פסקי דין על ששי כהן | פסקי דין על ליאב כהן | פסקי דין על טל כרמלי |

32546-05/13 פ     29/09/2015




פ 32546-05/13 מדינת ישראל נ' ששי כהן, ליאב כהן, טל כרמלי








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"פ 32546-05-13 מדינת ישראל
נ' כהן ואח'




תיק חיצוני: 485855/2012 לב ת"א ירקון




בפני

כבוד השופט
שמואל מלמד


מאשימה

מדינת ישראל


נגד


נאשמים

1. ששי כהן
2. ליאב כהן
3. טל כרמלי



החלטה


1.
בפני
טענה מקדמית לבקשה לביטול כתב אישום מחמת טענה של הגנה מן הצדק לפי סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.

149 (10) הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

כתב האישום

2.
כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום לפיו, בתאריך 09.11.12 בשעה 01.30 בקירוב
,
במועדון

היה
-
יה תקף

נאשם 3 שעה שהוא בגילופין אחר, בכך

שנגח

בפני
ו. המאבטחים

במקום

ביקשו

להוציאו

מהמועדון

אך

הנאשם 3 סירב. בהמשך, הגיע

למקום

שוטר הוביל

את

נאשם 3 לחדר

המצלמות

ואמר לנאשם 3

כי

זיהה

אותו

תוקף

אחר

ושאל

מה

יש

לו

לומר

על

כך. בתגובה, השיב

נאשם 3 לשוטר "יא

בני זונות

מי

אתם

שרמוטות",


תוך

שהוא

מנופף

בידיו

לעברו

של

השוטר. השוטר

הודיע

לו

על

מעצרו. באותן

הנסיבות, נאשם 3 התנגד

בכוח

למעצרו

בכך

שלא

אפשר

איזוקו

ע"י

השוטר

ובהמשך, עת

יצאו מחדר

המצלמות, אף

קרא

לאחרים

שיבואו

לעזור

לו. כמו כן, ניסה

להימלט

מאחיזתו

של

השוטר

והשוטר נאלץ

לעשות

שימוש

נגדו

בגז

פלפל. בהמשך,


תקפו

נאשמים 1,2 את

מאבטח

במועדון בכך

שהיכו

בו

בגופו, סטרו

בפני
ו, בעטו בו

והיכו

בו

באגרופים. בנסיבות

המתוארות

לעיל, נאשמים 1,2

בהיותם

בגילופין נאבקו

עם

השוטר

ועם

השוטר נוסף בכך

שדחפו

אותם

ונגחו

בפני
ו

של

השוטר. השוטר

נאלץ

לעשות

שימוש

בגז

פלפל

גם

נגד 1,2. כתוצאה

מהתקיפה

עינו

השמאלית

של

השוטר

התנפחה

וידו

השמאלית

השתפשפה

והתנפחה.


במעשיהם

המתוארים

לעיל, נאשמים 1,2 הכשילו

את

השוטרים

במילוי

תפקידם

על

פי

דין.

3. הנאשמים הועמדו לדין בגין העבירות הבאות:
נאשמים 1,2
תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו
-
עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין התשל"ז – 1977;

הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו
-
עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין התשל"ז – 1977;
תקיפה חבלנית, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין התשל"ז – 1977.
נאשם 3 תקיפה, עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין התשל"ז – 1977;
הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו
-
עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין התשל"ז – 1977;
שימוש בכח או באיומים למנוע מעצר, עבירה לפי סעיף 47 (א) לפקודת סדר הדין

הפליל(מעצר

וחיפוש) [נוסח

חדש], תשכ
"
ט -
1969
.

תמצית טענות הצדדים

4. ב"כ נאשמים 1-2 טענה כדלקמן:


א.
כתב האישום הוגש בחוסר סמכות בהתאם לסעיף 60 לחוק. במסגרת סעיף 60 לחוק, חולקו העבירות בין תביעות משטרתיות לבין הפרקליטות. החוק מגדיר במיוחד מהן העבירות, עבירות מסוג עוון, שסמכות להגיש בהן כתב אישום נתונה לפרקליטות בלבד ולא לתביעות המשטרתיות. בין היתר נקבע כי עבירה של תקיפת שוטרים היא עבירה שבסמכות הגשתה לפרקליטות ולא לתביעה המשטרתית.


ב.
בסעיף 60 ו' החוק מורה שטיפול בתיק שלא במסגרת הסמכות הנתונה אינו מביא לפסילת ההליך, אלא שצריך להוכיח בלבד שלא נגרם אי צדק לנאשם. ב"כ הנאשמים טענה כי נגרם אי צדק לנאשמים, ובניגוד לכוונת המחוקק. אין זה ראוי שהתביעה המשטרתית תגיש כתבי אישום שעה מעורבים מתלוננים שוטרים.


ג.
אישור העברת תיק החקירה לתביעה ניתן ע"י עו"ד יהודית לייבה. ניתן בחוסר סמכות שכן עו"ד לייבה אינה מוסמכת להחליט כפרקליט מחוז.


ד.
האישור המצוי בידי התביעה אינו עומד בתנאי ההנמקה, גם אם ניתן אישור הרי שקיימת חובה על הפרקליטות לנמק מדוע יועבר התיק לתביעה המשטרתית.


ה.
מדובר בתיק זה בו נגרם לנאשמים אי צדק זועק לאויר העולם. מדובר בשני אזרחים למופת. אחד מהם היה צריך לחתום קצין קבע ביחידה מובחרת, וצה"ל לא אפשר לו לעשות את זה בגלל התיק הנוכחי. השני עבד בחברת חשמל וגם לו האריכו חוזה. אנשים מהשורה שנגרם להם נזק בלתי הפיך בגלל שמישהו שלא היתה לו סמכות הגיש נגדם כתב אישום שלא כדין.


ו.
ב"כ הנאשמים טענה כי קיימים פגמים ראייתים רבים שיש בכוחם להביא לזיכוי הנאשמים. במקרה הנוכחי מדובר בביצוע מעצר לא חוקי שנעשה על ידי שוטר שלא היה בתפקיד בזמן האירוע. השוטר בכתב האישום היה בעבודה בשכר במקום אחר באותו יום. חבר שלו שהה במועדון וסולק מהמועדון על ידי מאבטחים כי הוא היה מעורב בקטטה. אז באו לסגור חשבונות עם מי שחשבו שתקף את החבר של השוטר. השוטר לא היה בתפקיד. בנוסף לזה, לא קוימו התנאים הפורמאליים של הזדהות והסברה. תקפו אותם בלי להסביר להם כלום. הם תקפו את נאשם 1 בפני
ו וריססו גז מדמיע. קיימים כשליים ראייתי ניכרים בתיק.


ז.
תיק מח"ש נסגר מחוסר עבירה. ב"כ הנאשמים הפנתה לת.פ. 22622-09-13, ביהמ"ש השלום ברמלה. אין בחוק ביטוי כזה של חוסר עבירה. למרות שאין בחוק ביטוי של חוסר עבירה, מח"ש מרבים להשתמש בו. סגירת תיק מחוסר אשמה כנגד השוטרים גורמת לתחושת חוסר צדק. לכן, יש פה אכיפה סלקטיבית של תלונה של אזרח כנגד שוטר אל מול תלונה של שוטר כנגד אזרח. הוגש ערר למח"ש על סגירת התיק. לקח לפרקליטות 11 חודשים לתת תשובה. עינוי הדין של הנאשמים גדל. מאחר והוגש כתב אישום הם לא יכולים לדון בערר.

ב"כ נאשם 3 הצטרף לדברי ב"כ הנאשמים 1,2.

5.
ב"כ המאשימה טענה כי הוצג לב"כ הנאשמים אישור העברת התיק לתביעות שהוגש גם לתיק בית המשפט. התביעה סבורה שלא נגרם לנאשמים אי צדק ותביעה הסמכות להגיש את כתב האישום. התקבל אישור מח"ש. הוחלט לסגור את התיק לאחר שהתיק נסגר מחוסר אשמה. התביעה סבורה כי אין מקום להמתין לערר מפנה לת.פ. 1800-09-08, מד"י נ' רז, ת.פ. 22622-09-13, מד"י נ' אהרון. שני פסה"ד מדברים על קביעה של מח"ש לפיה אין עבירה ואין מקום לחקירה. במקרה הנוכחי נסגר התיק התביעה אינה צריכה להמתין להגשת ערר מטעם ב"כ הנאשמים. ב"כ המאשימה דחתה את טענת ב"כ הנאשמים לפיה קיימים כשליים ראייתים מקומם להתברר בהליך ההוכחות. באשר לאישור הפרקליטות, הפרקליטה יהודית לייבה, היא פרקליטה, אחת מארבע פרקליטות להן סמכות של פרקליטת מחוז להעברת התיקים לתביעות.

דיון והכרעה

6. בתחילת הדברים, אבקש להתייחס לטענות הנאשמים לעניין כשלים ראייתיים. אין בידי בית המשפט לקבוע קביעות ראייתיות מבלי לשמוע ראיות בתיק, אף אחד מהצדדים לא ביקש להגיש את תיק החקירה לעיון בית המשפט, התיק לא הוגש. טענות הנאשמים כי הקלטת בושלה, הימצאות השוטר במקום נוכח קריאה של חבריו השוטרים, שעה שכלל לא היה בתפקיד. טענה לגבי כשלים שנפלו בדוחות הפעולה. במיוחד שהתביעה אינה מסכימה לטענות אלו, אינה מאפשרת הכרעה בהעדר שמיעת העדים ועיון בחומר הראיות.

7.
הטענה המרכזית והעיקרית אותה טענו הנאשמים מתייחסת לסמכות העברת התיקים מהפרקליטות לתביעה המשטרתית. האירוע המדובר החל בביצוע עבירות אלימות לכאורה של הנאשמים נגד אחר ונגד מאבטחים במקום. על פי כתב האישום "תקף

נאשם 3 שעה שהוא בגילופין אחר, בכך

שנגח

בפני
ו. המאבטחים

במקום

ביקשו

להוציאו

מהמועדון

אך

הנאשם 3 סירב." לגבי נאשמים 1,2 כתב האישום מתאר "תקפו

נאשמים 1,2 מאבטח

במועדון בכך

שהיכו

בו

בגופו, סטרו

בפני
ו, בעטו בו

והיכו

בו

באגרופים." רק לאחר שהסלים האירוע נקרא שוטר למקום. יצוין כי האירוע לא החל כאירוע תקיפת שוטר, אלא כאירוע תקיפה במקום.

8. סעיף 60 לחוק סדר הדין [נוסח משולב] תשמ"ב – 1982. (להלן חסד"פ) דן בשאלה אותה העלו הנאשמים. הסעיף קובע כדלקמן:

העברת

חומר

חקירה

לפרקליט

או

לתובע

משטרתי (תיקון

מס' – 62 הוראת שעה) תשע"א -2010.

הע
ברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי
(תיקון מס' 62 – הוראת שעה)
תשע"א-2010
60.
.....

(ב)
חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע למעט עבירות כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד), או בעבירת עוון המנויה בחלק א' לתוספת הראשונה א', תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט.

......
(תיקון מס' 62
– הוראת שעה) (תיקון) תשע"ד-2013

(ד)
חומר שהושג בחקירה בעבירה המנויה בחלק ג' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, אלא אם כן החליט פרקליט המחוז, בתיק מסוים, כי בשל העדר חומרה יתרה בנסיבות ביצוע העבירה ואי-מורכבות הראיות, מוצדק להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות.

תוספת ראשונה א' (סעיף 60)

(
התוספת תעמוד בתוקפה בנוסחה זה עד יום 1.1.2017.)
חלק א': עבירות עוון בטיפול הפרקליטות. קובע בפריט 27 כי עבירה של
תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו
-
עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין התשל"ז – 1977
תהיה בטיפול פרקליט המחוז. ברם,
חלק ג' לתוספת קובע כי עבירות שפרקליט מחוז רשאי להעבירן לטיפולו של תובע משטרתי בשל העדר חומרה יתירה בנסיבות ביצוע העבירה ואי-מורכבות הראיות. ובפריט מיום 14.11.2013
תיקון מס' 62 – הוראת שעה (תיקון) תשע"ד-2013
ס"ח תשע"ד מס' 2413

מיום 14.11.2013 עמ' 38 (

ה"ח 800

)
4 לחלק זה נרשם "עבירה אחרת שבטיפול פרקליט ואינה בסמכותו הייחודית של בית משפט מחוזי, שנחקרה יחד עם עבירה שבטיפול תובע משטרתי והיא כרוכה ושלובה בה, ואשר פרקליט מחוז מצא כי בנסיבות העניין, העבירה שבטיפול התובע המשטרתי היא העבירה המרכזית."

9. משמעות הדברים לפרקליט המחוז שיקול דעת להעביר טיפול בעבירות, שבסמכות פרקליט המחוז לטיפול המשטרה. בלבד שעבירות אלו כורכות בעבירה שבסמכות המשטרה. במקרה הנוכחי ניתן לקבוע כי עבירות בהן מואשימים הנאשמים, מלבד העבירות כלפי השוטרים כרוכות בעבירות שבסמכות המשטרה. מעבר לכך האירוע כולו החל כאירוע אלימות. בהמשך האירוע הסלים ונתרגש אירוע נוסף עם השוטר, שהיה אירוע ניסיון השוטר לעצור את הנאשמים ובמהלכו נהגו הצדדים באלימות, זאת בעקבות האירוע הראשון. אין בידי לקבל את הטענה, כי היה מקום להגיש בנפרד כל אחד מהעבירות, ודאי שאין לראות את האירועים בנפרד. ההחלטה להעביר את התיק לתביעה המשטרתית היה סביר במקרה הנוכחי ולא מצאתי כי נפל בו פגם. ודאי שהדברים לא נעשו בחוסר סמכות. הוגש כנגד הנאשמים כתב אישום אחד על מכלול אירועים שקרו במועד ובמקום אחד, מדובר בהחלטה סבירה. יש לציין כי טענת הנאשם 3 בעניין זה דינה להידחות על הסף, כיוון שלא הועמד כלל לדין בגין עבירה של תקיפת שוטר.

10. טענת הנאשמים כי על בית המשפט לפקח על רשויות התביעה, כדי שהרשיות ימלאו אחר מילוי החוק ויפעלו ברוח כוונת המחוקק, יש בה ממש. במקרה הנוכחי בשל החשיבות שבפיקוח אחר העבירה של תקיפת שוטרים השאיר המחוקק את הפיקוח על הגשת כתבי האישום בעבירות אלו בידי המחוקק עצמו. ראו סעיף 60(י) לחסד"פ. מכן דאגת הנאשמים כי הפרקליטות יעשו כרצונם אין לה על מה לסמוך. כיוון שבמקרה הנוכחי מעבר לפיקוח בית המשפט קיים גם פיקוח פלמנטרי.

60. (י)
היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה:
(1)
מספר התיקים שבהם החליט פרקליט מחוז להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי לפי הוראות סעיף קטן (ד), בחלוקה לפי הפרטים בחלק ג' לתוספת ראשונה א' ולפי מחוזות;
(2)
מספר התיקים בטיפול הפרקליטות ובהם נכללה עבירה לפי סעיף 273 או 274 לחוק העונשין, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שהוגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם;
(3)
מספר התיקים שהועברו לטיפול תובע משטרתי לפי סעיף קטן (ד), ובהם נכללה עבירה לפי סעיף 273 או 274 לחוק העונשין, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שהוגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם.

11. טענת העדר הנמקה להחלטה להעביר את התיק לתביעות. נטענה ע"י הנאשמים תוך הפניה לפסיקה לפיה החלטות לפי סעיף 60א לחסד"פ שלא לקיים את חובת היידוע, שלא נמקו היה בהם פגם מהותי בהחלטה, דבר שהביא לביטול כתב האישום. דינה של טענה זו להידחות. סעיף 60א (ה) לחסד"פ קובע כדלקמן:

(ה)
החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, כי הנסיבות מצדיקות זאת, רשאי הוא להגיש כתב אישום, בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד כאמור בסעיף קטן (ד).

סעיף 60א (ה) לחסד"פ קובע חובת הנמקה במסגרת הסעיף. בעוד שבסעיף 60(ד) לחסד"פ אינו קובע חובת הנמקה. ההפך נקבעו השיקולים להעברת המשך הטיפול ליחידת התביעה המשטרתית. מעבר לכך, הסעיף קובע מהם התנאים להעברת הסעיף. לא ברור מה אמור לנמק פרקליט המחוז כל שעליו לעשות הוא לשקול האם העבירה עומדת בתנאי הסעיף אם לאו. במידה וכן להעביר, במידה והמקרה לא עומד בתנאי הסעיף לא להעביר. בנסיבות אלו אין חובת הנמקה.

12. טענת הנאשמים כי עו"ד לייבה אינה מוסמכת להחליט בהעברת תיקים אינה סבירה. פרקליט המחוז הוא אדם אחד. ודאי שאינו יכול לקבל את כל ההחלטות הנדרשות לצורך תפקוד התביעה הכללית במחוזו. המחוקק אפשר האצלת סמכויות פרקליט המחוז וזאת על מנת לטייב ולאפשר תפקוד פרקליטות המחוז. לעניין זה ראו סעיף 242 לחסד"פ.

סמכות

פרקליט

מחוז (תיקון

מס' 7)

תשמ"ז – 1987 (תיקון

מס' 41) תשס"ד – 2004.

242. כל

סמכות

הנתונה

לפי

חוק

לפרקליט

מחוז, רשאי

להשתמש

בה

פרקליט

המדינה

או

משנהו

וכן

רשאי

פרקליט

המדינה, באישור

היועץ

המשפטי

לממשלה, להעניק

סמכות

כאמור, למעט

סמכות

שנאצלה

לפרקליט

מחוז

לפי

כל

דין, לפרקליט

אחר

מפרקליטות

המדינה.


וכן ראו
עפ 322/03 משה

ח. אלי

ע. בע"מ

נ' מדינת ישראל

.

13. טענתם האחרונה של הנאשמים, כי נגרם להם אי צדק נוכח העובדה כי מח"ש סגרו את תיקם מחוסר עבירה. דבר היוצר הפלייה בין האזרח לשוטר. מעבר לכך, היום לאחר שהוגש כתב אישום, לא ניתן לדון בערר כל עוד התיק כנגד הנאשמים מתנהל למנוע החלטות סותרות בתיק על פי הודעת מח"ש. בראשית הדברים אציין כי טענה זו לא גובתה במסמכים מלבד הגשת הערר שכתבה ב"כ הנאשמים למח"ש, לא הוגשו לעיון בית המשפט, אף החלטה של מח"ש או תשובה של מח"ש. ב"כ הנאשמים הפנתה לתיק 22622-09-13 של בית המשפט השלום ברמלה. איני סבור כי המקרה הנוכחי דומה באיזה אופן לאותו מקרה שנבחן בת.פ. 22622-09-13. באותו מקרה הוגשו לבית המשפט הראיות שנאספו הן במח"ש והן בתיק החקירה ובית המשפט בחן את אותן ראיות. בית המשפט קבע שם קביעות ראייתיות. דבר שאינו אפשרי בתיק הנוכחי בהעדר הצגת חומר ראייתי כל שהוא. מעבר בתיק הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי דבר, שב"כ הנאשמים לא טרחה לציין. הערעור נדחה, אולם הצדדים הגיעו להסכמה לפיה "
דיברתי עם כל מי שנדרש לדבר בעניין הזה וגם עם חברי, ונציג הסכמה מנוסחת על ידי שני הצדדים לפיה לאור הערות בית המשפט ולאור העובדה שבית המשפט לא מצא פגם בהתנהלות מח"ש ובשיקול הדעת המקצועי שהוטל על ידם אלא הביע מורת רוח בהתנהלות התביעה בדרך בה הוצגו הדברים בפני
בית המשפט קמא, ובכדי לא לפגוע בתובע כזה או אחר, אנחנו נסכים לחזור בנו מהודעת הערעור." תוכן הסכמת הצדדים מרוקנת מתוכן את הקביעות המותחות ביקורת על התנהלות מח"ש והנהלים על פיהם הם עובדים. הצדדים הסכימו כי לא נפל פגם בהתנהלות ושיקול הדעת המקצועי של מח"ש. משמעות הדבר כי טענת ב"כ הנאשמים אשר הסתמכה על החלטת בית המשפט בת.פ.
22622-09-13
, כי דבק פגם בהתנהלות מח"ש, כתוצאה מכך במקרה הנוכחי, התנהלות מח"ש פוגעת בעיקרי הצדק, אין לה על מה לסמוך. שכן הצדדים הסכימו וניתן להסכמה תוקף

פסק דין
כי לא נפל פגם בהתנהלות, כאמור. גם לגופו של עניין אין מקום להשוואה בין המקרים. באותו מקרה היה מדובר בעבירות כלפי שוטרים, הא ותו לו. במקרה הנוכחי יש עברת אלימות שיצרה אירוע בגינו הגיע השוטר למקום. הניסיון לגמד את אירוע האלימות ולהעצים את העבירות כלפי השוטרים בלבד אינו במקומו. יש לראות בתיק כולו מסכת עובדתית אחת ויש להתמודד עם כלל מארג הראיות.

14. סוף דבר, אני מוצא לדחות את הטענה המקדמית של הגנה מן הצדק. הנאשמים ישיבו לכתב האישום. לתשומת לב באי כוח הנאשמים בית המשפט מתכוון לקבל תשובה לכתב האישום בדיון הנדחה. ב"כ הנאשמים יערכו למתן תשובה ובכלל זה מי העדים אותם הם מתכוונים לחקור במסגרת שמיעת הראיות.

המזכירות תשלח תוכן ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז תשרי תשע"ו, 29 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.










פ בית משפט שלום 32546-05/13 מדינת ישראל נ' ששי כהן, ליאב כהן, טל כרמלי (פורסם ב-ֽ 29/09/2015)