פסקי דין על צדוק לוי פירסק | פסקי דין על יואל חדידה | פסקי דין על נדב סולווי ואח' | פסקי דין על חברת קו צינור אילת אשקלון [קצא"א] | פסקי דין על יוסף פלד | פסקי דין על צבי זמיר ואח' |

599/15 בשא     29/04/2015




בשא 599/15 צדוק לוי פירסק, יואל חדידה, נדב סולווי ואח' נ' חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ [קצא"א], יוסף פלד, צבי זמיר ואח'




החלטה בתיק בש"א 599/15



בבית המשפט העליון


בש"א 599/15



לפני:

כבוד הנשיאה מ' נאור


המבקשים:

1. צדוק לוי פירסק



2. יואל חדידה



3. נדב סולווי


4. יניב גולן


5. דוד לרר


6. ד"ר אסף רוזנטל


7. בנימין מאיר


8. מנדל ברקו


9. יורם הופמן


10. יגאל ויינר


11. פרופ' אלון טל


12. ליסט סלע


13. דני סלע


14. לימור אמגר



נ


ג


ד



המשיבים:

1. חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ [קצא"א]



2. יוסף פלד



3. צבי זמיר


4. אייל כהן
5. דוד שרן


6. מדינת ישראל - משרד האוצר


7. בנימין נתניהו


8. מיכל עבאדי בויאנג'ו


9. ליזה מליש


10. המשרד להגנת הסביבה


11. אורן אברהם


12. אליאור אלון


13. רונן מור


14. טליה דולב


15. אודליה פלדמן בראון


בקשה לאיחוד דיון

תגובת המשיבה 9 מיום 8.2.2015

תגובת המשיבים 5-1 מיום 15.2.2015

תגובת המשיבים 15-11 מיום 15.2.2015

תגובת המשיבים 8-6 ו-10 מיום 16.2.2015

בקשת המבקשים למתן רשות תשובה לתגובות
מיום 17.2.2015

תשובת המבקשים לתגובות המשיבים מיום 22.2.2015

הודעה מעדכנת מטעם המבקשים מיום 5.3.2015

הודעה מעדכנת מטעם המשיבים 5-1 מיום 10.3.2015

הודעת הבהרה מטעם המבקשים מיום 22.4.2015

בשם המבקשים:
עו"ד אסף פינק; עו"ד חיה ארז; עו"ד חגית הלמר;

עו"ד איריס האן; עו"ד יעקב סבו; עו"ד חגי קלעי;

עו"ד אוהד רוזן

בשם המשיבים 5-1:
עו"ד אהרן מיכאלי; עו"ד יהודה רוזנטל;

עו"ד חן טובול

בשם המשיבים 8-6 ו-10:
עו"ד יעל מימון

בשם המשיבה 9:
עו"ד דוד מנע

בשם המשיבים 15-11:
עו"ד עינת בן משה


החלטה


זוהי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן:
תקנות סדר הדין האזרחי
), להעברת הדיון בת"צ (מחוזי ת"א) 12017-12-14, בת"צ (מחוזי ב"ש) 42918-12-14 ובת"צ (מחוזי ב"ש) 46483-12-14, מבתי המשפט המחוזיים בתל אביב-יפו ובבאר-שבע לבית המשפט המחוזי בירושלים, ועל איחוד הדיון בהן עם ת"צ (מחוזי י-ם) 49319-12-14.

רקע

1.
עניינם של ההליכים הנזכרים בארבע בקשות לאישור תביעות ייצוגיות, אשר הוגשו כולן בעקבות אירוע דליפת נפט גולמי מקו צינור הנפט שבבעלות חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ (להלן:

קצא"א
), שארע בדרום הארץ ביום 3.12.2014 (להלן:
אירוע הדליפה
). בקשות האישור הוגשו לשלושה בתי משפט מחוזיים (תל אביב-יפו, ירושלים ובאר-שבע), בפער של ימים ספורים. בקשות האישור הוגשו בהתאם לפרט 6 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן:
חוק תובענות ייצוגיות
), שעניינו "תביעה בקשר למפגע סביבתי נגד גורם המפגע".

2.
בקשת האישור הראשונה, ת"צ (מחוזי ת"א) 12017-12-14, הוגשה ביום 7.12.2014 לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. בקשה זו הוגשה על-ידי גב' ליזה מליש, תושבת אילת, כנגד קצא"א והמשרד להגנת הסביבה (להלן:

בקשת מליש
). במסגרת בקשת האישור, ביקשה הגב' מליש לייצג את כלל תושבי אילת, בגין נזקים נטענים שנגרמו להם עקב אירוע הדליפה.

3.
בקשת האישור השנייה, ת"צ (מחוזי ב"ש) 42918-12-14, הוגשה לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע ביום 21.12.2014. בקשה זו הוגשה על-ידי תושבים ובעלי מקרקעין ביישוב באר אורה, הממוקם בסמוך לאתר הדליפה, כנגד קצא"א ומנהלה הכללי (להלן:

בקשת אברהם
). מבקשי האישור ביקשו לייצג בתביעה את תושבי היישוב באר אורה, בגין ירידת ערך קרקעותיהם ונזקים נוספים שנגרמו להם, לטענתם, עקב אירוע הדליפה.

4.
בקשת אישור נוספת (ת"צ (מחוזי ב"ש) 46483-12-14) הוגשה ביום 22.12.2014 על-ידי מר יואל חדידה
, פעיל סביבתי וחברתי, אשר ביקש לייצג בתביעה את כלל אזרחי ישראל וכן את תושבי אילת ותושבי יישובי הדרום (להלן:

בקשת חדידה
). בקשה זו הוגשה לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע כנגד קצא"א בלבד. במסגרת התביעה נטען כי קצא"א התרשלה בניהול צינור הנפט אילת-אשקלון; הפרה את חובותיה מכוח הדין; וגרמה למיטרד ליחיד. על רקע זה, התבקשו סעדים כספיים וכן צווי עשה שונים.

5.
בקשת האישור האחרונה (ת"צ (מחוזי י-ם) 49319-12-14), הוגשה ביום 23.12.2014 על-ידי שלושה-עשר מבקשים, רובם תושבי אילת ותושבי דרום הערבה.
בקשה זו הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים בשם כלל התושבים המתגוררים בסמוך לאתר הדליפה וכן בשם מטיילים ועוברי אורח אשר נחשפו למפגע הסביבתי או נפגעו ממנו בפועל (להלן:

בקשת פירסק
). הבקשה הופנתה כנגד קצא"א ובעלי תפקידים בכירים בה וכן כנגד מדינת ישראל, שר האוצר והחשבת הכללית של משרד האוצר. בבקשה נטען כי המשיבים נהגו ברשלנות, הפרו דינים רלוונטיים שעניינם מניעת מפגעים וגרמו למטרדים ליחיד ולציבור. גם בבקשה זו התבקשו סעדים כספיים וצווי עשה.


הבקשה לאיחוד הדיון והתגובות לה

6.
בקשת איחוד הדיון שלפניי הוגשה על-ידי מבקשי האישור בבקשת

חדידה
ובבקשת
פירסק
(ת"צ (מחוזי ב"ש) 46483-12-14 ות"צ (מחוזי י-ם) 49319-12-14, בהתאמה). המשיבים לבקשת איחוד הדיון הינם
מבקשי האישור
בשני ההליכים האחרים (בקשת
מליש
ו
בקשת
אברהם
). יתר המשיבים לבקשת איחוד הדיון הינם
המשיבים
לארבע בקשות האישור.

7.
בבקשת איחוד הדיון נטען, כי ארבע בקשות האישור עוסקות באירוע אחד ולכן מן הראוי לאחד את הדיון בהן. לטענת המבקשים, איחוד הדיון יוביל לייעול ההליכים ולחיסכון בזמן שיפוטי וכן תימנענה הכרעות סותרות. המבקשים הוסיפו והתייחסו ליחס בין תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, שעניינה הוא בסמכות נשיא בית המשפט העליון לאחד "תובענות בנושא אחד" שהוגשו "לבתי משפט אחדים בעלי אותן סמכויות", לבין הוראת סעיף 7(א) לחוק תובענות ייצוגיות. סעיף 7(א) לחוק תובענות ייצוגיות מסמיך את בית המשפט שאליו הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, להעביר את הדיון בבקשה לבית משפט אחר, שבו תלויה ועומדת בקשת אישור או תביעה ייצוגית קודמת, שבה מתעוררות שאלות עובדתיות או משפטיות דומות. לטענת המבקשים, בהתאם לפסיקתו של בית משפט זה בבש"א 8226/12

דיפלומט מפיצים (1968) בע"מ נ' בשתאוי
(30.1.2013) (להלן: עניין
דיפלומט
), כאשר מבוקש איחודן של למעלה משתי בקשות אישור דומות, מן הראוי כי שאלת האיחוד תתברר בהתאם לסמכות נשיא בית המשפט העליון הקבועה בתקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי. לבסוף טענו המבקשים, כי בהינתן שההליך בבית המשפט המחוזי בירושלים החל; בשים לב למיקום משרדיהם של חלק מהמשיבים; ובהתחשב בשיקולי עומס על בתי המשפט השונים, מן הראוי לנהל את הדיון המאוחד בבקשות האישור בבית המשפט המחוזי בירושלים.

8.
המשיבים 5-1 לבקשת האיחוד – קצא"א ומנהליה – סבורים כי ארבע בקשות האישור הנדונות מעוררות שאלות דומות של עובדה ומשפט. לכן, הם מסכימים לאיחוד הדיון בהן בבית משפט אחד. אשר לבית המשפט שבו יתקיים הדיון המאוחד, ציינו המשיבים 5-1 כי הם מותירים את ההכרעה בכך לשיקול דעתו של בית המשפט. לעומת זאת, המדינה (משיבים 8-6 ו-10), ביקשה שלא להורות בשלב זה על איחוד הדיון בארבע בקשות האישור. לטענת המדינה, צירוף גורמים מטעמה כמשיבים לאחת מבקשות האישור (בקשת

פירסק
), מעורר שאלות סבוכות הקשורות בזיקה שבין קצא"א לבין המדינה. לכן, לטענתה, בירורה של בקשת
פירסק
יחד עם יתר בקשות האישור עלול להכביד על הדיון ולהאריכו שלא לצורך. עוד טענה המדינה, כי החפיפה בין בקשות האישור השונות חלקית בלבד. בה בעת, ביקשה המדינה להורות על
העברת מקום הדיון
בבקשות האישור המתנהלות בבתי המשפט המחוזיים בירושלים ובתל אביב-יפו (בקשת
פירסק
ובקשת
מליש
, בהתאמה), לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. זאת, מכוח הסמכות הקבועה בסעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

9.
המשיבים הנוספים, שהם מבקשי האישור בתובענות הייצוגיות האחרות (המשיבה 9 והמשיבים 15-11), מתנגדים אף הם לבקשת איחוד הדיון. לטענתם,
בעניין

דיפלומט
הנזכר נפסק, כי דרך המלך לבחינת אפשרות לאיחוד דיון בתובענות ייצוגיות הינה לפי ההסדר הפרטני הקבוע בסעיף 7(א) לחוק תובענות ייצוגיות. לפיכך, לטענתם, אין מקום לדון בבקשת איחוד הדיון שבכותרת, אשר הוגשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי. לגוף העניין נטען, כי קיים שוני מהותי בין בקשות האישור, לרבות בנוגע להגדרת קבוצות התובעים, עילות התביעה והסעדים המבוקשים. לנוכח דברים אלה, נטען כי איחודן של ארבע בקשות האישור יוביל לסרבול ההליכים.

10.
המבקשים הגישו תשובה לתגובות המשיבים. בתשובתם, טענו המבקשים כי לשם איחוד הדיון אין צורך בקיומה של חפיפה מוחלטת בין הסוגיות בהליכים השונים. לטענתם, די ב"השקה עניינית" בין התביעות, הקיימת בענייננו. עוד נטען, כי כל ארבע בקשות האישור מצויות בשלב דיוני דומה, וכי זהו טעם נוסף המצדיק את איחוד הדיון בהן.

הכרעה

11.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת איחוד הדיון להתקבל, במובן זה שהדיון בארבע בקשות האישור יאוחד. עם זאת, כפי שיוסבר בהמשך, אין מקום להיעתר לבקשת המבקשים לקיים את הדיון המאוחד בבית המשפט המחוזי בירושלים, אלא
בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.

12.
על דרך העיקרון, על בעלי-דין לפעול לאיחוד דיון בתובענות דומות בהתאם להוראות הדין העוסקות במטריה הספציפית. בענייננו, מדובר בהוראות סעיף 7(א) לחוק תובענות ייצוגיות, הקובעות כאמור הסדר מיוחד לעניין איחוד הדיון בבקשות לאישור תובענה ייצוגית. לפי הוראת סעיף זה, הסמכות להורות על איחוד הדיון בבקשות האישור מוקנית לבית המשפט אליו הוגשה בקשת אישור, אם מצא כי תלויה ועומדת בבית משפט אחר בקשת אישור קודמת בעניין דומה (ראו: עניין
דיפלומט
, פסקאות 8-7; בש"א 1533/12
אלקיים נ'

glaxosmithkline (israel) ltd
, פסקה 2 (11.4.2012); בש"א 2740/12
סונול ישראל בע"מ נ' ניצנים עיצוב גנים בע"מ
, פסקה 5 (4.6.2012); בש"א 5176/13
ביטון נ' כונס הנכסים הרשמי – ת"א
, פסקה 4 (2.8.2013)). עם זאת, כפי שנפסק בעניין
דיפלומט
, אין בהוראת סעיף 7(א) לחוק תובענות ייצוגיות כדי לשלול באופן מוחלט את סמכותו של נשיא בית המשפט העליון להורות על איחוד דיון מכוח תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי. כפועל יוצא מכך, ייתכנו מקרים שבהם יהיה מקום לדון בבקשה לאיחוד דיון במספר תובענות ייצוגיות בהתאם
לתקנה 7
הנ"ל (עניין
דיפלומט
, פסקה 7).

13.
לאחר שקילת נסיבות העניין, סבורני כי יש מקום לדון בבקשה שלפניי לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי. עסקינן בארבע בקשות אישור, המתבררות בשלושה בתי משפט שונים ברחבי הארץ. בנסיבות אלה, עלול להיווצר קושי בהסתמכות על ההסדר הקבוע בסעיף 7(א) לחוק תובענות ייצוגיות. כמתואר לעיל, הסדר זה מאפשר להעביר דיון בבקשת אישור לבית-משפט שבו מתבררת בקשת אישור או תביעה ייצוגית קודמת בנושא דומה. ואולם, הוא לא מאפשר לרכז את כלל התובענות הייצוגיות שהוגשו בנושא מסוים בבית משפט אחד (ראו עניין
דיפלומט
, פסקאות 8-7). על כן, יישומו של הסדר זה במקרה דנן – העוסק כאמור במספר בקשות לאישור תובענות ייצוגיות, הנדונות בבתי משפט שונים – עלול לעורר קשיים דיוניים ומעשיים. לצד זאת, דעתי היא, כי מתעוררות בבקשות האישור שאלות משותפות הנוגעות לאירוע הדליפה. עיון בארבע בקשות האישור מעלה, כי כולן עוסקות באירוע הדליפה מקו צינור הנפט של קצא"א; בהתנהלותה של קצא"א בקשר לאירוע הדליפה; ובנזקים שונים שנגרמו כנטען כתוצאה מאירוע זה. כמו כן, בקשות האישור נסמכות על עילות תביעה דומות ובין רוב קבוצות התובעים קיימת חפיפה. בנסיבות אלה, איחוד הדיון יחסוך בזמן שיפוטי, יביא לייעול ההליכים ואף ימנע הכרעות שיפוטיות סותרות בשאלות המשותפות להם.

14.
לנוכח האמור לעיל, מן הראוי להורות על איחוד הדיון בבקשות האישור. זאת, על אף שאין זהות מלאה בין הסוגיות המצריכות הכרעה במסגרתן. אדגיש, כי לבית המשפט שלפניו יאוחד הדיון בבקשות האישור נתון שיקול דעת כיצד לברר בקשות אישור אלה, ובכלל זה נתונה לו האפשרות לקבוע כי הדיון לפניו יתקיים רק באחת מהן ואילו הדיון בתובענות האחרות יעוכב עד להכרעה בתובענה שתידון ראשונה (עניין

דיפלומט
, פסקה 9). אשר לשאלה לפני איזה בית משפט יתנהל הדיון המאוחד בבקשות האישור. לטענת המבקשים, בקשת האישור הנדונה בבית המשפט המחוזי בירושלים (בקשת
פירסק
) מצויה בשלב דיוני מתקדם יותר בהשוואה ליתר בקשות האישור. לכן, לטענתם, מוצדק לקיים את הדיון המאוחד בבית משפט זה. ואולם, מעיון במערכת "נט-המשפט" עולה, כי ארבע בקשות האישור מצויות בשלב דיוני דומה. אמנם, בהליך המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים ניתנו מספר החלטות, אך אופיין טכני. זאת ועוד, מכתבי הטענות שצורפו לבקשת איחוד הדיון עולה, כי מירב הזיקות של ההליכים מושא דיוננו הינן למחוז דרום. על כן, הדיון המאוחד יתקיים בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.

15.
אשר על כן, הנני מורה, מכוח סמכותי לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, על העברת הדיון בת"צ (מחוזי ת"א) 12017-12-14 ות"צ (מחוזי י-ם) 49319-12-14 מבתי המשפט המחוזיים בתל אביב-יפו ובירושלים, לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, ועל איחוד הדיון בהן עם ת"צ (מחוזי ב"ש) 42918-12-14 ות"צ (מחוזי ב"ש) 46483-12-14. בנסיבות העניין, לא יהיה צו להוצאות.



ניתנה היום, י' באייר התשע"ה (29.4.2015).







ה נ ש י א ה

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.


15005990_c06.doc

דז

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il







בשא בית המשפט העליון 599/15 צדוק לוי פירסק, יואל חדידה, נדב סולווי ואח' נ' חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ [קצא"א], יוסף פלד, צבי זמיר ואח' (פורסם ב-ֽ 29/04/2015)