Google

התובע הצבאי - טוראי אושרי כהן

פסקי דין על התובע הצבאי | פסקי דין על טוראי אושרי כהן

24/14 תיק     09/04/2014




תיק 24/14 התובע הצבאי נ' טוראי אושרי כהן









בלמ"ס
צפון (מחוזי) 24/14


בבית הדין הצבאי
במחוז שיפוטי
בפני
השופטים:
אל"ם אורלי ירון
– נשיאת ביה"ד

בעניין:
התובע הצבאי

(ע"י ב"כ,
סגן חגי בן דב
)
נגד
ח/
xxx
טוראי אושרי כהן

(ע"י ב"כ, עו"ד שגיא גרינפלד
)

הכרעת דין
הנאשם מורשע, על פי הודאתו, בעבירה של היעדרות מן השירות שלא ברשות, לפי
סעיף 94 לחש"צ, התשט"ו-1955, בכך שנעדר מיחידתו גדוד
xxx
מיום 16/05/2011 ועד יום
09/01/2014 למשך 970 ימים, בהתאם לכתב האישום ולפרטים הנוספים.
ניתנה והודעה היום,2 באפריל 2014, ב' בניסן התשע"ד, בפומבי ובמעמד הנאשם והצדדים.
­­­­­_________
נשיאה

גזר דין
הנאשם, טור' אושרי כהן, נותן את הדין בגין היעדרות משירות בגדוד
xxxx
מיום 16 מאי 11' ועד יום 9 ינואר 14', 970 ימים בסך הכל. ההיעדרות הסתיימה בהתייצבותו.
הנאשם גוייס לצה"ל ביום 21 מרץ 11'. הוא סיים טירונות בהצלחה והוצב בבסיס הובלה
xxxx
ביום 5 מאי 14'. ביום 16 במאי 11' החל בביצוע העבירה.
באמרתו מסר הנאשם כי נעדר מן השירות כיוון שהוא לומד תורה בישיבה, וזאת עשה במהלכה.
ביום 13 בפבר' 14' בא הנאשם בפני
ועדת התאמה לשירות הוא מסר כי מלכתחילה לא רצה הצבא לגייסו לאור הסתבכותו בפלילים, אולם הוא החליט לשנות מדרכו הרעה והתחזק בדת. הוא ביקש להתגייס לשירות קרבי, אולם הפרופיל הרפואי שנקבע לו מנע זאת ממנו. אי לכך ביקש "תפקיד אחר הקשור לדת". כשבקשתו לא נענתה, ביצע היעדרות וחזר ללמוד בישיבה. הנאשם לא הביע מוטיבציה לחזור לשירות והועדה המליצה על פיטוריו מחמת אי התאמה. טרם ניתנה בעניין החלטת מפקד מיטב.
במהלך כליאתו נבדק הנאשם על ידי קב"ן בבס"כ
xxx
. הקב"ן ראה לנכון לציין בחוות דעתו באופן חריג את הדברים הבאים:"להתרשמותי מדובר כאן במקרה יוצא דופן שמצריך התייחסות כזו. להערכתי חזרתו לשירות צבאי עלולה לדרדר אותו חזרה למקומות מהם השתקם זה מכבר. כמו כן למותר לציין שבמקרה ייחודי הזה גם השהייה בכליאה ממושכת עבור צעיר זה לא רק שאינה מטיבה אלא עלולה לבסוף להחמיר את מצבו לאור הרקע שממנו הגיע. להתרשמותי לאור הרקע שלא אושרי במצב עדין וכי יש חשש לפגיעה ממשית בהליך השיקום שלו במידה וירצה מאסר ארוך. נראה כי השהייה בכלא לא מטיבה עימו ועם הליך השיקום שלו, וזאת בלשון המעטה". לאור אלו המליץ לשקול מתן פטור משירות צבאי.
התביעה חלקה על יכולתו המקצועית של הקב"ן לחוות דעתו בהקשר זה, ומשכך נשמעה עדותו. סרן יובל וולץ, הקב"ן, הבהיר כי חוות דעתו אינה ניתנת מתוקף מומחיותו המקצועית, אלא מכוח התרשמותו בעקבות פגישה בת שעה עם הנאשם, והגיון בריא של אדם רגיל . עם זאת ציין את הרקע המקצועי שלו כעומד בבסיס התרשמותו.
הוא ציין כי לא ערך לנאשם טסטים לבירור כוחות האישיות שלו ולכן אינו יכול לאמוד אותם. בד בבד מסר כי חיבוטי הנפש העוברים על הנאשם לאור הסתבכותו בעבר, מהווים משא נוסף על גבו ומדלדלים את כוחותיו.
הקב"ן, המשרת בבס"כ
xxx
מאז חודש דצמבר 13', ציין כי הוא חושש להתדרדרות של הנאשם, לאור השהות בבסיס הכליאה לצד גורמים עבריינים.
החשש מבוסס, בין היתר, על העובדה כי הליך השיקום
בוצע במסגרת ישיבה, תוך הפרדה מן הסביבה החברתית הרגילה של הנאשם.
עם זאת לא יכול היה לציין מה מידת ההסתברות להתממשות החשש. לשאלת התובע, מסר כי אינו מופתע מכך שהנאשם לא העלה את החשש האמור בעדותו בפני
בית הדין, הואיל והוא נוטה להדחיק את רגשותיו.
מהלך השיקום של הנאשם נפרס בפני
בית הדין בעדותו שלו ובעדויות עדי ההגנה האחרים.
הנאשם העיד על הסתבכותו עם החוק החל מן המועד בו התרחק מן הדת בגיל 13, שהסתיימה במעצר ובדיכאון אליו נקלעה אימו. לדבריו, במועד זה, בגיל 17,
החליט לעלות על דרך הישר והחל לומד בישיבה בשעות הערב כמעט בכל ימות השבוע, תוך התנתקות מחברה רעה. באותה עת למד בבית ספר חילוני.
בהמשך, כנראה לאור הרישום הפלילי שנצבר לחובתו, זומן לראיון בלשכת גיוס במהלכו הועלו תהיות האם הוא מתאים לגיוס, אולם הוא הביע מוטיבציה לשירות בתנאים המותאמים לציבור החרדי.
לדבריו, מאז פנה לגורמים צבאיים רבים וקיבל הבטחות כי יותאמו לו תנאים כאמור. כל ההבטחות לא נענו, וכאשר הסתבר לו כי שובץ ביחידה רגילה בחברה מעורבת ללא מנין ואוכל בהכשר בד"ץ ביצע את ההיעדרות.
מאז הוא מתגורר בישיבה ולומד כל ימות השבוע.
הוא התייצב בעצת הרבנים .
עוד ציין כי הוא מתקשה בתנאי כליאה, אינו מתחבר לכלואים האחרים, המבזים אותו, ולא יוצא לעבודות על מנת להתפלל .
לדבריו, הוא מעוניין לשרת בתנאים של חייל חרדי ומוכן כי דבריו אילו יובאו בפני
מפקד מיטב טרם החלטתו בעניין.
הרב יוספי, יו"ר המרכז לשירות הציבור – נכון לסייע, העיד בפני
בית הדין וציין כי המרכז שבראשותו מסייע לציבור בבעיות מול גורמים ממשלתיים , עירוניים וציבוריים. לדבריו, הנאשם הגיע בשנת 2010 לבקש עזרה על מנת לשרת בצה"ל בסביבה המתאימה לאורח חייו. העד בא בדברים עם גורמים שונים בצה"ל, אולם כל ההבטחות שניתנו מהם בעניין לא מומשו. גם לאחר ראשית ההיעדרות, המשיך המרכז במאמצים להחזירו לשירות בתנאים ההולמים את מצבו, ללא הצלחה.
מטעם ההגנה העיד גם הרב פרי מישיבת החיים לדוד, שציין כי מדובר בישיבה שיקומית, שמטרתה החזרת נערים שהסתבכו למוטב. הנאשם הגיע לישיבה לפני כארבע שנים תחילה לשבתות, לאחר מכן לשיעורי ערב ובהמשך השתלב בלימודים מלאים. הוא ניחן ברצון גדול לשיקום, אולם בכל פעם שחזר לסביבתו הטבעית נסוג לאחור לאור היותו נוח להשפעה. הוא ציין כי ההליך ארך זמן ממושך ולא היה פשוט, אולם כיום מדובר בתלמיד מן הטובים בישיבה. לאחר שנודע לעד כי הוא עריק מצה"ל הנחה לו להסגיר עצמו באופן מיידי.
לבסוף העיד אבי הנאשם שתיאר את הנסיבות המשפחתיות, את התדרדרותו של הבן בנעוריו וההשפעה הקשה שהייתה לכך על המשפחה. הוא תיאר את ההליך השיקומי בו החל, שהחל בשבתות אותן בילה בישיבה והסתיים בלימודים מלאים בה. לדבריו, השינוי המהותי מבחינה דתית חל בבנו לאחר תחילת ההיעדרות. עוד ציין כי הבן רצה מאוד להתגייס ולשרת שירות קרבי ואף פעל להעלאת הפרופיל הרפואי, אולם כשהגיע למיטב הסתבר לו כי ישרת כג'ובניק. הוא החליט לנסות לשרת בכל זאת, אולם כשגילה ששובץ בתנאים של חברה מעורבת, ללא מזון בהכשר מתאים, התקשה להשתלב עד שביצע היעדרות. כיום הוא מעוניין לשרת בתנאי חייל חרדי.


דיון והכרעה:
בבחינת העונש הראוי לנאשם נתתי דעתי, כמצוות המחוקק, בראש ובראשונה לערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, המגלם את החומרה הטמונה בה.
הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה הוא רב. הלכה ידועה היא כי אלו אשר מתחמקים מחובת השירות הצבאי פוגעים קשות בערכים ביטחוניים וחברתיים חשובים. הם פוגעים בעקרון השוויון, ומביאים לכך כי חלקם בנשיאת הנטל הביטחוני יושת על אחרים; הם גם פוגעים ביכולת הצבא לתכנן את היקף כוח האדם העומד לרשותו. לפיכך, נפסק פעם אחר פעם, כי עקרון ההלימה מחייב במקרים אלה השתת עונש מאסר ממושך, בן חודשים ארוכים (ראו, למשל, ע/33/11 התצ"ר נ' טור' כהן (2011)).
הדברים אמורים ביתר שאת מקום שמדובר במי שנעדר משירות שנים ארוכות לאחר שהחל בשירות פעיל ושובץ ביחידה אורגנית.
אמנם, הנאשם פוטר בסופו של דבר משירות מחמת אי התאמה. לנתון זה השלכה על העונש הראוי בעיקר אם אי ההתאמה הייתה קיימת כבר במועד שנקרא הנאשם לגיוס. אלא שאינני משוכנעת כי כך הוא.
דומה כי קו פרשת המים מבחינת התחזקות הנאשם מבחינה דתית חל דווקא לאחר שהחל בביצוע ההיעדרות, ומכלל הנתונים עולה כי המניע לה נעוץ היה הן בתנאי השירות ומידת הלימתם את אורח חיי הנאשם אז והן באי שביעות רצונו מן העובדה כי לא שולב בתפקיד לרצונו.
בנסיבות אילו מתחם הענישה ההולם לנאשם הינו בגבול העליון של סמכות הענישה שבידי דן יחיד ואף חורג ממנו.
אלא ששיקולי שיקום מובהקים הובילו אותי למסקנה כי ראוי לחרוג ממתחם הענישה ההולם במקרה זה.
כברת הדרך שעשה הנאשם מאז היה נער והסתבך בפלילים ראויה להערכה ודורשת מחויבות, כוחות נפש ותמיכה רבה.
לא בכדי חייב אותו התהליך להתנתק מסביבת חייו הרגילה ולשהות באופן מלא במסגרת ישיבה שיקומית.
חשובים לעניין זה דברי רב
הישיבה, המכיר אותו היכרות אישית מזה שנים רבות על היותו נוח להשפעה ועל המאמצים שנדרשו על מנת לשומרו בדרך הישר.
לאילו יש להוסיף את דברי קב"ן הבס"כ, לפיהם הנאשם נושא על גבו משא כבד של יסורי מצפון על רקע מעשיו בעבר, המחליש את כוחותיו, וביחס לנטייתו להדחיק את רגשותיו ולהתמקד בעשייה כדרך לברוח מהם, אפשרות שאינה עומדת לו בבסיס הכליאה שם הוא נמנע מלצאת לעבוד על מנת להתפלל.
לאור אלה, אני שותפה לחשש, שהובע על ידי הקב"ן, הגם שלא נובע מהכשרתו המקצועית ולפיכך משקלו מוגבל, כי ניתוק הנאשם ממסגרת הישיבה לאורך זמן מבלי שתמצא לו מסגרת תומכת חלופית עלול לפגוע באורח קשה בהליך השיקומי בו הוא נתון.
בנסיבות אלה ראיתי לנכון לחרוג ממתחם הענישה ולהעמיד את עונשו של הנאשם על שישה חודשי מאסר לריצוי בפועל שמניינם מיום מעצרו.
לא ראיתי לנכון
להיעתר לבקשת הסנגור ולהורות כי חרף העונש לא יישא הנאשם ברישום פלילי. החשש שהובע להליך השיקום אינו תומך בהימנעות מרישום פלילי ולא בוססה הטענה כי יהיה ברישום כאמור על מנת לפגוע בשיקום הנאשם, בייחוד לאור אורח חייו הנוכחי.
על הנאשם נגזרים איפוא העונשים הבאים:
1.
שישה (6) חודשי מאסר לריצוי בפועל שמניינם מיום מעצרו.
2.
חודשיים (2) מאסר על תנאי למשך שנתיים (2) שלא יעבור עבירה שעניינה העדר מן השירות שלא ברשות.

העמדה שהביע הנאשם בפני
לפיה הוא מעוניין כיום להשתלב בשירות צבאי בתנאים ההולמים את אורח חייו הדתי, תובא בפני
מפקד מיטב יחד עם המלצת הועדה לפוטרו משירות מחמת אי התאמה.
בקשת הנאשם לחופשה בחג החירות הבא עלינו לטובה תובא להחלטת מפקד הבס"כ.

ניתן היום
9 באפריל 2014 , ט' בניסן התשע"ד , והודע בפומבי.
זכות ערעור.



_________________
אורלי ירון
אל"ם
נשיאה

העתק נכון מהמקור

ק' בית הדין
נערך על ידי ד.א
בתאריך 07.05.2014
חתימת המגיה:








תיק בית דין צבאי 24/14 התובע הצבאי נ' טוראי אושרי כהן (פורסם ב-ֽ 09/04/2014)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים