פסקי דין על אורית שר שחל | פסקי דין על עפר שחל | פסקי דין על קלין שופ מספר 033438730 | פסקי דין על קלין שופ |

6259-04/14 תק     05/08/2014




תק 6259-04/14 אורית שר שחל, עפר שחל נ' קלין שופ מספר 033438730, קלין שופ בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו



ת"ק 6259-04-14 שר שחל ואח' נ' קלין שופ מספר 033438730
ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופטת
אפרת אור- אליאס


תובעים

1
.
אורית שר שחל

ת.ז 027925742

2
.
עפר שחל

ת.ז 057107385


נגד


נתבעים

1.קלין שופ מספר 033438730
2.קלין שופ בע"מ




פסק דין


1.
מונחת בפני
תביעה כספית על סך של 14,500 ₪.

עיקר טענות הצדדים:

2.
לטענת התובעים, הם מסרו לידי הנתבעת 1, המספקת להם שירותי ניקוי מזה שנים רבות, את וילונות סלון וחדר האוכל שבביתם, העשויים משי טהור (להלן "הוילונות"), לצורך ניקויים בניקוי יבש.

3.
לטענת התובעים, אין זו הפעם הראשונה בה נמסרים הוילונות לנתבעת 1 לצורך ניקוי בניקוי יבש, ושירות זהה שניתן בעבר לא גרם כל נזק לוילונות.

4.
לטענת התובעים בעוד שהוילונות שנמסרו לנתבעת 1 היו צחים כשלג, הם חזרו מניקוי כשעליהם כתמים צהובים.

5.
עוד טוענים התובעים כי, התובעת 1 ציינה בפני
הנתבעת 1 בעת מסירת הוילונות לניקוי, שהם עשויים משי טהור עדין ולכן יש להיזהר עימם מאוד. הנתבעת 1, לטענת התובעים, נטלה את הוילונות ללא שום הערה ומשכך, הנתבעות מושתקות היום מלטעון כי, הוילונות הגיעו לידי הנתבעת 1 במצבם המוצהב.

6.
התובעים מוסיפים וטוענים כי, אפילו הוילונות נמסרו צהובים הרי שהדבר היה חייב להיות מצוין על ידי הנתבעות עוד בטרם ביצוע הניקוי היבש וכי ככל שהנתבעות סברו כי, הוילונות צהובים במועד מסירתם לניקוי יבש היה ביכולתם לסרב לבצע את הניקוי.

7.
התובעים טוענים כי, עם חזרתם של הוילונות מניקוי יבש גילו את ההרס שלהם הבא לידי ביטוי בהצהבה ובקמטים הרסניים בחלקים מהם, כאילו חוממו באגרסיביות, כלשונם.

8.
משכך, פנו התובעים לנתבעת 1 ולבקשתה מסרו לה חלק מהוילונות לבדיקה ואת פרטי הגורם ממנו רכשו את הוילונות- חברת פמינה בע"מ (להלן "פמינה"). התובעים גם הציעו לנתבעות, לטענתם, להגיע לביתם ולראות את ההרס לוילונות ואלו לא קיבלו הצעתם.

9.
התובעים טוענים בכתב תביעתם כי, הוילונות ממוקמים בצל ללא חשיפה לשמש באזור שפונה לחלק מקורה של הבניין. בדיון שבפני
תיקן התובע 2 את טענת התובעים בעניין זה וציין כי, גם אם הוילונות בסלון חשופים לאור השמש, באזור חדר האוכל אין זה כך.

10.
לכן, לגישת התובעים, אין מקום לטענת הנתבעות כאילו הוילונות הצהיבו כתוצאה מחשיפה ממושכת לאור השמש.

11.
נוכח האמור, עותרים התובעים לקבלת פיצוי בסך של 4,500 ₪ שהינו מחיר וילונות חדשים ללא התקנה וסכום נוסף של 10,000 ₪ בגין התקנה- בשיעור של 1,000 ₪, טרחה, עוגמת נפש והוצאות.

12.
בכתב ההגנה טוענות הנתבעות כי, נתבעת 1 הינה נקודת איסוף ומסירה בלבד וכי מלוא האחריות לניקוי ולתוצאותיו היא של הנתבעת 2, משהיא שטיפלה בוילונות.

13.
לטענת הנתבעות הוילונות הגיעו כשהם מלוכלכים וספוגי אבק ופיח, נוכח מיקום מגורי התובעים בשכונת אזורי חן, איזור הסובל מרמת זיהום ופיח גבוהה במיוחד בשל הקרבה למסלול ההמראות והנחיתות בשדה דב.

14.
עוד טענו הנתבעות כי, הוילונות הגיעו כאשר באזורים שונים בהם קיימת הצהבה וכי הם עברו תהליך ניקוי יבש סטנדרטי, אשר גרם להסרת הלכלוך, הפיח והאבק שדבק בוילונות. לטענת הנתבעות, הסרת הלכלוך חשפה את ההצהבה, שנגרמה לטענתן בשל חשיפה לאור, טרם מסירתן לניקוי.

15.
הנתבעות טוענות כי, די בחשיפה לאור ואין צורך בחשיפה לשמש כדי שתגרם ההצהבה בוילונות וכי, בעת השימוש לא מבחינים בהצהבה נוכח הלכלוך וקיפולי הוילון.

16.
הנתבעות מאשרות כי, קיבלו לידיהן חלק מהוילונות לבדיקה וחלק זה נשלח לבדיקת מכון התקנים, יחד עם דוגמת בד זהה לבד ממנו עשויים הוילונות, שהייתה חדשה (להלן "הבד החדש"), וגם דוגמא זו הועברה למכון התקנים.

לטענת הנתבעות, בדיקת מכון התקנים העלתה כי, יציבות הבד החדש לאור הינה בדרגה 4 מתוך 8,
שהינה דרגה נמוכה של יציבות האור. בדו"ח מכון התקנים על בדיקה מס' 9412209503, שצורף כנספח לכתב ההגנה, מצוין כי "לפי ניסיוננו בד לוילון אמור להיות עמיד לאור שמש, והדרגה המקובלת ליציבות הצבע באור היא דרגה 5 מינימום".

17.
עוד טוענות הנתבעות כי, פסי ההצהבה בולטים לאורכו של הוילון. בחלקו העליון ההצהבה צרה ובחלקו התחתון ההצהבה רחבה, דבר התומך בטענתם כי, ההצהבה נבעה מחשיפה לאור.

18.
הנתבעות טוענות כי, אותם וילונות טופלו בעבר אצל הנתבעות, בשיטה זהה לשיטה בה טופלו במועד הרלוונטי לדיון דכאן, ולא נגרם להם כל נזק אז.

19.
בנוסף, הנתבעות טוענות עוד כי, סכומי התביעה מופרזים ואין להם מקום.

20.
בתשובה לטענות הנתבעות דוחים התובעים את הטענה כי, הנתבעת 1 הינה רק נקודת איסוף ומסירה ולגישתם הנתבעת 1 מבצעת בדיקה לפריטים הנמסרים לידיה לניקוי וכן צריכה לבדוק בטרם המסירה.

21.
בתשובתם הוסיפו התובעים וטענות כי, הנתבעת 1 בדקה את הוילונות בטרם לקיחתם ומאחר שלא הייתה הצהבה, לא צוינה על ידה כל הערה שהיא.

22.
בנוסף, בכתב התשובה שהוגש על ידי התובעים, הם הכחישו את טענות הנתבעות וטענו, בין היתר כי, דירתם אינה קרובה לשדה דב.

23.
כן טענו התובעים כי, מכון התקנים לא בדק כלל את השפעת הניקוי על הוילון המוצהב שנמסר לידיו. עוד טענו התובעים כי, ככל שהנתבעות מעוניינות להסתמך על דו"ח מכון התקנים היה על עורכו להיחקר על המסמך.

דיון והכרעה:

24.
בדיון שבפני
חזרו הצדדים על טענותיהם.

25.
מטעם התובעים העידו התובעים ומר אלון מנדלוביץ, בעלי פמינה (להלן "מר מנדלוביץ"). כן הוצגו בפני
הוילונות המוצהבים, על ידי שני הצדדים. מטעם הנתבעות העידו גב' קלמי אשכנזי (להלן "גב' אשכנזי"), מטעם הנתבעת 1 אשר קיבלה את הוילונות לניקוי ומר ניר אהרוני, מטעם הנתבעת 2, המבצעת את התיקון בפועל (להלן "מר אהרוני").

26.
בוילונות שהוצגו בפני
ניתן היה להבחין כי קיימת הצהבה. ההצהבה מופיעה כפסי אורך על גבי הוילון, מהחלק העליון שלו לחלק התחתון, כאשר כפי שטוענות הנתבעות, פסי ההצהבה צרים יותר בחלק העליון ורחבים יותר בחלק התחתון.

27.
בעדות מר מנדלוביץ בפני
, אשר נמצאה על ידי כאמינה, הוא העיד כי הוילון נתלה באופן שבו הפסים הינם פסי אורך ולא פסי רוחב. קרי מהחלק העליון של הוילון לחלק התחתון ולא בין שני צידיו. כמו כן, מהאופן בו ציין מר מנדלוביץ כי הוילון נתלה, ניתן לראות כי, בחלק העליון שלו ניתן לראות "קצת הצהבה", כלשונו.

28.
בנוסף, מהוילונות שהוצגו ניתן לראות כי קיימים מרווחים בין פסי ההצהבה, באופן אשר עשוי להתאים לגרסת הנתבעות לפיה ההצהבה נגרמה בעקבות חשיפה לאור, כאשר החלקים המוצנעים מהאור לא הוצהבו.

29.
גם עדות מר מנדלוביץ תומכת בגרסת הנתבעות לפיה, הסיבה להצהבה הינה חשיפה לאור, כאשר הפסים הם פסי אורך ולא רוחב וכאשר החלק העליון והצפוף הוא פחות חשוף ולכן פחות צהוב והחלק התחתון והפחות צפוף הוא יותר חשוף ולכן יותר צהוב.

30.
בעדות מר אהרוני בפני
העיד, בעדות שנמצאה על ידי כאמינה, כי, הטיפול שנעשה לוילונות זהה לטיפול קודם שנעשה להם ולא נגלתה בו כל בעיה; וכי לו מקור הבעיה הייתה הטיפול, הרי שניתן היה לצפות לראות הצהבה בחלקים נוספים של הוילון ולא כפסי אורך בעלי חלק צר למעלה וחלק רחב למטה.

31.
מר אהרוני העיד עוד כי, אחרי ניקוי יראו הצהבה קיימת בצורה ברורה יותר ועדותו הגיונית בהחלט.

32.
הנתבעות תמכו טענותיהן ביחס לסיבת ההצהבה בדו"ח מכון התקנים, אשר בדק את הבד החדש.

33.
התובעים טענו כנגד בדיקת מכון התקנים, משלא צוין בה דבר ביחס לבדיקת הבד המוצהב שנמסר לידיו. אכן, טוב היה לו הבד המוצהב היה נבדק על ידי מכון התקנים ותוצאות הבדיקה היו מוצגות בפני
בית המשפט. אולם, מקום שקיים דו"ח הקובע כי, הבד החדש, שהינו זהה לבד הוילונות, נבדק ונמצא בדרגת יציבות נמוכה מהדרגה המקובלת ליציבות הצבע לאור, אינני רואה מקום לקבוע כי, רק משום שהבד המוצהב לא נבדק יש בכך כדי לפגוע במהימנות הבדיקה.

34.
לו סברו התובעים כי, יש מקום לבצע בדיקה לבד המוצהב לאחר הניקוי, היה ביכולתם לעשות כן ומשלא עשו כן, אין מקום לטעון בעניין כנגד הנתבעות.

35.
התובעים הוסיפו וטענו בכתב תשובתם כי, ככל שהנתבעות מבקשות להסתמך על דו"ח מכון התקנים עליהם להעיד את עורכו. מאחר שבית משפט זה הוא בית משפט לתביעות קטנות, הרשאי לקבל ראיה החורגת מדיני הראיות מקום שימצא כי זו הדרך המועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה, ומאחר שהנני סבורה כי, בנסיבות המקרה קבלת דו"ח מכון התקנים היא הדרך המועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה, אינני פוסלת הדו"ח רק מחמת אי העדת עורכו.

36.
בנוסף, מאופן הטיפול של הנתבעות במקרה, כמו גם מעדויות עדי ההגנה בפני
, התרשמתי כי, הנתבעות, באמת ובתמים, ביקשו לבחון את המקרה, ואף השקיעו זמן ומשאבים לצורך בדיקתו ותוך שקיפות עם התובעים, אשר גם הם נהגו בשקיפות מלאה מצידם. זוהי סיבה נוספת בגינה הנני סבורה כי, לא עמדה כוונה נסתרת של הנתבעות באי הגשת ממצאי בדיקה של הבד המוצהב.

37.
התובעים חזרו בעדויותיהם על טענותיהם.

38.
בדיון שבפני
העיד התובע 2 כי, פסי ההצהבה הינם לרוחב ולא לאורך, עדות שאינה עומדת בקנה אחד עם גרסת מר מנדלוביץ, העד מטעם התובעים, אשר ייצר את הוילונות. עוד העיד התובע 2 בדיון שבפני
כי, הוילונות נתלו שהם פרוסים וללא כיווצים, וטענה זו אינה עומדת בקנה אחד עם העובדה כי, פסי ההצהבה מופיעים לסירוגין לאורך הוילון ועם העובדה כי הם צרים בחלק העליון של הוילון והופכים רחבים בתחתיתו.

39.
בנוסף, התובעים טענו בפני
כי, הוילונות ממוקמים במקומות בהם החשיפה לאור שונה, כאשר האזור הוילון בחלון חדר האוכל מקורה ולכן המקום חשוך; מכאן, לגישתם, אין מקום לטענות הנתבעות לחשיפה לאור. לתמיכה בטענה זו הוצגה בפני
, במעמד הדיון, תמונה בטלפון הנייד של התובע 2, של חלון חדר האוכל, שמעליו קיים קירוי.

מתמונה זו ניתן לראות כי, אכן קיים קירוי מעל החלון, ויתכן ששמש ישירה אינה מגיעה לחלון, אולם לא ניתן לומר שלא נכנס אור מבחוץ. טענת הנתבעות נוגעות לחשיפה לאור ולאו דווקא חשיפה לשמש ומר אהרוני העיד בפני
כי קיימים הבדלים בין כתמי ההצהבה בהתאם לדרגת החשיפה לאור. מכאן, שאין בתמונה שהוצגה כדי לתמוך בטענות התובעים.

40.
באשר לטענות התובעים ביחס לכיווצים, שנגרמו כתוצאה מהפעולה הכימית שביצעו והחומרים שהכניסו; גם טענה זו לא הוכחה על ידי התובעים. טענה מסוג זה מחייבת הוכחה באמצעות גורם מקצועי, אשר יעיד בדבר החומרים הכימיים בהם נעשה שימוש ויקשור בין פעולות הניקוי והשימוש בחומרים הכימיים לבין הנזקים הנטענים. גורם מקצועי שכזה לא העיד מטעם התובעים ולא הובאה כל ראיה אחרת בעניין זה ולכן דינה להידחות.

41.
מן האמור עולה כי, אין לומר שהמסקנה שההצהבה והכיווצים נגרמו כתוצאה מהניקוי היבש סבירה יותר מהמסקנה שהם לא נגרמו כתוצאה מהניקוי ומכאן שהתובעים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם.

42.
הנני סבורה כי, אין מקום לטענות התובעים ביחס להחלת הכלל מדבר בעד עצמו, הן משלא הוכח בפני
כי לתובעים לא הייתה ידיעה או יכולת לדעת מהן הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי ההנזק והן מאחר שאינני סבורה כי בנסיבות המקרה "אירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה".

43.
צודקים התובעים כי, ככל שהיה פגם בוילונות היה על הנתבעות לומר את הדבר מראש- בין בקבלת הוילונות אצל הנתבעת 1, אשר לגישתי חבה בבדיקת הפריטים הנמסרים לה, ובין בטרם טיפול בהם אצל הנתבעת 2. אולם אפילו הנתבעות לא עשו כן, אין בכך כדי להצדיק הטלת אחריות עליהן מקום שסברתי שלא הוכח, במידה הנדרשת, שההצהבה נגרמה כתוצאה מהניקוי.

44.
מכאן גם, שינוי גרסת הנתבעות ביחס לשאלה העובדתית האם הנתבעת 1 ביצעה בדיקה לוילונות בטרם מסירתם אם לאו, אינו מעלה ואינו מוריד ממסקנותיי.

45.
לאור האמור, אני סבורה כי התובעים לא הרימו את נטל השכנוע במידה הנדרשת במשפט האזרחי ולא הוכיחו תביעתם משכך דינה להידחות ואני מורה על דחיית התביעה.

46.
התובעים, ביחד ולחוד, יישאו בהוצאות הנתבעות בסך של 350 ₪ לכל אחד מהם. תשלום ההוצאות יבוצע תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין.

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין לצדדים.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
ט' אב תשע"ד, 05 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 6259-04/14 אורית שר שחל, עפר שחל נ' קלין שופ מספר 033438730, קלין שופ בע"מ (פורסם ב-ֽ 05/08/2014)