פסקי דין על כלל חברה לביטוח | פסקי דין על אריה רוזן | פסקי דין על טרונג הונג ואח' | פסקי דין על עיריית נהריה | פסקי דין על רשות ניקוז נחלים – גליל מערבי |

28864-11/10 א     12/04/2015




א 28864-11/10 כלל חברה לביטוח בע"מ,אריה רוזן, טרונג הונג ואח' נ' עיריית נהריה, רשות ניקוז נחלים – גליל מערבי




ת"א 28864-11-10 כלל חברה לביטוח בע"מ
נ' עיריית נהריה
ואח'

ת"א 4869-01-11 אריה רוזן
נ' רשות ניקוז נחלים-גליל מערבי ואח'

ת"א 37747-04-11 הונג נ' רשות ניקוז נחלים-גליל מערבי ואח'

ת"א 3362-05-11 גיוזה בע"מ נ' עיריית נהריה
ואח'

ת"א 45036-05-11 ישיר איי די איי חברה לביטוח בע"מ נ' עיריית נהריה
ואח'

ת"א 35339-09-11 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' עיריית נהריה
ואח'

ת"א 8845-10-11 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' עיריית נהריה
ואח'

ת"א 5730-01-12 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' עיריית נהריה
ואח'

ת"א 42229-01-12 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' עיריית נהריה

ת"א 60704-01-12 אדרי שלומית נ' רשות ניקוז נחלים-גליל מערבי ואח'

ת"א 44010-05-12 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' עיריית נהריה

ת"א 59693-05-12 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' עיריית נהריה

ת"א 12568-08-12 כלל חברה לביטוח בע"מ
נ' עיריית נהריה

ת"א 32901-10-12 שלום אריאלי נ' עיריית נהריה
ואח'
בפני


כב' השופטת נסרין עדוי
התובעים
1. כלל חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד תום נור

2. אריה רוזן

ע"י ב"כ עו"ד אורי גרינברגר
ואח'

3. טרונג הונג
ע"י ב"כ עו"ד אורי גרינברגר
ואח'

4. גיוזה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד דוד מנע ואח'

5. דיילי מרקט בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד דוד מנע ואח'

6. סוגו גריל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד דוד מנע ואח'

7. וינטר נטע ושות'
ע"י ב"כ עו"ד דוד מנע ואח'

8. רובוקלין בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד דוד מנע ואח'

9. ישיר איי די אי חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אסף רוטשטיין ואח'

10. מולה רוזנטל
ע"י ב"כ עו"ד אסף רוטשטיין ואח'

11. שומרה חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד דורון קמיר ואח'

12. מגדל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יובל שוסהיים ואח'

13. הראל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ניצן בר-אילן ואח'

14. אדרי שלומית
ע"י ב"כ עו"ד אורי גרינברגר
ואח'

15. אליהו חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד נאדר אליאס ואח'

16. שלום אריאלי
ע"י ב"כ עו"ד זיו אריאלי

נגד

הנתבעות
1. עיריית נהריה

ע"י ב"כ עו"ד מוטי ארד

2. רשות ניקוז נחלים – גליל מערבי

ע"י ב"כ עו"ד שלמה יער-בר

נגד

צד ג'
הראל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד א. אלרום ואח'

פסק דין
בפני
י תביעות לפיצוי ולשיפוי התובעים בגין הנזקים שנגרמו להם עקב הצפת נחל הגעתון ביום 20.1.2010.
מדובר בחמש עשרה תביעות אשר נדונו במאוחד, כשבחלקן הושגו הסכמי פשרה בנוגע לסכומי הפיצויים תוך דחיית מועד התשלום עד לאחר ההכרעה בשאלת חלוקת האחריות בין הנתבעות, בחלקן האחר הושגו הסכמות לעניין סכומי הפיצוי בלבד, ואילו בחלקן האחרון ניטשו בין הצדדים מחלוקות הן בשאלת החבות והן בשאלת גובה הפיצוי.

בתביעה אחת מתוך כלל התיקים (בתביעה נשוא ת.א 32901-10-12), הושג הסכם פשרה מלא, לפיו סוכם כי התביעה תידחה ללא צו להוצאות. הסכם הפשרה קיבל תוקף של

פסק דין
ביום 17.2.2014.

בתביעות שלהלן הושגו הסכמי פשרה לתשלום בכפוף לחלוקה שתיקבע בפסק הדין (להלן: קבוצת התביעות הראשונה), כאשר הסכומים המוסכמים ישולמו בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין:

- התביעה נשוא ת.א 37747-04-11: סכום הפיצוי הועמד על סך 8,985 ₪ כולל.
- התביעה נשוא ת.א 3362-05-11: סכום הפיצוי הועמד על סך 193,335 ₪ כולל.
- התביעה נשוא ת.א 4869-01-11: סכום הפיצוי הועמד על סך 17,906 ₪ כולל.
- התביעה נשוא ת.א 60704-01-12: סכום הפיצוי הועמד על סך 15,556 ₪ כולל.
- התביעה נשוא ת.א 44010-05-12: סכום הפיצוי הועמד על סך 24,961 ₪ כולל.

באשר לתביעה נשוא ת.א 28864-11-10, הצדדים הגיעו להסכמה לפיה קביעות בית המשפט בשאלת חלוקת האחריות בין הנתבעות יחייבו את הצדדים גם בתיק זה. באשר לסכום הנזק לא נאמר מאומה. אציין רק, כי סכום התביעה עומד על סך 9,446 ₪, והצדדים לא העלו כל טענה גם בעניין זה.

להלן התביעות בהן הושגו הסכמות בשאלת גובה הנזק בלבד (להלן: קבוצת התביעות השנייה):

- התביעה נשוא ת.א 35339-09-11: הנזק הועמד על סכום התביעה בסך 38,084 ₪.
- התביעה נשוא ת.א 8845-10-11: הנזק הועמד על סכום התביעה בסך 110,683 ₪
- התביעה נשוא ת.א 5730-01-12: הנזק הועמד על סכום התביעה בסך 116,991 ₪.
- התביעה נשוא ת.א 59693-05-12: הנזק הועמד על סכום התביעה בסך 36,399 ₪.
- התביעה נשוא ת.א 42229-01-12: הנזק הועמד על סכום התביעה בסך 3,030 ₪.
- התביעה נשוא ת.א 12568-08-12: הנזק למסעדת גיוזה מוסכם: סך 51,297 ₪.

בתביעות לקמן לא הושגה כל הסכמה בין הצדדים (להלן: קבוצת התביעות השלישית):

- התביעה נשוא ת.א 37043-04-10.
- התביעה נשוא ת.א 45036-05-11.
- התביעה נשוא ת.א 12568-08-12, בכל הנוגע למסעדת רוגע.

טענות הצדדים

1. הן העירייה והן רשות הניקוז ניסו להרחיק את עצמן מאחריותן לאירוע הצפת הנחל, תוך שהאחת ביקשה להשית את האשמה על רעותה.

בהקשר זה אציין, כי בחלק מהתביעות נתבעה רק עיריית נהריה
(להלן: העירייה), כאשר נשלחה מטעמה הודעות צד ג' כנגד רשות הניקוז, ואילו בחלקן האחר נתבעו הן העירייה והן הרשות, כאשר הרשות הגישה הודעות צד ג' כנגד העירייה. על כן, הושגה הסכמה דיונית לפיה כלל התביעות תתוקנה באופן שתתבענה הן העירייה והן הרשות, תוך שמירה על זכויותיהן של הנתבעות לבירור טענותיהן ההדדיות.

בחלק מהתביעות נתבעה גם הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ, כמבטחת חבות העירייה כלפי צדדים שלישיים, אלא שהושגו הסכמות בין העירייה לבין הכשרת היישוב, ואיני נדרשת להכרעה בעניין זה.

הסוגייה הביטוחית היחידה העומדת להכרעה בפני
י, עניינה בהודעת צד ג' שהגישה העירייה כנגד הראל חברה לביטוח בע"מ, מבטחתה על פי פוליסה לביטוח אחריות מקצועית.

2. העירייה טענה, כי רשות הניקוז (להלן: הרשות ו/או רשות הניקוז) עיכבה את ביצוע התוכנית של המהנדס רוזנטל משנת 2005 שהוכנה לצורך הסדרת מערך הניקוז באופן כולל, כשהעיכוב נבע מסיבות הקשורות ברשות; בעיות תקציב, חשדנות הרשות כלפי העירייה והעתירה המנהלית שהוגשה בעקבות כך.

לא זו אף זו, התוכנית שהוכנה מטעם הרשות נדחתה בשנת 2010 ולא קיבלה את אישור הוועדה המחוזית משנמצא כי אינה נותנת פתרון ראוי לבעיה, כאשר רק באוקטובר 2010 הוגשה מטעם הרשות תוכנית חדשה של המהנדס רוזנטל. תוכנית זו אושרה בסוף 2010, כאשר הוועדה קיבלה את הסתייגות העירייה בדבר הנזק שהיה נגרם לעסקים הגובלים למקום החפירות ובדבר חוסר התכנון האורבאני שבתוכנית הראשונה של רוזנטל.

3. העירייה הוסיפה וטענה, כי בחודש דצמבר 2012 ניתן היתר הוועדה המקומית לאותה תוכנית חדשה, וחרף מתן האישורים הנדרשים טרם החלה רשות הניקוז בביצוע העבודות, לא אלו שעניינן בניית מאגרי/אגמי וויסות ולא אלו הנוגעות לקטע געתון-ים.

4. מנגד, רשות הניקוז טענה כי אין היא נושאת בכל אחריות לאירוע ההצפה. לטענתה, ההצפה ארעה עקב מחדליה הקשים ומעשיה הרשלניים של העירייה אשר יצרו את המפגע בצומת שדרות הגעתון – רחוב סוקולוב ובשפך נחל הגעתון לים התיכון. לטענת הרשות, העירייה בנתה מעברי חציה להולכי רגל ופיתוחי שטח נופיים שנכנסו לתחום רצועת הנחל והקטינו את חתך הזרימה מ- 11 מ"ר לכ- 4.5 מ"ר, ובעקבות כך ירדה יכולת הזרימה וכושר המעבר מכ- 20 מ"ק לשנייה לכ- 10 מ"ק לשנייה. הרשות הוסיפה וטענה, כי שינויים אלה הוקמו ונבנו על ידי העירייה ללא התייעצות עם הרשות וללא קבלת אישור. עוד טענה הרשות, כי שינויים אלה היוו את הגורם להצפות בשדרות הגעתון.

5. באשר להצפות ברחובות ויצמן, נורדאו, יוסף לוי והרצל, הרשות טוענת כי אלו נגרמו עקב כשלון מערכת הניקוז העירונית, שאין רשות הניקוז נושאת בכל אחריות למצבה ולתחזוקתה.

6. הרשות טענה עוד, כי עשתה מאמצים כבירים על מנת לנסות ולפתור את הבעיה שנוצרה על ידי העירייה, אך זו סיכלה את כל מאמצי הרשות עד למועד אירוע ההצפה.

דיון והכרעה

סקירה להתנהלות שתי הרשויות ואופן טיפולן בבעיית ההצפות

7. מצאתי לפתוח את הדיון במילים לקמן: משמיעת עדוי
ותיהם של דמויות מפתח בענייננו מטעם שתי הרשויות המעורבות, ומעיון במוצגי הנתבעות, ובפרט, בהתכתבויות שהוחלפו בין שתי הרשויות, דומה כי הנתבעות בהתנהלותן הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהן, הפרה בוטה, תוך התעלמות מוחלטת ממצוקתם של תושבי העיר ותוך אחיזתן בשיקולים חסרי עניין, ובפרט, שיקולי יוקרה וחששות - שלא הובאה כל ראיה לביסוסם - לגורל הכספים שגויסו לטובת הפרויקט והשימוש שייעשה בהם. הטון המתנשא בעדוי
ותיהם של דמויות המפתח כאמור, הלשון שננקטה בהתכתבויות שהוחלפו בין הצדדים שלא פסחה על חילופי האשמות ועל הניסיונות לכופף אחת את השנייה ולתפוס שליטה, מסגירים את המניעים האמיתיים מאחורי עיכוב ביצוע העבודות החיוניות למניעת ההצפות בכלל ולמניעת ההצפה נשוא דיונינו בפרט, וניכר כי בין שתי הרשויות ניטשה תחרות בלתי עניינית על מעמד "בעל הבית", שסימאה את עיניהן מהנזקים הצפויים לתושבי העיר עקב ההצפות הצפויות מידי שנה.

בנידון דנן, נמנו על קבוצת התובעים גם אנשים פרטיים שלא עמדה מאחוריהם כל חברת ביטוח, שנאלצו לחיות עם נזקיהם או לשאת בהם באופן עצמאי, ושתי הרשויות לא השכילו להגיע ביניהן לכל הסכמה בדבר הקדמת תשלום הפיצויים, ולו כתשלום ביניים ובכל חלוקת ביניים שתוסכם ביניהן. למעשה, הן בחרו למשוך את ההליכים המשפטיים ולגרור את התובעים בהליכים מייגעים, הגם שלגופו של עניין וכפי שניווכח להלן, לא הייתה לכך כל הצדקה משפטית ועניינית.

8. לצורך ההכרעה בשאלה שמא ההצפה נשוא דיוננו (להלן: ההצפה) ארעה עקב רשלנותן של רשות הניקוז והעירייה או של מי מביניהן, להלן סקירה למצב שקדם לה.

9. לית מאן דפליג, כי העיר נהריה ידעה אירועי הצפה רבים אשר הסבו נזקים לרכוש; לבתי עסק, לבתים ולרכבים, במשך שנים. הן מנהל מחלקת מים וביוב בעיריית נהריה
, אברהם בוטנרו, והן מנכ"לית רשות הניקוז, שפרה בן דוד, הודו בכך, ומנהל מחלקת המים אף הוסיף ואישר כי הבעיה ידועה לעירייה ומתרחשות, למצער, פעם בשנה (ראו: עמ' 34 ש' 1-10, וסעיף 7 למוצג נ/7).

10. כך, שבענייננו אין לומר כי מדובר בתופעת טבע נדירה וחריגה שלא ניתן היה לצפות את היקפה ועוצמתה.

11. כעולה מעדוי
ות הנתבעות, הן העירייה והן רשות הניקוז תרו אחר פתרון לבעיה, אלא שהוצאתו לפועל בוששה לבוא בשל גורמים כאלה ואחרים, החל מקשיי תקציב, עובר בחוב העירייה לרשות הניקוז, וכלה בעמדתן הבלתי מתפשרת של שתי הרשויות, שכל אחת עמדה על ביצוע העבודות בתוך תחום העיר בעצמה. כבר אציין, כי גורם אחרון זה, יצר מחסום רציני שמנע את קידום העבודות בטרם התרחשות ההצפה.

12. ביום 8.3.2005 הוצגה פרשה טכנית שנערכה על ידי אינג' מאיר רוזנטל - מטעם רשות הניקוז - למניעת הצפות נחל הגעתון (ראו: נספח 4 לתיק המוצגים מטעם העירייה, שצורף אף כנספח א' למוצג נ/6 – תצהיר מנכ"לית רשות הניקוז). בפרשה צוין, כי בשנים האחרונות אירעו מספר מקרים של שיטפונות בתחום העיר נהריה בהם ספיקות תכן של למעלה מ- 20 עד 25 מ"ק לשנייה הגיעו לפאתי העיר, כשההצפות נראו במספר מוקדים לקמן: בשד' הגעתון בקטע שבין רח' וייצמן לים, לאורך ערוץ נחל הגעתון; בקטע סיום נחל געתון בכניסה למובל המזרחי, בסמוך לשכונת נהריה הירוקה; בשכונות הגובלות בתעלת סער בצפון העיר.

13. פרשתו הטכנית של אינג' מאיר רוזנטל (להלן: רוזנטל) הציעה פתרון מיידי למוקד הראשון (בשד' הגעתון בקטע שבין רח' וייצמן לים, לאורך ערוץ נחל הגעתון) שבו אובחנו ה"פקקים" הרציניים ביותר. בהקשר זה רוזנטל הציע לחלק את העבודה לשלבים, כשהקטע בין צומת רח' רמז דרך רח' סוקולוב ועד לים יבוצע בשלב המיידי כמוצג על ידו. במקביל לכך, רוזנטל הציע פתרונות לשיפור מעברי הניקוז בשני המוקדים הנוספים.

14. בתארו את המצב הקיים ציין רוזנטל כי לאורך קטע התעלה הנמצא בשד' הגעתון שאורכו כ- 1000 מ', נבנו מעברי חציה להולכי רגל ופיתוחי שטח נופיים שנכנסו לתחום רצועת הנחל והקטינו את חתך הזרימה מ- 11 מ"ר לכ- 4.5 מ"ר, וכי שינויים אלה גרמו לירידת יכולת הזרימה וכושר המעבר בתעלה מכ- 20 מ"ק לשנייה לכ- 10 מ"ק לשנייה, דבר אשר גרם להצפות בשד' הגעתון. זאת ועוד, רוזנטל מצא כי מימדי המובל הסגור הנמצא במעלה המובל הפתוח בקצה רח' שפרינצק, והשער מרשת ברזל הבנוי בכניסה למובל לחסימת כניסתם של עצמים גדולים למובל, גרמו להצפות בכניסה למובל ולגלישות מים לאורך שכונת שפרינצק.

15. עלויות העבודות בשלב המיידי שתוכנן על ידי רוזנטל הוערכו ב- 5 מליון ₪ לפני עלויות תכנון ותקורות. רוזנטל אף הציע פתרונות לשלבים ב' ו- ג', ובכללם בניית מאגרי וויסות, כשעלותם של העבודות בשני השלבים נאמדה על ידו ב- 21 מליון ₪ לפני עלויות תכנון ותקורות.

16. ביום 6.11.2005 התקיימה ישיבה בנוכחותם של יו"ר רשות הניקוז גליל מערבי, מנכ"לית רשות הניקוז, מנכ"ל עיריית נהריה
ומנהל מחלקת מים וביוב בעירייה, כשבסיומה סוכם, ועל מנת לאפשר ביצוע מיידי של העבודות לטובת הפרויקט בנחל הגעתון – קטע רח' סוקולוב, כי ההתקשרות תהיה לקמן: העירייה מול הקבלן, ואילו רשות הניקוז תתקשר בחוזה עם העירייה להעברת כספים על פי התחייבויות שהתקבלו ושתתקבלנה בהמשך לטובת הפרויקט; מנכ"לית רשות הניקוז תמשיך במאמצים מול כל הגורמים על מנת לגייס את התקציב החסר; היועצים המשפטיים של רשות הניקוז ושל העירייה יתאמו את נוסח חוזה ההתקשרות בין רשות הניקוז לעירייה; במקביל, מנכ"ל העירייה ייפגש עם הקבלן ומהנדס העירייה לתיאומים הנדרשים עם הקבלן הזוכה על מנת לאפשר תחילת עבודתו מייד עם קבלת ההתחייבות התקציבית (ראו: נספח 3 לתיק המוצגים מטעם העירייה – סיכום דברים מהישיבה).

17. ביום 10.11.2005 ניתן היתר לבניית מובל בקטע של הנחל מפינה דרום מזרחית של צומת שד' בן צבי וכביש מס' 4 (דרך גדוד 21) חוצה כביש 4 לאורך כל הצד הצפוני בשדרות הגעתון ומסתיים בחיבור לבריכה לפני יציאה לים. המובל תוכנן מחלקים טרומיים מבטון בגדלים המפורטים בהיתר (ראו: נספח 5 לתיק המוצגים מטעם העירייה).

18. ביום 10.11.2005 הוצא מכתבו של סגן נציב המים אל יו"ר רשות הניקוז גליל מערבי, ולפיו הודע כי בעקבות פניות מנכ"לית רשות הניקוז ומנכ"ל עיריית נהריה
סוכם עם אנשי אגף התקציבים באוצר על תוספת 800 אלף ₪ עבור ביצוע השלב המיידי בנחל הגעתון לצורך שחרור צוואר בקבוק זה, וכי הבקשה התקציבית נחתמה על ידי סגן הממונה על התקציבים באוצר ואמורה לעבור לאישור וועדת הכספים של הכנסת באחת מישיבותיה הקרובות (ראו: המכתב נספח 2 לתיק מוצגי העירייה – ההדגשה שלי הח"מ נ.ע ואינה במקור). עוד צוין במכתב, כי ההתחייבות תינתן רק לאחר אישור הבקשה בוועדת הכספים. במכתב זה צוין עוד, כי נעשתה פנייה שנית למשרד האוצר לקבל בתקציב 2006 את כל הסכום הדרוש לביצוע הסדרת הגעתון בסך של 36 מליון ₪ כפרויקט לאומי.

19. בינתיים נערכו בחירות מקומיות חדשות ונבחר ראש עירייה אחר, ג'קי סבג, שהחליף את ראש העירייה הקודם יצחק וואלד, ועיריית נהריה
עצרה את העבודות שהיו מתוכננות לביצוע כאמור. על הדברים ניתן ללמוד ממכתבו של מנהל האגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות ופיתוח הכפר אל ראש עיריית נהריה
ג'קי סבג, וזאת מיום 20.2.2006 (ראו: נספח ב' למוצג נ/6). עותק המכתב הופנה גם לשר החקלאות, לנציב המים, למנכ"ל משרד החקלאות ולמנכ"לית רשות ניקוז גלילי מערבי. על פי המכתב, מנהל האגף לשימור קרקע הופתע לדעת כי לאחר שהעביר בסוף 2005 תקציב לפעולת ההגנה על נהריה מפני הצפות, העירייה עצרה את הביצוע. במכתבו זה, מנהל האגף לשימור הקרקע אף הוסיף והודיע לראש העירייה כי בנסיבות ידיהם של רשות הניקוז, נציב המים ושר החקלאות כבולות ואין באפשרותם למלא את תפקידם לפי חוק הניקוז למניעת הצפות בנהריה, וכי האחריות כולה נופלת על העירייה, ובסוף המכתב ציין כי כולו תקווה שמדובר רק בבדיקה פנימית של העירייה וכי בסוף החורף יתאפשר ביצוע הפעולה שכבר תוקצבה, וכי הינם ממשיכים במאמצים לסיוע בתקצוב שלבי ההסדרה הבאים של נחל הגעתון ונחל סער לפי התוכנית הכללית כמפעל ניקוז לאומי בעדיפות גבוהה ביותר

20. ביום 23.2.2006, ובתגובה למכתבו של יו"ר רשות הניקוז אל ראש עיריית נהריה
מיום 10.1.2006, יצא מכתבו של מהנדס העירייה אל יו"ר רשות הניקוז, ולפיו הודיע כי העירייה והעומד בראשה מעוניינים בפתרון סופי מוחלט ומלא של הבעיה, וכי לצורך זה העירייה ביקשה לבחון את נקודת הכניסה של מי הניקוז, שהיא הנקודה המזרחית של נחל הגעתון, אשר קולט לתוכו באותה נקודה את כל ההתנקזות של ישובי הסביבה, עובדה הגורמת להצפות בשכונות המזרחיות בעיר. במכתב זה העירייה הביעה את רצונה כי ייבחן פתרון זה, השונה מהפתרון המוצע על ידי רשות הניקוז ושהתמקד בביצוע פעולות בנקודת היציאה של מי הניקוז בקצה המערבי של נחל הגעתון (ראו: נספח ה' 2 למוצג נ/6, שצורף גם כנספח 9 למוצגי העירייה). עוד צוין, כי העירייה שכרה את שירותיו של אינג' שמואל בדולח (להלן: בדולח) אשר דן עם רוזנטל בנושא הפתרון לבעיה.

21. יודגש, כי בדולח, ששירותיו נשכרו על ידי העירייה אישר כי במידה ויתבצעו כל שלבי התוכנית שרוזנטל הציע, כולל מאגרי הוויסות (שלב ג' בתוכנית רוזנטל), יהיה בכך מענה לבעיית ההצפות לפחות בתדירות של אחת ל- 50 שנה (ראו: סעיף 37 למוצג נ/2). אלא, שבדולח המליץ על התחלת העבודות דווקא משלב ג'. שכן, להערכתו, הדבר יביא לחסכון יתר ההוצאות הנדרשות לשלבים האחרים, ולחסכון בסבלם של התושבים והריסת מבנים (ראו: נספח 8 למוצגי העירייה).

22. ביום 28.4.2006 נערכה ישיבה בעיריית נהריה
, שבה השתתפו ראש העיר, מהנדס העיר ורוזנטל, ובמסגרתה הציעה העירייה בפני
רוזנטל לבדוק פתרונות חלופיים כפי שסוכמו בפרוטוקול הישיבה (ראו: נספח 6 לתיק מוצגי העירייה). כעולה מפרוטוקול הישיבה, לית מאן דפליג, כי מנכ"לית רשות הניקוז לא הוזמנה לישיבה הנ"ל (ראו גם: עמ' 81 ש' 16-19).

23. ביום 18.6.2006 אף נפגשו מהנדס העירייה ומנהל האגף לשימור הקרקע במשרד החקלאות, ובמכתב מהנדס העירייה מיום 20.6.2006 צוין כי על פי התוכנית המקורית קיים צורך לבצע מובל אורכי נוסף במקביל לנחל הגעתון, קרי לחפור את שד' הגעתון ממזרח למערב, כך שמבחינת העירייה משמעות הדבר הינה שיתוק מוחלט של מרכז העיר הן מבחינה תחבורתית והן מבחינה כלכלית ותיירותית, לתקופה של חצי שנה לפחות, וזאת מלבד ההפסדים הכלכליים לסוחרים, דבר שיחשוף את העירייה לתביעות כספיות כבדות. מכאן שהעירייה הציעה פתרון חלופי שפגיעתו בחיי העיר ותושביה מזערית.

24. ביום 20.6.2006 יצא מכתב מיו"ר רשות הניקוז אל יו"ר העירייה (המכתב לא צורף לתצהירי הצדדים), כשביום 10.9.2006 יצא מכתב תגובה מעיריית נהריה
, באמצעות מהנדס העירייה, ולפיו נדחו טענות רשות הניקוז המאשימות את העירייה בחוסר התעניינות בפרויקט לפתרון בעיית ניקוז הגעתון, והעירייה חזרה על טענותיה בדבר הנזקים העלולים להיגרם לה עקב ביצוע העבודות על פי תכנון רשות הניקוז.

25. ביום 3.10.2006, בדיון בו השתתפו שר התשתיות הלאומיות ובעלי תפקידים נוספים ממשרדו, ראש עיריית נהריה
ובעלי תפקידים נוספים בעירייה, ללא נוכחות כל נציג מטעם רשות הניקוז (ראו: נספח 12 למוצגי העירייה). באותה ישיבה השר סיכם את הדברים לקמן: (1) הסדרת הניקוז בתוואי נחל הגעתון תבוצע בשלבים כבקשת ראש העיר, בשלב הראשון בצומת הכניסה לעיר, כשרשות הניקוז גליל מערבי, ולא עיריית נהריה
, תממן את ההשתתפות בביצוע העובדות, בשיעור 20%. (2) באשר לתוכנית האב לניקוז - עיריית נהריה
תגדיר בתיאום עם רשות הניקוז את היקף הפעילות הנגזרת מהסדרת הניקוז של נחלי געתון וסער שתמומן על ידי רשות הניקוז. מעבר לכך, תוכנית האב תמומן על ידי עיריית נהריה
.

26. המשרד לתשתיות לאומיות הוציא התחייבות לרשות הניקוז על סך 8 מליון ₪ למימון ביצוע הסדרת נחל הגעתון, אך רשות הניקוז הודיעה כי אין באפשרותה לממן 20% ממקורותיה העצמיים, סכום המגיע כדי שליש מתקציבה השוטף של רשות הניקוז, וכשחובותיהן של רשויות מקומיות שבתחום רשות הניקוז לרשות הניקוז עומדים על סך העולה על 5.5 מליון ₪, כשעיריית נהריה
לא הסדירה את תשלום חובה חרף פניות רשות הניקוז אליה בהקשר זה (ראו: נספח 13 למוצגי העירייה). העתק המכתב הופנה, בין היתר, לעיריית נהריה
. במכתב זה, יו"ר רשות הניקוז לא פסח על ייחוס האחריות לכל נזק עתידי העלול להיגרם כתוצאה מהצפה עתידית לעיריית נהריה
.

27. עיריית נהריה
דאגה להגיב לטענות רשות הניקוז ופנתה במכתבה מיום 17.12.2006 לנציב המים במשרד לתשתיות הלאומית, לפיו הפנתה אצבע מאשימה לרשות הניקוז בכל הקשור לעיכוב ביצוע העבודות לפתרון בעיית הניקוז בנחל.

28. היריעה קצרה מלהכיל את כלל ההתכתבויות שהוחלפו בהקשר זה בין כלל הגורמים המעורבים והרלבנטיים לצורך הרצת הפרויקט (ראו: נספחים 15 עד 20 למוצגי העירייה, ונספחים ה'3 עד ה'8 לתצהיר מנכ"לית רשות הניקוז), רק אסיף ואביא להלן סיכום דיון שהתקיים ביום 7.10.2007 במשרד לתשתיות לאומיות בה השתתפו בין היתר, השר, ראש העירייה, והפעם השתתפו גם יו"ר רשות הניקוז ומנכ"לית רשות הניקוז. בסיכום זה, השר קבע כי הקצאת הסכום (שני מליון ₪ מתוך 10 מליון) לטיפול בנחל הגעתון יוקצו באופן הבא: הרשות הממשלתית למים וביוב תקצה 0.8 מליון ₪, משרד הפנים יקצה 0.8 מליון ₪, רשות ניקוז גליל מערבי 0.2 מליון ₪ ועיריית נהריה
0.2 מליון ₪.

29. בהתאם לסיכום כאמור, התקבלה ברשות הניקוז, ביום 18.10.2007, התחייבותה הכספית של עיריית נהריה
על סך 200,000 ₪, והעירייה נדרשה על ידי מנכ"לית רשות הניקוז שפרה בן-דוד, להנחות את מהנדסה לטפל בכל הנוגע להתקשרות עם קבלן לביצוע העבודות, שרשות הניקוז ציינה כי החומר למכרז מוכן זה מכבר.

30. בחודש דצמבר 2008 זכה קבלן במכרז, ונדמה כי ניתן היה לנשום לרווחה, אלא שלרשות הניקוז היו טענות כנגד המכרז, כנגד הקבלן וכנגד התנהלות העירייה והעומד בראשה, ועמדה על כך כי העבודות יבוצעו על ידה, מבלי ששתי הרשויות השכילו להגיע לכל הסכמה בנושא.

31. מנהל מחלקת מים וביוב בעירייה מאז 1986, אברהם בוטנרו, אישר בעדותו כי מנכ"לית רשות הניקוז לא הוזמנה להשתתף בישיבה שהתקיימה ביום 27.11.2008 לבחינת ההצעות ובחירת זוכה במכרז, ישיבה אליה הוזמן רוזנטל כנציג רשות הניקוז. בוטנרו אף הודה כי ייתכן שהעירייה עשתה טעות עת לא זימנה את מנכ"לית רשות הניקוז להשתתף באותה ישיבה, אך לטענתו הדבר לא הצדיק את המשבר שנוצר ביחסים בין שתי הרשויות (ראו: סעיפים 74 ו- 75 למוצג נ/2). לטענת העירייה, מנכ"לית רשות הניקוז ניצלה את שליטתה בתקציב ועצרה את קידום העבדות אך ורק עקב פגיעתה מאי זימונה להשתתף בישיבה כאמור (ראו: סעיף 76 למוצג נ/2). עוד טענה העירייה, כי רשות הניקוז גם דחתה הצעת פשרה שעלתה מצד העירייה, לפיה העירייה תפעל לביטול המכרז עם הקבלן, רשות הניקוז תפרסם מכרז חדש ותחתום חוזה עם הקבלן הזוכה בצירוף חתימת העירייה כצד לאותו הסכם (ראו: סעיף 79 למוצג נ/2).

32. מנגד, רשות הניקוז טענה, וכעולה מעדותה של מנכ"לית רשות הניקוז, כי היא הייתה יזמית התוכנית, ולמרות שמדובר בפרויקט שהינו "מפעל ניקוז" אשר רק רשות הניקוז מוסמכת ורשאית לבצעו, ראש עיריית נהריה
החליט, מטעמי יוקרה והאדרה עצמית בלבד, כי ברצונו לבצע את הפרויקט בעצמו, ולא חסך כל מאמץ לגרום להסבת ההתחייבות החשבית מרשות הניקוז אל העירייה (ראו: סעיף 18 למוצג נ/6).

33. המאבק על ביצוע העבודות נמשך ובחודש ספטמבר 2009 הוגשה מטעם רשות הניקוז עתירה מנהלית לחיוב העירייה לשתף עמה פעולה ולחייבה לחתום על מסמכים הנדרשים לצורך קבלת ההיתר לביצוע העבודות (ראו: נספח 20 במוצגי העירייה – להלן: העתירה המנהלית). עתירה זו נדחתה וכב' השופט רון סוקול קבע בפסק דינו כי רצונה של העירייה לבצע את העבודות אינו בלתי סביר, שכן "מדובר בשטח שבבעלות העירייה, העבודות צפויות להתבצע בציר עירוני מרכזי ויש לתאם את העבודות עם מחלקות העירייה השונות, על העירייה מוטלת חובה על פי דין לדאוג להסדרת הכבישים, הרחובות ותעלות הניקוז שבשטחה ועל כן היא בעלת אינטרס בביצוע עבודות הניקוז". עוד נקבע בפסק הדין, כי רשות הניקוז לא הצביעה על כל פגם בבחירת הקבלן המבצע.

34. פסק הדין בעתירה ניתן בחודש דצמבר 2009, וההצפה נשוא דיוננו הקדימה הן את העירייה, הן את רשות הניקוז והן את הקץ לסכסוך המתמשך ביניהן.

35. עינינו הרואות, כי חלפו להן השנים והעבודות לא החלו להתבצע. לא נעלם מעיניי, כי מימון הפרויקט גרר דיונים רבים עד שהתקציב אושר, אך גם לאחר אישור התקציב מאז חודש אוקטובר 2007, שתי הרשויות לא ידעו להתגמש ומועד תחילת ביצוע העבודות לפתרון הבעיה בנחל המשיך לבושש.

36. יתרה מכך, בנידון דנן אף יש במאוחר כדי ללמד על המוקדם יותר, כשאין כל חולק כי העבודות אינן מבוצעות דהאידנא. במה דברים אמורים?

37. בחודש מרץ 2010 הונחה תוכניתו של רוזנטל במשרד מהנדס העיר בעירייה (ראו: נספח 21 במוצגי העירייה). ועדת המשנה בישיבתה מיום 17.6.2010 קבעה כי: "בפני
הוועדה הונחה תוכנית חלקית אשר כללה רק חלק מפתרונות האיגום האפשריים כאמצעי להפחתת ספיקות שיטפונות, שימוש בתעלה הקיימת, ומתעלמת מהראיה האורבאנית הכוללת. ... בנוסף לכך, בפני
הוועדה לא עמד כל מסמך כולל המציג בחינת חלופות וביניהן חלופות משולבות עם שלביות ביצוע. ... לפיכך, הוועדה לא ראתה לנכון בשלב זה לאשר את התוכנית והיא מורה על הקמת צוות מקצועי מטעמה אשר יבחן חלופה משולבת הכוללת את המיטב מכל חלופה אחרת ומספקת פתרונות אשר לא יטילו מגבלות על המע"ר ומערכות הכבישים מחד, ויאפשרו פתרון ניקוז מיטבי מאידך..." (ראו: נספח 22 במוצגי העירייה).

38. ביום 13.9.2010 התקיימה ישיבה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, בה השתתפו, בין היתר, יו"ר רשות הניקוז, מנכ"לית רשות הניקוז, אינג' רוזנטל, אינג' בדולח ומנהל מחלקת ההנדסה בעירייה אינג' רוני לוי, וסוכמו הדברים שלהלן:
א. תוכן תוכנית ניקוז כוללת להגנה משיטפונות במורד עורקי הניקוז החוצים את נהרייה: געתון ותעלת סער. במסגרת תוכנית הניקוז הכוללת, יוצגו חלופות למאגרי ויסות והחדרה בהתאמה לתמ"א 34 ... לוח זמנים לדיון בתוכנית ניקוז מעודכנת וכוללת בוועדה לנושאים עקרוניים – 25.11.2010.
ב. התוכנית לביצוע בשלב ראשון ומיידי לפתיחת "צוואר בקבוק" בעורקי הניקוז החוצים את נהרייה, כאשר תוכנית המוצא של נחל געתון מרח' סוקולוב לים, תתוקן ותותאם לספיקות תכן נדרשות, ללא שינוי במפלס קרקעית התעלה הקיימת. התוכנית לאישור הסדרת מקטע מורד נחל הגעתון למניעת הצפות בעיר נהרייה, תוגש לאישור קבלת היתר בנייה לדיון ביום 28.10.2010 בוועדת משנה להיתרי בנייה.

39. בחודש דצמבר 2010 רשות הניקוז הציגה בפני
הוועדה המחוזית תוכנית ניקוז אגנית כוללת, וביום 19.1.2012 הוועדה המחוזית אישרה את התוכנית הכוללת, ושוב החלה סאגת חליפת ההאשמות בין רשות הניקוז לעירייה שנמשכה עד נובמבר 2013 (ראו: נספחים 34 עד 37 למוצגי העירייה).

40. מכלל הסקירה שהובאה לעיל, פשיטא כי לרשות הניקוז ולעירייה לא אצה הדרך לפתור את בעיית ההצפות בנחל הגעתון, לא לפני ינואר 2010 ולא לאחר מכן, ועד עצם היום הזה רשות הניקוז, המשמשת כצינור להעברת הכספים לעירייה לטובת מקטע העבודות שבתחום העירייה, אינה מוכנה להסכים להעברת הכספים ללא שליטתה ופיקוחה על ביצוע העבודות, אינה מוכנה להסכים לביצוע העבודות בידי העירייה, ואינה מסתירה את חששה מפני השימוש בכספי הפרויקט לטובת ייעודים אחרים בעירייה (ראו: עמ' 80 ש' 26-28). מנגד, גם העירייה ומבלי לערוך כל סקר או משאל בקרב תושביה (ראו: עמ' 44 ש' 24-27) עמדה על התנגדותה לביצוע העבודות המתוכננות בתוך תחום העיר ועמדה על איתור פתרון אחר שפגיעתו ברווחת התושבים פחותה, אך לא הסתפקה בכך, גם לאחר שינוי התוכנית ולאחר השגת התקציב, העירייה התנגדה לביצוע העבודות בידי רשות הניקוז ועמדה על ביצוען בעצמה, בטענה כי בכוונתה להשגיח על ביצוע העבודות למניעת נזקים מיותרים לתושבים, כשמנגד רשות הניקוז הדגישה כי באפשרותה להשגיח בעצמה (ראו: עמ' 84 ש' 32-33).

41. לא הובאה בפני
כל ראיה מטעם שתי הרשויות להוכחת סבירות התעקשותן על ביצוע העבודות. לא נעלם מעיניי כי העתירה המנהלית של רשות הניקוז נדחתה וכי כב' השופט סוקול קבע את הדברים לקמן: " ... איני יכול לקבוע שעמדת העירייה הינה בלתי סבירה עד כדי כך שבית המשפט יתערב בהחלטתה שלא לאפשר לרשות לבצע את העבודות אלא להותירן לביצוע על ידי העירייה עצמה". ברם, הדברים נאמרו במסגרת בחינת שיקול הדעת המנהלי, כשבנידון דנא, ענייננו בעוולות נזיקיות ובבחינת נקיטת האמצעים הסבירים לקידום פני הנזק, ולכך אדרש גם בהמשך.

42. לא זו אף זו, הרשויות המשיכו להתבצר בעמדותיהן, כשמחדליהן באי ביצוע העבודות למניעת ההצפות לא פסקו. הנתבעות ידעו לפחות משנת 2005 אודות ההצפות בגעתון. לא ניתן להמעיט בניסיונותיהן לאיתור ולתכנון הפתרון והתקציב הדרוש לו, אך לאחר ההתגברות על הקשיים האמיתיים, שתי הרשויות לא השכילו להתגבר על שיקולי היוקרה שעמדו לנגד עיניהן או על חששותיהן הבלתי מבוססים, שלא לסמוך האחת על השנייה בביצוע העבודות.

43. לאחר שסקרתי את התנהלותן של הרשויות, להלן אדרש לגורמים שהביאו להצפה מהפן המקצועי, ולאמצעי הזהירות שננקטו או שלא ננקטו על ידי הרשויות למניעת ההצפה.

44. ממכלול חוות הדעת ועדוי
ות הצדדים, שוכנעתי כי ההצפה נשוא דיוננו נגרמה בעיקר עקב הצטברותם של מספר גורמים, חלקם באחריות העירייה וחלקם באחריות רשות הניקוז. ואלה הם הגורמים:
א. אי וויסות כמויות המים הזורמות לכיוון העיר בהתאם לכושר ההולכה של המובל הקיים במעלה רח' סוקולוב;
ב. מימדי התעלה של נחל הגעתון, שלא התאימו לניקוז ספקות גדולות ובוודאי לא ספקות שיטפונות הזורמים בה;
ג. האלמנטים ופיתוחי הנוף שהוקמו על ידי העירייה לאורך קטע התעלה בשדרות הגעתון, שנכנסו לתחום רצועת הנחל והקטינו את כוח הזרימה בתעלה. בהקשר זה, ראו בין היתר את חוות דעתו של אינג' ד"ר נחמן מרקוס (מוצג ת/6);
ד. חיבור הניקוז העירוני בשכונות הגובלות בנחל אל תעלת הנחל.

אמצעי הזהירות שננקטו על ידי העירייה למניעת ההצפה

45. על פי עדותו של מנהל מחלקת כבישים וגינון בעירייה, משה בן שושן, מחלקתו אמונה על הפעולות שלהלן בכל הקשור לנחל הגעתון (ראו: תצהיר עדותו הראשית – מוצג נ/1): פינוי, ניקוי ויישור שפך הגעתון לים, כשלצורך זה העירייה משתמשת בטרקטור ומחצבון המופעלים פעמיים בשבוע במהלך ימי השנה, ואילו בארבעת חודשי החורף (מנובמבר עד מרץ) העבודה מבוצעת כמעט כל יום; גיזום עצי האיקליפטוס, הן באופן יזום והן על פי קריאה, לאורך הנחל, תוך היעזרות במנוף הרמה להסרת הענפים הבעייתיים העלולים ליפול אל הנחל; ניקוי קולטני הביוב, מדובר בכ- 1,000 פתחי ניקוז ברחבי העיר וכ- 200 באזור הגעתון. בהקשר זה העירייה מבצעת פעילות יזומה לקראת החורף, בדרך כלל במהלך חודש ספטמבר, ובמסגרתה עובדי המחלקה עוברים על כל פתחי הביוב ומבצעים ניקוי ידני לכל סבכה ולכל בור ניקוז ומוציאים כל העלים והלכלוך שהצטברו בהם. מלבד זאת, משתמשים גם בביובית המבצעת ניקוי באמצעות לחץ מים לווידוא תקינות הזרימה בקו הניקוז לכל אורכו. עלות העסקת הקבלן המפעיל את הביובית (קבלן חיצוני הזוכה במכרז) עומדת על כ- 300,000 ₪ לשנה; זאת ועוד, בארבעת חודשי החורף המחלקה מחזיקה שני צוותים בכוננות שעובדים כל שעות היממה כל ימי השבוע, כאשר הצוותים מצוידים בציוד ייעודי ועומדים לרשות רכבים ייעודיים לצורך הטיפול בבעיות ולפתרונן; בנוסף לכך, העירייה מציבה בפתחי בתי העסקים הגובלים בתוואי הנחל, משטחים מלאים שקי חול שתפקידם להגן על אותם עסקים במקרי הצפה. לביצוע עבודה זו העירייה עושה שימוש במשאית ושופל.

46. אלא, שיומני העבודה לא הוצגו (ראו: עמ' 25 לפרוטוקול ש' 5-9), קבלות או כל ראיה אחרת שתלמד על הוצאות העירייה בגין התשלום לקבלן החיצוני שהפעיל את הביובית לא הוצגו אף הן. מפעיל המחפרון, שלטענת העירייה מנקה את המובלים, לא הוזמן לעדות (ראו: עמ' 25 ש' 25-32), ואין בנמצא כל אסמכתא שתלמד על הוצאות העירייה בגין משטחי החול ובגין הצבתם בפתחי העסקים במועדים הרלבנטיים לתביעה (ראו: עמ' 29 ש' 27-31, וכן עמ' 30 ש' 26-29). כשהעד עומת עם התמונות המראות כי לא הוצבו משטחי חול כלשהם בפתחי העסקים, תשובתו הייתה, כי התמונות אינן ברורות, הגם שהודה כי התמונות אינן מטושטשות (ראו: עמ' 30 ש' 2-6), ובהמשך חקירתו הנגדית העד חזר בו חלקית מהצהרתו וטען, כי העירייה מניחה משטחי חול בפתחי עסקים מסוימים, ואילו באחרים מוצבים משטחי חול על ידי בעלי העסקים באופן עצמאי (ראו: עמ' 30 ש' 11-12). בחקירתו הנגדית העד גם אישר כי ניקוי הנחל עצמו מסחף, עלים או כל סתימה שבו, אינה באחריות מחלקתו, אלא בטיפול מחלקת תברואה. העד אף אישר כי לא ידוע לו דבר באשר לניקוי הנחל עצמו (ראו: עמ' 26 ש' 11-12, עמ' 27 ש' 19 וש' 20-26 ).

47. יתרה מכך, העד הודה כי " כשיש כמות גדולה של מים כל הפעילות שמבצעת מחלקתו הין חסרות משמעות" (ראו: עמ' 29 ש' 21-23).

48. מנהל מחלקת מים וביוב בעירייה, בוטנרו, שאישר כי ההצפות בגעתון זו בעיה ידועה לעירייה ומתרחשות, למצער, פעם בשנה (ראו: עמ' 34 ש' 1-10), ציין בעדותו (ראו: תצהיר עדותו הראשית – מוצג נ/2), כי מחלקת המים והביוב הינה מחלקה נפרד ממחלקת הניקוז בכלל ומנחל הגעתון בפרט, אך בשל החשש מפני גלישה ממערכת אחת אל השנייה, מבוצעות על ידי מחלקת הביוב מידי חורף עבודות הכנה במסגרתם עובדי המחלקה בלוויית ביובית מנקים את בורות הביוב ומוודאים שלא תהיינה סתימות תוך שימת דגש מיוחד על איזור נחל הגעתון, זאת בנוסף לעבודה השוטפת שהמחלקה מבצעת בעזרת הביובית כאמור. העוד הוסיף והצהיר, כי במקביל לעבודות ההכנה המבוצעות על ידי מחלקת הביוב, העירייה מבצעת באמצעות קבלן ניקוז חיצוני (שזכה במכרז) עבודות לפתיחת קווי ניקוז וקולטנים לקראת החורף.

49. אלא, שהיומנים המתעדים את הפעולות הנטענות לא הוגשו (ראו: עמ' 35 לפרוטוקול ש' 24-25, עמ' 36 ש' 1-13 ועמ' 38 ש' 11-22), ולשאלת בית המשפט, מדוע העירייה חזרה מידי שנה על כל אותן פעולות שלא היה בהן מענה, ולא חשבה על פעולות אחרות, בוטנרו השיב כי: "אנחנו עושים את הפעולות שאנחנו יכולים לעשות" (ראו: עמ' 36 ש' 14-16). ונשאלת השאלה, האומנם עיריית נהריה
ביצעה את כל הפעולות הסבירות למניעת ההצפה בגעתון?

50. עיריית נהריה
מינתה את בוטנרו לשמש כנציג העירייה וממונה על פרויקט ניקוז מובל הגעתון שהיה אמור להתחיל בחודש נובמבר 2008 (ראו: סעיף 10 ונספח 1 בתיק המוצגים שצורף לתצהירי העירייה). בוטנרו ידע כי ההצפות נגרמות גם בשל הגשרונים שחוצים את הגעתון (ראו: עמ' 39 ש' 3-5). בוטנרו אישר כי מע' הניקוז מתנקזת אל התעלה משני הצדדים (ראו: עמ' 39 ש' 18-20), כי אם המים בנחל הגעתון עוברים את פתח צינורות הניקוז, אזי תעלות הניקוז ייסתמו והמים לא יתנקזו אל הנחל (ראו: עמ' 42 ש' 9-11), וכי העירייה שקלה למצוא פתרון חלופי למע' הניקוז כך שלא יתנקזו אל ערוץ הנחל. והאם העירייה ביצעה כל פתרון למערכת הניקוז, התשובה לכך בשלילה. שכן, לגישתה הפתרון אינו באחריותה אלא באחריות רשות הניקוז (ראו: עמ' 36 ש' 21-25, וכן 40 ש' 1-7).

51. הן המומחה מרקוס מטעם התביעה, הן המומחה רוזנטל מטעם רשות הניקוז, הן המומחה בדולח שייעץ לעירייה והן אינג' רפי לוי מטעם רשות הניקוז (ראו: נספח ג' למוצג נ/6), הסכימו כי הגשרונים והאלמנטים לפיתוח נופי נמנו על הגורמים להצפות בנחל. אינג' ד"ר צבי רון, המומחה מטעם העירייה קבע אף הוא במפורש בסעיף 13 לחוות דעתו לקמן: "הפיתוח התחבורתי והנופי משני צידי ומעל תעלת הגעתון, לאורך תעלת הגעתון: גשרים מעל למובל, כבישים, מדרכות, צינורות מעל למובל, עצי אקליפטוס גדולים במדרכות בצמוד לנחל, וכנ"ל שורה של עמודי תאורה, אדניות גדולות לגינון מצדי הנחל ועל הגשרים להולכי הרגל, כל אלה חדרו לתחום רצועת הנחל וגרמו לצמצום ניכר של מימדי המובל הבנוי של נחל געתון" (ההדגשות שלי הח"מ נ.ע ואינן במקור). אינג' רון אף הוסיף וקבע, כי "הגבהת הגשרים הנמוכים והגדלת המפתחים תחתם תמנע חלק מההצפות, באירועי גשמים שאינם קיצוניים ביותר בכמות המשקעים, בעוצמתם ובמשכי ירידתם. הגבהה זו גם תקטין את גובה ההצפות ותצמצם במידה מסוימת את מידת ההצפות – ואכן שלב זה בתוכנית הכוללת אושר ועומד בפני
ביצוע" (ראו: סעיף 18 לחוות הדעת).

52. חרף זאת, העירייה המשיכה לעמוד על סירובה להסיר מכשולים אלה שהקטינו את חתך הזרימה בנחל. למותר לציין, כי פתרון זה עמד על הפרק שנים וחרף ניסיונות העירייה לשכנע את הרשויות להתחיל את הפתרון דווקא מהקמת מאגרי וויסות, בסופו של יום הפתרון שאושר מתחיל מתוך תחום העיר.

53. עינינו הרואות, כי העירייה כשלה בלהוכיח כי נקטה בכל האמצעים הסבירים לטיפול בבעיית ההצפות. אכן, אינג' רון ציין בחוות דעתו, כי בוודאות גבוהה הגבהת הגשרים הנמוכים והגדלת המפתחים שמתחתיהם כשלעצמה, לא הייתה מונעת את ההצפות בחורף 2010. ברם, בסופו של יום פתרון זה אושר בפועל ואמור להתבצע, כך שלא ניתן להמעיט בחשיבותו למניעת הנזק. מה גם, שוודאות גבוהה למניעת הנזק אינה נדרשת בנסיבות, ובהקשר זה אמרנו לא אחת, כי " השאלה אינה מהו האמצעי שמבחינה פיזית מונע נזק, אלא השאלה היא, מהו האמצעי שיש לדרוש כי ינקטו אותו בנסיבות העניין", כי "החובה המוטלת על פי דיני הרשלנות אינה לתוצאה אלא למאמץ" וכי "המאמצים אשר המזיק צריך לנקוט בהם אינם חייבים להסיר את הסיכון" אלא אמצעים סבירים "לקדם פני הרעה" (ראו: ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1)113, 131 (1982); ע"א 4025/91 צבי נ' קרול, פ"ד נ(3) 784, 789 (1996), וכן החלטתו של כב' השופט צ' זילברטל ברע"א 1408/13 תקוה ניסן נגד ביה"ח הממשלתי ע"ש זיו צפת ואח'
, 19.6.2013).

54. לית מאן דפליג, כי העירייה חייבת לדאוג לתיקונו, ניקויו, הזלפתו, תאורתו וניקוזו של רחוב שאינו רכוש הפרט (ראו: סעיף 235(2) לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: פקודת העיריות).

55. מושכלות יסוד במשפטנו, כי "הסמכות הסטטוטורית ועל אחת כמה וכמה החובה הסטטוטורית, מהוות, ..., אינדיקציה משמעותית לעניין סטנדרט ההתנהלות של רשות סבירה וממילא יש בהן כדי להקרין על גיבוש חובת הזהירות מתוך הנחת מוצא כי בעל הסמכות יכול וצריך לצפות כי התרשלות מצדו בקיום חובותיו הסטטוטוריות תגרום נזק" (ראו: ע"א 3139/01 עיריית חיפה ואח'
נ' מנורה חברה לביטוח ואח'
, 25.5.2006).

56. בענייננו, משהוטלה על עיריית נהריה
החובה הסטטוטורית לדאוג לניקוז רחובותיה, עליה לצפות כי עלול להיגרם נזק לתושביה באם לא תדאג לניקוז רחובותיה, בין אם על ידי הקמת תשתית ניקוז התואמת את צרכי המקום, ובין אם על ידי סילוק מפגעים המקטינים את חתך הזרימה של נחל הגעתון החוצה את רחובותיה ומהווים גורם בלתי מבוטל בכלל בגלישת מי הנחל אל רחובות העיר.

57. בנידון דנן, אין זה סוד, כי מערכת הניקוז בעירייה כשלה בניקוז מי ההצפה ורחובות העיר הוצפו בכמויות אדירות של מים. התמונות שצולמו במועדי ההצפה שוות אלף מילים. אין זה סוד כי הגשרים וכל האלמנטים לפיתוחים נופיים שהוקמו בסביבת הנחל וחדרו לרצועתו, לא הוסרו. מכאן, אין להכביר מילים כי העירייה לא מילאה את חובתה הסטטוטורית כאמור, ולא נהגה כפי שרשות סבירה הייתה נוהגת וחייבת לנהוג בנסיבות.
58. בצד כל אלה, אין גם להתעלם מחוסר שיתוף פעולתה של העירייה עם רשות הניקוז כמפורט בהרחבה לעיל.

אמצעי הזהירות שננקטו על ידי רשות הניקוז למניעת ההצפה

59. לית מאן דפליג, כי רשות הניקוז דנן, ומכוח הוראות חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, תשי"ח-1957 (להלן: חוק הניקוז), ומכוח צו הניקוז וההגנה מפני שיטפונות (הקמת רשות ניקוז), התש"ך-1960, מופקדת על הצד הביצועי של הסדרת ענייני הניקוז באזור הגליל המערבי (לסקירה מקיפה בעניין הקמת רשויות הניקוז וסמכויותיהן ראו: ע"א 3139/01 שאוזכר לעיל).

60. אכן, הגשרים וכל האלמנטים לפיתוח נופי נבנו והוקמו על ידי העירייה, ולא הייתה כל פנייה מצד העירייה לרשות הניקוז בנושא הבנייה כאמור. כך העיד מנהל מחלקת תכנון עיר בעירייה, רוני לוי (ראו: סעיפים 10 ו- 11 למוצג נ/3), ואין חולק כי העירייה לא הוכיחה כי ניתן היתר מאת מנהל הרשות הממשלתית (בעבר היה נציב המים, וכיום מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב), המאשר הקמת המבנים מעל הנחל או ברצועת המגן שלו, כמצוות הוראת סעיף 5 לחוק הניקוז (ראו: חקירותיהם של בוטנרו בעמ' 45 ש' 7-11 ושל לוי בעמ' 56 ש' 12-15). אך, אין חולק כי רשות הניקוז הייתה מודעת שנים רבות לבעייתיות שנוצרה כתוצאה מהקמת המבנים והאלמנטים כאמור, ומלבד פניות בכתב לעיריית נהריה
לדאוג לסילוק המבנים מערוץ הנחל, הרשות לא מצאה לנכון לפנות לנציב המים (למנהל הרשות הממשלתית) כדי שיפעיל את סמכויותיו, ובין היתר, לבצע את עבודות הסרת המפגעים מהנחל בעצמו, בהתאם להוראת סעיף 7 לחוק הניקוז. בהקשר זה, אוסיף ואציין, כי ידיעת מנהל הרשות הממשלתית אודות קיומה של הבנייה מעל הנחל וברצועת המגן של הנחל אינה פוטרת, מניה וביה, את רשות הניקוז מלהתריע בפני
המנהל על הצורך בהפעלת סמכותו. שכן, הימנעות רשות הניקוז המופקדת על הצד הביצועי של הסדרת ענייני הניקוז מפנייה לבעל הסמכות להוצאת הצו, עלולה ליצור מצג כי הנושא מטופל באפיקים אחרים על ידי רשות הניקוז ואינו מחייב הוצאת צו.

61. לא זו אף זו, אין חולק כי בעיית ההצפות בנחל הגעתון טעונה פתרון כולל וארוך טווח, ולא רק פתרון לקטע הנחל שבתחום שיפוטה המוניציפאלי של העיר, ובהקשר זה די בלהפנות לפרשה הטכנית שנערכה על ידי אינ' רוזנטל מטעם רשות הניקוז. אינג' רוזנטל הסביר, כי יש להכין מאגר מים גדול במעלי כביש 70 אשר יאפשר את ויסות כמויות המים הגדולות, דבר שיקטין את כמות המים המגיעה לתחומי העיר ויאפשר למובלים לעמוד בכמות המים מבלי לגלוש ומבלי לגרום להצפות, ומכל מקום, ככל שיהיו הצפות הן יהיו בעוצמה מינורית.
62. אין חולק כי תכנונו וביצוע של פתרון זה, שלב ג' בפרשה הטכנית של רוזנטל, הינו באחריותה של רשות הניקוז (ראו: סעיף 12 לחוק הניקוז). לית מאן דפליג, כי עד עצם היום הזה, ולאחר שחלפו להן כעשר שנים, פתרון זה טרם תוכנן על ידי רשות הניקוז, חרף הצהרותיה החוזרות ונשנות לעשות כן, וחרף מודעותה לצורך בפתרון זה, למצער מאז הכנת הפרשה הטכנית של רוזנטל.

63. רשות הניקוז היא הגוף המופקד על ביצוע כל הפעולות הנדרשות לניקוזו היעיל של האזור שבאחריותה, כשחוק הניקוז העמיד לרשותה סמכויות נרחבות לביצוע תפקידה, ובכללן, הסמכות להתקשר בחוזים, לרכוש נכסים, להחזיק בהם ולהעבירם, ליזום תוכניות ניקוז, לקדמן ולעשות את כל הדרוש להוצאתן לפועל. הרשות מוסמכת, באישור שר החקלאות, גם לגבות מבעלי המקרקעין שבתחומה ארנונת ניקוז ואף ולהתקין חוקי עזר בנוגע לביצוע תפקידה, ובכלל זה להסדיר חפירת תעלות, הקמת מבנים, התקנת מתקנים למניעת הפרעה להקמתו או לפעילותו של מתקן ניקוז, להיכנס בכל עת סבירה לכל קרקע ובניין ולעשות כל פעולה הדרושה למילוי תפקידיה לפי חוק ואף לדרוש פינוי מקרקעין לשם ביצוע תוכנית ניקוז, לרכשם או להחכיר אותם. כמו כן, הרשות מוסמכת להגביל ולהסדיר את הגישה לעורקי מים (עורק כולל נחל, ערוץ ותעלה) או את המעבר בהם (ראו: ע"א 3139/01 הנ"ל וכן הוראות סעיפים 1, 14, 29, 30, 30א', 36, 43א', 44 ו- 52 לחוק הניקוז, וכן צו הניקוז הנ"ל).

64. פשיטא, כי כגודל הסמכויות כך גם גודל הצפייה מהרשות בהפעלת סטנדרט התנהגות גבוה יותר. בענייננו, מאז שנת 2006 (כשהתחלפה זהותו של ראש העירייה והחלו המחלוקות) ועד לסוף שנת 2009 (כשניתן פסק הדין בעתירה המנהלית), רשות הניקוז העדיפה להתעמת ראש בראש מול העירייה, ולא הייתה מוכנה לבחון אפיק חלופי שעמד לרשותה מכוח הוראות חוק הניקוז, כדוגמת הקמת "מפעל ניקוז". לא נעלם מעיניי ההליך המסורבל, הארוך והקשיים וההתנגדויות שרשות הניקוז הייתה עלולה להיתקל בהם למימוש אפיק זה, ברם משהוקנתה הסמכות העקרונית לרשות לפעול כאמור, אין היא מוסמכת לפטור את עצמה מהפעלת הסמכות רק מטעמי סרבול וקשיים כאלה ואחרים האינהרנטיים להפעלת הסמכות. מה גם, בחינת החלופה אין משמעה תחילת ביצועה. בענייננו, רשות הניקוז נמנעה מלבחון פתרון חלופי, ולו ברמת בחינת ההיתכנות.

65. לא זו אף זו, בסופו של יום, בחודש ינואר 2012, אושרה התוכנית להקמת "מפעל ניקוז", כאשר הרשות לא הצביעה על קיומו של טעם ענייני שמנע בעדה מלכתחילה לפנות לאפיק האמור. משנת 2006 רשות הניקוז נתקלה בהתנגדויות לביצוע העבודות בתחום העיר שלא על ידי העירייה, והטענה כי לא צפתה את המשך ההתנגדות אין לה אחיזה במציאות, ומכל מקום, היה עליה לצפות את המשך ההתנגדות, שכן גם רשות הניקוז בעצמה לא התגמשה בעמדתה.

66. בנסיבות, שוכנעתי כי רשות הניקוז לא נקטה בכל האמצעים הסבירים שהיה עליה לנקוט בהם למניעת ההצפה ונזקי התובעים.

אופן הנשיאה בנזקי התובעים וחלוקת האחריות בין המעוולות

67. הנזקים בענייננו, מטיבם ומטבעם, אינם ניתנים להפרדה, ולא ניתן להוכיח איזה חלק בנזקים נגרם בשל עוולת העירייה ואיזה חלק נגרם בשל עוולת רשות הניקוז. בנסיבות, מוטל על הנתבעות הנטל להוכיח, כי הנזק שנגרם ניתן לחלוקה, כאשר אי עמידה בנטל מחייבת קביעת חיוביהן ביחד ולחוד (ראו: ע"א 22/75 אדרי נ' עזיזיאן, פ"ד ל(1) 701; ד"ר 15/88 מלך נ' קורהויז, פ"ד מד(2) 89; וכן ע"א 8133/03 יצחק לוטם נ' שיווק בע"מ, פ"ד נט(3) 66, 82-83).

68. בענייננו, הנתבעות לא הרימו נטל זה, אף לא בקירוב. על כן, חיוביהן כלפי התובעים יהיו ביחד ולחוד.

69. נוכח המחלוקת הנטושה בין הנתבעות לבין עצמם, ובהינתן ההודעות לצדדים השלישיים שנשלחו בין אם מטעם רשות הניקוז כנגד העירייה ובין אם מטעם העירייה כנגד הרשות, אדרש עתה לשאלת חלוקת האחריות בין המעוולות לבין עצמן.

70. בהינתן כלל הנתונים שהובאו עד כה, לרבות התנהלותן של שתי הרשויות שפורטה בהרחבה לעיל, שוכנעתי כי בנסיבות, מידת האשמה המוסרית של כל אחת מהן הייתה שווה. בבסיס קביעתי זו עמד לנגד עיניי הצורך בביצוע הפתרון המיידי בתוך תחומי העירייה להרחבת תעלת הנחל והכשרתה לספיקת שיטפונות. פתרון זה היה מביא, ללא כל ספק, למניעת הצפות ולכל הפחות להפחתת עוצמתן והיקף הנזקים שנגרמים בעקבותיהן. פתרון זה עמד על הפרק במשך שנים, מבלי שהרשויות ידעו להתגמש בעמדותיהן ולהתפשר על אופן וזהות מבצעו. ודוק, בענייננו, מדובר בחלוקה נקודתית הישימה אך ורק לנסיבות העניין ולאירוע ההצפה הספציפי שארע בינואר 2010, ואין לי כל צורך בקביעת חלוקה כללית בין שתי הרשויות על סמך הפתרון הכולל שעמד על הפרק אף הוא במשך שנים.

71. אשר על כן, וככל שרשות אחת תשלם מלוא הפיצוי עבור מי מהתובעים, אזי הרשות המשלמת תהא זכאית לשיפוי מהרשות האחרת, וזאת במחצית הסכום שישולם על ידה.
הנזקים

72. לאור התוצאה אליה הגעתי לעיל, ולאו ההסכמות שהושגו בקבוצת התביעות הראשונה, אני מחייבת את רשות הניקוז ועיריית נהריה
, ביחד ולחוד, לשלם את הסכומים לקמן:
- לתובעת בת.א 37747-04-11 סך של 8,985 ₪;
- לתובעת בת.א 3362-05-11 סך של 193,335 ₪;
- לתובעת בת.א 4869-01-11 סך 17,906 ₪;
- לתובעת בת.א 60704-01-12 סך של 15,556 ₪;
- לתובעת בת.א 44010-05-12 סך של 24,961 ₪;
- לתובעת בת.א 28864-11-10 סך של 9,446 ₪.

התביעה נשוא ת.א 35339-09-11

73. התובעת בתביעה זו, שומרה חברה לביטוח בע"מ, ביטחה במועדים הרלבנטיים להצפה, את מכבסת ל. עדן אחזקות בע"מ, שברחוב הגעתון 52 בנהריה, וזאת בפוליסת ביטח "בונוס לבית העסק".

74. התובעת קיבלה הודעה ממבוטחה על אירוע ההצפה, שלחה שמאי מטעמה לבית העסק, השמאי איתן בוטינסקי, שממצאיו העלו כי מי הגשמים נקוו לשלוליות ענק, מערכות הביוב ו/או הניקוז בעיר כשלו, דבר שהביא להצפת דרך המעבר ברחוב המסחרי הראשי דרך הגעתון, בו מצוי בית העסק המבוטח. המים נכנסו מתחת לדלתות הכניסה לעסק המבוטח והציפו את בית העסק עד לגובה 50 ס"מ. השמאי העריך את נזקי העסק המבוטח בסך של 34,533 ₪. התובעת שילמה למבוטחה את סכום זה, וכן נשאה בהוצאות השמאי בסך 2,011 ₪. סכומים אלה משוערכים ליום הגשת התביעה עמדו על סך של 38,034 ₪.

75. השמאי מטעם התובעת לא נחקר על חוות דעתו. מטעם הנתבעות לא הוגשה חוות דעת שמאית נגדית. העירייה בסיכומיה אף ציינה כי אין מחלוקת בעניין הנזק.

76. על כן, ולאור הדיון המורחב לעיל בשאלת החבות, ובהעדר כל טענה מטעם הנתבעות במישור זה הנוגעת לבית העסק הספציפי, דין התביעה להתקבל, והנני מחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת, שומרה חברה לביטוח בע"מ, סך 38,034 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (18.9.2011) ועד היום, בצירוף 10% בגין שכ"ט עו"ד ובתוספת מע"מ כחוק בגינם, וכן בתוספת אגרת בית משפט.
התביעה נשוא ת.א 8845-10-11

77. מדובר בתביעתה של מגדל חברה לביטוח בע"מ, ששילמה לשלושה ממבוטחיה את תגמולי הביטוח שהגיעו להם עקב נזקי ההצפה.

78. התשלום בוצע בהתאם להערכות שמאים מטעם התובעת, כאשר הנתבעות לא הגישו שומות נגדיות ולא חלקו גובה הנזק.

79. ענייננו בשלושה אתרים; מרכז הורים ברח' ויצמן 3, דירה ברח' לוי יוסף 17, ודירה ברח' נורדאו מקס 8/16.

80. כעולה מחוות דעתו של ד"ר מרקוס (מוצג ת/6) עיקר מי הגשמים של העיר נהריה מנותב לשני אפיקים; בדרום – נחל הגעתון, ובצפון – תעלת סער.

81. אין חולק כי שלושת האתרים נשוא התביעה זו מושפעים מיכולת הניקוז של תעלת הגעתון (ראו גם: סעיף 2.1 למוצג ת/6), כאשר ד"ר מרקוס הוסיף וקבע כי: "קווי הניקוז התת קרקעיים אל הגעתון נחסמו על ידי העומד הנגדי של פני המים במורד, כך שגם הרחובות הרחוקים יחסית מהגעתון סבלו מהצפות. זאת משום שקולטני מי הגשם פלטו את הזרימה שלא הצליחה לזרום בתוך הקווים אל המורד, במקום לקלוט את הנגר העלי בסמוך אליהם". קביעתו של ד"ר מרקוס לא נסתרה, שכן אינג' לוי בחוות דעתו אינו מתייחס לנושא השפעת ההצפה על הניקוז העירוני המחובר לגעתון.

82. בנסיבות, ובהינתן החיבור בין מערכת הניקוז העירונית לגעתון באתרים אלה, ולנוכח המסקנות והקביעות אליהן הגעתי בנושא החבות והאחריות כמפורט לעיל, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 110,683 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (5.10.2011) ועד היום, בצירוף 10% בגין שכ"ט עו"ד ובתוספת מע"מ כחוק בגינם, וכן בתוספת אגרת בית משפט.

התביעה נשוא ת.א 5730-01-12

83. מדובר בתביעתה של הראל חברה לביטוח בע"מ, אשר שילמה למבוטחה, בית עסק ומחסן "טלסטאר מוצרי חשמל ביתיים", הנמצאים במרכז המסחרי שברחוב הגעתון 3 וברחוב הגעתון 2, תגמולי ביטוח בסך של 116,991 ₪, נכון ליום הגשת התביעה דנן (3.1.2012).

84. הנתבעות לא חלקו על הנזק. מנהל מדור פיקוח מטעם רשות הניקוז, יעקב בלסקי, ביקר במקום ועמד על נזקי ההצפה, אך לטענתו ההצפה נגרמה עקב הכשל במערכת הניקוז העירונית, ועל כן המליץ במכתבו לרשות הניקוז, על דחיית התביעה ועל השתת האחריות לפתחה של עיריית נהריה
(ראו: ממצאי בדיקתו שצורפו כנספח לתצהיר עדותו הראשית, מוצג נ/5).

85. אינג' לוי מטעם רשות הניקוז קבע בחוות דעתו, כי הנזקים בחנות ובמחסן אינם קשורים להצפת הנחל.

86. אין חולק כי המחסן והחנות נמצאים בטווח הקרוב מאוד לנחל. כך, שתביעה זו נופלת לגדר התביעות הקשורות להצפה מבחינת המרחק מרצועת הנחל. אין חולק גם כי מפלס פני הקרקע הטבעי בו נמצא המחסן נמוך ממפלס ההצפה. באשר לחנות עצמה, הרי על פי חוות דעתו של לוי, מדובר בפער של 0.3 מ' ממפלס ההצפה. בהינתן ההפרש המזערי בגבהים, בהינתן הגאות, ובהינתן הקרבה המשמעותית לנחל, דומה כי טענת רשות הניקוז בדבר העדר הקשר הסיבתי בין ההצפה לבין נזקי החנות לא הוכחה כדבעי. לא זו אף זו, לוי מתעלם בחוות דעתו מהעובדה כי המערכת לניקוז הכבישים בסביבת הגעתון מחוברת לגעתון עצמו, ואם הגעתון עלה על גדותיו, הרי שמן הסתם הגעתון גם היה עמוס מלקבל אליו את מי הניקוז העירוני בסביבתו.

87. אין להכביר מילים ולחזור על הדיון שהתקיים בשאלת החבות, הגורמים להצפה וחלוקת האחריות בין שתי הרשויות.

88. על כן, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 116,991 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (3.1.2012) ועד היום, בצירוף 10% בגין שכ"ט עו"ד ובתוספת מע"מ כחוק בגינם, וכן בתוספת אגרת בית משפט.

התביעות נשוא ת.א 59693-05-12 ונשוא ת.א 42229-01-12

89. לא הייתה מחלוקת בעניין הנזק גם בתביעות אלו. מדובר בנזקים שנגרמו לשני רכבים שהיו מבוטחים במועדים הרלבנטיים להצפה אצל התובעת, שומרה חברה לביטוח בע"מ. רכב אחד עמד בחנייה בסמוך לבית המבוטח ברחוב האורן 6 בנהריה, וניזוק מההצפה, והרכב הנוסף ניזוק במהלך נסיעתו ברחוב הרצל בעיר.

90. תחילה התביעה הוגשה כנגד עיריית נהריה
בלבד, אך לאחר מכן, ונוכח ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים בכלל בתביעות, צורפה רשות הניקוז כנתבעת נוספת.

91. נוכח הדיון בשאלת החבות, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 39,429 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום (31.5.2012) ועד היום, בצירוף 10% בגין שכ"ט עו"ד ובתוספת מע"מ כחוק בגינם, וכן בתוספת אגרת בית משפט.

התביעה נשוא ת.א 12568-08-12

92. תביעה זו עניינה בשתי מסעדות; מסעדת גיוזה בשד' הגעתון 50 בעיר, ומסעדת רוגע בטיילת העיר בסמוך לשפך הגעתון לים, ואשר היו מבוטחות במועדי ההצפה על ידי כלל חברה לביטוח בע"מ
.

93. כלל שילמה למבוטחיה תגמולי ביטוח בגין הנזקים שנגרמו להן עקב ההצפה. הנתבעות הודו בנזקים שהוערכו על ידי השמאי מטעם חברת הביטוח, בכל הנוגע למסעדת גיוזה.

94. על כן, אני מחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת, כלל חברה לביטוח בע"מ
סך של 51,297 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום (7.8.2012) ועד היום, בצירוף 10% בגין שכ"ט עו"ד ובתוספת מע"מ כחוק בגינם, וכן בתוספת אגרת בית משפט.

95. הנתבעות כפרו באחריותן לשאת בנזקים שנגרמו למסעדת רוגע, וגם בנזקים הנטענים. לטענתן, בעלי המסעדה ניצלו את ההצפה שהייתה וביקשו לייחס את נזקיה להצפה הגם שמדובר בהצפה שארעה מחמת גאות הים המונע ניקוז לים, כאשר בלסקי מעריך כי מסעדה זו סבלה מידי שנה מנזקים בשל גאות הים.

96. אלא מאי? בלסקי בחקירתו הנגדית אישר כי המסעדה נמצאת בסמוך לשפך הגעתון, וכי הנחל עלה על גדותיו באזור השפך באותו יום, וכי מדובר באזור בעייתי אליו מתנקזים מי הנחל, תוך שהוסיף כי מי הים הסוערים נותנים עוד תוספת (ראו: עמ' 60 לפרוטוקול ש' 12-19).

97. זאת ועוד, הנתבעות ויתרו על חקירתו של בעל המסעדה גלעד אלון, שהצהיר כי מסעדת רוגע נפגעה גם היא מהצפת מי הגעתון שנכנסו אליה מהחלק האחורי של המסעדה. לא זו אף זו, הנתבעות גם וויתרו על חקירתו של השמאי יגאל טלמן מטעם התובעת, ואשר התייחס לסוגיית הקשר הסיבתי בין הצפת הגעתון לנזקי מסעדת רוגע, וקבע כי: " המסעדה מצויה בחוף כאשר חזיתה פונה לחוף. בצילומים ... נראה חלקה האחורי של המסעדה הפונה לעבר העיר ולא לעבר הים ובו עדיין אזור מוצף. אין ספק שגלי הים לא יכולים להגיע לחלקה האחורי של המסעדה. כמו כן, בשאר הצילומים נראה שהסחף והבוץ בתוך המסעדה המעיד על סחף מים בוצי מהצד האחורי, שכן בצד הים החול הינו חול ים".

98. לאור העדוי
ות שהובאו מטעם התובעת בהקשר זה, ולאור הדברים שנאמרו בחקירתו הנגדית של בלסקי, שוכנעתי כי התובעת הוכיחה תביעתה לפי מאזן ההסתברויות.

99. לעניין הנזקים לא הובאה כל ראיה סותרת מטעם הנתבעות.

100. על כן, אני מקבלת את התביעה גם בעניינה של מסעדת רוגע, ומחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת, כלל חברה לביטוח בע"מ
סך של 51,332 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום (7.8.2012) ועד היום, בצירוף 10% בגין שכ"ט עו"ד ובתוספת מע"מ כחוק בגינם, וכן בתוספת אגרת בית משפט.

התביעה נשוא ת.א 37043-04-10

101. תביעה זו הוגשה על ידי כלל חברה לביטוח בע"מ
, אשר ביטחה את רכבו של בן שטרית מכלוף, רכב אשר עמד בחנייה בשד' הגעתון וניזוק מההצפה.

102. כלל שילמה למבוטחה את נזקי רכבו על סמך הערכת השמאי מטעמה.

103. הנתבעות מלינות על כך כי מבוטח התובע מסר תצהיר לאקוני גבי מקום חנייתו. מעיון בתצהיר המבוטח עולה כי הרכב חנה בשד' הגעתון ליד הדואר. תמוהה על כן טענת הנתבעות בהקשר זה. לא זו אף זו, בלסקי התייחס לנזק זה בדו"חותיו, והטענה היחידה שעלתה בזמנו כנגד התביעה עניינה בגורם האחראי להצפה, הא ותו לא.

104. טענות הנתבעות, הן במישור עצם אירוע הנזק והן במישור הנזק, נטענו בעלמה וללא כל ביסוס. יתרה מכך, השמאי רכס שאלתיאל שנתן חוות דעתו מטעם התובעת (ראו: מוצג ת/4) נחקר על חוות דעתו, וזו לא נסתרה.

105. בנסיבות, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לכלל חברה לביטוח בע"מ
סך של 18,573 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 28.4.2010 (יום הגשת התביעה) ועד היום, בצירוף 10% בגין שכ"ט עו"ד ובתוספת מע"מ כחוק בגינם, וכן בתוספת אגרת בית משפט והחזר הוצאות העד.

התביעה נשוא ת.א 45036-05-11

106. מדובר בתביעתה של ישיר איי. די. איי חברה לביטוח בע"מ, אשר שילמה למבוטחתה, התובעת מס' 2 מולה רוזנטל ז"ל, תגמולי ביטוח בגין הנזקים שנגרמו לדירתה שברחוב הרצל בנימין זאב 6 בעיר, וזאת בסך 12,621 ₪. התובעת נשאה גם בשכר טרחת השמאי בסך 436 ₪. התובעת 2 שילמה השתתפות עצמית בסך 538 ₪.

107. התובעת 2 הלכה לעולמה בטרם סיום ההליכים דנן, וכתב התביעה לא תוקן, על כן לא אדרש להשבת סכום ההשתתפות העצמית.

108. עיריית נהריה
כפרה בנזקי המבוטחת, וחקרה את השמאי עובד אופיר על חוות דעתו (מוצג ת/1). השמאי הבהיר כי ערך את שומתו על בסיס ערכי שיפוי, על בסיס מחיר משומש, וכי פריטים שהוערכו לפי ערכם כחדשים אלה הוערכו כאמור לאחר הצגת קבלות בגין רכישתם (ראו: עמ' 14 ש' 15-20). יתרה מכך, השמאי מסר בעדותו, כי לנוכח העובדה כי מדובר באישה מבוגרת וסיעודית נתקל בקושי ממשי בגיבוש תביעתה, ואם הייתה זוכה להנחיות, אזי הייתה מתקבלת תביעה על סכום גבוה בהרבה (ראו: עמ' 14 ש' 30-32, ועמ' 15 ש' 1-2).

109. עדותו של השמאי עובד אופיר יצרה עלי רושם אמין ומהימן ביותר, ולא נסתרה.

110. רשות הניקוז טוענת כי הנזקים במקומות בהם מפלס פני הקרקע הטבעי גבוה ממפלס ההצפה בנחל, וכן במקומות המרוחקים 200 מטרים מציר הגעתון, קשורים לכשלים במערכת הניקוז העירונית (ראו: עמ' 6 לחוות דעתו של אינג' לוי).

111. לית מאן דפליג, כי הבית נשוא תביעה זו מרוחק למעלה מ- 1000 מטרים מנחל הגעתון. יחד עם זאת, אינג' לוי אינו מתייחס בחוות דעתו לסוגיית הקשר בין מערכת הניקוז המחוברת לגעתון לבין ההצפה, כאשר ד"ר מרקוס בחוות דעתו (מוצג ת/6) התייחס לכך במפורש וקבע: " על השפעת הגעתון על רחובותיו הסמוכים ניתן ללמוד מכך שכל הרחובות המצטלבים עם שדרות הגעתון הוצפו למרחק רב, חלקם למאות מטרים. בתמונה 7 ניתן להבחין בהצפות ברחוב הרצל". עוד קבע ד"ר מרקוס כי: " קווי הניקוז התת קרקעיים אל הגעתון נחסמו על ידי העומד הנגדי של פני המים במורד, כך שגם הרחובות הרחוקים יחסית מהגעתון סבלו מהצפות. זאת משום שקולטני מי הגשם פלטו את הזרימה שלא הצליחה לזרום בתוך הקווים אל המורד, במקום לקלוט את הנגר העלי בסמוך אליהם". על כן, קביעותיו של ד"ר מרקוס בהקשר זה, עדיפים ומקובלים עלי.

112. לאור האמור בפרק זה, ולאור הממצאים שנקבעו במסגרת הדיון הכללי בשאלת החבות, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסך של 13,057 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום, בצירוף 10% בגין שכ"ט עו"ד ובתוספת מע"מ כחוק בגינם, וכן בתוספת אגרת בית משפט והחזר הוצאות העד.

הודעת העירייה כנגד צד ג' - הראל חברה לביטוח בע"מ

113. הראל ביטחה את עיריית נהריה
על פי פוליסה לביטוח אחריות מקצועית שתוקפה מיום 1.1.2011 עד 30.9.2012, עם תחולה רטרואקטיבי מיום 1.1.1988.

114. המקצוע של המבוטח למטרת הביטוח על פי הפוליסה הוגדר כדלקמן: "פעילות במסגרת מחלקת מהנדס הרשות המקומית וכן פעילות במסגרת הועדה המקומית לתכנון ובניה של הרשות".

115. העירייה טוענת, כי היה וייקבע כי הבנייה של הגשרים באה בקהלם של הגורמים שהביאו לנזקי התובעים, הרי שיש לחייב את הראל בשיפוי העירייה בגין הנזקים שתחויב בהם כלפי התובעים, שכן המדובר בנזקים שנגרמו עקב פעילות מקצועית של מחלקת התכנון וההנדסה, החוסה תחת הכיסוי הביטוחי.

116. הראל טענה מנגד, כי פוליסת הביטוח שהוצאה על ידה הינה פוליסת אחריות מקצועית מסוג claims made, המכסה תביעות ביחס לאירועים או תביעות שהוגשו והובאו לידיעת המבוטח (העירייה ומחלקת ההנדסה) לראשונה בתוך תקופת הביטוח (בין 1.10.2011 עד 30.9.2012).

117. הראל טענה, כי העירייה ידעה על הכשלים, הטענות, הדרישות, ההצפה והתביעות עובר לתחילת תקופת הביטוח בהראל. מכאן, שאין תחולה לפוליסה על התביעות דנן.

118. סבורני כי דין ההודעה כנגד הראל להידחות, וזאת מהנימוקים שיובאו להלן:
- חלק מהתביעות דנן הוגשו כנגד העירייה לפני תחילת תקופת הביטוח בהראל, כשנושא הגשרים כבר עלה באותן תביעות ונספחיהן (ראו: סעיפים 17 עד 29 לסיכומי הראל, המקובלים עלי).
- העירייה ידעה, למצער מאז שנת 2005, אודות הטענה כי הגשרים והאלמנטים לפיתוחים נופיים שהוקמו על ידה מעל הנחל ובקרבתו, מקטינים את חתך הזרימה בנחל ונמנים על הגורמים להצפות בעיר.
- ברי גם, כי העירייה ידעה על ההצפה דנן כבר בעת התרחשותה ואף עמדה בזמן אמת על נזקי ההצפה (ראו: עדותו של רוני לוי מטעם העירייה, עמ' 60 ש' 30-31 לפרוטוקול מיום 19.2.2014). כך, שהעירייה ידעה ומכל מקום הייתה אמורה לדעת כי יוגשו כנגדה תביעות לפיצוי התושבים ובעלי העסקים על הנזקים שנגרמו בהצפה ובעקבותיה.
- אין חולק, כי העירייה לא הביאה מידע זה לידיעתה של הראל בטרם עשיית הביטוח.
- למותר להוסיף ולציין, כי העירייה בהודעתה כנגד הראל לא העלתה כל טענה מלבד היותה של הראל המבטחת של העירייה על פי פוליסה לביטוח אחריות מקצועית. גם בעדוי
ותיה העירייה לא הגישה כל ראיה להוכחת טענותיה בדבר תחולת הפוליסה על התביעות דנן, טענות אשר פורטו לראשונה בסיכומי טענותיה בלבד.

119. לאור האמור לעיל, שוכנעתי כי אין תחולה לכיסוי הביטוחי של הראל על התביעות דנן, ולו בשל ידיעתה של העירייה אודות הכשלים, הטענות, התביעות והדרישות עקב ההצפה עוד מלפני תחילת הביטוח. בהקשר זה, ראו: ע"א 1530/02 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' יובלים אגודה שיתופית, פ"ד נח(6) 822, שדן בהרחבה בשאלת היסוד הרטרואקטיבי בפוליסות מהסוג דנן אל מול דרישת אי הוודאות המונחת ביסוד הביטוח, דרישה שלקיומה נדרשת אי ידיעת הצדדים על התרחשות מקרי הביטוח טרם עריכת הביטוח.

120. לאור המסקנה אליה הגעתי לעיל, לא אדרש ליתר טענותיה של הראל.

121. בבחינת למעלה מן הצורך מצאתי לנכון להוסיף ולציין כי טענתה של העירייה (למעשה, טענתה של הכשרת היישוב מבטחתה), כי לפוליסת ביטוח צד ג' אין תחולה על התביעות דנן, עדיף אם לא הייתה נטענת כשהממצאים בשאלת החבות והתנהלות הגורמים האחראיים בעירייה ועיכוב טיפולם בהסרת המפגע, אינם מותירים מקום לספק בדבר תחולתה דווקא של פוליסת הכשרת היישוב. ודוק, צפיית ההצפה אינה מלמדת, מניה וביה, על העדר יסוד אי הוודאות. כך, שלטענות העירייה בשם מבטחתה בפוליסת חבות כלפי צדדים שלישיים, הכשרת היישוב, אין כל בסיס.

122. אשר על כן, אני מורה על דחיית ההודעה כנגד הראל חברה לביטוח בע"מ, ומחייבת אותה בהוצאות משפט בסך של 15,000 ₪.

123. כל הסכומים שנפסקו ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, כ"ג ניסן תשע"ה, 12 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.


בית משפט השלום בחיפה
ת"א 37043-04-10 כלל חברה לביטוח בע"מ
ואח'
נ' עיריית נהריה
ואח'
ועוד...
1 מתוך 29









א בית משפט שלום 28864-11/10 כלל חברה לביטוח בע"מ,אריה רוזן, טרונג הונג ואח' נ' עיריית נהריה, רשות ניקוז נחלים – גליל מערבי (פורסם ב-ֽ 12/04/2015)