פסקי דין על דוד הרי | פסקי דין על ורה יהודית רוזן | פסקי דין על נציגות הבית המשותף רחל אמנו 41 ירושלים | פסקי דין על איברהים אלעיסאת |

1937/09 א     15/01/2015




א 1937/09 דוד הרי נ' ורה יהודית רוזן, נציגות הבית המשותף רחל אמנו 41 ירושלים, איברהים אלעיסאת








בית משפט השלום בירושלים


15 ינואר 2015

ת"א 1937-09 הרי נ' רוזן


בפני
כב' השופט יצחק שמעוני
, שופט בכיר



התובע

דוד הרי
ע"י עוה"ד מיכאל שפרבר

נגד


הנתבעת
צד ג'1
צד ג'2

ורה יהודית רוזן
ע"י ב"כ עוה"ד שלמה קהן
נציגות הבית המשותף רחל אמנו 41 ירושלים

ע"י ב"כ עוה"ד מיכאל שפרבר
איברהים אלעיסאת

ע"י ב"כ עוה"ד עידו וינטר



פסק דין

כללי
1.
זו תביעה למתן צו עשה לתיקון הנזקים שנגרמו לדירת התובע כתוצאה מעבודות שבוצעו בדירת הנתבעת ולמתן סעד כספי בסך של 150,000 ₪.
התובע והנתבעת הם בעלי זכויות בדירות בבית משותף בן ארבע קומות ברח' רחל אימנו 41, בשכונת קטמון בירושלים. דירת התובע ממוקמת בקומה השלישית ודירת הנתבעת- בקומה הרביעית העליונה. דירת הנתבעת הינה דירה דו מפלסית, אשר במפלס העליון – הגג, נבנה חדר דיור עם יציאה למרפסת פתוחה/גג. גג זה מצוי מעל דירת התובע.
לטענת התובע, עבודות שביצעה הנתבעת בגג המוצמד לדירתה, גרמו לדירתו נזקים קשים, נזילות ורטיבות חריפים, באופן שלא ניתן היה לגור בדירה ולא ניתן היה להשכירה או למכרה.
בכתב ההגנה טענה הנתבעת, כי הנזקים הנטענים הם נזקים ישנים ואינם תוצאת עבודות שביצעה והתובע למעשה עושה שימוש בדירה.
הנתבעת שלחה הודעת צד ג' נגד נציגות הבית המשותף ונגד איברהים אלעיסאת
, קבלן שביצע עבורה את עבודות השיפוצים המדוברות (להלן: "הקבלן" או "איברהים"). בהחלטה מיום 17.1.11 הוריתי על דחייתה על הסף של הודעת צד ג' נגד הקבלן, אולם בערעור שהוגש על ההחלטה, הגיעו הצדדים להסכמה על פיה דחיית ההודעה לצד ג' תבוטל. ההסכמה
קיבלה תוקף של

פסק דין
(

פסק דין
מיום 30.6.11, בתיק בית המשפט).
מאז שהוגשה התביעה, ביצעה הנתבעת תיקונים בגג דירתה, בהתאם להוראות המומחה שמונה מטעם בית המשפט, כפי שיפורט בהמשך.
ההליכים בתיק זה נמשכו שנים אחדות מעבר לנדרש, שכן גם לאחר ביצוע תיקונים נתגלתה רטיבות בדירת התובע, אשר מנעה סיום ההליך. עתה, לאחר הגשת הסיכומים, לא נותרה רטיבות, על כן

פסק דין
זה מתמקד בסעד הכספי בלבד.

טענות התובע
2.
התובע ואשתו המנוחה רכשו את דירתם בשנות השבעים. הנתבעת רכשה את דירתה מדייר קודם בשנת 2005, וביצעה עבודות בניה והריסה בגג הבית המוצמד לדירתה.
התובע טען, כי הנתבעת פעלה בניגוד מוחלט לתקני בנייה מחייבים, ולמוסכמות מקצועיות תוך גרימת נזקים רבים לצד עגמת נפש מרובה. גם לאחר שבוצעו תיקונים בהנחיית המומחה, קבע המומחה בחוות דעתו המשלימה שהנתבעת לא השכילה לתקן כראוי את שהיה מחובתה לעשות, כך שנותרו תיקונים נוספים לביצוע. ניסיונות התקשורת מול הנתבעת לפתרון הבעיה בדרכי נועם, עלו בתוהו. גרסתה הייתה שאין רטיבות, ואם יש כזו, הרי שהיא באחריות נציגות הבית המשותף.
חרף הערכתו של המומחה המוסכם, תיקנה הנתבעת את הליקויים באופן חלקי בלבד. שוב ושוב, לא תיקנה את הליקויים כפי שנדרשה על ידי מומחה בית המשפט ופעלה בניגוד להנחיותיו והוראותיו הברורות, בניגוד להסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים.
התובע ביקש עוד לחייב את הנתבעת בתשלום הפסד דמי השכירות. לדבריו, הוא נאלץ למצוא דיור חלופי, בשל הרטיבות, הסירחון והעובש שהיו בדירה. מכתב שכתבו מתווכות שביקרו בדירה מלמד, כי היה קשה עד מאוד למכור או להשכיר את הדירה במצבה הקשה, כשם שקבע גם המומחה מטעמו.
התובע טען, כי כיום גם לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים, ערכה של הדירה ירד משמעותית ביחס לדירה דומה. השמאי מטעמו, העריך את ירידת הערך בשיעור של 3% והעמידה על סך של 54,000 ₪.
כן ביקש התובע לפצותו עבור עגמת נפש. לדבריו הטיפול המתמשך של הנתבעת בליקויים, גרם לו פגיעה קשה ומתמשכת באורחות חייו, במשך שנים רבות, שהייתה נחסכת ממנו לו הייתה הנתבעת נשמעת להוראות מומחה בית המשפט. לפיכך מבקש הוא לפצותו בגין רכיב זה, סך של 30,000 ₪.
טענות הנתבעת
3.
הנתבעת טענה, כי לאחר שרכשה את דירתה החלה בשיפוצים, לרבות החלפת הריצוף ושיפור חזות המרפסת. לדבריה, שכרה לביצוע השיפוץ קבלן על פי המלצות שקיבלה ודרשה ממנו בהסכם השיפוצים באופן ברור וחד משמעי שיבצע איטום המרפסת בחומר מהסוג הטוב ביותר, לפני הנחת מרצפות. דא עקא, הקבלן לא עשה את המוטל עליו ולפיכך, על התובע היה לפנות אליו. התובע לא טרח לפנות אל הנתבעת בטענה שהדירה רטובה או בדרישה לבצע תיקונים, עד מועד הגשת התביעה.
הנתבעת עצמה סבלה מבעיות רטיבות קשות מאז נכנסה לדירתה ומומחים שונים שהביאה לדירה סברו כי מקור הרטיבות הוא בהזנחת הרכוש המשותף של הבית.
הנתבעת טענה, כי פעלה בהתאם להנחיות המומחה מטעם בית המשפט מתוך רצון כן לפתור את בעיית הרטיבות, והשקיעה בכך סכום שעולה על 120,000 ₪. מעבר לכך, השקיעה ממון רב גם בהחלפת צנרת ההסקה של הבית המשותף, למרות שאינה באחריותה. סופו של דבר, נפתרה בעיית הרטיבות של התובע ודירתו יבשה לחלוטין ובכך היה התובע אמור לבוא על סיפוקו, כפי שקבעו הן מכון התקנים והן המומחה מטעם בית המשפט. כך קבעו אלה, כי לאחר שביצעה הנתבעת את התיקונים, הדירה יבשה לחלוטין ולא רואים עוד סימני רטיבות, וכך התובע מודה בעצמו. התובעת טוענת שפעלה בהתאם לחוות הדעת וכי אין צורך בביצוע תיקונים נוספים, שכן דירת התובע יבשה.
הנתבעת הוסיפה, כי הרטיבות התמקדה בחלק קטן בדירת התובע, והופיעה בחורף בלבד, כלומר רוב חודשי השנה, התובע לא סבל מרטיבות קיצונית. לטענתה, התובע לא ביסס כדבעי את טענותיו בדבר הפסד דמי שכירות, ירידת ערך, ועגמת נפש, ומכל מקום תבע בגין אלה סכומים מופרזים שאינם מתיישבים עם הנזקים שנגרמו לו בפועל.

4.
ביחס לצד ג' 1, נציגות הבית המשותף, טענה הנתבעת, כי היא עצמה סבלה במשך שנים מרטיבות קשה שמקורה בגג הבית המשותף והמוזנח, כפי שעולה מתמונות שהגישה. פניותיה לנציגות הבית, העלו חרס. בתיקון הליקויים במרפסת דירתה, התברר, כי חלק גדול מהליקויים נובע מצנרת ההסקה המשותפת של הבית, והנתבעת היא שתיקנה זאת על חשבונה. משום כך, על נציגות הבית להשתתף בהוצאות התיקון של הנתבעת בגין תיקון צנרת ההסקה שבבעלותה ואחריותה.

5.
כלפי הקבלן, צד ג'2, טענה הנתבעת, כי ההסכם שנערך ביניהם כלל ביצוע איטום תחת הריצוף, ולכן נדרשו לפי כתב הכמויות חומר איטום, יצירת שיפועים לפני הנחת הריצוף, והעמדת פתחי ניקוז מספקים. אולם בביקור המומחה בדירתה, יחד עם הקבלן, התברר שהקבלן הונה אותה ולא ביצע כל איטום תחת הריצוף, לא ביצע שיפועים ולא הניח יריעות ביטומניות.
לשיטתה, משקבע מומחה בית המשפט, כי הקבלן לא עשה במרפסת שיפועים, לא הניח יריעות בט-קל, ביצע ניקוז אחד קטן ולא מספיק- הרי שהרימה את נטל הראיה, כי האחריות לנזקים מוטלת עליו. הנתבעת לא ידעה ולא יכולה הייתה לדעת אילו עבודות איטום ביצע הקבלן תחת הריצוף, שכן עבודות אלה היו בשליטתו המלאה.
הנתבעת דוחה את טענת הקבלן, לפיה תקופת האחריות חלפה על פי ההסכם ביניהם. זאת, משום שלא הייתה כוונה כי האחריות לאיטום מוגבלת ל-18 חודשים, והיא יוחדה לעבודות שבוצעו בתוך הדירה. יתרה מזאת, הקבלן הודה כי כבר בשנה הראשונה אחרי ביצוע השיפוצים קרא לו התובע וביקשו לבצע תיקונים בדירה בשל הרטיבות, כך שהרטיבות הייתה קיימת בתוך 18 חודשים אלה. מכל מקום, הקבלן פשוט לא ביצע את המוטל עליו על פי ההסכם, באופן המהווה הפרה יסודית והנזקים שנגרמו יוצרים גם עילה נזיקית נגדו.
משום כך, טענה הנתבעת, יש "לגלגל" כל סכום שייפסק לטובת התובע, לפתחו של הקבלן האחראי הישיר לנזקים.


טענות צד ג'1
6.
נציגות הבית המשותף, צד ג' 1, טענה, כי מקור הליקויים בדירת התובע, אינו בגג המשותף, שאינו בא במגע ישיר עם דירת התובע, כפי שקבע גם המומחה מטעם בית המשפט, ומשום כך יש לדחות את ההודעה לצד ג' כלפי הנציגות.

טענות צד ג' 2
7.
הקבלן דבק בטענתו על פיה ההסכם לביצוע העבודות בינו ובין הנתבעת קובע שהאחריות לעבודתו היא ל- 18 חודשים. מאחר שהוא סיים את עבודתו בשנת 2005-6, חלפה תקופת האחריות.
לדבריו, התקין את האיטום כנדרש, וכראיה בשנים הראשונות שלאחר ביצוע השיפוצים על ידו, לא הייתה רטיבות. מאידך לטענתו, קיימות סיבות אפשריות אחרות לרטיבות בדירת התובע- הצנרת המשותפת של נציגות הבית המשותף, חורים שנפערו בגג כתוצאה מהתקנת המעקה הנוסף, כבל חשמל שהועבר בקיר החיצוני של הבית, סתימת פתח הניקוז במחטי אורן וחור בקיר החיצוני. לטענתו, העובדה שגם לאחר ביצוען מחדש של העבודות שהוא ביצע הייתה רטיבות בדירת התובע, מלמדת כי מקור הרטיבות אינו בעבודות שביצע הוא.

דיון והכרעה
8.
מלבד התובע העידו מטעמו מר הלל זלוור ומר שבתאי ניסים, דיירים נוספים בבית.
נוסף לנתבעת העיד מטעמה מר דוד לוי, הנדסאי בנין, שהגיש חוות דעת מטעמה.
כן העיד צד ג' 2, הקבלן איברהים אלעיסאת
.
לאחר ששמעתי עדויות אלה ועיינתי בחוות הדעת וביתר המסמכים שהגישו הצדדים, ולאחר שנתתי דעתי לטענות ב"כ הצדדים בסיכומיהם בכתב ולאחר שערכתי ביקור במקום, שוכנעתי כי יש לקבל את התביעה, מהטעמים שיובהרו בהמשך.


העדויות
9.
התובע העיד, כי הוא מתגורר בדירה משנת 73'. מאז שיפצה הנתבעת את דירתה, החלה רטיבות בדירתו, בשנת 2005. הוא פנה מיד לקבלן שאמר שהוא מצטער ויתקן זאת. מאז סיום העבודות בדירת הנתבעת, הנזילות המשיכו, ו-"כל חורף היה סיוט" (עמ' 25-26 לפרוט'). הרטיבות בדירתו מרוכזת בחלון של הסלון ומתפשטת לכיוון דלתות החדרים ופינותיהם וכן בפרוזדור. לדבריו, במועד מסירת עדותו, לא הייתה בדירה רטיבות כיוון שלא ירד גשם (ש' 32 בעמ' 14). הנתבעת לא ביצעה את מלוא התיקונים שהיה עליה לעשות. הוא לא גר בדירה בגלל הרטיבות, הסירחון והעובש ולכן הוא שוהה רוב הזמן אצל ילדיו (עמ' 27 לפרוט').
10.
מר הלל זלוור, דייר בבית המשותף המשמש חבר בנציגות הבית העיד, כי לאחר שהמפקח על הבתים המשותפים החליט שיש לתקן את גג הבית המשותף שמעל לבית הנתבעת, תוקן הגג. לדבריו, נושא התיקונים של גג הבית, מצוי עדיין בפני
המפקח על הבתים המשותפים (עמ' 10-11 לפרוט').
11.
מר שבתאי ניסים העיד, כי בעבר שימש כחבר בנציגות הבית המשותף, וכיום הוא עדיין תורם לבית, שכן רבים מדיירי הבית הינם אנשים מבוגרים. לדבריו, גג הבית המשותף תוחזק כראוי (עמ' 12 לפרוט'). הוא תיאר בפירוט את התביעה המתנהלת בין הנציגות לנתבעת בפני
המפקח על הבתים המשותפים, בה תבעה הנציגות את הנתבעת עבור תשלום דמי ועד בית, והיא מנגד הגישה תביעה בשל רטיבות שנגרמה לטענתה כתוצאה מאי טיפול בגג הבית. גג הבית תוקן בעלות של 27,000 ₪ ולבקשת הנתבעת הוחלפה הצנרת של ההסקה, כיוון שהפריעה למרפסתה.
12.
מטעם הנתבעת העיד, כאמור, מר דוד לוי, הנדסאי בניין שפיקח על העבודות שבוצעו בהתאם להנחיית המהנדס המומחה פלדמן. הוא קיבל לידיו את חוות הדעת והמומחה הנחה אותו בעל פה. לדבריו, עבודות התיקונים בוצעו בשטח של 60 מ"ר, שכן כך הורה לו המומחה שיש לבצע תיקון רק במרפסת. לדבריו, בעיית ניקוז שהייתה בגג תוקנה ונאטם המעבר בין הגג לחדר כדי למנוע חדירת מים.
13.
הנתבעת העידה שידוע לה שהתובע הגיע ודיבר עם הקבלן שעבד אצלה, והתלונן על בעיית רטיבות (עמ'
38 לפרוט'), זאת בניגוד לתצהירה, שם הצהירה שהתובע לא התלונן בפני
ה עד הגשת התביעה (ס' 23 לתצהירה). הנתבעת פירטה את השתלשלות העניינים מאז שיפצה את דירתה ועד עתה. העידה שלאחר שהקבלן איברהים סיים את העבודות, הוסיפה מעקה במרפסת, הוסיפה אדניות ועציצים.
הקבלן העיד בפירוט על מהלך העבודות שביצע בדירת הנתבעת ובעיקר במרפסת הגג.

המומחה מטעם בית המשפט ותיקון הליקויים
14.
המהנדס שמחה פלדמן ערך חוות דעתו כמומחה מטעם בית המשפט, בהסכמת הצדדים,
ובהתאם להחלטה מיום 17.11.09.
בחוות דעתו מיום 24.2.10, נתבקש המומחה לבחון מהו מקור הרטיבות בדירת התובע ומהם האמצעים והעלויות לתיקון הפגם (להלן: "חוות הדעת").
המומחה ערך שתי ביקורות הנדסיות בבית ומצא בדירת התובע כתמי רטיבות בהם נמדדו לחויות בשיעורים גבוהים, הגבוה ביותר בשיעור 90% לחות. כתמי הרטיבות נתגלו באזור הכניסה לדירת התובע, בתקרת המטבח, בתקרת חדר דיור בסמיכות לנקודות החשמל, במרכז התקרה וכן במבואה בתקרה לפני כניסה לחדר שינה. כתמי הרטיבות גרמו להתפוררות ה"שליכט" בתקרה, שנשר על גבי הרהיטים והרצפה ואלה היוו מפגע בטיחותי.
נוכח ממצאיו הסיק המומחה את המסקנות הבאות:
1.
מקור הרטיבות הוא בכך שלא בוצע סף מוגבה ביציאה לחדר דיור בדירת הנתבעת, כנדרש בת"י 1752 ועל כן מי הגשמים ומי שטיפה חודרים דרך המרפסת הפתוחה והמרוצפת לתוך תשתית הריצוף.
2.
קולט מי גשם ממוקם בסמיכות למעקה חזית מערבית, במקום בחזית הצפונית, והעדר שיפוע באזור דלת היציאה למרפסת, מהווה גורם לירידת רטיבות לתשתית הריצוף בחדר הדיור ומשם לדירת התובע.
3.
אין תיעוד לסוג ועובי יריעות איטום, בהם השתמשו במרפסת המרוצפת של התובע, והאם בוצעה בדיקת הצפה תקנית, על מנת לוודא תקינות התקנתם.
4.
אומדן כתב הכמויות של אדריכל השיפוץ אינו תואם את ההסכם לביצוע העבודות עם הקבלן המבצע, שכן האומדן הינו בסכום של 15,000 ₪ בעוד ההסכם לביצוע עמד ע"ס 70,000 ש"ח. המומחה ציין, כי לא קיבל לידיו תוכניות עבודה לשיפוצים שבוצעו במרפסת הגג של התובעת. עוד ציין, כי לא מצא בהסכם עם צד ג' 2 התייחסות לביצוע עבודות איטום הגג/מרפסת מרוצפת ומה המפרט הטכני לביצוען.
5.
המומחה למד מחשבוניות שהוצגו, כי בוצעו עבודות איטום בגג העליון באזור דוודי השמש, אך לא ברצפת המרפסת המרוצפת.
6.
לא בוצע איטום בגג המשופע, ויש צורך לאטמו.
7.
יש לאטום פלחי אבן שבורים בקיר החיצוני.
בהתאם למסקנותיו אלה, קבע המומחה מהם התיקונים הנדרשים לביצוע והעריך עלותם.
בשולי חוות הדעת כתב המומחה ביחס לאחריות לליקויים: "מהמסמכים שהועברו לרשותי בלבד לא ניתן לקבוע האם לתיקונים אחראים הנתבעת ו/או צד ג'2". והוסיף, כי במידה וייקבע שהאחריות היא על הנתבעת, יש להוסיף לסכום שקבע סכום נוסף של 25% מסכום האומדן שקבע לקבלן.
15.
לאחר שניתנה חוות הדעת, הגיעו הצדדים להסדר דיוני על פיו ביצעה הנתבעת את התיקונים הדרושים למניעת הרטיבות על פי חוות הדעת, בפיקוחו של דוד לוי (החלטה מיום 11.11.10).
16.
בשלב זה הזמינה הנתבעת את מכון התקנים לביצוע בדיקה במרפסת דירתה. על פי תעודת הבדיקה של מכון התקנים, מיום 9.1.11, נבדקה אטימות הבניין וחדירת מים שטח מרפסת של 60 מ"ר ונמצא כי לא נתגלו סימני רטיבות או חדירת מים. לא נבדקו בבדיקה זו אטימות קולטן מי גשם.
17.
המומחה פלדמן שב וביקר בבית ובדירות לאחר ביצוע התיקונים וערך חוות דעת מסכמת ביום 31.3.11 (מ/1).
בביקורת שנערכה לצורך הכנת חוות דעת זו, מצא המומחה כי אחוזי הלחות במוקדים הרטיבות, הינם 0%, למעט בשני מוקדים- בקיר המערבי בחדר הדיור, שם עמדו אחוזי הלחות על 12%, ובמבואת הכניסה מחוץ לדירה- על 14%. המומחה הוסיף, כי מדובר בלחויות נמוכות המהוות אינדיקציה לכך שהאיטום שבוצע בגג מעל, בדירת הנתבעת, מונע חדירת רטיבות לדירת התובע.
סיוד קירות הדירה בוצע באופן חלקי, ולא כפי שהורה המומחה.
עוד מצא המומחה, כי בדירת הנתבעת, הותקן נקז היוצא מהמעקה הבנוי, בניגוד לדרישות התקן והנחיותיו, בוצע צינור מי גשם אנכי ולא תקני. כן הותקן צינור
pvc
קשיח שלא קיבל את אישור וועד הבית והרשויות, ובוצע צינור מי גשם אופקי רופף וללא חבקים וחיזוקים.
כן הוסיף, כי הונמכה הויטרינה ביציאה למרפסת, המפרידה בין אזור רטוב ויבש, באופן שקשה להבחין בו ולכן קיימת סכנת החלקה.
לסיכום חוות דעת משלימה, ערך המומחה טבלה בה סיכם אלו מהליקויים תוקנו ואילו –לא ומסקנתו בשלב זה הייתה:
"תוצאת בדיקת מכון התקנים לאטימות המרפסת ועל פי בדיקתי באמצעות מכשיר אלקטרוני מצביעים על העדר רטיבות בדירת התובע. מאידך, התיקונים שבוצעו אינם עומדים בדרישת התקנים".
המומחה העיד ביום 4.4.11, כי דירת התובע עדיין לא לגמרי יבשה, שכן ניתן לראות התקלפות. מכל מקום, העיד כי אין צורך "לפרק הכל", שכן זהו צעד דרסטי וקשה מדי (עמ' 25 לפרוט').
לאחר מכן, שוב בוצעו תיקונים בדירה, כפי שעולה מפרוט' דיון מיום 15.3.12.
18.
ביום 18.10.12, לאחר שהודיע התובע בדיון שנערך, כי עדיין קיימת רטיבות בדירתו, נערך ביקור בית המשפט במקום עם המומחה והצדדים.
בדו"ח הביקור המקום נקבע:
"ביקור בדירת התובע – הדירה כוללת ארבעה חדרים, היינו סלון ושלושה חדרי שינה, מטבח ושירותים.
בתקרת הסלון- קילופי טיח וסיד בשטח של 2/20 ס"מ. מעל הסלון קיימת מרפסת הנתבעת. לאורך הקיר החיצוני קיים צינור ניקוז מי גשמים הממוקם באיזור בו קיימת הרטיבות. בבדיקה ע"י המהנדס פלדמן במכשיר לגילוי רטיבות, המקום לא לגמרי יבש.
בחדר שינה צפון מזרח- בתקרה ובקיר קיימים סימני רטיבות. קילוף טיח וסיד וסימני עובש. בבדיקת מכשיר המהנדס המקום יבש.
בביקור במרפסת הנתבעת-מדובר במרפסת הנמצאת מעל דירת התובע, עם ריצוף חדש ומעקה מעץ. בפינה הצפון מזרח של המרפסת יש כבל חשמל בקיר החיצוני. קיים חור בקיר החיצוני. במרפסת עצמה בפינה זו אין כל מתקן שיכול שמהווה
מקור לרטיבות.
בחלק המרפסת שמעל הסלון- קיים פתח בריצוף לניקוז מי הגשמים, אשר יכול שמהווה מקור לרטיבות" (עמ' 34 לפרוט').
עם סיום הביקור נקבע, שהמומחה יכין חוות דעת משלימה בה יקבע מה מקור הרטיבויות ודרכי התיקון.
בהתאם להחלטה זו, ביצעה הנתבעת תיקונים נוספים בדירה, והמומחה ערך חוות דעת משלימה שניה.
19.
בחוות הדעת המשלימה מיום 27.12.12, מצא המומחה ממצאים אלה:
"בדירת התובע- בחדר שינה הורים, בפינה צפון מזרחית- מדדתי באמצעות מכשיר אלקטרוני 0% לחות, התקלפות הטיח וסימני עובש המעידים על חדירת רטיבות.
בחדר דיור, בקיר מערבי- בחיבור קיר/תקרה-מדדתי 17% לחות, כתם רטיבות ועובש, המעידים על חדירת רטיבות מקומית.
הלחות הנ"ל נמוכה ומהווה אינדיקציה כי האיטום שבוצע בגג מעל- בדירת הנתבעת דורש תיקון ע"מ למנוע חדירת רטיבות לדירת התובע.
בדירת הנתבעת- בביקורת ההנדסית מצאתי כדלקמן:
מעל האזור בו מצאתי כתם בתקרת חדר דיור ממוקם הנקז היוצא מהמעקה הבנוי.
חדירת הרטיבות לדירת התובע נגרמת כתוצאה:
מסדק מקומי ביריעת האיטום ו/או אי ביצוע איטום בפתח שביצעה הנתבעת במעקה הבנוי, לצורך העברת הנקז.
יש צורך לפרק הגישמה (צינור מי גשם אנכי) מ-
pvc
קשיח הגלוי מהפתח שבוצע במעקה הבנוי וכן כ-2-3 אריחי ריצוף, לאטום מחדש את האזור כולל בתוך פתח שנוצר במעקה ולהחזיר המצב לקדמותו כולל איטום חיצוני לצינור/נקז ולחדש הסיוד בקיר/תקרה בחדר דיור בדירת התובע".
בנוסף, התייחס המומחה לאזור בו מצא התקלפות טיח בחדר שינה בדירת התובע, וקבע כי הגורם לו הוא התפוררות הכיחול בין אבני החיפוי בפינה הצפון מזרחית של דירת הנתבעת, כתוצאה מהעברת כבל חשמל שנכנס במספר מקומות חיצוני לדירתה למעקה. הנתבעת מסרה למומחה כי היא לא התקינה כבל זה, אולם המומחה קבע שאותו כבל משמש את דירתה בלבד, ומשום כך, עליה להשלים את הכיחול ולחדש את הסיוד בחדר השינה של התובע. זאת העריך בסך של 500 ₪.
20.
בדיון שהתקיים ביום 7.2.13 מסר ב"כ הנתבעת, כי הנתבעת ביצעה את התיקונים הנדרשים על פי חוות הדעת האחרונה של המומחה וטען, כי אם קיימת עדיין רטיבות, הרי שהיא אינה נובעת ממרפסת הנתבעת.
ואכן, התובע הציג תמונות המעידות כי התיקונים שביצעה הנתבעת לא מנעו רטיבות שוב, לאחר גשמים עזים שירדו.
לפיכך, התבקש המומחה לערוך ביקור נוסף בדירה ולבדוק אם אכן בוצעו התיקונים בהתאם להנחייתו ולבדוק שמא מקור הרטיבות אינו נובע מדירת הנתבעת.
21.
בחוות דעת אחרונה שהוגשה מיום 27.1.14, מסר המומחה, כי בדק את הרטיבויות בדירת התובע ומצא, כי קיימים כתמי רטיבות בחדר השינה הורים בדירת התובע. נמצאו שלושה כתמי רטיבות באחוזי הלחות הנעים בין 17-40% לחות. בחדר שינה מזרחי לא נמצאו רטיבות. בחדר שינה צפוני מצא התפוררות הסיוד ועובש כתוצאה מחוסר אוורור של החדר. בחדר הדיור, התקרה יבשה למעט באזור הסמוך שמתחת לנקז מרפסת גג דירת הנתבעת שם נמצא כתם רטיבות בקוטר של 40 ס"מ ובו 17% לחות. מצלמה טרמית אישרה את חדירת הרטיבות לדירת התובע במוקדים אלה.
לא בוצע חידוש סיוד בדירת התובע.
במרפסת גג הנתבעת, מצא המומחה, כי הותקן כיור בקיר הדרומי בסמוך לנקז הגג, ומי הדלוחין ממנו נשפכים ישירות לאזור הנקז. הנקז עדיין מותקן בניגוד לתקן, ובתחתית הפתח לא בוצע איטום. פתח במעקה היה סתום במחטי אורן, דבר שגרם לחדירת רטיבות לחדר הדיור של התובע.
לא בוצע נקז בהתאם לחוות דעתו מיום 31.3.11, ובמקומו נפתח פתח בקיר מעקה.
צינור מי הגשם יוצא ממקומו, ועל אף שנקבע בחוות דעת קודמת שאינו תקני ויש להחליפו, לא הוחלף.
בנוסף, קבע המומחה, כי מצא בבדיקתו שהנתבעת התקינה מעקה מעץ נוסף מעל המעקה הבנוי, כאשר בוצע חירור של נדבך ראש לצורך הברגת ברגים. הברגים החלידו, והוא קבע: "איני יכול לשלול כי הברגים החלודים מהווים מקור לחדירת רטיבות בעיקר בעת הצטברות שלגים, כפי שירד לאחרונה בירושלים".
עוד מצא המומחה פגמים בחיפוי האבן, במיוחד באזורים בהם חדרה רטיבות לחדר שינה של התובע מעל החלון המזרחי. סדקים בכוחלה, תוקנו באופן לא מקצועי הבולט לעין ויש צורך לתקנם.
המומחה הפריד בחוות דעת זו בין עבודות שהנתבעת צריכה לבצע, שעלותן מסתכמת ב- 21,000 ₪. וצד ג' 1 – 8,000 ₪.
לאחר שהוגשה חוות דעת זו מ-27.1.14, הגישה הנתבעת הודעתו של מר יצחק שריקי, קבלן, מיום 30.3.14, בה הוא מוסר כי ביצע והשלים את עבודות האיטום והריצוף במרפסת דירתה, בהתאם לחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט.

מקור הליקויים והנזקים
22.
מעדות התובע, אותה מצאתי מהימנה וכנה, עולה כי רק לאחר ביצוע השיפוצים בדירת הנתבעת, החלו בעיות הרטיבות בדירתו. את עדות התובע ביחס לגילוי הרטיבות בדירתו, אישר שכנו, מר שבתאי ניסים,
אשר העיד שהתובע קרא לו לדירתו והראה לו את הנזק שנגרם לדירתו- נברשת גדולה נפלה והתרסקה על השולחן בסלון, והתקרה הייתה מלאה מים שנזלו ממנה ומהחשמל (עמ' 14 לפרוט').
סקירת חוות הדעת המומחה מטעם בית המשפט, לפני ולאחר ביצוע התיקונים במהלך ניהול ההליך, מלמדת גם היא כי מקור הרטיבות הוא בדירת הנתבעת. כך עולה, כי הליקויים נגרמו מביצוע לקוי של סף מוגבה ביציאה לחדר הדיור בדירת הנתבעת, שלא על פי התקן באופן שגורם למים לחדור דרך המרפסת לתוך תשתית הריצוף. גם קולט מי הגשם מוקם במיקום לא מתאים ולא בוצע שיפוע באזור דלת היציאה למרפסת, גורם נוסף לרטיבות.
לאחר שתוקנו הליקויים בהתאם לחוות הדעת, מצא המומחה לחויות ברמות נמוכות ביותר, והגיע למסקנה כי איטום הגג מנע חדירת רטיבות לדירה. בהמשך, שוב נצפתה רטיבות, בשיעורים נמוכים, אולם מתיאור מצב דירת התובע בכל פעם לאחר ביצוע תיקונים, נראה כי תיקונים שבוצעו בדירת הנתבעת, השפיעו לטובה באופן ישיר, על מצב הליקויים והרטיבות בדירתו. משכך, אין חולק שהגורם לרטיבות בדירת התובע הוא במרפסת דירתה של הנתבעת ומשום כך היא אחראית כלפיו ולנזקיו.

נזקי התובע
23.
תשלום עבור תיקונים- הנתבעת טוענת, כי ביצעה את כל התיקונים הנדרשים, כפי שמסרה בהודעה האחרונה לתיק בית המשפט ומשום כך, אין לחייבה בתשלום עבור תיקונים נוספים.
סופם של הליכים אלה שוכנעתי, כי הנתבעת ביצעה את המוטל עליה, השקיעה בכך סכומים ניכרים והתרשמתי, הן מחוות דעת המומחה האחרונה בצירוף עם הודעתה האחרונה של הנתבעת, כי לא נדרשים עוד תיקונים נוספים, ועל כן אני דוחה את הדרישה לפיצוי בגין תיקונים נוספים.
הפסד דמי שכירות-
מצב הדירה, כפי שבא לידי ביטוי הן בתמונות שהגיש התובע (ת/1) והן כפי שעולה מחוות הדעת, מלמד כי אך בדוחק ניתן היה להוסיף ולהתגורר בה. משום כך, העיד התובע, כי התגורר בבית ילדיו מרבית התקופה. התובע טען כי לא היה בידו להשכיר את הדירה, וזאת תמך במכתב מתווכות מיום 25.11.08, בו הן מביעות זעזוע ממצב התקרה הנובע מליקויי הרטיבות, וכותבו כי יהיה קשה מאד עד בלתי אפשרי להשכירה או למכרה במצב זה (נספח ט' לכתב התביעה).
מהתמונות שהגיש התובע, ומעצם ביצוע התיקונים בדירה במהלך ניהול הליך זה, עולה כי לא ניתן היה להתגורר בדירה במשך זמן, אך לא למשך התקופה לה טען התובע, מאז 2005 ועד תום ביצוע התיקונים.
לפיכך, אני מעמיד
את הפיצוי בגין אבדן דמי השכירות, והתקופה בה נאלץ התובע למצוא מקום מגורים חלופי, בסך של 30,000 ₪.
ירידת ערך הדירה-
התובע הגיש בצירוף לכתב התביעה חוות דעת של שמאי מקרקעין, על פיה רמת סחירותה בשוק החופשי, גם אם תתוקן, היא בשווי נמוך יותר משוויה של דירה דומה, אלמלא ליקויי הרטיבות ונקבע כי
שיעור ירידת הערך הוא בסך כולל של כ- 54,000 ₪, זאת בשל מצבור ליקויי הרטיבות.
אלא, שמאז הוגשה חוות הדעת השמאית, עם הגשת התביעה, תוקנו הליקויים בדירה, כך שלא ניתן לומר כי אותה ירידת ערך קיימת גם היום.
עגמת נפש-
מהגשת התביעה ועד כה, חלפו כ- 5 שנים, במהלכן הוגשו חוות דעת, בוצעו תיקונים וחוזר חלילה. ברי, כי עגמת הנפש שנגרמה לתובע, בשל ביצוע התיקונים במשך שנים בדירת מגוריו, הסבה לו עגמת נפש מרובה ופגעה בהנאה שיכול היה להפיק מביתו, והוא נדרש להליכים משפטיים ומציאת דיור חלוף לא אחת. משום כך, אני פוסק לו את הסכום המבוקש על ידו עבור עגמת נפש, 20,000 ₪.
הוצאות התובע
- התובע ביקש לפצותו עוד בגין תשלומים ששילם לשמאי ולמהנדס מטעמו, וכן עבור השתתפותו בשכ"ט המומחה מטעם בית המשפט, סכ"ה 9,653 ₪, זאת בהתאם לקבלות שצירף לכתב התביעה (נספחים יב' ו-יג) (ר' ס' 48 לסיכומי התובע). בנסיבות העניין סבורני, כי התובע זכאי להחזר הוצאות אלה.
נברשת שנשברה- התובע ביקש לפצותו סכום של 10,000 ₪ עבור נברשת שנפלה והתנפצה בביתו כתוצאה מהרטיבות בתקרת הדירה. ואולם, מתצהיר צד ג' 2, עולה כי הוא שילם לתובע עבור נברשת זו סך של 5,000 ₪. צד ג' 2 אף צירף מכתבו של התובע, בו הוא מודה ששילם לו את הסכום האמור עבור הנברשת )נספח א' לתצהיר הקבלן). התובע לא הוכיח כי שוויה של הנברשת עולה על סכום זה, ומשום כך אין לפסוק לו סכום נוסף בגין כך.




הודעת צד ג' 1
24.
לאחריות נציגות הבית המשותף לרטיבות בדירת התובע, לא נמצאו מימצאים, למעט בחוות הדעת מיום 27.1.14, בה קבע המומחה, כי בקירות מזרחי וצפוני קיימים פגמים בחיפוי האבן, במיוחד באזורים בהם חדרה רטיבות לחדר שינה של התובע מעל החלון המזרחי שבחדר. המומחה ציין מהם התיקונים שיש לבצע לתיקון ליקוי זה, וקבע כי אומדן עלות התיקונים, בהם מחויבת נציגות הבית היא בסך של 8,000 ₪. יצוין, כי המומחה לא מצא מימצא על פיו מקור הליקויים הוא בצנרת ההסקה שבאחריות נציגות הבית המשותף. נוכח האמור, לא הגעתי למסקנה כי דין ההודעה לצד ג' להידחות, למעט חיוב הנציגים בתשלום לנתבעת בסך 8,000 ₪.

הודעת צד ג' 2
25.
הקבלן צד ג' 2 התמיד בטענתו על פיה חלפה תקופת האחריות לעבודות שביצע בהתאם להסכם בינו ובין הנתבעת. דין טענה זו להידחות.
טוענת הנתבעת, כי הקבלן לא ביצע את המוטל עליו על פי ההסכם ביניהם ולא אטם את מרפסת הדירה כפי שסוכם. מכאן שלא מדובר בשירות שהקבלן סיפק, ולאחר מכן חל בו ליקוי או קלקול מסוג שהוא שהתיקון לו כפוף לתקופת האחריות הקבועה בהסכם, אלא באי ביצוע תנאי מתנאי ההסכם ובהפרת ההסכם ומשום כך, אינו מוגבל לתקופת האחריות (מכל מקום לקבלן הודע על ליקויים הרטיבות עוד בטרם חלפו 18 חודשי האחריות, כפי שהעיד הקבלן בעמ' 56 לפרוט').
לגופה של הודעת צד ג' זו- הנתבעת גורסת כאמור, כי הקבלן לא הניח יריעות בכל הגג, לא מרח שכבת איטום של בט-קל כפי שהתחייב, וגם אותן יריעות שהונחו, הונחו ברשלנות וכן- התקין ניקוז קטן בודד ברישול.
26.
הקבלן איברהים, התייחס בתצהיר עדותו הראשית לליקויים השונים במרפסת דירת הנתבעת, והפנה לגורמים השונים לרטיבות, אולם לא התייחס לטענתה המרכזית של הנתבעת בהודעת צד ג', לפיה לא ביצע איטום יסודי של המרפסת, לפני הנחת ריצוף חדש, כפי שהתחייב בהסכם עמה.
בעדותו, נשאל לגבי העבודות שביצע בדירת הנתבעת, וסיפר שהתחבר לניקוז הישן והוסיף ניקוז נוסף, אך לא ביצע ניקוזים חדשים כפי שכתוב בתכנית בהסכם (ש' 12, עמ' 54). לדבריו, כאשר ביצע את השיפוץ במרפסת הנתבעת, הרים את כל הריצוף והאיטום הקיים, והגיע עד לבטון של הבניין המקורי. היו שיפועים גדולים שלא היה אפשר לשנות, הוא ביצע יציקת ביטון ועל גביה ביצע איטום יריעות תחת הריצוף. לדבריו, לא יכול היה לשנות ניקוזים וכל השיפועים שנעשו, נעשו בקרמיקה, ולא בבטון.
עוד נשאל הקבלן האם יישם במרפסת "בט קל" כפי שמופיע בהסכם:
"ש. אז בשביל מה עשית בט קל. סתם מכרת לה משהו. יש פה אישה שלא מבינה.
ת. גם אני לא מבין כל כך.
ש. מכרת לה מוצר שקוראים לו בט קל אתה לא יודע שזה מוצר להכנת שיפועים לא יודע את זה?
ת. שמעתי בט קל..
ש. אז לא כל כך הבנת מה אתה מתכוון לעשות.
ת. אני ההבנה שלי שרציתי באמת לעשות.
ש. יריעות איך עשית שם?
ת. עשינו בריימר ויריעות"
(עמ' 55 לפרוט').

הקבלן עמד על כך שהניח יריעות ביטומניות תחת הריצוף, על אף שב"כ התובע עימת אותו עם העובדה שכאשר הורמו מרצפות, לא נמצאו יריעות כאלה.
27.
כך נקבע בחוות דעת מטעם הנתבעת, כי בעת חשיפת הריצוף ושכבת האיטום הראשונה התגלה שלא בוצע בט-קל, לא בוצעו "רולקות", לא בוצע איטום בדפנות קירות המרפסת מסביב בהיקף מלא ובמספר מקומות האיטום היה לקוי ובוצע על גבי שכבת בטון, ללא הגנה מתחת (חוות דעת דוד לוי מיום 9.1.11).
הקבלן הפנה לכך, שהנתבעת התקינה על גבי המעקה הבנוי מעקה עץ, לאחר שסיים את עבודתו, ועל פי חוות הדעת, ייתכן שהברגים שהוברגו דרך מעקה העץ או החורים שנקדחו לצורך החדרת הברגים, הם המקור לחדירת הרטיבות לדירת התובע. ביחס לשיפועים במרפסת, טען, כי בתוכניות שקיבל מהנתבעת ומהאדריכל שלה, לא נאמר לו דבר לגבי שינוי השיפועים והנתבעת גם לא שילמה לו על כך, ועל כן השאיר את השיפועים בדיוק כפי שהם היו בטרם ביצוע העבודות. לדבריו, אילו היה מקבל הוראה לבצע שיפועים שונים, היה עושה כן.
28.
לא ניתן לקבל טענתו זו של הקבלן. הסכם ההתקשרות(נספח א' לתצהיר הנתבעת) הינו הסכם שערך הקבלן, בן עמוד אחד ובו נכתבו בתמצית תנאיו. הוסכם אימתי יחל הקבלן בעבודה, ומהן העבודות שעליו לבצע: "השיפוץ כולל עבודות הריסה, בניה, טיח, חשמל, אינסטלציה, וצבע לפי תכניות מצורפות".
הנתבעת העידה כי הוסכם בינה ובין הקבלן, כי יבצע שיפועים בגג (עמ' 44 לפרוט'). בחינת כתב כמויות שערך אדריכל מטעם הנתבעת, ימים ספורים לפני התקשרותה עם הקבלן, מעידה כי הנתבעת ביקשה לטפל גם בנושא איטום המרפסת והשיפועים בה (נספח ג' לתצהיר הנתבעת). בהתאם לכתב הכמויות, העידה הנתבעת, כי הזמינה ורכשה יריעות וחומר איטום בט-קל על מנת שהקבלן יישם חומרים אלה בשטח. הנתבעת לא הגישה את תוכניות השיפוץ, ומסרה כי האדריכל שהכין אותן עבורה, סירב למסור לה אותן, שכן הוא עובד עם הקבלן (ס' 51(א) לתצהיר הנתבעת).
מסקנות המומחה בחוות דעתו מיום 23.2.10, המובאת לעיל, הן כי לא בוצע סף מוגבה כראוי, אין תיעוד לשיפועים שבוצעו, ואין שיפועים מתאימים במרפסת. כלומר, הקבלן לא ביצע שיפועים ולא בוצע איטום כנדרש.
ואולם, שוכנעתי כי בעיית הרטיבות אינה נובעת מליקויים בביצוע השיפוץ בלבד וקיימים גורמים וממצאים נוספים המהווים גורם לרטיבות, אשר אינם קשורים בעבודתו של הקבלן.
כך קבע המומחה בחוות דעתו מיום 27.1.14, כי אינו יכול לשלול שהמקור לחדירת רטיבות הוא בכך שהנתבעת התקינה גדר עץ על גבי המעקה הבנוי במרפסת, תוך חירור נדבך ראש לצורך הברגת ברגים שהחלידו ומהווים מקור לחדירת רטיבות, במיוחד בעת ירידת שלגים, כפי שקורה בירושלים. הנתבעת אישרה כי היא ביצעה עבודה זו באמצעות אחרים, ולא באמצעות הקבלן (ש' 14, עמ' 47 לפרוט').
עוד קבע המומחה, כי רטיבות חדרה לחדר השינה של התובע כתוצאה מסדקים בחזיתות הבית, הדורשות תיקון ניקוי ומילוי חורים. מדובר בליקוי שלא נובע מעבודת הקבלן במרפסת הנתבעת.
גורם נוסף המשפיע על הרטיבות, ושאינו תלוי בעבודת הקבלן, הוא סתימת פתח הניקוז במחטי אורן, שסתמו פתח קיים במעקה, וגרמו לחדירת רטיבות לחדר המגורים של התובע (עמ' 4 לחוות דעת המומחה מיום 27.1.14).
כך קבע המומחה כי צינור דלוחין של מכונת הכביסה של דירת הנתבעת הועבר בצורה לא מקצועית, דרך הקיר של הבניין, באזור שמעל תקרת חדר דיור ומטבח שבדירת התובע קרי: בוצעה חציבה של הקיר החיצוני בחזית המערבית, החשופה יותר לרוחות ולגשם, ובכך נפגע החיפוי של הקיר, ללא כל איטום, דבר המאפשר חדירת רטיבות לדירת התובע (ס' 2
)
א) לחוות דעת מיום 23.2.10). הן הקבלן והן הנתבעת הודו כי לא מדובר בעבודות שהקבלן ביצע (ש' 20-22 בעמ' 48 לפרוט').
כל אלה מעידים, כי הגם שהקבלן לא ביצע את המוטל עליו ולא דאג לאיטום מספק במרפסת הנתבעת, הרי שאין להטיל עליו את מלוא האחריות לנזקים.
שקלתי את הגורמים בעבודתו של הקבלן שגרמו לליקויים ולנזקים, ומאידך, את הגורמים האחרים הלקויים במרפסת דירת הנתבעת, שאינם מיוחסים וקשורים לעבודתו, ובהתאם אני מחלק את האחריות לנזקי התובע בין הנתבעת לצד ג' 2 באופן זה שהנתבעת תישא בעלות 1/3 מהעלויות וצד ג' 2, ישא בעלות 2/3 מהן.
עלות התיקונים בהם נשאה הנתבעת
29.
הנתבעת צירפה לתצהירה קבלות עבור התשלום ששילמה לתיקון הליקויים השונים במהלך ניהול ההליך. סיכומם של אלה עולה כדי סך של 81,859 ₪, בהתאם לנספחים ד'1-ח' לתצהיר הנתבעת. אציין, כי סכום זה עולה בקנה אחד עם האומדן התקציבי לתיקון הליקויים שערך המומחה מטעם בית המשפט בחוות דעתו הראשונה מיום 23.2.10. תיקונים נוספים ששילמה הנתבעת, היו עבור ליקויים שיצר היא עצמה במהלך ניהול ההליך, ועל כן אין להטיל את ההשתתפות בהם על צד ג' 2.
עבור חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט שילמה הנתבעת סך של 10,324 ₪ (נספח ט' לתצהיר הנתבעת).
נוכח התוצאה אליה, על צד ג' 2 לשאת בהוצאות אלה, בשיעור 2/3 כאמור.

30.
סיכומו של דבר-
נוכח כל האמור לעיל אני קובע כדלהלן:

א. אשר לסעד למתן צו עשה- בשים לב לכך שהליקויים תוקנו, אני דוחה את העתירה למתן הצו.

ב. אשר לסעד הכספי- אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לפצות את התובע בגין נזקיו בסך של 59,700 ₪ בערכם היום.

ג. הודעת צד ג' 1- אני מחייב את נציגות הבית לשלם לנתבעת סך של 8,000 ₪ בערכם היום.

ד. הודעת צד ג' 2- אני מחייב את הקבלן אברהים אלעוויסת לשלם לנתבעת סך של
39,800 ₪ המהווים 2/3 מ סך 59,700 ₪.

ה. אשר להוצאות משפט- אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪.
אני מחייב את צד ג' 1 לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.
צד ג' 2 ישלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.





ניתן היום,
כ"ד טבת תשע"ה,
15.1.15,
בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 1937/09 דוד הרי נ' ורה יהודית רוזן, נציגות הבית המשותף רחל אמנו 41 ירושלים, איברהים אלעיסאת (פורסם ב-ֽ 15/01/2015)