פסקי דין על איסתא נכסים | פסקי דין על שמעון סיבוני | פסקי דין על דיקסי גריל-בר ואח' | פסקי דין על אהובה פרידמן | פסקי דין על ר.י.א.ל נכסים | פסקי דין על אשר אשל נכסים 1992 ואח' |

47314-04/15 א     08/10/2015




א 47314-04/15 איסתא נכסים בע"מ, שמעון סיבוני, דיקסי גריל-בר בע"מ ואח' נ' אהובה פרידמן, ר.י.א.ל נכסים בע"מ, אשר אשל נכסים 1992 בע"מ ואח'








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 47314-04-15 פרידמן ואח' נ' איסתא נכסים בע"מ ואח'





תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





לפני
כבוד השופטת הבכירה
ריבה ניב


מבקשים

1. איסתא נכסים בע"מ

2. שמעון סיבוני

3. דיקסי גריל-בר בע"מ
4. חיים כהן



נגד


משיבים

1. אהובה פרידמן

2
.
ר.י.א.ל נכסים בע"מ

3
.
אשר אשל נכסים 1992 בע"מ

4
.
מלכה שלדוב

5
.
משה בוגומילסקי

6
.
נכסי ד.ק.א. בע"מ

7
.
ויינשטוק זהבי אחזקות ופרוייקטים בע"מ



החלטה

התובעים והנתבעים הינם בעלי זכויות החכירה, במישרין או בעקיפין, בבית משותף בתל אביב. התביעה הוגשה ע"י חלק מבעלי הזכויות כנגד האחרים, בטענה להשתלטות על הרכוש המשותף , בביצוע עבירות על חוקי התכנון והבניה, ובפגיעה בבעלי הזכויות האחרים.


לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף שהגישו חלק מהנתבעים
-
לטענת המבקשים, הנתבעים 1-4, יש למחוק את התביעה כנגדם בהעדר סמכות עניינית. הנתבעים 2,4 טענו אף להיעדר יריבות, בהיותם בעלי מניות בנתבעות 1,3.

כידוע, אין בתי המשפט נעתרים לבקשות לסילוק על הסף, אלא במקרים חריגים.
הכלל הוא כי די כי כתב התביעה יגלה עילה, על מנת שבית המשפט לא ימחק את התביעה על הסף. בשלב זה, בו נבחנת קיומה של עילה- אין בית המשפט בודק את ראיות התובע "בציציות" .
" פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע זכאי לקבל את הסעד המבוקש על ידיו, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו. במחקו תביעה מחמת חוסר עילה מחליט בית המשפט על גורל התביעה ללא שמיעת טענות לעצם העניין, ולכן פסקו בתי המשפט, כי אמצעי חמור זה יש להפעיל בזהירות רבה ורק במקרים שבהם ברור כי בשום אופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות שבתביעתו, את הסעד שאותו הוא מבקש. העובדה שהעילה או השאלה היא חלשה וסיכוייה להצליח הם קלושים, אינה משמשת נימוק למחיקת התביעה... בית המשפט- בבואו לשקול אפשרות זו- ינהג בזהירות רבה וישתמש בסמכותו רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן"
. (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, תשס"ט- 2009, בעמ' 171).

לאחר שעיינתי באריכות בטענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.

מחיקת התביעה כנגד הנתבעים
2 ו-4-
על פי האמור בכתב התביעה, הוגשה התביעה כנגד נתבעים אלה מכוח דיני הרמת המסך ונוכח היותם נושאי משרה בנתבעות 1 ו-3.
הנתבעים טוענים כי בכתב התביעה ובתצהיר שהוגש מטעמם של התובעים, לא הובאו ראיות להוכחת טענה זו. דין טענה זו להידחות שכן, בשלב זה של ההליך אין בית המשפט נכנס לעובי הקורה ואינו בוחן הוכחתן של עובדות כאלה ואחרות. משעה שאף לעמדת המבקשים עצמם, דרושה טענה זו הוכחה באמצעות תצהיר- קרי, המדובר בטענה עובדתית- הרי שאין להידרש לכך בשלב מקדמי זה ויש לדחותה.

טענת המבקשים בדבר היעדר יריבות- לא מצאתי כי דין טענה זו להתקבל. המבקשים טוענים, מחד, כי היה על התובעים להגיש תביעתם כנגד בעלי נציגות הבית המשותף וחברת הניהול, ומאידך כי נציגות הבית המשותף הינה הגוף המוסמך להגשת התביעה.
המשיבים מעלים בכתב תביעתם טענות הנוגעות ישירות לנתבעים. אינני סבורה כי ניתן למנוע מבעל דירה את זכות התביעה שאינה נוגעת לנציגות או במקום בו בחרה הנציגות שלא לממשה. אשר על כן, דינן של טענות אלה להידחות אף הן.

הסמכות העניינית-
הסמכות העניינית של המפקח על המקרקעין קבועה בסעיף 72 לחוק המקרקעין:
"72. (א) סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר זכויותיהם או חובותיהם לפי התקנון או לפי סעיפים 58, 59 או 59א עד 59ח לפי חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח- 2008 או לפי סעיפים 6נט עד 6סא, 21ב ו- 27ג לחוק הבזק, תשמ"ב- 1982 יכריע בו המפקח.
(ב) סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר הסגת גבול מצד בעלי דירה לגבי דירה אחרת או לגבי הרכוש המשותף, רשאי התובע להביאו, לפי בחירתו, לפני בית משפט מוסמך או לפני המפקח".


בתיק מס' 135/11
מרים חסן נ' אטיה גטה, אשר נידון על ידי המפקחת על רישום מקרקעין בנתניה, נקבע זה מכבר כי-
"4. בתי המשפט נתנו פירוש דווקני לסעיפים אלה, וקבעו כי אין להרחיב את פירושם. ראה לעניין זה ד.נ. 20/73 שמע נ' סדובסקי, ואח' פ"ד כח(1), 730:
"סעיף 72 לחוק המקרקעין... מרחיב אמנם את סמכותו של המפקח, היכול עכשיו לדון בתביעת נזיקין בעילה של הסגת גבול, ולעניין זה נעשתה סמכותו מקבילה לזו של בית המשפט, אך.... אין הוא רשאי לדון בתביעות נזיקיות אחרות."
5. עילות המטרד והיפר חובה חקוקה אינן נמנות על סוג העניינים שבסמכותו של המפקח על רישום המקרקעין ובית המשפט חזר ופסק כי הן "תידונה בבית משפט השלום, שהוא בלבד המוסמך לדון בהן בהיותן נובעות משימוש במקרקעין..." (ע"א 664/71 עורקבי ואח' נ' נקר פ"מ, ע"ח 130). עוד קבע בית המשפט באותו עניין כי "עילת המטרד הפרטי אינה נגררת אחר עילות הפגיעה בזכות הקניין והסגת גבול ברכוש המשותף, ואינה טענה אינצנדנטלית לשאלה שבסמכותו הייחודית של הפקיד המוסמך. עילת התביעה עומדת בפני
עצמה ואין לפקיד המוסמך לדון בה". ראה גם ע"א 458/69 שליט נ' גולדברג, פ"ד כ"ד (1) 231."

בענייננו, הוגשה התביעה, בין היתר בעילות של מטרד והסגת גבול ברכוש המשותף ועילות אלה הינן בסמכותו של בית משפט זה.
התביעה הוגשה גם בעניינים המצויים בסמכותו הייחודית של המפקח- ואינם נוגעים במישרין לעילות המטרד, הפרת חובה חקוקה או הסגת הגבול- קרי, עניינים הנוגעים לזכויות וחובות בעלי הדין במסגרת התקנון או החזקתו וניהולו של הרכוש המשותף שאינם עולים כדי מטרד או הסגת גבול-
על עילות אלה להימחק מן התובענה. לעניין זה- יוגש כתב תביעה מתוקן.

הואיל והבקשה נתקבלה בחלקה, איני עושה צו להוצאות.


ניתנה היום, כ"ה תשרי תשע"ו, 08 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 47314-04/15 איסתא נכסים בע"מ, שמעון סיבוני, דיקסי גריל-בר בע"מ ואח' נ' אהובה פרידמן, ר.י.א.ל נכסים בע"מ, אשר אשל נכסים 1992 בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 08/10/2015)