פסקי דין על ברקו יהודה | פסקי דין על ברקו קלרה | פסקי דין על יוזבגי ברוך | פסקי דין על דהרי קרן | פסקי דין על אלפסי פרופסור | פסקי דין על א. ג'בארין בע"מ

13471/02 א     03/03/2005




א 13471/02 ברקו יהודה , ברקו קלרה, יוזבגי ברוך, דהרי קרן, אלפסי פרופסור נ' א. ג'בארין בע"מ




1
בתי המשפט

א 013471/02
בית משפט השלום חיפה
03/03/2005
תאריך:
כב' השופטת חני הורוביץ

בפני
:

1. ברקו יהודה

2. ברקו קלרה

3. יוזבגי ברוך

4. דהרי קרן

5. אלפסי פרופסור

6. אלפסי סימונה
7. טובלי דוד
8. טובלי מימי
9. נקוקר שמואל
10. נקוקר אסתר
11. שניידר דוד
12. שניידר נינה
13. וועד הבית ברח' הגליל 1
קרית ביאליק
בעניין:
התובע/ת/ים
דורון רז

ע"י ב"כ עו"ד
- נ ג ד -
א. ג'בארין בע"מ
הנתבע/ת/ים
אייל

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין

1. בפני
י תביעה לפיצויים בגין ליקויי בנייה ואי התאמות ברכוש משותף הצמוד לדירות מגורים בבית משותף ברח' הגליל 1 בקריית ביאליק, אותן רכשו התובעים מהנתבעת.

2. בשנת 97' נחתמו בין הצדדים הסכמים לרכישת יחידות דיור בבית משותף, אותו התחייבה הנתבעת להקים.
הנתבעת התחייבה לבנות ולמסור את הדירות כשהן עומדות בתקנים ועפ"י כל דין.

החזקה בדירות נמסרה לתובעים החל משנת 98' ואילך.
התובעים פנו, לטענתם, פעם אחר פעם לנתבעת בבקשה לתקן את הליקויים האמורים, אלא שהנתבעת התחמקה בשיטתיות בטענות שונות, וגם כשהסכימה לבסוף לשלוח צוות מטעמה ב- 3/01, בוצעו בפועל תיקונים מעטים בתוך הדירות בלבד.
לפיכך, מבקשים התובעים לפצותם בגין עלות תיקון הליקויים, בגין ירידת ערך ובגין עגמת נפש ואובדן הנאה.
כל אחד מהצדדים ביקש להתבסס על חוות דעת מומחה מטעמו:
התובעים הגישו חוו"ד מטעם המהנדס האזרחי אלוני עזרא, לפיה עלות התיקונים הכוללת מסתכמת בסך 232,781 ₪.
הנתבעת מצידה הגישה חוו"ד מטעם האדריכל אבי גולדשטיין, לפיה עלות תיקון הליקויים הנה בסך 16,150 ₪ בלבד בצירוף מע"מ.

3. ביהמ"ש (כב' הנשיא קיטאי) מינה כמומחה מטעמו את מהנדס הבניין דב סיגל (להלן: "המומחה"). המומחה בדק את הרכוש המשותף, המציא חוו"ד ואף השיב לשאלות הבהרה מטעם הצדדים.
המומחה, שבדק את הבניין ביום 4.4.03, מצא כי עלות תיקון הליקויים ברכוש המשותף מסתכמת ב-106,875 ₪. בנוסף קבע עלות פיקוח הנדסי בסך 9,000 ₪, ובסה"כ (כולל מע"מ) סך 136,732 ₪.
הצדדים הסכימו על הגשת טעונים בכתב עפ"י חווה"ד והמסמכים בתיק ביהמ"ש.

4. הצדדים סמכו ידיהם על עיקר ממצאיו של המומחה, מלבד מספר מחלוקות נקודתיות כפי שיפורט להלן:
כבר עתה אציין כי כלל הוא כי "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת ". אולם "אין בעובדת היות מומחה כדי להגביל את שיקול דעתו של בית המשפט". ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי (לא פורסם), וכן ע"א 558/96 שיכון עובדים נ' רוזנטל ואח', פ"ד נב(4) 563.
5. עלות צביעת דלתות בחדר האשפה (ס' 3.ג לחוו"ד)
א. מומחה ביהמ"ש הטיל את עלות צביעת הדלתות על התובעים, בנימוק כי "צביעת דלתות חדר האשפה לאחר 5 שנים חלה ללא ספק על הדיירים, דבר התואם גם את הנאמר בת"י 1525 בנושא תחזוקת הבניינים"
ב. לטענת התובעים יש להטיל העלות על הנתבעת.
כשנשאל המומחה בשאלות ההבהרה "היית משנה עמדתך לו הוכחה העובדה כי זה היה מצב דלתות הברזל מתחילת 1998...? " השיב "אם זה היה המצב גם ב-1998 בזמן מסירת הבניין אין ספק שהייתי מטיל את האחריות לצביעה על הקבלן... "
התובעים מבקשים לסמוך על האמור בחוות הדעת מטעמם, לפיה הליקוי היה קיים עוד משנת 98', ובהתאם להעניק להם פיצוי.
ג. הנתבעת מצידה סומכת ידיה על ממצאי המומחה, וטוענת כי לא נרשם דבר בעניין זה בפרוטוקול שנת הבדק. בנוסף, ממצאיו של המומחה באשר לרמת התחזוקה הנמוכה של הבניין ע"י הדיירים אף הם מחזקים את המסקנה כי קילופי הצבע אירעו כתוצאה מרמת תחזוקה לקויה.
ד. הפעם הראשונה בה הוכח כי הועלו טענות לגבי צבע הדלתות הייתה בחוו"ד המומחה מטעם התובעים, זאת בשנת 2002 - כ- 4 שנים לאחר המסירה, לפיכך יש מקום לקבל את קביעת מומחה ביהמ"ש. מדובר בבלאי עקב תחזוקה ואין מקום לחייב את הנתבעת בגין כך.

6. תיקון גדר רשת (ס' 4ב לחוו"ד)
א. המומחה המליץ לפרק את הגדר הקיימת ובמקומה להקים גדר רשת חדשה.
ב. התובעים טוענים, שכיוון שקיימת כבר גדר חלקית, הרי מוטב להשלימה מאשר להרוס אותה כליל. אלא שהמלצה זו נוגדת אף את חוו"ד מומחה התובעים, שהמליץ אף הוא לפרק את גדר הרשת הקיימת .
ג. בסכום הפיצויים, כפי שנקבע בחוו"ד המומחה מטעם ביהמ"ש, יהיו התובעים רשאים כמובן לפעול עפ"י שיקול דעתם.

7. מערכת כיבוי אש (ס' 6 לחוו"ד)
א. המומחה קבע עפ"י האישור משירותי הכבאות כי הדרישות התקניות קויימו.
ב. ב"כ התובעים טוען כי הדרישות לא קויימו בפועל, ולכן דורש פיצוי בגובה 19,000₪, כפי שעולה מתשובת המומחה לשאלת ההבהרה בנושא.
ג. לטענת הנתבעת, לאחר השלמת בניית הבניין והתקנת סידורי הכבאות הנדרשים, נערכה ביקורת ע"י נציג שירות הכבאות חיפה, אשר קבע במכתבו מיום 17.11.97 כי הסידורים שנדרשו במכתבו מיום 31.3.96 מולאו ולכן אין לרשות הכבאות התנגדות לחיבור הבניין לרשת החשמל והמים.
ד. בהתאם למובהר בתגובת הנתבעת, אין מקום שלא לקבל את קביעת המומחה מטעם ביהמ"ש.

8. חדר גז (ס' 10 אלחוו"ד)
א. המומחה קבע, כי אמנם בלוני הגז לא מוקמו בחדר שיועד לכך לפי תכנית קומת הקרקע, אולם הדבר נעשה לפי דרישת חברת החשמל בשל הקרבה היתרה לתחנת טרנספורמציה. בנוסף, המיקום הנוכחי של הבלונים נבדק לפי ת"י 158 ואושר ע"י אגף הבדיקות הלאומי לחקר הבנייה. לפיכך לא מצא המומחה לקבוע פיצוי בגין רכיב זה.
ב. התובעים מלינים על קביעה זו, ולטעמם אין להסתפק באישורי הרשויות.
ג. הנתבעת סומכת ידיה על עמדת המומחה, ומדגישה כי מיקום הבלונים הנוכחי אושר ע"י אגף הבדיקות של המכון הלאומי לחקר הבנייה.
ד. אכן לא מצאתי נימוק המצדיק שלא לקבל את קביעת המומחה.

9. צביעת דלתות ומחסנים + צביעת מכסה העלייה לגג (ס' 12 א/ה לחוו"ד)
א. המומחה קבע כי צביעת דלתות המחסנים היא חלק מתחזוקת הבניין, שבאחריות וועד הבית. כמו"כ קבע כי צביעת פריטים ממתכת היא חלק מתחזוקת הבניין, שבאחריות וועד הבית.
התובעים מבקשים להטיל את העלות על הנתבעת.
הנתבעת סומכת על קביעות המומחה בנדון, וטוענת כי נזקי הצבע אירעו כתוצאה מתחזוקה לקויה, שהינה באחריותם המלאה והבלעדית של התובעים.
קביעתי לעניין סעיף 5 דלעיל, יפה גם לסעיף זה.
10. ריצוף חדר האשפה (ס' 3 א לחוו"ד)
א. המומחה קבע, כי היות וקיימים כתמים על מרצפות חדר האשפה, יש לפרק את הריצוף הקיים ולרצף מחדש באריחי קרמיקה, בעלות כוללת של 1,900 ₪.
ב. הנתבעת ביקשה להפחית את הפיצוי בגין רכיב זה, היות ולטענתה הכתמים הנם תוצאה של תחזוקה ירודה ובלתי מספקת של דיירי הבניין.
ג. המומחה איבחן בין ליקויים הנובעים מרמת תחזוקה ואחרים, אין נימוק המצדיק שלא לקבל את קביעתו.

11. ריצוף ורומי המדרגות (ס' 5 א לחוו"ד)
א. המומחה קבע פיצוי בסך 8,000 ₪ בגין אי התאמה בגובה המדרגות ובגין ציפוי המדרגות בקרמיקה נגד החלקה.
ב. התובעים חולקים על גובה הפיצוי ומבקשים להתבסס על חוו"ד המומחה מטעמם, שקבע פיצוי בגובה 9,000 ₪.
ג. הנתבעת מתנגדת, בטענה שהמומחה התרשם בבדיקתו אף מחוו"ד התובעים, ויש לכבד מסקנותיו, בייחוד שעה שעמד איתן בדעתו אף בתשובה לשאלת הבהרה בנושא.
ד. אין נימוק המצדיק שלא לאמץ את קביעת המומחה והערכתו.

12. לחצן פעמון (ס' 12 ו לחוו"ד)
א. המומחה קבע כי היות ולחצן הפעמון שהותקן עלול להטעות, מומלץ להחליפו בלחצן פעמון עם תאורה. עם זאת, הדגיש המומחה כי מדובר בהמלצה בלבד, היות ובמפרט לחוק המכר נדרש פעמון זמזם, ולא עם תאורה. בחוות דעתו ציין מפורשות כי "העלות לא לסיכום - 640 ₪ ".
ב. התובעים ביקשו להמיר את ההמלצה למעין חיוב מצד הנתבעת לפצותם בגין החלפת הפעמון.
ג. הנתבעת הדגישה כי הלחצן שהותקן תואם לדרישות חוק המכר, ולפיכך המלצת המומחה אין בה לחייבה להחליף את הלחצן.
ד. אכן הנתבעת איננה חייבת מעבר למה שהובטח במפרט ועפ"י התקן. את המלצת המומחה יוכלו התובעים לשקול לבצע על חשבונם.

13. רעידות אדמה / ביצוע בדיקה לבחינת עמידות הבניין לרעידות אדמה (ס' 12 ח לחוו"ד)
א. בהתייחס לטענת התובעים בדבר תנודות ורעידות בבניין המורגשות, כל אימת שעובר באיזור רכב כבד, השיב המומחה כי האיזור בו בנוי הבניין הינו "איזור המתאפיין בקרקע חרסיתית שמנה ומי תהום גבוהים והתנודות מהכביש הסמוך יכולות ליצור הרגשת רעד. אין להסיק מכאן מסקנות לגבי יציבות הבניין לרעידות אדמה. בכל אופן אם לדיירים יש ספק לגבי עמידות הבניין לרעידות אדמה, לפי התקן שהיה קיים בזמן תכנון הבניין, פתוחה בפני
הם הדרך להזמין בדיקה כזו על חשבונם ...."
ב. התובעים חולקים על קביעה אחרונה זו, ומבקשים לחייב את הנתבעת בביצוע הבדיקה ובנשיאה בעלותה, וכן לאפשר חידוש הפנייה לביהמ"ש בנדון באם יתברר כי הבניין לא עמד בתקן דאז.
ג. לטענת הנתבעת, הבניין תוכנן והוקם עפ"י התקן לרעידות אדמה משנת 96', והמומחה אף צירף את אישורו של המתכנן לכך. למרות שהמומחה הותיר לשק"ד התובעים עריכת בדיקת מעבדה על חשבונם, לא הביאו התובעים כל הוכחה נוספת לטענותיהם ולא ביצעו את הבדיקות המתאימות.
ד. כיוון שהתובעים לא הביאו ראיה משכנעת לקיום ליקוי כלשהו בעניין זה, ראיות הנתבעת לא נסתרו, אין מקום למתן סעד או קביעה אופרטיבית אחרת בנושא זה.

14. בידוד הגג (ס' 7 ה לחוו"ד)
א. המומחה קבע כי עלות תיקון הליקויים בבידוד הגג הינה בסך 7,150 ₪.
ב. התובעים חולקים על גובה העלות, ולדידם מדובר בסך 9,100 ₪ בתוספת 10% בגין פיקוח הנדסי.
ג. לטענת הנתבעת, הואיל והמומחה אישר בתשובותיו לשאלות הבהרה שנשלחו לו מטעם הנתבעת, כי לא נמצאו סימני רטיבות בקומה שמתחת לגג וכן אין בעיית רטיבות בקומת הגג, הרי עולה מכך שאין בעיה באיטום הגג ולכן אין צורך להחליף את היריעות הביטומניות המונחות עליו. בנוסף, הליקוי האמור לא הופיע בכתב התביעה או בחוו"ד התובעים, ולפיכך מדובר בהרחבת חזית, לה מתנגדת הנתבעת.
ד. אין נימוק המצדיק שלא לקבוע עפ"י קביעת המומחה מטעם ביהמ"ש. הלכה היא כי משסמכות המומחה מטעם ביהמ"ש לא הוגבלה לליקויים ספציפיים בלבד, אין מקום שלא לקבלה, בטענה של הרחבת חזית.

15. תיקון הליקוי בציפוי החיצוני של קיר החזית המערבית
א. הנתבעת הביעה הסכמתה לבצע את תיקון הליקויים, מלבד התיקון של ציפוי הפסיפס בחזית המערבית של הבניין.
בהתאם להחלטתי מיום 8.6.04, בבקשת התובעים, הזמין המומחה את מעבדת הטכניון (להלן: "המעבדה") לצורך בדיקת חוזק ההדבקות של ציפוי הפסיפס בקיר הדרום-מערבי של הבניין.
בדיקה כאמור אכן נערכה ע"י המעבדה ובפיקוח המומחה ביום 28.7.2004.
המסקנה מן הבדיקה היתה כי המדגם שנבדק אינו עומד בחוזק הנדרש בתקן.
ב. בסיכומיה העלתה הנתבעת טענה, לפיה ממצאי הבדיקה מעידים כי דווקא אין כל בעיה בחוזק הציפוי, העומד בתקן, וזאת היות והמומחה נתפס לטעות כאשר בחן את תוצאות הבדיקה לאור סעיף 5.2.1.3 לתקן, בעוד הסעיף הנכון לענייננו הוא סעיף 5.2.1.2
ג. עיון בסעיפים הרלוונטיים בתקן, כמו גם בתשובות ההבהרה של המומחה, מעלה כי הבדיקה בוצעה אכן כנדרש בהתאם לסעיף 5.2.1.2 לתקן, שעניינו "בדיקה באתר של חוזק המתיחה של הרקע או של הרקע ושכבת הביניים" .
כפי שקבע המומחה, הציפוי נעשה באופן לקוי ואף מהווה סכנה בטיחותית והנו גורם מרכזי לרטיבות.
ד. הנתבעת, בטענותיה, מנסה להיתלות בטעות סופר (או הדפסה) גרידא, שנפלה בתשובת המומחה לשאלות הבהרה מיום 29.9.04.
הנתבעת העלתה שאלה, האם ניתן לבצע תיקון נקודתי של הטיח והפסיפס, רק באותם איזורים בהם נמצא חוזק הדבקה הנופל מן התקן הנדרש.
המומחה השיב בשלילה נחרצת, תוך שהוא מנמק כדלקמן :
תקן 1555 חלק 1 בסעיף 5.2.1.2 קובע, כי לגבי חזית שגודלה בין 300 ל 600 מ"ר יש לקחת 10 בדיקות, כדי לקבוע את חוזק ההדבקה של הפסיפס והטיח ביחס לדרישות התקן.
לפי דרישת התקן בסעיף 5.2.1.3 החוזק של כל דוגמת בדיקה צריך להיות מינימום 0.15 מפ"ס והחוזק הממוצע של כל הדוגמאות לא יקטן מ- 0.30 מפ"ס. במקרה שנבדק 3 דוגמאות לא עמדו בדרישות התקן.... אי לכך המדגם אינו מתאים לדרישות התקן" (ההדגשות שלי).
לשיטת ב"כ הנתבעת, מתשובה זו אנו למדים כי המומחה הסתמך בשגגה על סעיף 5.2.1.3 לתקן ולפיכך המדדים, לפיהם בחן את תוצאות הבדיקה, אינם רלוונטיים לענייננו.
כאמור, אין בידי לקבל טענה מופרכת זו, ונראה כי אין המדובר אלא בטעות סופר ותו לא:
ה. ראשית, המומחה מפנה בתחילת דבריו לסעיף המתאים- הוא סעיף 5.2.1.2 - דבר המעיד כי אכן דבריו הושתתו על האמור שם - וחרף העובדה שבהמשך דבריו הוא מציין דווקא את סעיף 5.2.1.3, הרי שהפרמטרים שהוא מציין שם לבחינת התוצאות (חוזק ממוצע 0.3 + חוזק מינימלי של 0.15 בנוגע לכל דוגמה) תואמים במפורש את סעיף התקן הרלוונטי, ולא את סעיף 5.2.1.3.
ו. שנית ועיקר, הממצאים מדברים בעד עצמם ומורים ללא ספק כי הבדיקה כמו גם ניתוח תוצאותיה נערכו בהתאם לסעיף המתאים :
במסמך תוצאות הבדיקה, מופיעות תוצאות חוזק הדבקה ב-10 נקודות שונות.
סעיף 5.2.1.2 מפנה לאמור בטבלה 3, לפיה כאשר מדובר בשטח קיר שגודלו בין 300- 600 מ"ר, מספר דוגמות הבדיקה המינימלי יהא 10- כפי שאכן נעשה בפועל.
לו אכן, כטענת הנתבעת, נערכה הבדיקה לפי סעיף 5.2.1.3 הרי די היה ב-6 דגימות, כאמור בסעיף זה. כמו"כ, סעיף 5.2.1.3 דן בסוג בדיקה שונה לחלוטין, שגם מבוצעת בדרך שונה לחלוטין.
ז. שלישית, הנתבעת מנסה לטעון דבר והיפוכו:
מחד, טוענת כי המומחה טעה בהסתמכו על סעיף 5.2.1.3, ומנגד משתמע מדבריה כי היא דווקא מבקשת לסמוך על סעיף זה, שכן לפי הסעיף די כי הממוצע של הבדיקות יעמוד על 0.3 בכדי שיהיה בהתאם לתקן, וכיוון שהממוצע בענייננו עמד על 0.34, הרי שהנתבעת לכאורה יצאה ידי חובתה.
ח. אלא שכאמור, הבדיקה ותוצאותיה נבחנו כנדרש בהתאם לסעיף 5.2.1.2, לפיו לא די כי הממוצע הכולל יהיה לפחות 0.3 מגפ"ס, אלא נדרש בנוסף כי "חוזק המתיחה של הרקע בכל דוגמת בדיקה לא יהיה קטן מהמפורט בטבלה 2" ( סעיף 5.1 לתקן, אליו מפנה סעיף 5.2.1.2. האמור. ההדגשה שלי)
טבלה 2 הנ"ל קובעת, כי חוזק המתיחה המינימלי הנדרש בכל דוגמת בדיקה הינו 0.15.
הואיל וב-3 מתוך 10 הדוגמות שנלקחו, נמצאו ממצאים הנמוכים מן התקן הנ"ל, אכן אין מנוס מן המסקנה כי המדגם כולו אינו מתאים לתקן, כטענת המומחה.
אשר על כן, יש מקום לקבל את מסקנת המומחה באשר לליקויים בציפוי הקיר והצורך בתיקון.

16. ירידת ערך
א. המומחה קבע בסיכום חוות דעתו, כי "לא נמצאו ליקויים שאינם ניתנים לתיקון, לכן איני מוצא מקום לירידת ערך הנכס" . בתשובה לשאלה "האם ניתן לתקן תיקון מלא של הליקויים שמצא המומחה מטעם ביהמ"ש, כך שלא תיגרם ירידת ערך", חזר והדגיש את המצוטט לעיל, והוסיף כי "אם התיקונים ייעשו בצורה מקצועית ובפקוח הנדסי נאות, אין סיבה לכך שתגרם ירידה בערך הנכס".
ב. התובעים מבקשים בסיכומיהם לרמוז, כאילו המומחה לא היה מוסמך לפסוק בשאלת ירידת הערך, הואיל ואף הוא עצמו הצהיר :" עלי לציין, כי איני שמאי מקרקעין, אולם מאחר ולדעתי כל הליקויים ניתנים לתיקון איני חייב להעריך את נושא ירידת ערך אפשרית".
ג. הנתבעת מבקשת לאמץ את ממצאי המומחה, ומוסיפה כי התובעים לא הגישו חוו"ד שמאי בנוגע לליקויים שאינם ניתנים לכאורה לתיקון . ומאחר ולא הוכיחו רכיב זה, אינם זכאים לפיצוי. (בחוו"ד התובעים אין זכר לטענה בדבר ירידת ערך)
ד. קביעת המומחה כי לא תיגרם ירידת ערך, הואיל ומדובר בליקויים ברי תיקון מלא, מקובלת עלי. יתרה מכך לא הוכחה ירידת ערך.
17. תיקון בעין או פיצוי כספי
א. לנוכח היחסים העכורים וחוסר האמון השוררים בין הצדדים, ביקשו התובעים לפסוק להם פיצוי כספי ולא לאפשר לנתבעת לבצע בעצמה את התיקונים הנדרשים.
לפיכך, מסרבים התובעים ליתן אמון נוסף בנתבעת ואינם סומכים על תום ליבה.
ב. הנתבעת העלתה טענות לגבי זכות התובעים לטעון כנגד הליקויים, כיוון שטענותיהם הועלו באיחור ניכר, בניגוד להוראות החוק.
לחילופין טוענת הנתבעת כי יש ליתן לה הזדמנות נאותה לתקן את הליקויים, בעיקר משום שאין המדובר בדירות פרטיות אלא בליקויים ברכוש משותף. התובעים לא איפשרו לנתבעת לבצע את הליקויים, כפי שהנם מחוייבים עפ"י החוק וההסכם.
עוד לטענתה, התובעים מעוניינים בפיצוי כספי הואיל ואין בכוונתם כלל לעשות שימוש בכסף זה על מנת לתקן את הליקויים.
לחלופין, טוענת הנתבעת כי הואיל והתביעה הוגשה רק ע"י בעליהן של 6 מתוך 8 הדירות בבניין, הרי במידה וייפסק פיצוי כספי, יש לפסוק פיצוי יחסי בהתאם.
ג. התובעים טענו כי יידעו את הנתבעת פעם אחר פעם אודות הליקויים, אלא שבכל הפעמים נתקלו באטימות וחוסר עניין מצד הנתבעת, מלבד מקרה בודד בו שלחה הנתבעת צוות לבצע מס' תיקונים של ליקויים בתוך הדירות עצמן.
עם זאת, התובעים הודו כי כל הפניות היו בע"פ, ולפיכך לא גיבו טענותיהם במסמכים.
בהערות לחוות דעתו, מצא המומחה מקום להעיר כי " בביקורי בבניין שאלתי את מר יהודה ברקו נציג הועד, האם נשלחה בעבר פניה בכתב לקבלן לבצע תיקונים ברכוש המשותף. תשובתו היתה שכל הפניות היו בע"פ ולא נשלחה פניה בכתב" .
ד. אכן לא שוכנעתי כי התובעים מילאו את חובתם לאפשר לנתבעת לבצע את תיקון הליקויים.
במקרה דנן, כיוון שהתביעה הוגשה רק ע"י חלק מבעלי הדירות ולכן הם זכאים לכאורה רק לפיצוי כספי חלקי, וכיוון שמדובר בליקויים ברכוש המשותף, הכוללים אף ליקוי בטיחותי (ציפוי הקיר) ולכן יש מקום כי אכן יבוצעו בפועל, יש מקום לאפשר לנתבעת לבצע את מלוא התיקונים עפ"י חוו"ד המומחה מטעם ביהמ"ש ותחת פיקוחו.

18. עוגמת נפש
א. המומחה קבע כי "משך הזמן הסביר לבצוע התיקונים דלעיל הוא 2-3 חודשים. מאחר וכל התיקונים הם מחוץ לדירות איני רואה צורך בדיור חלופי לתקופת הבצוע. מאחר ולבנין ישנה מעלית, הרי גם בתקופה בה יבוצע תיקון המדרגות תהיה לדיירים דרך חלופית להגיע לדירותיהם".
ב. התובעים מבקשים לפצותם בסכום נכבד, 106,000 ₪ בגין עוגמת נפש עקב אי הנוחות שתיגרם להם בתקופת התיקונים.
ג. הנתבעת טוענת כי אין מקום לחייב בגין ראש נזק זה.
ראשית, התובעים, לטענתה, בחרו מיוזמתם להמתין 4.5 שנים ממועד קבלת החזקה בבניין ועד לפנייתם הראשונה לנתבעת, לא אפשרו לנתבעת לבצע תיקונים בתקופת הבדק - דבר המעיד כי לא הוטרדו במיוחד מהליקויים, שהנם במהותם מינוריים וחסרי חשיבות, וככאלה אין בהם כדי לגרום לעגמת נפש. שנית, הואיל ומדובר בתיקונים שיבוצעו רובם ככולם מחוץ לדירותיהם של התובעים, ואף התיקון בחדר המדרגות אינו אמור להפריע, כיוון שהדיירים יוכלו לעשות שימוש במעלית, הרי שלא תגרם לתובעים כל עגמת נפש.
ד. במקרה דנן, כיוון שאכן התובעים היו אמורים עפ"י ההסכם לאפשר לנתבעת לתקן חלק מהליקויים בתקופת הבדק וסמוך לאחריה, ומאידך גיסא קיומם של ליקויים נוספים ובעיקר הקיר החיצוני, יש מקום לפסוק סכום מתון בגין עוגמת נפש.
הנתבעת תשלם לתובעים בגין רכיב זה סך 6,000 ₪.

התוצאה
19. הנתבעת תבצע תיקון של מלוא הליקויים עפ"י חוו"ד המומחה מטעם ביהמ"ש ובפיקוחו . בעלות הפיקוח ומלוא הביצוע תישא הנתבעת.
מועד סיום ביצוע מלוא התיקונים לא יאוחר מ- 30.6.05 (ע"מ לאפשר ביצוע תיקונים שיש צורך לבצעם בתקופה ללא גשמים).
אישור המומחה מטעם ביהמ"ש כי מלוא התיקונים בוצעו כנדרש, יהווה מילוי האמור בפסה"ד.
אם לא יומצא אישור מלא כזה, או אישור חלקי בלבד, יינתן לבקשת מי מהצדדים פס"ד משלים ובו קביעה כספית כנגד ליקוי שלא תוקן במלואו או בכלל עד המועד שנקבע.
בנוסף לפיצוי שנקבע לעיל בסעיף 18, תשלם הנתבעת לתובעים הוצאות שכ"ט המומחה מטעמם, הוצאות חלקם בשכ"ט המומחה מטעם ביהמ"ש, אגרת ביהמ"ש ששילמו התובעים ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בצירוף מע"מ.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום כ"ב ב אדר א, תשס"ה (3 במרץ 2005) בהעדר הצדדים.

________________
ח. הורוביץ, שופטת
קלדנית: טל יטח








א בית משפט שלום 13471/02 ברקו יהודה , ברקו קלרה, יוזבגי ברוך, דהרי קרן, אלפסי פרופסור נ' א. ג'בארין בע"מ (פורסם ב-ֽ 03/03/2005)