פסקי דין על מרדכי אביחי אטינגר | פסקי דין על דורון משה בן רשי | פסקי דין על רחלי יצחק בן רשי | פסקי דין על מיכאל משרקי |

41763-07/13 תק     21/07/2014




תק 41763-07/13 מרדכי אביחי אטינגר נ' דורון משה בן רשי, רחלי יצחק בן רשי, מיכאל משרקי








בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה



ת"ק 41763-07-13 אטינגר נ' בן רשי ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כב' הרשמת בכירה
אושרית הובר היימן


תובעים

מרדכי אביחי אטינגר


נגד


נתבעים

1.דורון משה בן רשי
2.רחלי יצחק בן רשי
3.מיכאל משרקי




פסק דין


התובע תבע כי אחייב את הנתבעים בתשלום שכרו בגין תיקון מכשירי חשמל, אשר לטענתו ביצע עבורם. כתב התביעה נתמך בחשבוניות שהוציא התובע ע"ש חברת פיילס פתרונות מחשוב בע"מ.

הנתבעים 1-2 הגישו כתב הגנה, במסגרתו טענו להעדר יריבות, שכן הנתבע 1, היה שכיר בחברת "פיילס פתרונות מחשוב בע"מ" (להלן – "החברה"), והנתבעת 2 הינה אישתו של הנתבע 1 ואינה קשורה עם החברה. עם זאת, נטען כי הנתבעת 2 העבירה לתיקון התובע מכונת "שערות סבתא" לתיקון, וכי המכונה הועברה לתיקון התובע באמצעות החברה וע"י הנתבע 1. בגין תיקון זה דרש התובע, מן החברה תשלום בסך 200 ₪.

הנתבע 3 הגיש כתב הגנה, אך הגישו מטעם החברה. דא עקא, שעפ"י כתב התביעה, הנתבע 3 נתבע באופן אישי, ולא נתבעה החברה. במסגרת כתב ההגנה הוכחש החוב הנטען.
הנתבע 3 לא התייצב לדיון שהתקיים היום בפני
. עיון בתיק מעלה, כי הנתבע 3 קיבל הזמנה לדיון היום, אולם כאמור נמנע מלהתייצב לדיון. על כן, החלטתי לדון בתביעה בהיעדרו.

בדיון שהתקיים בפני
העידו התובע והנתבעים 1-2.

התובע טען, כי הנתבעים קשרו קשר ביניהם על מנת להונות אותו. כן, טען כי הנתבע 1 הציג עצמו כבעלים של החברה, וכי כל ההתנהלות הייתה אל מולו. עוד טען, כי הנתבע 3 הינו קרוב משפחתו של הנתבע 1, וכי השניים פעלו מולו בחוסר תום לב. באשר לנתבעת 2 טען, כי אין לו כל טרוניה כלפיה. עוד טען, כי לבקשת הנתבע 1, רשם את החשבוניות שהוציא בגין התיקונים ע"ש החברה, לבקשת הנתבע 1.

הנתבע 1 העיד בפני
וטען כי הינו שכיר בחברה. לעניין זה, הציג הנתבע 1 תלוש משכורת המעיד על העסקתו בחברה. כן, טען כי כל המכשירים שהובאו לתיקון אצל התובע, היו עבור החברה בלבד.

הנתבעת 2 העידה גם כן בפני
ומסרה, כי מסרה מכונה אחת לתיקון באמצעות החברה, וכי בגין תיקון זה נכונה הייתה לשלם לתובע סך 350 ₪ אולם הלה סירב לקבל התשלום.

דיון והכרעה:
לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בראיות שהובאו בפני
, נחה דעתי כי התביעה כנגד הנתבע 1 דינה להידחות, התביעה כנגד הנתבעת 2 דינה להתקבל במלואה והתביעה כנגד הנתבע 3 דינה להתקבל במלואה. ואלו נימוקיי:

מושכלות יסוד הן, כי על התובע נטל השכנוע, הוא החובה להוכיח את תביעתו, על פי הכלל ש"המוציא מחברו, עליו הראיה". בהתאם, על התובע להוכיח הן את העובדות שבבסיס תביעתו, הן את הנזק שנגרם ואת הקשר בין הנזק לבין אותו אירוע, והן את אחריות הנתבעת העולה מאותן עובדות שהוכחו.

לעניין נטל השכנוע נקבע ברע"א 3646/98, כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פ"ד נז(4) 981 [2003], כי:
"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו."

וכן בע"א 6821/93, בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי (1995), פ"ד מט (4) 221 [1995], בעמ' 239:

"...תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי ודאות שכפות המאזניים מעוינות ... בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על 'המוציא מחברו' באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים."

בהתאם להלכה הפסוקה, תובע שאינו עומד בנטל השכנוע, הנטל העיקרי המוטל על בעל דין
הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו, לא יוכל לזכות בתביעתו והיא תידחה. על מנת לזכות בתביעתו, על התובע לשכנע את בית המשפט כי הסבירות שגרסתו היא הנכונה בשיעור של 51% לפחות. לפיכך, במקרה שבו ראיות הצדדים ורמת הוודאות של שתי גרסאות
סותרות שהם מעלים – שקולות, הרי שהתובע לא עמד בנטל המוטל עליו ותביעתו תידחה.

במקרה המונח בפני
טוען התובע כי הנתבע 1 הציג עצמו כבעלים של החברה, בעוד שהנתבע 1 טוען כי הבהיר לתובע, לאורך כל ההתקשרות, כי הינו עובד שכיר בחברה בלבד. המדובר בגרסה מול גרסה, ומשכך על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות, כדי לתמוך באיזו מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

בחינה כאמור מעלה כי התובע לא הרים הנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו, שכן כאמור טענת התובע בדבר מצג שווא ע"י הנתבע 1 אינה נתמכת בדבר, החשבוניות שצורפו לכתב התביעה, הוצאו ע"י התובע ע"ש החברה והנתבע 1 הציג תלוש שכר ממנו עולה כי היה שכיר בחברה.

בנסיבות אלו, כאשר כפות המאזניים מעוינות באשר לגרסאות האמורות בעניין זה, אין בידי לקבל את
עמדת התובע, ומכאן מסקנתי כי דינה של תביעתו כנגד הנתבע 1 להידחות.

באשר לנתבעת 2, הואיל ואין מחלוקת בדבר קיומו של חוב בגין תיקון מכונה ע"י התובע, עבור הנתבעת 2, והואיל ופרט לכך העיד התובע כי אין לו כל טענה כלפיה, אני מקבלת את התביעה כנגד הנתבעת 2, בסך תיקון זה בלבד (סך 350 ₪).

באשר לנתבע 3, כפי שצוין לעיל
הנתבע הוזמן כדין ואישור המסירה נמצא בתיק בית המשפט. הנתבע לא הופיע לדיון וכתב ההגנה שהוגש על ידו, הוגש ככתב הגנה מטעם החברה, שעה שעפ"י כתב התביעה הוא נתבע באופן אישי.

לפיכך, מצאתי לקבל את התביעה כנגד הנתבע 3.

באשר לנזקים שנתבעו – הואיל והחוב הנתבע הינו על סך 4003 ₪, לא מצאתי כל מקום לקבל התביעה לפיצוי בסך 10,000 ₪. אינני

מקבלת

את

העתירה

לפיצוי

בגין

נזק

לא

ממוני

כדוגמת

טרדה

או

עוגמת

נפש. בתביעות

המוגשות

בגין

נזקי

רכוש, אין

מקום

לפסיקת

פיצוי

נפרד

בגין

נזק

זה. בקביעת

הוצאות

המשפט

של

התובע

להלן, נשקלו

טענותיו

לעניין

עוגמת

הנפש
.

סוף דבר -
אשר על כן, על יסוד כתב התביעה, על נספחיו שלא נסתרו, ובהתאם להצהרת התובע בדבר אמתות כתב תביעתו, ומכח הסמכות הנתונה לי על פי תקנה 11 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, הנני מחייבת את הנתבע 3 לשלם לתובע את הסך של 4003 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לביצוע התשלום בפועל.

כן, אני מחייבת את הנתבעת 2, יחד ולחוד עם הנתבע 3, בתשלום בסך 350 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לביצוע התשלום בפועל.


כמו כן, הנני מחייבת את הנתבע 2 ו – 3, יחד ולחוד, לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.
המזכירות תשלח את פסק הדין לנתבעים
.

ניתן היום,
כ"ג תמוז תשע"ד, 21 יולי 2014, בהעדר הצדדים.









תק בית משפט לתביעות קטנות 41763-07/13 מרדכי אביחי אטינגר נ' דורון משה בן רשי, רחלי יצחק בן רשי, מיכאל משרקי (פורסם ב-ֽ 21/07/2014)