פסקי דין על הרב יוסף טולידאנו - רב המועצה המקומית גבעת זאב | פסקי דין על ראש ממשלת ישראל חה"כ בנימין נתניהו | פסקי דין על שר הבטחון חה"כ משה יעלון | פסקי דין על מפקד כוחות צה"ל ואח' |

6496/15 בג"צ     12/10/2015




בג"צ 6496/15 הרב יוסף טולידאנו - רב המועצה המקומית גבעת זאב נ' ראש ממשלת ישראל חה"כ בנימין נתניהו, שר הבטחון חה"כ משה יעלון, מפקד כוחות צה"ל ואח'




פסק-דין בתיק בג"ץ 6496/15



בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק


בג"ץ 6496/15



לפני:

כבוד הנשיאה מ' נאור


כבוד השופט ח' מלצר


כבוד השופט ע' פוגלמן


העותר:
הרב יוסף טולידאנו - רב המועצה המקומית גבעת זאב



נ


ג


ד



המשיבים:
1. ראש ממשלת ישראל – חה"כ בנימין נתניהו


2. שר הבטחון – חה"כ משה יעלון


3. מפקד כוחות צה"ל

4. ראש המינהל האזרחי

5. מפקד מחוז ש"י

6. הרב הראשי לצה"ל – הרב רפי פרץ

7. הרבנים הראשיים לישראל – הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף

8. שר הדתות – חה"כ דוד אזולאי

9. יו"ר המועצה המקומית גבעת זאב – יוסי אברהמי

10. יו"ר המועצה הדתית גבעת זאב – שרון דניאל

11. יורשי המנוח רבאח מוחמד

12. עמותת אי"ה בית הכנסת 'איילת השחר'


עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים


בשם העותר:
עו"ד פרופ' מיכאל קורינאלדי;

עו"ד גלעד קורינאלדי

בשם המשיבים 8-1:
עו"ד ענר הלמן

בשם משיב 9:
עו"ד בתיה אבלין

בשם משיב 10:
עו"ד ישראל גור

בשם משיב 11:
עו"ד שלומי זכריה
בשם משיב 12:
עו"ד דניאל קרמר






פסק-דין

השופט ח' מלצר
:

1.
בפני
נו עתירה של רב המועצה המקומית גבעת זאב, שהוגשה בתאריך 25.09.2015, ואשר בגדרה הוא מבקש להורות למדינה שלא לממש את הצו המוחלט, שניתן ע"י בית משפט זה בתאריך 30.07.2014 ב-בג"צ 9496/11
רבאח נ' שר הביטחון
, (להלן גם:
פסק הדין בבג"ץ 9496/11
) וביצועו הוארך בהחלטות שניתנו על ידינו

בתאריכים: 20.07.2015 ו-10.09.2015.


בקשותיו הפרטניות של העותר הן כי נורה למדינה להימנע מהריסת מבנה בית הכנסת "איילת השחר" בגבעת זאב (להלן:
בית הכנסת
), אשר פונה מתכולתו על פי פסק הדין בבג"ץ 9496/11 הנ"ל בתאריך 10.08.2015 (להלן:
המבנה
) ולשקול חלופות פוגעניות פחות, כגון: איטום המבנה. עוד מבקש העותר להורות למשיבים 5-1 ולמשיבים 10-9 למצוא חלופה ראויה למתפללי
בית הכנסת
. לחלופין מבקש העותר כי יבוצע הליך של "הפקעת קדושה" של המקום טרם שתבוצע ההריסה.

2.
בתאריך 25.09.2015 בית משפט זה (כב' המשנה לנשיאה
א' רובינשטיין
) הורה כי המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה, והם עשו כן.

3.
לאחר עיון במכלול החומר – הגענו למסקנה כי יש
לדחות את העתירה על הסף
על פי עמדת המדינה והמשיבים מס' 11, וזאת מטעמים שונים, לרבות: קיומו של

פסק דין
חלוט בנושא (בג"ץ 9496/11 הנ"ל), ללא שהוכח שינוי נסיבות ממשי; חוסר תום לב דיוני; אי גילוי עובדות מהותיות; שיהוי והעדר עילה לטענות העותר, הכל כפי שיפורט בתמציתיות יחסית להלן.

עיקרי העובדות הצריכות לעניין

4.
עד לשנת 1998 לערך נהג המנוח,
רבאח מוחמד עבד אללטיף
, שנפטר לאחרונה (להלן:
המנוח
) לעבד, על פי טענתו, את השטח והאדמות, עליהן ממוקם
המבנה,
נשוא העתירה. סמוך לשנת 1998 פלשו זרים לקרקע הנ"ל והחלו לבצע בה עבודות בינוי שונות. המנוח פנה למשטרה ועבודות אלו נפסקו, כאשר בשנת 1999 אף הוציאו גורמים מטעם המשיב מס' 4,
המינהל האזרחי באזור
– צווי הפסקת עבודה וצווי הריסה סופיים למבנים שנבנו. צווים אלה לא כובדו וברבות השנים הבניה נמשכה על קרקע, שהמנוח טען כי היא שייכת לו. הדברים נעשו גם, על פי הנטען, בניגוד לתכנית המיתאר

החלה בשטח, ללא היתרי בניה ובהתעלמות מצווים מנהליים שהוצאו ע"י הרשויות. המבנה שהוקם החל לשמש כבית כנסת והופעל ע"י המשיבה 12.

5.
בשנת 2008, לאחר מיצוי הליכים, פנה המנוח לראשונה לבית משפט זה, במסגרת עתירתו בבג"ץ 6642/08
רבאח אללטיף ואח'

נ' שר הביטחון ואח'
(להלן:
העתירה הראשונה
). הגם שהמדינה אישרה בתגובתה לעתירה הראשונה כי המדובר באדמה פרטית עם זיקה ברורה למנוח –
בעת ניהול העתירה הועלו טענות שונות בדבר רכישה של החלקה עוד בשנות ה-60 של המאה הקודמת בעבור המשיבה 12. על בסיס מחלוקת קניינית לכאורית זו – נמחקה העתירה (פסק-דין מתאריך 02.11.2009).


יצוין, כי המועצה המקומית גבעת זאב, שהמשיב 9 עומד בראשה, היתה משיבה במסגרת העתירה הראשונה, אולם טענה אז כי המבנה איננו מצוי בתחום השיפוט שלה.

6.
עם חלוף השנים, ולאחר שהוגשה למשטרת ישראל תלונה בגין הטענות לגבי רכישת הקרקע התחוור כי
המסמך, עליו נשענה טענתה של המשיבה מס' 12, כנראה איננו אותנטי. יחד עם זאת, המשטרה סגרה את התיק בשל העדר ראיות למעורבות של אדם ספציפי כלשהו במעשה הזיוף, ככל שהיה כזה.

7.
לאחר ההשתלשלות הנ"ל – הוגשה בשנת 2011 לבית משפט זה עתירתו השנייה של המנוח (בג"ץ 9496/11 הנ"ל), שבגדרה התבקש בית המשפט הנכבד להורות למשיבים לממש את צווי ההריסה שהוצאו נגד בית הכנסת של המשיבה 5 שם, היא המשיבה 12 בעתירה דכאן (להלן:
עמותת איילת השחר
), שהיה ממוקם בחלקה 14 בגוש 6 של אדמות הכפר אל-ג'יב.

8.
בנוסף, בתאריך 27.07.2014, הגישו המועצה המקומית גבעת זאב ועמותת איילת השחר בקשה לצו מניעה זמני, במסגרתו הם ביקשו מבית המשפט למנוע את הריסת בית הכנסת לתקופה שתיקבע על ידי בית המשפט, כדי לאפשר למועצה המקומית למצוא "פתרון הולם בדרך הכשרה תכנונית, פתרון קנייני, או על ידי מציאת מקום חלופי לבית הכנסת, שיאפשר את המשך פעילותו על ידי מתפלליו".

9.
בתאריך 30.07.2014 קיים בית משפט זה (הנשיא
א' גרוניס
והשופטים:
ח' מלצר

ו
ע' פוגלמן

) דיון בעתירה בבג"ץ 9496/11.


בסיום הדיון ניתן פסק דינו של בית המשפט, שבגדרו נקבע כך:

"בעקבות חילופי דברים בין המעורבים, ולאחר שניתנו הסכמות שונות מטעם חלק מן המשיבים, הננו מחליטים להוציא בזה צו מוחלט המורה למשיבה 5 לפנות את
המבנה נשוא העתירה תוך שנה מהיום, וכן המורה למשיבים 4-1 ולמועצה המקומית גבעת זאב להרוס את המבנה תוך שנה מהיום,אלא אם ייקבע תוך שנה מהיום כי המשיבה 5 הינה בעלת זכות בעלות במקרקעין שעליהם המבנה.
לא ייעשה צו להוצאות."

10.
בתאריך 29.06.2015 הגישה עמותת איילת השחר בקשה ליתן ארכה לביצוע פסק הדין בבג"ץ 9496/11 (להלן:
בקשת הארכה הראשונה
).


לאחר קבלת תגובות העותרים ושאר המשיבים בעתירה – דחה בית המשפט (הנשיאה
מ' נאור

והשופטים:
ח' מלצר

ו-
ע' פוגלמן

), בתאריך 20.07.2015, את בקשת הארכה הראשונה. בסייפא להחלטה האמורה קבע בית המשפט כדלקמן:
"...
6. נוכח כל האמור לעיל ובהתחשב באורכות השונות שניתנו עד הנה למשיבה 5, לרבות זו בת השנה שניתנה לה במסגרת פסק הדין בעתירה – בקשת המשיבה מס' 5 נדחית. יחד עם זאת, לפנים משורת הדין ניתנת בזאת אורכה אחרונה לפינוי עד לתאריך 10.08.2015 (כ"ה באב תשע"ה)."


11.
בתאריך 07.08.2015 הגישה עמותת איילת השחר בקשה נוספת במסגרת בג"ץ 9496/11 – להארכת מועד לביצוע פינוי והריסה בתשעה חודשים נוספים ולחילופין לצמצם את פסק הדין ולהשאיר במסגרתו רק את דרישת הפינוי, כך שההריסה תעוכב עד להשלמת הבירור הקנייני בפני
הוועדה לרישום ראשון (להלן:
בקשת הארכה השנייה
).


בתאריך 09.08.2015
נתן בית משפט זה (הנשיאה
מ' נאור

והשופטים:
ח' מלצר

ו-
ע' פוגלמן

) צו ארעי ולפיו היה והמבנה מושא העתירה יפונה עד למחרת היום 10.08.2015 (כ"ה באב תשע"ה) בשעה 11:00 – המבנה לא יהרס בשלב זה והכל עד החלטה אחרת. העותרים בעתירה והמשיבים האחרים בה התבקשו להגיב לבקשת הארכה השנייה, והם אכן עשו כן.




במסגרת התגובות מסרה המדינה כי בית הכנסת פונה מתכולתו, כנדרש, בתאריך 10.08.2015, וכי לרשות המתפללים הועמדה חלופה מתאימה. כן נמסר שהדרג המדיני מבקש שלא להרוס במהלך חגי תשרי תשע"ו את המבנה ששימש כבית כנסת.

12.
בתאריך 10.09.2015 – לאחר עיון במכלול החומר ובתגובות, דחה בית המשפט (הנשיאה
מ' נאור

והשופטים:
ח' מלצר

ו-
ע' פוגלמן

) את בקשת הארכה השנייה, אך נעתר למשאלת הדרג המדיני. לאחר שנסקרו ההליכים – בהקשר לבקשת האורכה השנייה
– קבע בית המשפט, בין היתר, כדלקמן:

8.

בעקבות עיון במכלול החומר שהובא בפני
נו הגענו למסקנה כי אין מקום להיענות
לבקשתה הנוכחית
של המשיבה 5, ואולם נכונים אנו לדחות, לפנים משורת הדין, את ביצוע המימוש של אותו חלק מ
פסק-הדין
שטרם הושלם – עד לאחר תום חג הסוכות, דהיינו עד לתאריך 13.10.2015, כמבוקש על-ידי הדרג המדיני וזאת כדי שלא להרוס במהלך חגי תשרי מבנה ששימש כבית כנסת.

בהקשר זה גם רשמנו לפנינו כי המבנה פונה כבר כנדרש, וכי לרשות המתפללים הועמדה חלופה מתאימה.

נימוקינו להחלטה יובאו בתמציתיות להלן.

9.
המשיבה 5 לא עמדה בסייג שנקבע ב
פסק-הדין
לשם מימושו (השגת קביעה בתוך שנה, אשר נמנית מתאריך 30.7.2014 – כי היא בעלת זכות בעלות במקרקעין שעליהם המבנה).

זאת ועוד – אחרת. בנסיבות החדשות שהעלתה המשיבה 5 (הבקשה החדשה לרישיון ולהיתר עסקה, שהוגשה מטעמה בתאריך30.7.2015) – אין כדי להניע שינוי במה שפסקנו עניינית בהחלטתנו מתאריך 20.7.2015, ובכך אנו צועדים בעקבות עמדת המדינה, כפי שהוצגה לנו.

הטעם לכך כפול:

א)
עובדתית
– הבקשה החדשה שהוגשה מטעם המשיבה 5 למינהל האזרחי ב-איו"ש בתאריך 30.7.2015 היא מורכבת על פניה, ואין אנו רוצים להביע דעה בהקשר אליה – כדי שלא לקבוע מסמרות טרם החלטת המוסמכים לדון בה. מכל מקום, עד לאישורה (אם בכלל) אמור לחלוף זמן רב ולצורך זה ניתנה בשעתו (בתאריך 30.7.2014) במסגרת
פסק-הדין
אורכה של שנה שלא נוצלה (במיוחד בשים לב לכך שעתה הבקשה החדשה נשענת על הסכם מכר, שנחתם, על פי הנטען, עוד בתאריך 3.3.1966).
ב)
משפטית
– טענות המועלות לאחר מתן פסק-דין סופי המורה על פינוי – לגבי אירועים שהתרחשו, על פי הנטען, בעבר ולא אוזכרו קודם לכן, או לגבי נסיבות שניתן היה להתחשב בהן, או לתקוף אותן בזמנו ולא נעשה כן, או לגבי רכישות חדשות שנעשו לאחר פסק הדין – אין בהן בדרך כלל כדי להביא לפתיחה מחדש של הליך משפטי שהסתיים (עיינו: בג"צ7891/07
תנועת "שלום עכשיו" – ש.ע.ל מפעלים חינוכיים נ' שר הביטחון
(7.12.2014); בג"צ 9949/08
מרים חסן עבד אלקרים חמאד נ' שר הביטחון
(25.12.2014); בג"צ 5215/15
מ.ד. יהונתן בניה ופיתוח בע"מ נ' שר הביטחון
(29.7.2015)).

מכאן גם מתבקש שהיענותנו לדחיית ההריסה על פי בקשת הדרג המדיני היא אך ורק לפנים משורת הדין, משיקולים של רגישות מובנת לגבי הריסה במהלך חגי תשרי, ובהתחשב בכך שהמבנה כבר פונה. אולם אין דחייה זו כפופה בנוסף גם לשינוי נסיבות משמעותי במובן המשפטי, כפי שביקש הדרג המדיני.

10.
נוכח כל האמור לעיל ובהתחשב באורכות הרבות והשונות שניתנו לאורך שנים למשיבה 5, לרבות זו בת השנה שניתנה לה במסגרת
פסק-הדין
וכן בהחלטותינו מהתאריכים: 20.7.2015 ו-9.8.2015 –
הבקשה הנוכחית
של המשיבה 5
נדחית
. יחד עם זאת, לפנים משורת הדין ניתנת בזאת אורכה אחרונה להשלמת ביצוע
פסק-הדין
עד לתאריך 13.10.2015 (ל' תשרי תשע"ו).
(ההדגשות במקור –
הח"מ
)

13.
בעקבות דחיית בקשת הארכה השנייה צפוי היה שביצוע פסק הדין ב-בג"ץ 9496/11 יושלם עד תאריך 13.10.2015 (ל' תשרי תשע"ו), ואולם לפני שהגיע המועד האמור הוגשה העתירה הנוכחית, שנפתחה כעתירה חדשה ובמסגרתה ביקש העותר להציג טענות שלא הועלו, לשיטתו, בהליכים הקודמים ועיקרם, שעל פי תפיסתו – אין המשפט הבינלאומי והמשפט העברי מאפשרים בעיקרון הריסה (סתירה) של בתי תפילה (בתי כנסת). הוא צירף כמשיבים לעתירתו אף את כב' הרבנים הראשיים לישראל (וכן את כב' הרב הראשי לצה"ל) וגרס כי כב' הרבנים הראשיים תומכים בעמדתו.





זה המקום להעיר כי הן בעתירה והן בתגובת המדינה, אשר בגדרה צורפה גם עמדת כב' הרבנים הראשיים – לא נמצאת התייחסות למקרה שבו מתברר כי בית כנסת הוקם על קרקע של אחר וכן לא נדונה שם בפרוטרוט הסיטואציה שבה נמצא פתרון חלופי (ולוּ זמני) למתפללי בית הכנסת המפונה. בהקשר זה נדגיש כי המדינה, בתגובתה המקדמית לעתירה, ציינה כי בדיקה שערך המינהל האזרחי העלתה שלאחר שבית הכנסת איילת השחר פונה בתאריך 10.08.2015 – המועצה המקומית גבעת זאב איפשרה למתפללים בו להתפלל בבית כנסת ארעי, שהוקם בבית חב"ד בישוב. הבדיקה גם העלתה, כי בית הכנסת הזמני אכן היה בשימוש של מתפללי בית הכנסת איילת השחר באותה תקופה. בדיקה נוספת שנערכה בתאריך 10.09.2015 העלתה כי בית הכנסת איילת השחר אכן איננו פועל במבנה.

14.
דא עקא, שהמדינה מסרה עוד בתגובתה המקדמית כי לאחר ראש השנה התקבל מידע במינהל האזרחי לפיו פעילות עמותת איילת השחר חזרה למבנה. בדיקה שנערכה על-ידי המינהל האזרחי בתאריך 17.09.2015 העלתה כי התכולה שפונתה מבית הכנסת הוחזרה למבנה, וכי בית הכנסת נראה פעיל. בדיקה נוספת שנערכה בערב חג סוכות, בתאריך 27.09.2015, מצאה כי בית הכנסת איילת השחר חזר לפעילות שוטפת במבנה.


המדינה ראתה להדגיש כי החזרת התכולה לבית הכנסת איילת השחר וחידוש פעילותו מהווים הפרה חמורה של פסק-דינו של בית משפט זה מתאריך 30.07.2014, שכזכור הורה לעמותת איילת השחר לפנות את בית הכנסת בתוך שנה (מועד הפינוי הוארך כאמור, על-פי החלטת בית המשפט, עד ליום 10.08.2015). המדינה הוסיפה כי החומרה הטמונה בכל הפרה של פסק-דין של בית המשפט מתעצמת כאן, וזאת בשים לב לכך ששתי בקשותיה של עמותת איילת השחר לעיכוב ביצוע פסק הדין – נדחו.

15.
המדינה מצאה לעדכן בנוסף בתגובתה המקדמית כי המסמך, שנטען כי הוא "הסכם מכר" של המקרקעין משנת 1966 (ואשר צורף על-ידי עמותת איילת השחר לביסוס הבקשה מטעמה לרישום ראשון) – הועבר לבדיקת מז"פ, וזו העלתה ספקות לגבי מקוריותו.

16.
בשים לב להשתלשלות הדברים הנ"ל, לנפקותם ולהתנהלות הגורמים הישירים המעורבים בהפעלת בית הכנסת הגענו כאמור למסקנה כי
דין העתירה להידחות על הסף
– משורה של נימוקים, שיפורטו מיד בסמוך.



בית המשפט איננו יושב כערכאת ערעור על פסקי דין שניתנו על ידו.

17.
העותר מבקש מבית המשפט הנכבד להורות למדינה שלא לבצע את הצו המוחלט שהוצא בבג"ץ 9496/11, שדיבר בהריסת המבנה, זאת לאחר ששתי בקשות שהגישה עמותת איילת השחר לעיכוב ביצוע ההריסה כבר נדחו כאמור על-ידי בית המשפט הנכבד ובית הכנסת פונה מתכולתו.


בנסיבות אלה טעם מרכזי לדחייתה של עתירה זו על הסף היא ההלכה הפסוקה לפיה בית המשפט בשבתו בית משפט גבוה לצדק – איננו יושב כערכאת ערעור על פסקי דין שניתנו על-ידי מותב של בית המשפט הגבוה לצדק (ראו: בג"ץ 4747/10
שורת הדין
israel law center
נ' שירות בתי הסוהר
(20.06.2010)).


יתר על כן נוכח קיומו של פסק-דין חלוט בנושא, היה צורך להראות שחל כאן שינוי נסיבות ממשי כדי לנסות ולחדש את הדיון בעתירה, ואולם נטל זה –העותר לא הצליח להרים, וברי
שהפרת
פסק הדין על דרך של חידוש פעילות בית הכנסת שפונה, יש בה אמנם שינוי נסיבות, ואולם זו פועלת דווקא
לחובת
המעורבים בהפעלת בית הכנסת ודורשי טובתם,
ולא לזכותם
, אם לנקוט לשון המעטה, מה גם שהדברים
הוסתרו
בעתירה.

חוסר תום לב דיוני

18.
ככל שהעותר סבור היה כי קיימים טעמים המצדיקים שלא לבצע את

פסק דין
בבג"ץ 9496/11 ואשר לא נשקלו על-ידי בית המשפט, הרי שחלף הגשת העתירה שבכותרת – היה עליו להגיש בקשה מתאימה במסגרת תיק בג"ץ 9496/11 (ראו: בג"ץ 4475/09
סלמאן נ' שר הביטחון
(08.08.2010) (להלן:
עניין סלמאן
)
; בג"ץ 1217/15
מ.ד יהונתן בניה ופיתוח בע"מ נ' שר הביטחון
(23.06.2015)).




אי-פירוט עובדות מהותיות בעתירה

19.
על-פי ההלכה הפסוקה והעקבית שיצאה מלפני בית-משפט זה – על עותר לפרט בעתירתו את כל העובדות המהותיות הצריכות לעניין, שאם לא כן עתירתו תידחה על-הסף בשל אי-ניקיון כפיים.


העותר לא פירט בעתירתו כאן באופן מלא וראוי את מלוא העובדות המהותיות הצריכות לעניין, וזאת – בשלושה היבטים:




ראשית
– הוא נמנע מלציין את מלוא התשתית העובדתית ביחס להליכי האכיפה שננקטו בעניינו של בית הכנסת ואף לא באשר להליכים שהתנהלו בפני
בית משפט זה. העותר אף לא צרף לעתירה את כל כתבי בית הדין שהוגשו בעתירה בבג"ץ 9496/11, בהם מפורטת התשתית העובדתית הרלבנטית לענין.




שנית
– העותר פסח בעתירתו על העובדה כי למתפללי בית הכנסת נמצא מקום תפילה חלופי, שאף שימש אותם בפועל לאחר שבית הכנסת פונה מתכולתו (ספרי תורה, תשמישי קדושה) בתאריך 10.08.2015.



שלישית
– העותר לא סיפר בעתירה שהתכולה שהוצאה מבית הכנסת בתאריך – 10.08.2015, הוחזרה לאחרונה למבנה, וכי המבנה חזר לשמש כבית כנסת עובר להגשת העתירה. העובדה שנראה כי פסק דינו של בית המשפט בבג"ץ 9496/11 – שהורה על פינוי בית הכנסת לא יאוחר מתאריך 10.08.2015 –
מופר
בעצם הימים האלה, היא בוודאי עובדה רלבנטית ביותר, שהיתה מוטלת על העותר חובה לציינה בעתירתו. התנצלותו המאוחרת של העותר על אי-הגילוי האמור – איננה מכשירה את הפגם.

שיהוי כבד בהעלאת הטענות המועלות בעתירה

20.
העותר
הוא עותר ציבורי, שמבקש להציג, למעלה משנה לאחר שניתן פסק הדין בבג"ץ 9496/11 – טענות חדשות, שלא הועלו על-ידי המשיבה הישירה הרלבנטית לעניין (עמותת איילת השחר) בתשובתה לעתירה. בהקשר זה הוא איננו מפרט האם היה מודע להליכים בבג"ץ 9496/11 עובר למתן פסק הדין בתאריך 30.07.2014, ואיננו מסביר מדוע בחר להעלות טענותיו לראשונה בפני
בית משפט זה רק מספר ימים לפני המועד (המוארך) שנקבע להשלמת מימוש פסק הדין בבג"ץ 9496/11. בכך התנהלותו לוקה בשיהוי מאיין.


העותר גם אינו מבהיר בעתירתו מדוע הוא לא ביקש להצטרף בשעתו כצד נוסף להליכים בבג"ץ 9496/11 לפני שניתן בו פסק הדין, וכן מדוע מדוע עתירתו הוגשה רק לאחר ששתי הבקשות שהגישה כאמור עמותת איילת השחר לעיכוב ביצוע פסק הדין כבר נדחו על-ידי בית המשפט בהחלטות מפורטות. לפיכך נראה שהעותר משמש כלי שרת בעבור העמותה לאחר שנסתתמו טענותיה.

21.
די בכל הנימוקים הנ"ל כדי להביא לדחיית העתירה על הסף – מטעמי סף. בנוסף לכך העתירה איננה מגלה על פניה גם עילה
. על כך נרחיב מעט מיד בסמוך.

22.
בעוד שבפרשה, נשוא פסק הדין ב
עניין סלמאן
– לא היתה מחלוקת כי בית הכנסת שם, הוקם על מקרקעין שהם "רכוש ממשלתי", במקרה דנן כולי עלמא לא פליגי כי בית הכנסת הוקם על מקרקעין פרטיים, אף כי קיימת עדיין מחלוקת על הבעלות בהם. זאת ועוד, כפי שגם הבהירה המדינה בסעיף 24 לתגובתה לבקשת הארכה השניה: "הסיכוי שניתן יהיה לקבוע באופן סופי כי למשיבה 5 (עמותת איילת השחר – הח"מ) זכות בעלות במקרקעין עליהם בנוי המבנה, בתוך תשעה חודשים (שהיא תקופת הדחייה המבוקשת על-ידי המשיבה 5) – לא נראה סביר כלל ועיקר", ודומה שלא רק מגבלת הזמן היא בעוכרי עמותת איילת השחר פה.

23.
העותר טוען, בסעיף 70 לעתירתו, כי המדינה לא הביאה בחשבון את עמדתו של כב' הרב הראשי לישראל,
הרב דוד לאו
, מתאריך 13.07.2015, שצורפה כנספח 9 לעתירה. שם ציין כב'
הרב לאו
בפני
מתאם פעולות הממשלה בשטחים כדלקמן:


"קראתי בעיון את מכתבך. בהלכה מצאנו דיון סביב השאלה האם מותר להרוס בית כנסת. זאת כמובן לשם בניית בית כנסת אחר, ונקבע כי לא ניתן להרוס בית כנסת עד שיבנה בית כנסת אחר במקומו.
אני מציע שבטרם יעלה הכורת על מבנה בית הכנסת, תנתן אלטרנטיבה ולרשות המתפללים יועמד מבנה אחר ראוי לתפילה.
אני משוכנע שאם הדברים יעשו בשום שכל ימנע חיכוך מהמתפללים, וארתם לסייע בכך."





טענתו של העותר בהקשר זה היא מוקשית, שהרי:

א)
לרשות המתפללים הועמד כאמור מבנה חלופי והם גם התפללו בו לאחר שבית הכנסת פונה בתאריך 10.08.2015.

ב)
מבחינה משפטית – האחראיים העיקריים למציאת מקום חלופי לבית הכנסת בתחום הישוב גבעת זאב הם: המועצה המקומית גבעת זאב והמועצה הדתית שם, ופה ראוי לציין כי המועצה המקומית אף
נטלה, כאמור, משימה זו על עצמה, ב"בקשה לצו מניעה זמני", שהוגשה על-ידה ועל-ידי עמותת איילת השחר.

ג)
אין חולק כי במשפט העברי ההלכה בסוגיה זו היא מורכבת ותלויית הקשר ונסיבות (עיינו והשוו: בג"ץ 7710/05
הרב ישי בר חן נ' ראש-ממשלת ישראל, אריאל שרון
, נט (2) 927
(2005) (
להלן: עניין הרב בר חן
)); העתירה לקיום דיון נוסף בפסק הדין האמור – נדחתה ב-דנג"צ 8115/05 (08.09.2015)).

24.
אף המשפט הבינלאומי המנהגי וההסכמי אינם קובעים את מה שהעותר טוען לו, בסיטואציה, שבה, בשטח מוחזק, ממוקם מבנה בית התפילה – על קרקע פרטית, שלא על דעת הבעלים של המקרקעין.

סוף דבר

25.
נוכח כל האמור לעיל –
דין העתירה להידחות על הסף, וכך אנו מורים
.


בנסיבות שנטענו אין גם מקום להוצאת צו עיכוב נוסף כלשהו להשלמת מימוש פסק הדין ב-בג"ץ 9496/11. יחד עם זאת נוכח ההערכות המורכבת הנדרשת מהמדינה לצורך זה (כשבוע ימים על פי הצהרתה בתגובתה המקדמית) – עיכוב של שבוע לא יחשב כהפרה של פסק הדין בבג"ץ 9496/11, ולענין זה, לשיטתי, אף פירוק והעתקה של המבנה בתוך פרק הזמן הקצוב הנ"ל יכולים להיחשב כמימוש של פסק הדין (השוו:
ענין הרב בר-חן
).

26.
בשולי הדברים מוצאים אנו להעיר כי יהיה מצער להווכח, בשים לב להתדרדרות המצב הביטחוני בימים האחרונים, שהמשיבה 12, הנמנים עליה והתומכים בה – יאלצו את הרשויות להשקיע ולהקצות משאבים וכוחות להשלמת מימוש פסק הדין, שלא מרצון, לאחר ההתחייבויות שניתנו, בקשות האורכה הכה-רבות שהתקבלו, החלופות שנמצאו, עמדת המדינה במכלול וההיענות שהיתה מצידו של בית המשפט למשאלת הדרג המדיני.


ש ו פ ט

הנשיאה מ' נאור
:


אני מסכימה, אך לא הייתי קובעת במסגרת עתירה זו מסמרות בשאלה שמזכיר חברי השופט
מלצר

בפסקה 25 לחוות דעתו – האם פירוק והעתקה של המבנה יכולים להיחשב כמימוש פסק הדין. שאלה זו לא עלתה בפסק הדין ואין מקום להעלותה בדרך עקיפין בעתירה זו, שדינה דחייה על הסף.


מכל מקום, לדידי לא תתקבלנה בקשות נוספות לדחיית מועד ההריסה לצורך פירוק והרכבה.


ה נ ש י א ה

השופט ע' פוגלמן
:


אני מסכים לחוות דעתו של חברי השופט
ח' מלצר

; זאת בנתון להערתה של חברתי הנשיאה
מ' נאור

.


ש ו פ ט


הוחלט לדחות את העתירה על הסף, כאמור בפסק-דינו של השופט
ח' מלצר

, בנתון להערת הנשיאה
מ' נאור

, באשר לאפשרות הפירוק וההרכבה של המבנה, אליה הצטרף השופט
ע' פוגלמן

, כנגד דעתו החולקת של השופט
ח' מלצר

.


ניתן היום, כ"ט בתשרי התשע"ו (12.10.2015).

ה נ ש י א ה
ש ו פ ט
ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.


15064960_k03.doc

מה
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il






בג"צ בית המשפט העליון 6496/15 הרב יוסף טולידאנו - רב המועצה המקומית גבעת זאב נ' ראש ממשלת ישראל חה"כ בנימין נתניהו, שר הבטחון חה"כ משה יעלון, מפקד כוחות צה"ל ואח' (פורסם ב-ֽ 12/10/2015)