פסקי דין על דוד עלוש | פסקי דין על יפה שבתאי | פסקי דין על יוסף שבתאי | פסקי דין על מועצה מקומית חצור הגלילית |

10325-05/12 א     02/11/2014




א 10325-05/12 דוד עלוש נ' יפה שבתאי, יוסף שבתאי, מועצה מקומית חצור הגלילית








בית משפט השלום בצפת



ת"א 10325-05-12 עלוש נ' שבתאי ואח'




תיק חיצוני:




בפני

כב' השופטת
רבקה איזנברג


תובע

דוד עלוש


נגד


נתבעים

1. יפה שבתאי
2. יוסף שבתאי
3. מועצה מקומית חצור הגלילית



החלטה



1.
זוהי בקשת נתבעים 2-1 (להלן: "הנתבעים") לביטול

פסק דין
שניתן ביום 16.9.14 בהיעדר התייצבותם לדיון שנקבע לאותו מועד. בפסק הדין הורתי על סילוק ידם של הנתבעים משביל הגישה המסומן בכחול בחוות דעתו של המודד שמונה מטעם בית המשפט.

הנתבעים טענו כי היעדר התייצבות נבע מטעות אנוש של באת כוחם שרשמה בטעות ביומנה
כי מועד הדיון נקבע ליום 17.9.14. לגופו של עניין נטען כי אין הצדקה לפגוע בזכות הגישה לערכאות של הנתבעים ולמנוע את יומם בבית המשפט כתוצאה ממחדל זה. הנתבעים הוסיפו כי שומה על נתבעת 3- מועצה מקומית חצור הגלילית
(להלן גם:"המועצה"), לפרוס את מלוא שיקוליה להעדפת זכותו הקניינית לכאורה של התובע על פני זכות ההנגשה של הנתבעים ויתר תושבי השכונה שעושים שימוש בשביל הגישה על מנת להגיע לביתם. לשיטת הנתבעים, אין להעדיף את זכותו הקניינית
של התובע על פני זכויותיהם, בייחוד במצב שבו למועצה יש סמכות להפקיע ממקרקעיו של היחיד לטובת כלל הציבור.

2.
נתבעת 3 התנגדה לבקשה הן מאחר שלא צורף לה תצהיר והן לאור תמיהתה על דבר הטעות הנטענת. אשר לסיכויי הגנה נטען כי שביל הגישה נמצא כולו בשטחו של התובע ולא עומד בפני
ביה"מ כל סכסוך בינה לבין הנתבעים.לעניין ההפקעה נטען כי הטענה אינה יכולה להואיל למבקשים שכן לא נעשתה כל הפקעה בזכויות התובע ולא הועלתה כל טענה בעניין.

3.
גם התובע התנגד לבקשה. לעניין סיכויי ההגנה טען התובע כי אלו אינם גבוהים הואיל והוכח כי השביל נמצא בתוככי מקרקעיו. התובע טען כי הסרת השביל לא תפגע בנגישות הדיירים לביתם, זאת, מכיוון שקיימת כניסה ראשית לבניין המגורים לכלל הדיירים. יתר הטענות שמעלים הנתבעים כלפי נתבעת 3 מן הראוי שתתבררנה, אם בכלל, במסגרת תביעה נפרדת אך לא במסגרת תביעה זו שעניינה סילוק ופינוי, כשהמועצה לא התנגדה להסרת השביל.
הכרעה
:

4.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות.

ההלכה הפסוקה בשאלת ביטולו של

פסק דין
שניתן בהעדר, נקבעה בפסק הדין המנחה של כבוד השופט זוסמן בע"א 64/53
כהן נ' יצחק, פ"ד ח
' 395, אשר קבע כי:

"פסק הדין אשר ניתן שלא כהלכה דרך משל: מבלי שהנתבע הוזמן כחוק – רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק..

ניתן

פסק דין
כהלכה יציג לעצמו בית המשפט אשר אליו פנה הנתבע בבקשת ביטול שתי שאלות אלו: ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה, או לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט. שנית, ושאלה זו חשובה לאין ערוך מהראשונה – מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע המבקש".
ראו בנוסף, לעניין זה :
ע"א 442/89 עלאדין ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מג
(3), פ"ד 824;
ע"א 164/63 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד י"ז
349."

5.
בענייננו ברי הוא שאין המדובר בביטול מחמת הצדק, שכן מועד הדיון נקבע בנוכחות הצדדים, ונטען כי בשגגה רשמה ב"כ הנתבעים ביומנה כי מועד הדיון נקבע ליום למחרת. על כן יש לבחון האם יש מקום לבטל את פסק הדין מחמת שיקול דעת הנתון לבית המשפט.


6.

גם אם אקבל את טענת ב"כ הנתבעים, בה לא מצאתי לפקפק, כי המדובר בטעות בתום לב,הרי ההלכה כאמור הינה כי התנאי השני בדבר סיכויי ההצלחה חשוב יותר.
סבורתני כי בנסיבות העניין,סיכויי ההגנה של הנתבעים לא קיימים ולכן אין טעם בהפעלת שיקול הדעת לביטול פסק הדין:
על שולחנו של בית המשפט מונחת חוות דעת מודד מוסמך שמונה בהסכמת בעלי הדין ובה נקבע בצורה מפורשת כי שביל הגישה נמצא כולו בתוך מקרקעיו של התובע. בבקשתם לא כפרו הנתבעים בקביעה זו של המומחה,אלא רק העלו טענות כנגד המועצה על כי אינה יכולה להעדיף את זכותו של התובע על זכות הגישה הנטענת.כך לדוגמא,עתרו הנתבעים בסעיף 8 לבקשה כי המועצה תפרט את שיקוליה ובהמשך טענו להפרת הבטחה שלטונית מצידה של המועצה.

7.
דא עקא,פני בית המשפט מונח כתב הגנה אחד ויחיד שהוגש בראשית ההליך, ובו לא נטענו הטענות המועלות בבקשה דנא.כל שנטען בכתב ההגנה ,אשר התייחס גם לתביעות נוספות של התובע ביחס לפרגולה ומרפסת-תביעות אשר כבר נמחקו בהסכמת התובע, היה כי הבניה נעשתה בהיתר ובהסכמה. במצב דברים זה ממילא לא יוכלו הנתבעים להוכיח את טענותיהם הנוגעות לפגיעה בזכות הגישה שלהם ושל דיירים נוספים או בהפרת הבטחה שלטונית מטעם המועצה. אציין כי טענות אלו לא יוכלו להיות מועלות ,מאחר שמדובר כאמור בהרחבת חזית. בהערת אגב אציין כי טענות ביחס לשיקולים מנהליים של המועצה,ספק בכלל אם נתונים לסמכות ערכאה זו.

אומנם בהחלטה מיום 9.4.14 נעתרתי חלקית לבקשת הנתבעים והורתי על צירוף המועצה כנתבעת נוספת.אולם,זאת מאחר שנטען כי השביל נבנה על ידה, או באחריותה, של המועצה ולכן, מאחר שהתובע תבע גם להרוס את הבנוי ולהשיב את המצב לקדמותו,שוכנעתי כי המדובר בבעלת דין נדרשת. יחד עם זאת ולמרות שהתובע הגיש כתב תביעה מתוקן,לא ניצלו הנתבעים את זכותם להגיש כתב הגנה מתוקן וטענותיהם נותרו,כאמור רק אלו שהועלו בכתב ההגנה המקורי.משמימלא לא יוכלו הנתבעים להעלות טענות כנטען בבקשה כנגד המועצה במסגרת הליך זה ומשהמועצה הסכימה להרוס את השביל ולשאת בעלויות הפינוי וההריסה לבדה,איננני מוצאת כי קיים טעם בביטול פסק הדין.

8.
לאור כל האמור, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.
יחד עם זאת ולאחר שעיינתי בטעם לאי ההתייצבות ושוכנעתי כי המדובר בטעות בתום לב של באת כוח הנתבעים ומימלא הסתיים ההליך באותו דיון (וחלקים אחרים של התביעה כבר נמחקו בעבר),אני מוצאת להפחית את ההוצאות בהן חויבו הנתבעים ולהעמידם על סך של 2,500 ₪ בלבד וכך אני מורה.








ניתנה היום, ט' חשוון תשע"ה, 02 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 10325-05/12 דוד עלוש נ' יפה שבתאי, יוסף שבתאי, מועצה מקומית חצור הגלילית (פורסם ב-ֽ 02/11/2014)