת הבריכה הספציפית אינו נעוץ בהיבטים הטכניים האמורים (עמ' 28 ש' 30
- עמ' 29 ש' 11). עם זאת, בחקירתו, המומחה בירנבאום נדרש לשאלת הסיבה האפשרית לקריסתה של הבריכה הנדונה. המומחה הציג תמונה של בריכה זהה והאופן בו יש לייצבהּ באמצעות ניצבים אלכסוניים ופס מתכת לתמיכה העובר מתחת ומחבר בין כל שני ניצבים נגדיים. המומחה הסביר כי התקנה בדרך הזו מבטיחה את יציבות הבריכה (ראו: נ/1 ועדות המומחה בעמ' 30 ש' 30-7). לאחר שהוצגו לו תמונות של התקנת הבריכה, המומחה בירנבאום סבר כי המרווח שנותר לא היה מספיק כדי להניח את התומכים על-פי הוראות היצרן ולכן נדרש אלתור מסוים (עמ' 34 ש' 6-1). הגם שהמומחה בירנבאום הדגיש כי אינו יודע מה קרה לבריכה הספציפית, מעדותו עולה האפשרות כי אי ההתקנה על-פי הוראות היצרן פגמה ביציבות הבריכה ויתכן שזה הדבר שהוביל לקריסתה (עמ' 34 ש' 16-9). במענה לשאלות ציין המומחה בירנבאום אפשרות נוספת לקריסת הבריכה. לפי עדותו, אסור לדק שייגע בגוף הבריכה (אלא אם הדבר נעשה באופן זהה בכל היקף הבריכה, במרחקים זהים ובלחץ זהה). מתמונה ת/1 נראה למומחה שיש מגע בין הבריכה לבין הדק, ואפילו ניכרת שריטה. שוב, ומתוך רצון לומר דברים מדויקים בלבד, המומחה הבהיר כי יכול להיות שהמגע של הדק עם שפת הבריכה הביא לקריסתה ויכול להיות שלא (עמ' 34 ש' 27-17).

11.
אפשרות זו לקריסת הבריכה הקשורה במגע של גוף הבריכה בדק הובאה גם בחוות דעת המומחה מטעם הנתבעים 2-1 בתחום בניית דקים ועבודות עם עץ, מר גאזלה יוסי, בהתבסס על התמונות שצולמו על-ידי יניב והועברו לעיונו. מומחה זה חיווה דעתו כי בעת בניית משטח דק בסמוך לבריכה היה על מתקין הדק לשים לב לשלושה דברים: האחד, שלא פוגעים בתשתית המחזקת של מבנה הבריכה; השני, את הדק יש לחזק באמצעות אלכסונים לארבעה כיוונים למניעת תזוזה של הדק; והשלישי, את הדק אין לחבר בשום אופן לשפת הבריכה. לדעת המומחה גאזלה, "
כפי שנראה בתמונה לא נעשו דברים אלו על-ידי המתקין
." מסקנתו, אם כן, כי "
הסרת התומך במבנה הבריכה על מנת לבנות משטח עץ מסביב גרם להחלשת מבנה הבריכה ולקריסתה
" (נספח ה' לתצהיר נעם). אלא, שדומה כי מומחה זה לא דק פורתא בסדר ביצוע הפעולות בענייננו וזהות מבצעם. לאמור, הנחתו היתה כי הבריכה הותקנה תחילה כנדרש על-ידי סמיון מתקין הבריכה, ורק לאחר מכן הותקן הדק על-ידי מתקין מטעם התובעים, וזאת תוך הסרת התומך במבנה הבריכה, וחיבור הדק, שלא חוזק כנדרש, לשפת הבריכה; ולא היא.

12.
עדויותיהם של יניב וסמיון בעניין זה משתלבות היטב ומהן עולה באופן ברור, כי קודם להתקנת הבריכה היה בחצר דק ישן, כאשר יניב ביקש להאריך אותו לאורך כל הבריכה במקביל להתקנת הבריכה. סמיון ביקש מיניב להמתין עם התקנת הדק עד שיסיים את עבודת התקנת הבריכה. בשל אילוצי המקום, סמיון עיגן את הבריכה, בצדה הקרוב לדק, לתשתית של הדק בחלק העליון, ולבטון היצוק בחלק התחתון (סעיף 7 לתצהיר יניב, ועדותו בעמ' 13 ש' 24-1, עמ' 25 ש' 4-2; סעיפים 20-19 לתצהיר סמיון, ועדותו בעמ' 52 ש' 13-5). הדבר משתקף היטב בתמונות שהוצגו, בהן נראית הקונסטרוקציה מעץ שבנה סמיון לשם עיגון הבריכה לתשתית הדק בחלק העליון (ראו: ת/4, ת/2 (לגביה העיד סמיון כי היא צולמה באמצע ההתקנה הראשונה - עמ' 51 ש' 8, 22-21), ו-ת/5). עוד ברור מן התמונות, כי טרם נבנתה הארכת הדק לאורך כל הבריכה. כך גם נראים הדברים בתמונה ת/1, בה נראה נעם כשהוא בודק את הבריכה לאחר קריסתה (עמ' 39 ש' 10-1; עמ' 50 ש' 23-20). בהשוואה בין ת/2 שצולמה במהלך ההתקנה הראשונה, לבין ת/1 שצולמה בעת ביקור נעם כיומיים או שלושה לאחר קריסת הבריכה (סעיף 16 לתצהיר יניב), סמיון הצביע בעדותו על כך שנוספו קרשים נוספים. על כך ביסס את טענתו, לפיה יניב הוא זה אשר הוסיף את הקרשים הנוספים ואלה דחפו את הבריכה ועל כן היא קרסה (סעיפים 29-28 לתצהיר סמיון, ועדותו בעמ' 51 ש' 26-23; סעיף 10.2 לסיכומי סמיון). אלא, שאין בידי לקבל את טענת סמיון לפיה הקרשים הנוספים הנראים בת/1 אכן הוספו על-ידי יניב. התקנת הבריכה הסתיימה ביום שישי אחר הצהריים, כאשר בסיומה החל תהליך מילוי הבריכה, עד לקריסתה בלילה שבין שישי לשבת (סעיף 13 לתצהיר יניב, ועדותו בעמ' 28 ש' 9). בפרק הזמן הקצר הזה, בין שישי לשבת, שחלקו הגדול הוא שעות לילה, ההיגיון אינו מאפשר לקבל את הטענה להוספת קרשים על-ידי יניב דווקא. היות שסמיון אישר כי הוא עצמו חיבר קרשים בין הבריכה לבין תשתית הדק (כעולה מת/2), סביר יותר להניח כי גם הקרשים הנוספים (הנראים בת/1) הונחו על ידו. כך או כך, ברי כי סמיון פעל בניגוד לנדרש על-פי חוות דעת המומחה גאזלה, בכך שחיבר את הדק לשפת הבריכה, ובכך שלא בנה כלל את התשתית המחזקת של מבנה הבריכה בהתאם להוראות היצרן. מכאן המסקנה, שגם אליבא דמומחה הנתבעים 2-1, אופן ההתקנה הכושל של הבריכה על-ידי סמיון הוא זה אשר הוביל לקריסת הבריכה.

כל האמור תומך בקביעה כי סמיון כשל בהתקנת הבריכה באי תמיכתה בהתאם להוראות היצרן, באופן לקוי שהביא לקריסתה.
13.
כאן אבקש להוסיף לשם שלמות הדיון, כי אין בידי לקבל את התנגדות הנתבעים לצירוף התמונות שנזכרו לעיל. נעם אישר כי התמונות האמורות נשלחו אליו על-ידי יניב קודם לעריכת חוות דעתו של המומחה גאזלה מטעם הנתבעים 2-1, שנערכה כאמור על בסיס התמונות (עמ' 40 ש' 17-11, עמ' 45 ש' 32-29). כמו כן, סמיון עצמו העיד בנוגע למועד שבו צולמו התמונות.

14.
כשל נוסף בהתקנת הבריכה נוגע ליצירת פתחים בפח הבריכה וביריעת ה-
p.v.c
, שלא היו קיימים בבריכה במקור, וזאת לשם ביצוע תוספות שונות. כשל זה נגלה לעיני המומחה מטעם בית המשפט כאשר מעטפת הבריכה נפרשה בפני
ו, תוך שהדגיש בעדותו כי אין מדובר בפתחים שנעשו במפעל שייצר את הבריכה (עמ' 18 ש' 20-1). כמו כן, מצאתי, כי הנחת המומחה לפיה הפתחים נוצרו על-ידי סמיון (כפי שנמסר לו לטענתו על-ידי הצדדים) נכונה, בשים לב לאמור בתצהיר סמיון בו ציין כי התקין בור ניקוז שאינו חלק מהסט של הבריכה, וכן התקין פנס שהוא לא בסטנדרט של הבריכה (סעיפים 18, ו-21 לתצהיר סמיון, ותמונת הפנס בנספח ב' לתצהירו). אני מקבלת, אם כן, את קביעת המומחה מטעם בית המשפט בעניין זה, כי "
הוספת אביזר לא מקורי לבריכה
כמו מפזרים למים מסוננים, בור הרקה, פנס תאורה וכיו"ב יוצר פצע בדופן הבריכה שעשוי מפח ברזל אשר מותקף בקורוזיה ופצע ביריעת
p.v.c
שגורם לסיכון של בריחת מים מגוף הבריכה באופן מיידי
" (סעיף 4ו' לחוות דעת מומחה בית המשפט, ההדגשות שלי - מ.ש.).

15.
בנוסף, נמצא כשל בהרכבת הבריכה על בסיס בטון שלא היה חלק ונקי (סעיפים 4ט' ו-5ב' לחוות דעת מומחה בית המשפט; וראו גם: סעיף 9 לתצהיר סמיון פיצ'קר, ועדות נעם בעמ' 44 ש' 25). מומחה בית המשפט הבהיר כי "
כשיש יריעה שיושבת על אבנים לא בטוח שזה נוח, זה עלול להיקרע ולהינזק, רצוי שיהיה משטח חלק, בטון
." (עמ' 23 ש' 9-7; ההדגשה שלי - מ.ש.).

16.
בשל התקנה לקויה של הבריכה, קרסה כאמור הבריכה. כתוצאה מקריסתה, נגרם קרע בפח הבריכה (סעיף 29 לתצהיר סמיון, ותמונת הקרע בנספח ב' לתצהירו; עדות יניב בעמ' 11 ש' 23-21; עדות נעם בעמ' 45 ש' 23-22). הצדדים חלוקים בשאלה האם לאחר קריסתה תוקנה הבריכה באופן שאיפשר המשך שימוש בה, וכן בשאלה מי ביצע את התיקון (לגרסת התביעה ראו: סעיף 17 לתצהיר יניב ועדותו בעמ' 11 ש' 28 - עמ' 12 ש' 11, עמ' 27 ש' 10-1, 25-24; לגרסת ההגנה ראו: עדות נעם בעמ' 45 ש' 26-25, סעיף 30 לתצהיר סמיון ועדותו בעמ' 46 ש' 22, עמ' 50 ש' 17-16). אפילו אם נקבל את טענת הנתבעים כי סמיון הוא זה אשר תיקן את הבריכה לאחר קריסתה, נראה שהתיקון היחיד אותו ביצע מתייחס לחומר איטום מיוחד ששם סביב לחור שנוצר בפח, ולבד מכך ביצע התקנה זהה לזו הראשונה, ללא כל שינוי. לטענת סמיון הפעם הבריכה נותרה עומדת בשל כך שהפעם כאשר הותקן הדק, בעלי המקצוע מטעם התובעים לא דחפו את העמודים של הבריכה. ברי כי תיקון כזה, גם אם בוצע על-ידי סמיון, אין בו כדי להתמודד עם כל הכשלים שנפלו בהתקנה הראשונה כמפורט לעיל מבחינת עיגון הבריכה, על בסיס חלק, ללא פתחים נוספים המאפשרים בריחת מים. התמונה המסתברת היא שגם לאחר התיקון, הבריכה לא היתה מותקנת באופן מיטבי.

17.
יניב העיד, כי הבריכה שימשה אותם עד סוף הקיץ עד שהוחלפה באחרת, וכי בתקופה זו היה צורך להוסיף מים בקביעות לנוכח דליפות מים מן הבריכה (סעיפים 17 ו-20 לתצהיר יניב, ועדותו בעמ' 12 ש' 28-14; אציין, כי אין לי צורך להידרש לטענת יניב בדבר איכות המים בבריכה, ולראיות שהובאו לעניין זה, באשר אין מחלוקת כי לא נפל פגם בהתקנת מערכת הסינון המקורית של הבריכה). עדותו זו של יניב היתה מהימנה עלי. שתי התמונות שצורפו לתצהירי הנתבעים בהן נצפים ילדי התובעים משתמשים בבריכה אינה סותרת עדות זו. כמו כן, בשים לב לכך שלשיטת הנתבעים בריכה כזו אמורה לשמש שנים רבות (סעיפים 34-29 לתצהיר נעם והנספחים אליהם מתייחסים סעיפים אלה), ההיגיון והשכל הישר מחייבים כי אילו לא היה כל פגם בבריכה, הרי שהתובעים לא היו מחליפים אותה באחרת בחלוף חודשים ספורים בלבד. עדות יניב אף נתמכת בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט לפיה בריחת מים היא תוצאה ישירה של יצירת הפתחים בגוף הבריכה וביריעת ה-

p.v.c
על-ידי סמיון; והיא גם עלולה להיות תוצאה של נזק לבריכה בשל הנחתה על משטח שאינו חלק. הדעת נותנת עוד, כי העובדה שהבריכה הותקנה, גם בפעם השנייה, שלא בתמיכה הנדרשת על-פי הוראות היצרן, הביאה לאי יציבות של הבריכה, דבר שיכול אף הוא להשפיע על בריחת מים מפתחים בבריכה (ואולי אף מן החור שנוצר בעת קריסת הבריכה, שלטענת יניב כלל לא תוקן - עמ' 12 ש' 8). מסקנתי היא, אפוא, כי גם לאחר התיקון - ואף אם זה בוצע על-ידי סמיון - הבריכה לא היתה במצב תקין דיו המאפשר שימוש לאורך זמן.

18.
האחריות לכך רובצת על הנתבעים. גם אם יניב הוא זה אשר לא הכשיר את השטח כנדרש מבחינת המצע ומבחינת מידותיו, וגם אם אניח לטובת הנתבעים כי יניב אכן ביקש את המשך התקנת הבריכה למרות אי התאמת השטח להתקנה, היה על סמיון המתקין, כאיש מקצוע לסרב לבצע את התקנת הבריכה במצב הקיים. גם סמיון מכיר באחריותו לעבודה המתבצעת על ידו כבעל מקצוע, ודומה כי כיום הוא ער לצורך בחתימת מזמין העבודה על נטילת האחריות להתקנה המבוצעת שלא בהתאם לנדרש (עמ' 50 ש' 14-2). משבחר סמיון להמשיך ולבצע את ההתקנה בדרך מאולתרת, דבר שהוביל לכך שהבריכה קרסה ובהמשך נותרה בלתי תקינה לשימוש לאורך זמן, יש לראות בכך הפרה של ההתחייבות החוזית של הנתבעים כלפי התובעים, שכללה כאמור גם התחייבות להתקנת הבריכה. ניתן אף לעגן את חובת הנתבעים כלפי התובעים באחריות למשך 12 חודשים הנזכרת על גבי "מחירון בריכות קיץ 2008", שנמסר ליניב על-ידי נעם. מחירון זה כולל כזכור גם עלויות התקנת בריכה, כאשר אלה תואמו מראש בין סמיון לנעם. בנסיבות אלה, משהוסכם על קניית הבריכה והתקנתה, דומה כי אחריות להתקנת הבריכה באה בגדרה של אחריות לבריכה. מה גם, שבענייננו, ההתקנה הלקויה ממילא גרמה נזק לבריכה עצמה, כך שבכל מקרה ישנה תחולה לאחריות הנזכרת במחירון. לחלופין, יש לראות בפעולתם של הנתבעים משום התרשלות כלפי התובעים הקשורה סיבתית בנזק שנגרם להם.

19.
כאן יש לציין, כי התובעים טענו לחבות אישית של נעם, כבעל מניות יחיד בחברת דרים גארדן בעת הרלבנטית וכמנהלה. אלא, שטענה זו של התובעים נטענה באורח כללי בלבד. כך, התובעים לא הוכיחו כי עניין לנו במקרה חריג המצדיק הרמת מסך, כאשר לא הראו מה השימוש לרעה שעשה נעם במסך ההתאגדות כדי לממש מטרה בלתי כשרה הרצויה לו כבעל מניות, ובכלל זה הפקת טובת הנאה בדרך של מירמה. ודוק, התובעים עצמם אישרו כי התשלום עבור הבריכה שולם ישירות לדרים גארדן (עמ' 9 ש' 18-17). כמו כן, התובעים לא פירטו כלל כיצד מתקיימים בנעם עצמו יסודות העילות שטענו כלפיו, באופן המצדיק להטיל עליו אחריות אישית כבעל תפקיד בתאגיד. כל שהפנו התובעים היה להוראת סעיף 252 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 שעניינה חובת זהירות של נושא משרה כלפי החברה, ואינה רלבנטית כלל לענייננו. לפיכך, איני מוצאת להטיל חיוב אישי על הנתבע 1, נעם.

20.
לאור מסקנתי האמורה בדבר אחריות הנתבעת 2 והנתבע 3, התובעים זכאים להחזר התשלומים ששילמו בגין הבריכה והתקנתה. מן החומר שהוצג עולה כי מתוך המחיר שסוכם עבור הבריכה היו התובעים אמורים לשלם 20,000 ₪ באמצעות כרטיס אשראי ב-10 תשלומים. התובעים טענו לכשל תמורה חלקי של 5,181 ₪, כך שבפועל סכום העסקה על-פי חברת האשראי עמד על סך של 14,819 ₪ והוא חולק ל-10 תשלומים (אישור חברת האשראי מיום 25.5.10, צורף כנספח לתביעה שכנגד שהגיש נעם בעת שהתיק התנהל בבית המשפט לתביעות קטנות). בהחלטה מיום 31.12.09 הורה בית המשפט (כבוד השופט א' דראל), כי עד למתן

פסק דין
בתביעה לא ייעשה חיוב נוסף בכרטיס האשראי. אלא שלאחר שהתובעים הציגו ביום 24.1.11 אישור מחברת האשראי על המשך גביית התשלומים, כך שנגבו כבר 9 מתוך 10 תשלומים, נעם אישר ביום 20.2.11 כי חברת האשראי לא פעלה בהתאם להנחייתו הקודמת ועל כן פנה אליה בבקשה שתזכה את התובעים בסכום שחויבו. לתגובה זו לא צורף אישור על ביצוע ההחזר, ואף לא אותרה בתיק הגשתו של אישור כזה בהמשך. בנסיבות אלה, יש לקבוע כי התובעים זכאים להחזר מן הנתבעת 2 של הסכום ששילמו בסך של 9
x
1,481.9 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מכל תשלום שבוצע.

21.
אשר למחיר ששולם בגין ההתקנה. אין מחלוקת כי שולם סכום של 2,400 ₪ ישירות לסמיון. אלא, שאני מאמצת את עדותו של יניב בדבר תשלום נוסף לסמיון, בסך 2,000 ₪ במזומן, ביום שישי אחר הצהריים בסיום ההתקנה (סעיף 12 לתצהיר יניב, ועדותו בעמ' 9 ש' 19 - עמ' 10 ש' 3, עמ' 28 ש' 11-8). פירוט נסיבות התשלום, לרבות השיחה שערך עם נעם בדבר אישור התשלום, היו מהימנים עלי. לפיכך, אני מורה לסמיון, הנתבע 3 להשיב לתובעים סכום של 4,400 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום שבוצע התשלום. ממילא יש לדחות את התביעה שכנגד שהוגשה על-ידי סמיון.

22.
יתר ראשי התביעה שעניינם עלות הדק ופינוי הדק והבריכה לא נתמכו על-ידי התובעים בשום אסמכתא, ועל כן איני מוצאת לקבל את התביעה ביחס לאלה. אשר לעוגמת הנפש, נתתי דעתי לכלל נסיבות המקרה. בכלל זה נתתי את הדעת לעובדה שלתובעים היתה תרומה לכשלון התקנת הבריכה, למצער בכך שהשטח שהוכן על ידם לא תאם את הנדרש, ואף אולי מעבר לכך נוכח טענת סמיון כי יניב התעקש על המשך ההתקנה. כן נתתי משקל להנאה המסוימת, אף אם קצרת המועד, שהפיקו התובעים מן הבריכה. במסגרת הפיצוי ברכיב זה ניתן אף מקום לאובדן המים שפשיטא שארע בעת קריסת הבריכה, אף שעלותו לא הוכחה במדויק. בשקלול כל אלה אני רואה לפסוק לטובת התובעים סכום של 2,000 ₪, אשר ישולם להם בחלקים שווים על-ידי הנתבע 3 והנתבעת 2.

23.
אשר על כן, תביעת התובעים מתקבלת כאמור בסעיפים 22-20 לעיל, ואילו התביעה שכנגד שהגיש הנתבע 3 נדחית.


כמו כן הנתבעת 2 והנתבע 3 יישאו, בחלקים שווים, בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 6,000 ש"ח.

24.
המזכירות תמציא

פסק דין
זה לצדדים.

ניתן היום,
י"ט אייר תשע"ד, 19 מאי 2014, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 47221-10/10 דפנה בר, יניב בר נ' נעם גטלר, נעם דרים גארדן בע"מ, סמיון פוזיילוב (פורסם ב-ֽ 19/05/2014)