פסקי דין על לוי אליהו | פסקי דין על עיריית פתח תקוה | פסקי דין על לב גיורא | פסקי דין על ספקטור משה | פסקי דין על הולצמן יורם | פסקי דין על עו"ד גלבוע סיני | פסקי דין על קרואני יוסף | פסקי דין על אוחיון יצחק | פסקי דין על מדינת ישראל |

2934/00 א     30/06/2002




א 2934/00 לוי אליהו נ' עיריית פתח תקוה, לב גיורא, ספקטור משה, הולצמן יורם, עו"ד גלבוע סיני, קרואני יוסף, אוחיון יצחק, מדינת ישראל




1


בתי המשפט
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
א 002934/00

בשא 29455/00
בפני
:
כב' השופטת יהודית שיצר
,
רשמת בית המשפט המחוזי

30/06/02



בעניין:
לוי אליהו



ע"י ב"כ עו"ד
ד. דן-גור ואח'

מרח' הלל יפה 28, חדרה.

המבקש

נ ג ד


1 . עיריית פתח תקוה

2 . לב גיורא

3 . ספקטור משה

4 . הולצמן יורם

5 . עו"ד גלבוע סיני

6 . קרואני יוסף

7 . אוחיון יצחק



ע"י ב"כ עו"ד
ש. פריש ואח'

מרח' אורלוב 77, פתח תקוה
.


8. מדינת ישראל



ע"י ב"כ עו"ד
פרקליטות תל אביב (אזרחי)
מרח' הנרייטה סולד 1, תל אביב.

המשיבים

החלטה

1. לפניי בקשה לפטור את המבקש מאגרת התביעה שהגיש כנגד המשיבים. אלו הן בקצרה העובדות הצריכות לעניין:

2. המבקש הגיש תביעה כספית נגד המשיבים על סך 2,427,000 ש"ח. בכתב התביעה טוען המבקש כי בשנת 1993 התחייבה המשיבה 1 לבנות תחנת מוניות חדשה באזור בית החולים "שניידר". תחנה זו אמורה הייתה להיות מנוהלת במשותף על ידי קבוצת נכים, אשר המבקש נמנה עליה. על סמך התחייבות זו התקבל המבקש לעבודה בתחנת המוניות "אחדות". תחנת המוניות "אחדות" הניחה כי בעתיד תוכל לנצל את זכותו של המבקש לנהל את תחנת המוניות שתוקם.
בסופו של דבר, לא נבנתה תחנת המוניות החדשה. כתוצאה מכך פוטר המבקש מעבודתו.
כחלופה לפיצוי כספי בגין הפרת ההתחייבות, התחייבה המשיבה 1 כלפי המבקש כי תאפשר לו להפעיל מזנון בבתי הספר "אחד העם" או "גולדה מאיר" בפתח תקווה. גם הבטחות אלו לא מומשו.

את ההתחייבויות האמורות נתנה המשיבה 1 באמצעות המשיבים 2-7. אלה כיהנו כבעלי תפקידים בכירים במשיבה 1 בזמנים הרלבנטיים לתביעה.

3. בכתב התביעה טוען המבקש כי הסתמך על התחייבויות המשיבה 1 כלפיו ושינה מצבו לרעה. לאחר שהופרו ההבטחות נגרמו לו נזקים שונים:
א. א. אובדן רווחים בסך 1,130,000 עקב הפרת התחייבות למסור לידיו את ניהול המזנון בבית הספר "גולדה מאיר".
ב. ב. מכירת בית מגוריו בהפסד של 50,000 דולר. בעקבות הפרת ההתחייבויות המבקש נקלע לחובות. הוא נאלץ למכור במהירות את ביתו במחיר הנמוך משווי השוק.
ג. ג. לאחר מכירת הבית נאלץ לעבור להתגורר בשכירות ולשלם דמי שכירות בסך 492,000 ש"ח.
ד. ד. ריביות שנצטברו בשל החובות בסך 150,000 ש"ח.
ה. ה. נזק נפשי ועגמת נפש בסך 500,000 ש"ח.

ביום 22.11.2000 הגיש המבקש את הבקשה דנן לפטור אותו מאגרת התביעה.
דיון ומסקנות

4. ההליכים הנוגעים לקביעת אגרה, או פטור ממנה, הם בעיקרם הליכים שבין התובע ובין המדינה. תפקידה של אגרת בית המשפט הוא כפול. בראש ובראשונה היא נגבית בתמורה לשירותים משפטיים שמספקת המדינה על ידי בית המשפט שלה כנאמר מפי כב' השופט לנדוי בע"א 155/75 פקיד השומה נ' יצחק להד , פ"ד כט(2) 505, בעמ' 506:

"אגרות בית משפט הן חלק מהכנסות המדינה והן נגבות בקשר לשירות שהמדינה , על ידי בית המשפט שלה , מספקת לבעלי הדין".

תפקידה השני של האגרה הוא להוות חסם בפני
תביעות מופרזות או תביעות סרק. ראה דברי כב' השוטפת ד ' קובל בהמר' ( י-ם) 1405/93 סוסנוביץ נ' נשיץ ואח' (לא פורסם):

"קיים חשש שתובע המצרף לתביעתו פטור מאגרה מחמת העדר יכולת כלכלית עשוי לנפח את סכום תביעתו ללא התחשבות בהיקפה המשוער בשל העובדה שאינו נדרש לשלם מחיר כלשהו בגין הגדלת סכום התביעה"

במסגרת זו נלקח בחשבון גם האינטרס של הנתבע לבלום תביעה מוגזמת נגדו (ראה: רע"א 7633/98 דיסקונט ישראל נ' שמש, תקדין עליון 1999(3) 866).

5. על אף חשיבותה של האגרה, בסמכותו של בית המשפט לפטור תובע מתשלום אגרה, כולה או מקצתה, וכן לתת פטור עבור סעד מסוים בלבד. זאת בהתקיים שני תנאים מצטברים כמפורט בתקנה 13 לתקנות בית המשפט ( אגרות), התשמ"ח – 1987 :

"(א) בעל דין שבעת שמוטל עליו לשלם אגרה, טוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לכתב העיקרי בקשה לפטור מתשלום האגרה, ותצהיר שבו יפרט את רכושו, רכוש בן זוגו והוריו אם המבקש סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החדשים שקדמו לתאריך הבקשה.

(ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכלתו של המבקש לשלם האגרה - ותעודה של לשכת סיוע משפטי תשמש ראיה לכאורה על כך - ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה".
עילת התביעה

6. מהחומר בבקשה עולה כי הצדדים ניהלו ביניהם התדיינויות קודמות בפרשה. בה"פ 10019/99 נדחתה בקשת המבקש לאכוף הבטחה שלטונית מצד המשיבים בעניין ניהול המזנון בבית הספר "גולדה". יחד עם זאת, כבוד השופט קלינג קבע בפסק דינו כי גרסת המבקש בנוגע להבטחות שניתנו לו על ידי מר אבי לוי, המשנה למנכ"ל המשיבה 1, לא נסתרה. הוא הוסיף כי התנהגות עובדי העיריה היא לכאורה הפרה של חובת תום הלב בניהול משא ומתן לקראת כריתתו של חוזה.
כתב התביעה, כניסוחו, מפרט למעשה עילה לפיצוי כספי בגין הפרת חובת תום הלב כאמור בסעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973. לביסוס העילה הנטענת צירף המבקש לכתב התביעה מסמכים שונים:

א. א. עותק ממסמך המסכם את ההבנות בין נהגי המוניות נכי צה"ל ובין המשיבה 1. ממסמך זה עולה כי סוכם שתוקם תחנת מוניות חדשה ליד ביה"ח "שניידר".
ב. ב. תצהיר של מר מוטי לוי, יו"ר ועד שכונת המגורים של המבקש, שנכח בפגישה בה הבטיח למבקש המשנה למנכ"ל העיריה דאז, מר אביב לביא, כי המזנון בבית הספר "גולדה מאיר" ימסר לניהולו.
ג. ג. תצהיר מטעם מר לביא עצמו המעיד על ההבטחות שניתנו בעניין תחנת המוניות החדשה ובעניין ניהול המזנונים.

בנוסף צירף המבקש מסמכים שונים המעידים כביכול על נזקיו:

א. א. חוות דעת של פסיכיאטר מומחה המצביעה על החמרה במצבו הנפשי של המבקש. חוות הדעת מייחסת את השינוי לרעה במצבו למאבקים בינו ובין המשיבה 1.
ב. ב. חוות דעת כלכלית לפיה הנזק הכספי שנגרם למבקש עקב הפרת ההתחייבות למתן זכיון להפעלת המזנון בבית הספר "גולדה מאיר" הוא בסכום של בין 719,000 ל- 1,130,000 ש"ח.
ג. ג. חוזה מכר של דירתו במחיר הנמוך לכאורה ממחיר השוק.

עילת התביעה המרכזית לה טוען המבקש כאמור היא הפרת החובה לנהוג בתום לב במהלך משא ומתן. הנזק הישיר הנובע מהתנהגות הנטענת בכתב התביעה הוא אובדן רווחי המזנון שנאמד בכ- 720,000 ש"ח.

באשר לנזק הנפשי הנתבע, הוא אינו בהכרח מסתבר מהפרת החובה. המבקש היה נתון במצוקה נפשית עוד קודם לאירועים המתוארים בכתב התביעה. על פי חוות הדעת הוא סבל בעברו ממצב דיכאוני משמעותי ונותר במצב של דכאון מתון. הוא נוטל תרופות נוגדות דיכאון והיה במעקב במשך 10 שנים שקדמו להתרחשויות שפורטו בכתב התביעה. לפיכך, חוות הדעת המייחסת את ההחמרה במצבו באופן בלעדי לאירועים אלה אינה נקיה מספקות. גם אם נגרמה למבקש עגמת נפש וציפיותיו נכזבו, הרי שבנסיבות הענין, ובהתחשב בכך כי הצדדים נותרו בשלב הטרום חוזי, נראה לי להעמיד את הפיצוי לצרכי פטור מאגרה על סך 30,000 ש"ח בלבד.

יתר הנזקים המפורטים בכתב התביעה הם נזקים רחוקים. המבקש לא הראה קשר סיבתי של ממש בין הפרת חובת תום הלב ובינם. מכירת הדירה בהפסד וחיוב בריביות הם נזקים שנובעים מחובות עבר שונים של המבקש. חובות אלה לא בהכרח נוצרו כתוצאה מההתנהגות הספציפית המיוחסת למשיבים בכתב התביעה. יתר על כן, המבקש אמנם ציין כי הדירה נמכרה במחיר הנמוך ב- 50,000 דולר משווי השוק, אך לא תמך טענתו בנתונים אודות המחירים ששררו אז בשוק, וגם לא הובהר מדוע לא דאג המבקש למצות את מחירי השוק.

העולה מן המקובץ הוא כי הפיצוי הנתבע מוגזם על פניו. לאור הסתייגויות אלה, אני מוצאת כי למבקש עילת תביעה לכאורה לצורך שיקולי פטור מאגרה בסכום של 750,000 ש"ח.

חוסר יכולת כלכלית

7. מתצהירי המבקש עולים הנתונים הבאים :

א. א. המבקש סובל מנכות קבועה בשיעור של 96%. משפחתו מונה 4 נפשות ומתפרנסת מקצבת נכות בסכום של כ- 4,300 ש"ח בחודש.
ב. ב. המבקש פוטר מעבודתו בתחנת המוניות "אחדות" ומאז אינו עובד.
ג. ג. רכושו היחיד של המבקש הוא רכב נכה.
ד. ד. לבתו הסובלת מחרשות חשבון בנק משלה. הכנסתה היחידה היא קצבת הביטוח הלאומי בסך 1,780 ש"ח.
ה. ה. אשתו אינה עובדת ואין לה חשבון בנק. עליה לסייע למבקש ולבתם המתקשים בתפקוד יומיומי.
ו. ו. למבקש הוצאות טיפול רפואי יקר עבורו ועבור בתו. שניהם זקוקים לניתוחים, אך נמנעים לבצעם בשל העלות הגבוהה.
ז. ז. לאחר שנאלץ למכור את דירתו משלם המבקש דמי שכירות בסך 500 דולר מדי חודש.
ח. ח. המבקש שרוי בחובות כבדים. כרטיס האשראי שלו בוטל וחשבונו נמצא ביתרת חובה של אלפי שקלים. במהלך השנה בה הוגשה הבקשה דנן סירב הבנק לכבד מספר שיקים שנמשכו על ידי המבקש בסכומים שונים. המבקש מתקשה לשאת בהחזר הלוואה בסך 44,776 ש"ח לבנק מסד.
ט. ט. המבקש חייב סך של 70,000 בגין הוצאות משפטיות בהליכים קודמים.
י. י. יתרת התמורה בגין מכירת דירת המגורים בסך 65,000 ש"ח מיועדת לכיסוי חובות, לתרופות ולצרכי מחיה שוטפת. סכום זה יאזל בראשית שנת 2003.

8. המדינה מצדה טענה כי הכנסת המשפחה עומדת על סך של כ- 6,500 ש"ח בחודש. היא הוסיפה כי המבקש לא פירט את הכנסות ילדיו האחרים, את מאמציו לגייס כספים מידידים ומקרובים ומה עשה בכסף שנתקבל ממכירת דירת המגורים. יחד עם זאת, המבקש תיאר תמונה קשה לפיו הוא שקוע בחובות והוא ובתו מטופלים על ידי בני המשפחה ונעזרים בהם תכופות. בנסיבות אלה אין להכביד יתר על המידה על המבקש ועל קרוביו ולהטיל עליהם הוצאות נוספות. אין גם הגיון לדרוש מהמבקש להפריש את תשלום האגרה מהכנסתה החודשית של המשפחה. הכנסה זו אינה הכנסה גבוהה עבור משפחה בת 4 נפשות ובהתחשב בצרכים הרפואיים המיוחדים של המבקש ובתו.
הטענות שהופנו כנגד המבקש על כך שאינו עובד אינן במקומן, שהרי נקבעה לו נכות בדרגה של 96% . ניתן להניח כי המצב הרפואי של המבקש ושל בתו מונעים גם מאשתו לצאת ולעבוד.
דברים אלה מתיישבים עם המגמה בפסיקה לפרשנות מקלה עם המתדיין בתחום דיני האגרות. ראה דבריו של כב' השופט ש. לוין בבש"א 457/01 קרליץ נ' פקיד בחירות לעיריית ב"ש, פ"ד נה(3) 869, בעמ' 872:

" החובה לשלם אגרה מעמידה מחסום ומגבלה על זכות הגישה של בעל הדין לבית המשפט ואני סבור כי מאז חקיקתו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ולאור ההגנה הקבועה בסעיף 3 שבו על הקניין , יש מקום לשינוי בדרך הפרשנות של הוראות הפטור הכלולות בתקנות האגרות. לדידי , יש ככלל מקום לפרש את דיני האגרות בדרך ליברלית , באופן שבמקרה של ספק לגבי עצם חיוב ההליך בתשלום אגרה יועדף הפירוש המקל עם המתדיין".

(ראה גם: ע"א 4385/01 אלון נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נה(5) 361, בעמ' 363).

סיכום

9. לאור מכלול השיקולים והאיזונים שיש להפעיל, וכדי שסכום התביעה לא ינופח באופן מוגזם, אני מוצאת כי יש לפטור את המבקש מאגרה עד לסכום תביעה של 750,000 ש"ח.

ניתנה היום י"ז בתמוז, תשס"ב (27 ביוני 2002) בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים בדואר רשום ותודיע טלפונית.



יהודית שיצר
,שופטת
רשמת בימ"ש מחוזי









א בית משפט מחוזי 2934/00 לוי אליהו נ' עיריית פתח תקוה, לב גיורא, ספקטור משה, הולצמן יורם, עו"ד גלבוע סיני, קרואני יוסף, אוחיון יצחק, מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 30/06/2002)