פסקי דין על רפאל יגאל גל | פסקי דין על שמעון מלכה

48837-06/13 תק     14/09/2014




תק 48837-06/13 רפאל יגאל גל נ' שמעון מלכה








בית משפט לתביעות קטנות בטבריה



ת"ק 48837-06-13 גל ואח' נ' מלכה ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופטת
אוסילה אבו-אסעד


תובע/נתבע שכנגד

רפאל יגאל גל


נגד


נתבע/תובע שכנגד

שמעון מלכה




פסק דין


1.
מונחות לפני תביעותיהם של בעלי הדין זה כנגד זה שבמרכזן עומד הסכם שכירות שנחתם בין השנים. בהתאם להסכם האמור
שכר הנתבע מן התובע דירה למגוריו ומגורי בני משפחתו.

2.
סכום התביעה העיקרית עומד ע"ס 11,587 ₪ והוא מתבסס על חשבונית מס ששולמה על ידי התובע, המפרטת עלות חומרים ועבודות שהתובע נאלץ לבצע ולתקן בדירה השכורה לאחר מועד פינויה על ידי הנתבע. בנוסף, נתבעו במסגרת התביעה ראשי נזק נוספים הכוללים דמי שכירות שלא שולמו על ידי הנתבע לתובע, הוצאות צריכת מים וחשמל, וחיובי ארנונה. חיבור הסכומים הנ"ל יחדיו בניכוי הסך של 6,600 ₪ שהופקד על ידי הנתבע בידי התובע, מגיע לסך של 8,795 ₪ והוא הסכום שהתובע עתר לקבלתו במסגרת תביעתו.

3.
סכום התביעה שכנגד עומד לעומת זאת ע"ס 10,881 ₪ והוא מורכב מאותם 6,600 ₪ שהפקיד הנתבע בידי התובע, הפרשים בגין חיובי מים בסך 2,027 וסך של 4,800 ₪ בגין עוגמת נפש. מן הסכומים האמורים ביקש הנתבע לנכות סך של 1,248 בגין חיובי ארנונה, סך של 1,168 ₪ בגין חצי חודש שכירות
וסך של 130 ₪ בגין עלות החלפת זכוכית במקלחת. בסך הכל העמיד הנתבע את תביעתו שכנגד על הסך של 10,881 ₪ כפי שצויין לעיל.

4.
בדיון שהתקיים לפני ביום 11.9.14 שמעתי את עדויותיהם של בעלי הדין. כמו כן נשמעו לפני עדויותיהם של שני עדים שזומנו מטעמו של התובע.

התובע בעדותו לפני ציין את הדברים הבאים: "
אני השכרתי את הדירה לנתבע ובת זוגו ושלושת ילדיהם, גרו בדירה שלוש שנים. הכל היה בסדר, עד שהשכירות צריכה לעלות להם בשנה השלישית שהם רוצים לצאת, לא היתה לי בעיה. הוא השאיר לי את הבית הרוס לגמרי. מציג תמונות הנזק שהשאיר הנתבע ומשפחתו בבית"
(עמ' 4 לפרוטוקול שורות 5-7).

בחקירתו הנגדית נשאל התובע על החשבונית אותה צירף לכתב התביעה והשיב: "כן, זו חברה קבלנית ששלחה את העובד ואני שילמתי את הסכום בחשבונית" (עמ' 4 שורה 15).

5.
עד התביעה סעיד דניאל בעדותו לפני ציין את הדברים הבאים: "
אני הייתי שם ועשינו חשבון מים חצי חצי והחשבון של החשמל לפי המספר של השעון. היה מונה אחד לשני הבתים. אני הייתי משלם כמה שעלה לי והוא שילם כמה שעלה לו, גם ארנונה חצי חצי. היו שני מוני חשמל, ומים היינו מסתכלים ורואים כל אחד מה שמשלם"
(עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 21-23).

6.
עד התביעה חיים בן שלום העיד אף לפני ובעדותו ציין: "אני חבר טוב של רפי, ברגע שהוא יצא מהבניין הוא קרא לי לראות את הנזקים, ראיתי אותם וצלצלתי לבחור שעובד יחד עם הנתבע בסופר ואמרתי לו שיבוא יתקן אותם ויסתדרו, הוא סירב" (עמ' 5 לפרוטוקול שורות 2-3).

7.
הנתבע בעדותו לפני טען כי החשבונית אותה צירף התובע לכתב התביעה ועליה ביסס את תביעתו, הינה מזוייפת ומפוברקת וביקש כי אשווה בין כתב היד שבו נרשמה זו לבין כתב היד שבו נרשמו סעיפי כתב התביעה (עמ' 5 לפרוטוקול שורות 10-12). הנתבע טען כי הסדקים בקירות נוצרו במהלך עונת החורף וכי אינו אחראי להיווצרותם (שם, מול השורות 12-13). בנוסף, העיד הנתבע וציין: "
היתה סיטואציה שהחלטנו לעזוב בכוח, זה שהוא בנה עוד דירה וכל האשפה זרק לי בתוך הגינה. החלטתי לעזוב, ביום שעזבנו ישבנו אני ורפי ואמר לי שאני אתקן את הקירות, אנו נגענו בקירות וראינו איך הם מתפוררים. לא היו טענות מלבד לקיר המתפורר. סידרתי יום לפני החלפתי רשתות וגדר"
(עמ' 5 לפרוטוקול שורות 13-16), בנוסף טען הנתבע בעדותו: "
עצם זה שהוסיף דירה נוספת ונאלצתי לחלוק את מונה המים זה העלה לי את העלות"
(שם, מול הושורת 18-19)
.

8.
לאחר שמיעת העדויות ושקילת הטענות לכאן ולכאן שוכנעתי כין דין התביעה להתקבל באופן חלקי, בעוד שדין התביעה שכנגד להידחות. בהתאם לתקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 1976, פסק הדין ינומק להלן באופן תמציתי.

9.
מעדות התובע ומעדות העד מטעמו
חיים בן שלום
עלה כי הנתבע בעת שהחליט להביא לסיומם של יחסי השכירות בינו לבין התובע הותיר נזקים במושכר. הנזקים הנ"ל משתקפים היטב בתמונות אשר הוצגו על ידי התובע וקיבלו את הסימון ת/1.
אותן התמונות משקפות בין היתר נזקים שונים במיטלטלי הבית השונים ולרבות נזקים באסלה, ידיות ומשקופים של דלתות פנימיות, גופי תאורה וחשמל וכן
כיסאות שבורים וסדקים בקירות.

כן משקפות התמונות הנ"ל נזקים שנגרמו לגדר במבוק שהותקנה בגינת המושכר.

10.
ביחס לאותם הנזקים טען הנתבע בכלליות רבה בעדותו כי במעמד מסירת הדירה לתובע, לא היו לאחרון טענות פרט לטענותיו ענין הקיר המתפורר וכי סידר את הכל יום לפני והחליף רשתות וגדר, אלא שבתמיכה לטענתו זו לא הביא הנתבע ראיה ואף לא בדל ראיה.

עסקינן למעשה בטענה מסוג הודאה והדחה שהנטל להוכיחה רובץ לפתחו של הנתבע. הנתבע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו בענין זה.
טענות הנתבע בנוגע לזיוף החשבוניות אינו מבוססות ודינן דחייה.

11.
עם זאת, קשה לקבוע על יסוד חומר הראיות שהובא לפני כי הנזק המופיע בקירות הבית הינו נזק שהוא תוצאה של מעשה ידיו של אדם. ניתן להניח, כפי שהנתבע העיד על כך לפני, כי מדובר בנזק שהינו תוצאה של רטיבות ובעיות בנייה אחרות שאינן קשורות לנתבע. בנסיבות העניין ולאחר עיון בחשבונית המס המשקפת את מהות העבודות שבוצעו בדירה בעקבות עזיבת הנתבע, ועלות ביצוען, נראה כי עלה בידי התובע להוכיח כדבעי את חובתו של הנתבע לפצותו בגין עלות ביצוע התיקונים למעט סתימת הקירות וצביעתם – עבודה שעלות ביצועה עומדת ע"ס 4,800 ₪.

בנוסף, ובשים לב לעדותו של עד התביעה סעיד דניאל שנמצאה אמינה ומהימנה בעיני, ניתן לקבוע כי עלה בידי התובע לבסס כנדרש את תביעתו ככל שעניינו "גמר חשבון עבור מים, ארנונה וחשמל" בסך 1,248 (סכום בו מודה הנתבע) ו- 220 ₪, וכן שכר דירה בעבור מחצית חודש בסך 2,336 ₪ (שבעקרון מודה בו הנתבע בכתב הגנתו).

12.
אם כך הם פני הדברים, ניתן לקבוע כי עלה בידי התובע להוכיח נזקיו בשיעור
10,591 ₪.

מתוך הסכום האמור טוען הנתבע ומודה התובע, הפקיד הנתבע בידי התובע סך של 6,600 ₪ שטרם הוחזר על ידי התובע לנתבע ולפיכך נותר על הנתבע לשלם לתובע סך של 3,991 ₪.

13.
בענין התביעה שכנגד שוכנעתי כי דינה של זו דחייה. כאמור, ומשנקבע כי לתובע זכות לקבלת כספים מן הנתבע בשיעור העולה על סכום הערבון אותו הפקיד הנתבע
בידי התובע, ברי כי אין לנתבע זכות לקבל סכום הערבון בחזרה.

בנוגע לטענת הנתבע בנושא המים, מדובר בטענות כלליות שאינן נתמכות בראיות כלשהן. למעשה, טוען הנתבע בעניין זה, מלבד להכחשתו עניין ההסכם עם השכם, כי כתוצאה מן החיובים המשותפים עלות צריכת המים גדלה בהתחשב בכמות המים שנצרכה, אלא שמלבד טיעון כללי זה לא מילא הנתבע אחר חובתו ולא פירט כיצד הגיע לסכום הנטען.
בנסיבות דין טענתו זו דחייה. כך גם דין הטענה בנוגע לעוגמת נפש שלא פורטה ולא הוכחה אף היא.

14.
אשר על כן, ולאור כל המקובץ הריני מקבלת את התביעה העיקרית בחלקה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובע את הסך של 3,991 ₪.


בנוסף לסך הנ"ל ישלם הנתבע לתובע את הוצאות המשפט בסך 500 ₪.

הסכומים הפסוקים הנ"ל ישולמו על ידי הנתבע לתובע תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין, אחרת – ישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד תשלומם המלא בפועל.

התביעה שכנגד נדחית בזאת.

המזכירות תמציא העתקים לצדדים.

ניתן היום,
י"ט אלול תשע"ד, 14 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.
















תק בית משפט לתביעות קטנות 48837-06/13 רפאל יגאל גל נ' שמעון מלכה (פורסם ב-ֽ 14/09/2014)