פסקי דין על רונן יוסף שלו | פסקי דין על מירי שלו | פסקי דין על ליאת סוסובר | פסקי דין על איל עזרא סוסובר | פסקי דין על עו"ד אורלי לוי-ברון ואח' |

39649-07/15 א     20/07/2015




א 39649-07/15 רונן יוסף שלו, מירי שלו נ' ליאת סוסובר, איל עזרא סוסובר, עו"ד אורלי לוי-ברון ואח'








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 39649-07-15 שלו ואח'
נ' סוסובר ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני



בפני

כבוד השופטת
טל לוי


מבקשים

1
.
רונן יוסף שלו

2
.
מירי שלו


נגד


משיבים






1. ליאת סוסובר
2. איל עזרא סוסובר
3. עו"ד אורלי לוי-ברון

4. עו"ד מירה רום פלאי

5. בנק אגוד לישראל בע"מ



החלטה

לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני, שנתבקשה אף במעמד צד אחד, במסגרתה עותרים המבקשים להימנע ממימוש ערבות בנקאית (והכל כמפורט בבקשה).

כעולה מן הבקשה הערבות ניתנה במסגרת התקשרות בין המבקשים לבין המשיבים 1-4 לרכישת ביתם של המשיבים 1-2 אשר נמכר במסגרת הליכי כינוס נכסים; וכך, המבקשים הגישו הצעה לרכישות בית מגורים אשר בבעלות המשיבים 1-2 ואשר נמכר על ידי המשיבות 3-4 אשר מונו ככונסות נכסים מטעם בית המשפט לענייני משפחה (להלן: "כונסות הנכסים"). במסגרת הבקשה טענו המבקשים כי כונסות הנכסים הודיעו על חילוט הערבות הבנקאית.

לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לסעד זמני להידחות אף בלא צורך בתגובה וזאת מהנימוקים הבאים על משקלם המצטבר-

1.
הערבות מושא הבקשה צורפה כנספח 1 לה; ענין לנו על פי נוסחה הברור בערבות בנקאית אוטונומית. כזו הממוענת לכונסות הנכסים ואשר הופקה על ידי הבנק הוא המשיב 5;
ערבות בנקאית היא
מכשיר פיננסי חשוב המבטיח את יכולתו של המוטב לקבל לידיו את כספי הערבות (ראו: רע"א 73/00

ams technical systems inc.
נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

, פ"ד נד
(2) 394, 400 (2000); כן ראו: רע"א 4256/93 שיכון עובדים בע"מ נ' ארז תעשיות בנייה בע"מ, פ"ד מח(1) 450 (1993); רע"א 1084/04 פרירון חברה להשקעות פיתוח ובניין בע"מ נ' לוקי בניה ופיתוח בע"מ, פ"ד נח(5) 535, 539-538 (2004) (להלן: עניין פרירון)).
נוכח חשיבות הערבות, ככלל לא ייעתר בית המשפט לבקשות לעיכוב מימוש ערבות בנקאית, אלא במקרים חריגים וכאשר הטעם להתערבות אינו נעוץ בעסקת היסוד אלא בהתקיים אחד מהחריגים אשר הוכרו בפסיקה – חריג המרמה וחריג הנסיבות המיוחדות (ראו לדוגמה: רע"א 4479/10 דלתון עבודות אלומיניום בע"מ נ' קש"ת מלונאות בע"מ (פורסם בנבו, 13.6.2010)).
בענייננו עיקר טענות המבקשים נסבות על עסקת היסוד בינם לבין המשיבים; למשל ובעיקר, טענות בקשר להטעיה ואי ההתאמה שבממכר (ראו סעיף 77 לבקשה). שאלות אלו ושאלות נוספות דוגמת השאלה האם יש בידי המבקשים זכות לביטול העסקה
נוכח התנהלות המשיבים הן שאלות נכבדות שהמקום לבררן הוא בגדרי ההליך העיקרי. ממילא אין בטענות אלו אשר קשורות, כאמור, בעסקת היסוד כדי להשפיע על הבקשה שלפני.
ודוקו, במוקד הטיעון מטעם המבקשים הטענה כי לא ידעו על חריגות הבנייה המשמעותיות בנכס; מובן שטענה זו מניבה שאלות נכבדות לבירור; כך למשל היחס בין הצהרת המבקשים בגדרי החוזה (נספח ד' לבקשה) לפיו לא הסתמכו על מצג כלשהו בנוגע לבית ולזכויות בו אלא בדקו היטב את מצבו הפיסי והמשפטי ו"את תכניות התכנון והבניה וההיתרים אשר קיימים לגבי הבית", בטרם חתמו על החוזה לבין חובות המשיבים בהליך המכירה ובכלל זאת היקף חובות הגילוי בהינתן הליך כינוס. כך או אחרת שאלות נכבדות אלו כולן נגזרת של עסקת היסוד מכוחה הופקה הערבות הבנקאית. במצב דברים זה וכאמור לעיל לא ייעתר בית המשפט לבקשה לעיכוב מימושה של ערבות בנקאית.

למעט ציון סתמי של חריג המרמה וחריג הנסיבות המיוחדות לא בא כל טיעון מפורש בעניין זה והמבקשים לא הוכיחו התקיימות מי מהתנאים החריגים אשר הוכרו בפסיקה; ראו בענין זה
תא (ת"א) 46885-09-14 בטחון שרותים אבידר בע"מ נ' רשות שדות התעופה בישראל (פורסם בנבו):
"... קיומה של מחלוקת חוזית מסוימת בין הצדדים אינו תנאי מספיק כדי לחסות בצלו של חריג הנסיבות הייחודיות, שאז ייפגעו כוחה ומעמדה של הערבות הבנקאית האוטונומית (ראו: ע"א 3130/99 שובל הנדסה ובנין (1988) בע"מ נ' י.ש.מ.פ. חברה קבלנית לבנין בע"מ, פ"ד נח(3) 118). הבאת ראיות לצדקת נותן הערבות במחלוקת ביחס לעיסקת היסוד – לא תסייע לו. אפילו הוכחת תום לב של המוטב בדרישת הערבות לא די בה. כפי שהבהיר בית המשפט העליון לא אחת, דרוש חוסר תום לב "קיצוני" על מנת שייאמר כי מתקיים חריג הנסיבות המיוחדות, דוגמת התנהגות המונעת בעליל משיקולים זרים, הפעלת לחץ או נקמנות (ראו: עניין מושקוביץ, עניין פרירון). מן המקובץ עולה כי היעתרות לבקשה לעיכוב הליכי מימוש ערבות בנקאית אוטונומית בנימוק של קיום חריג הנסיבות המיוחדות (וכך גם חריג המירמה) תיעשה במשורה (ראו: עניין ארז, עניין פרירון)..."

2.
טענת המבקשים כי התנהלות המשיבים עולה כדי הטרדה מאיימת כמובנה בחוק למניעת הטרדה מאיימת – גם היא אינה יכולה להועיל למבקשים. ויובהר, מבלי לטעת מסמרות בשאלה האם התנהלות המשיבים עלתה כדי איום כמשמעותו בחוק למניעת הטרדה מאיימת, מהבקשה עולה כי ככל שאכן היה איום הרי שזה הוסר למחרת ואחריו לכל היותר נשארה המבקשת 2 עם "תחושה לא נוחה" (סעיף 53 לבקשה). לכך מתווספת העובדה שעיון בהודעות הטקסט ששלח המבקש 1 למשיב 2 (צורפו לבקשה) מלמדות על נימה פייסנית מצד המבקשים.
זאת ועוד, ניתן להניח, וגם זאת בזהירות המתחייבת מן השלב הדיוני הנוכחי כי אילו סברו המבקשים שהתנהלות המשיבים אכן עולה כדי הטרדה מאיימת כמובנה בחוק יש להניח כי היו מגישים בקשה לפי החוק האמור בסמוך למועדי המעשים הנטענים.
כך או אחרת יש לזכור כי הערבות הבנקאית ממוענת לכונסות הנכסים, ואין כל טענה כי האיום בא מפיהן; האפשרות של בית המשפט לעכב מימושה של ערבות מכח התנהלותו של צד שלישי לא הובהרה כלל ועיקר ועל פניו מדובר בענין מוקשה.

3.
אשר לטענת המבקשים כי לא קמה לכונסות הנכסים הזכות לדרוש את מימוש הערבות שכן לא באה מצידם הודעה על ביטולו של ההסכם, מהווה טענה למצער בעייתית, המקרינה אף על תום ליבם. שכן מחד טענו המבקשים כי לא נתנו הודעת ביטול בכתב (סעיף 3 לבקשה) ומאידך טענו כי בשלב שבו ניתנה הודעת הביטול עמדו להם עילות ביטול (סעיף 4 לבקשה). מדובר בניסיון לאחוז במקל משני קצוותיו, וממילא אין בדבר כדי להקרין על הבקשה שבפני
נו. שאלת זכאות המבקשים לבטל את החוזה והאופן בו מומשה זכאות זו, ככל שמומשה, תתברר בגדרי הליך עיקרי, כך יש להניח.

4.
יש להדגיש מימוש הערבות אינו משליך על הזכויות המהותיות של הצדדים להתקשרות. המשמעות היא כי הכספים, ובהתאם להסכמתם על יסוד כתב הערבות יועברו לנמעני הערבות, והמבקשים יוכלו לתבוע את השבת הכספים על יסוד הטענות אותן הן מעלים עתה. ענין זה מקרין כמובן על נושא מאזן הנוחות. אחדד,
אי מתן הצו הינו הלכה למעשה העברת כספים מיד אחת לאחרת, תוך שמירת כלל טענות הצדדים ובירורן בגדרי ההליך העיקרי.

5.
בבחינת למעלה מן הצורך שכן די בטעמים המפורטים לעיל כדי להביא לדחיית הבקשה יוער כי הבקשה הוגשה ללא הליך עיקרי ו
לא מצאתי כי נסיבות המקרה דנן נמנה עם החריגים שאליהם כיוונה תקנה 363(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שבהם יכול שיינתן צו ארעי או זמני טרם שהוגש הליך עיקרי. העובדות נשוא הבקשה ידועות למבקשים למצער מיום 14.7.2051 אז ביקשו המשיבים לראשונה לחלט את העירבון, כך שהיו יכולים להיערך להגשת הליך עיקרי.

לפיכך הבקשה לסעד זמני נדחית, ממילא נדחית גם הבקשה לצו במעמד צד אחד.
בהיעדר הליך עיקרי, בכך מסתיים ההליך.
המזכירות תטפל בסגירת התיק.



ניתנה היום, ד' אב תשע"ה, 20 יולי 2015, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 39649-07/15 רונן יוסף שלו, מירי שלו נ' ליאת סוסובר, איל עזרא סוסובר, עו"ד אורלי לוי-ברון ואח' (פורסם ב-ֽ 20/07/2015)