פסקי דין על איתן גל | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

20967-07/14 בל     11/10/2015




בל 20967-07/14 איתן גל נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ב"ל 20967-07-14


11 אוקטובר 2015

לפני
:

כב' השופטת
חנה טרכטינגוט

ה
תובע:
איתן גל
ע"י ב"כ עו"ד גיא אורטל



(על פי מינוי הסיוע המשפטי)
-

ה
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד יפית מזרחי-לוי


פסק - דין

1.
האם יש לקחת בחשבון את סכום הסיוע אותו מקבל התובע מקרן "יד דוידס" המסייעת לבני משפחות הולנדיות (להלן: "הקרן") כהכנסה לצורך זכאות התובע לגמלת הבטחת הכנסה.

2.
התובע, יליד 1952, קיבל גמלת הבטחת הכנסה החל מחודש 12/01 לסירוגין.

3.
התובע מקבל סיוע כספי מהקרן כדלקמן:

החל מחודש 2/13 ועד חודש 7/13 סך של 1,500 ₪ לחודש.
החל מחודש 8/13 ואילך סך של 1,000 ₪ לחודש.

4.
הכנסות אלה מהקרן הובאו לידיעת הנתבע בחודש 3/14.

הנתבע ביצע עדכון הכנסות רטרואקטיבי החל מחודש 2/13. עדכון זה יצר לתובע חוב לנתבע בסך של 19,301 ₪ בצירוף הצמדה בסך 30 ₪ כעולה מתעודת עובד הציבור.

5.
בדיון שהתקיים ביום 18.3.15 הודיע בא כח התובע כי אינו כופר בעובדות המופיעות בתעודת עובד הציבור.

לפיכך נקבע התיק לסיכומים.

6.
מתעודת עובד הציבור עולה כי בנוסף לסכומים המפורטים קיבל התובע תשלומים חד פעמיים כסיוע מהקרן להוצאות כגון: הנעלה וחימום הבית וסיוע בתשלום חוב בסך 10,000 ₪ ישירות לבית המשפט.
סכומים אלה לא נלקחו בחשבון חישוב הכנסותיו.
הנתבע ביצע עדכון הכנסות מחודש 2/13 הכולל את התמיכה שקיבל התובע מהקרן וכן הכנסות בפועל שהיו לתובע משכר עבודה.
לפיכך בחודשים 2/13 ו- 4/13 בוטלה הזכאות, שכן בחודשים אלה היתה לתובע אף הכנסה מעבודה.
לגבי יתר החודשים התמיכה הקטינה את הזכאות בגובה התמיכה מהקרן.
החל מחודש 10/13 לא משפיעה התמיכה מהקרן לאור שינוי הכללים לגבי תמיכה הנחשבת כהכנסה וחל עליה דיסריגרד על פי סעיף 12 לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א-1980 (להלן: "חוק הבטחת הכנסה").
הדיסריגרד הינו 13% מהשכר הממוצע ליחיד מעל גיל 55 ודהיינו 1,143 ₪ ואילו הכנסתו היחידה של התובע היתה מהתמיכה בסך של 1,000 ₪ לחודש.

7.
עוד עולה מכתב התביעה אשר לא נסתר, כי לתובע אין רכוש וכי הוא מתגורר בשכירות עליה הוא משלם כ- 2,100 ₪ בחודש.
התובע מתקיים מגמלת הבטחת הכנסה של כ- 1,800 ₪ נטו לחודש וסיוע ממשרד השיכון של כ- 560 ₪ לחודש וכן סיוע של הקרן.
לעיתים רחוקות עובד התובע בעבודות מזדמנות ומשתכר עד כ- 1,000 ₪ בחודש.

8.
טענות התובע –
א.
מדובר בסיוע ארעי זעום שניתן לראות בו כ"עזרה משפחתית" ולא כ"הכנסה", לפי סעיף 2 לפקודת מס הכנסה.
ב.
אלמלא התמיכה מהקרן היה מגיע התובע לפת לחם ואף למגורי רחוב.

ג.
יתירה מכך, מכתבי הנתבע הינם לאקוניים ואין פירוט כיצד חושב החוב.
קיימת סתירה בין תעודת הציבור לפיה החוב הינו 19,301 ₪ לבין מכתב הנתבע בו נאמר כי החוב הינו כ- 6,000 ₪.

ד.
יש לפטור את התובע מהשבה וזאת לאור העובדה כי הרע את מצבו.

ה.
לתובע לא ניתנה זכות טיעון בטרם נקבע החוב.

ו.
חיוב התובע בהשבה עשוי לגרום לו להורות לקרן להפסיק את התמיכה בו כליל.

9.
טענות הנתבע –
א.
גובה החוב הינו ברור ועומד נכון ליום 29.6.14 לאחר קיזוז מהגמלה שהגיעה לתובע על סך של 6,781 ₪.
ב.
אין מדובר ב"עזרה משפחתית" אלא בסיוע כספי של ארגון ולפיכך מהווה הכנסה לפי סעיף 2 לפקודת מס הכנסה.
ג.
על פי הפסיקה תמיכה קבועה (להבדיל מתמיכה ארעית, חד פעמית ובלתי קבועה) תהווה הכנסה.


בהתאם לכך, התובע קיבל תמיכה ארעית מהקרן וזו לא הובאה בחשבון.

כן לא הובאה בחישוב הכנסה מהקרן על סך 10,000 ₪ לאור העובדה כי הסכום שולם ישירות לבית משפט כנגד חוב המזונות וכן מתוקף העובדה שמדובר בסיוע חד פעמי.
ד.
התובע מסר פרטים על העזרה הכספית מהקרן בדיעבד רק בחודש מרץ 2014, לאחר שנודע לנתבע על ההפקדות מדפי חשבון העו"ש אשר התובע צירף לתביעה התקופתית, וזאת בניגוד לחובתו על פי חוק הבטחת הכנסה.
משהתובע לא מסר את המידע בזמן אמת, הרי שמחדלו הוא הגורם להיווצרות החוב.
ה.
ככל שמצבו של התובע אכן בכי רע, פתוחה לו הדרך לפנות לועדה לביטול חובות.
ו.
התובע לא הסתייג מהודעת החוב ולא פנה אל הנתבע ולפיכך יש לדחות את טענתו כי לא ניתנה לו זכות הטיעון.
לחלופין נפקות אי מתן זכות הטיעון אינה מביאה לבטלות ההחלטה.

ההכרעה –

10.
הסוגיה של עזרה משפחתית או עזרה מקרנות צדקה בהקשר עם חוק הבטחת הכנסה נדונה לא מעט בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה.
ההלכה המקובלת היא כי יש לראות בסיוע קבוע ומתמשך הכנסה לצורך חוק הבטחת הכנסה וזאת לאור סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה מכח סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה.
בעב"ל 681/07 אהרון בנישי – המוסד לביטוח לאומי
, ניתן ביום 6.7.09 (להלן: "ענין בנישי") נדון מקרה בו בני משפחה הפקידו בחשבון המערער שתי הפקדות של 1,800 ₪ ו- 4,100 ₪.
נקבע כי מדובר בסיוע צנוע וולונטרי ולא קבוע שאין לראות בו הכנסה.
לעומת זאת בעב"ל 176/09 דוד בליתי – המוסד לביטוח לאומי
(ניתן ביום 9.6.10 להלן: "ענין בליתי") קיבל המערער סיוע קבוע בסך של 1,800 ₪ מקרן טורונטו. נקבע כי מדובר בסכום גבוה העולה על גמלת יחיד וקבוע ולפיכך יש לראות בו הכנסה.
על קביעה זו חזר בית הדין הארצי גם בעב"ל 618/08 דנה אורן – המוסד לביטוח לאומי
, ניתן ביום 16.1.11 (להלן: "ענין אורן"), שם דובר על סיוע משפחתי קבוע בסכום של אלפי ₪ מדי חודש וכן בעב"ל 37044-03-11 עזר אורלי – המוסד לביטוח לאומי
(להלן: "ענין אורלי") בו הופקד מדי חודש לחשבון המערער סכום של כ- 5,000 ₪.

11.
לטעמי הנסיבות שלפנינו שונות.

נדחית הטענה כי אין מדובר בתמיכה קבועה.
מדובר בתמיכה מחזורית בסכום קבוע הנמשכת מחודש 2/13 ועד היום.
יחד עם זאת, בחינת נסיבותיו של התובע ושיעור התמיכה מהקרן לאור תכליתו של חוק הבטחת הכנסה מביאות למסקנה שונה.
על תכליתו של חוק הבטחת הכנסה נאמר בבג"ץ סאלח חסן:
"חוק הבטחת הכנסה, במסגרתו נקבע ההסדר הנתקף בעתירות, נחקק בשנת 1980. הוראותיו המסועפות טוות את רשת המגן האחרונה העומדת לתושבי המדינה הנחשפים למצב של מחסור קיומי. תכליתו המרכזית של החוק היא לתמוך בתושבי המדינה הנקלעים למצב בו אין ביכולתם לספק לעצמם את צרכיהם הבסיסיים. כפי שנקבע בדברי ההסבר להצעת חוק הבטחת הכנסה, "מטרת החוק המוצע היא להבטיח לכל אדם ומשפחה בישראל, שאין בכוחם לספק לעצמם הכנסה הדרושה לקיום, את המשאבים לסיפוק צרכיהם החיוניים" ".
(בג"ץ 10662/04 סלאח חסן ואח' – המוסד לביטוח לאומי
ואח', ניתן ביום 28.2.12).

על הזכויות הכלולות באותה רשת מגן נאמר:
"ניתן להניח איפוא לענייננו – בלא לקבוע מסמרות בדבר – כי מחובת המדינה על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו נגזרת החובה לקיים מערכת שתבטיח "רשת מגן" למיעוטי האמצעים בחברה כדי שמצבם החומרי לא יביאם לכלל מחסור קיומי. במסגרת זו עליה להבטיח שלאדם יהיה די מזון ומשקה לקיומו; מקום מגורים שבו יוכל לממש את פרטיותו ואת חיי המשפחה שלו ולחסות מפגעי מזג האוויר; תנאי תברואה נסבלים ושירותי בריאות שיבטיחו לו גישה ליכולות הרפואה המודרנית".
(בג"ץ 366/03 עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי – שר האוצר (פ"ד 0 (3) 464).

12.
בהסתמך על פסיקה זו קבעו בתי הדין האזוריים כי תמיכה כספית המיועדת למגורים בלבד לא תיחשב כהכנסה לצורך חוק הבטחת הכנסה.
בתיק בל 2109/09 דיזי דניאל – המוסד לביטוח לאומי
, ניתן ביום 28.5.13 נדון מקרה של תובעת אשר התגוררה בשכירות וקיבלה קצבת שארים וגמלת השלמת הכנסה.
התובעת קיבלה תשלום חודשי בסך של 700 ₪ מחברת "עורק" דרך אגף הרווחה של עיריית רמת גן כתרומה לכיסוי שכר הדירה.
התרומה הותנתה שתשמש למטרה זו בלבד.
נפסק על ידי מותב בראשות סגנית הנשיאה השופטת יהלום, כי אין מדובר בתשלום המגדיל את הכנסות התובעת אלא לכל היותר תשלום המסייע לקיומה.
הזכות למגורים היא אחת מזכויות הבסיסיות המרכיבות את הזכות לקיום מינימלי שנועדה לאפשר לאדם להתקיים בחברה תוך שמירה על כבודו כאדם.
שכר הדירה של התובעת עמד על 2,200 ₪ והתובעת קיבלה מענק חודשי ע"ס 763 ₪ ממשרד השיכון ו- 700 ₪ מחברת עורק.
על הלכה זו חזר בית הדין האזורי בתל-אביב (מותב בראשות כב' השופטת איצקוביץ) בתיק בל 45821-07-12 ננה מיכאלי – המוסד לביטוח לאומי
, ניתן ביום 9.1.14.

במקרה זה שילם בנה של התובעת את שכר הדירה בדירה שבה התגוררה התובעת בסך של 4,300 ₪.
אף בענין זה הדגיש בית הדין כי הסיוע של הבן נועד להבטיח לתובעת קורת גג.

13.
ערה אני לכך שענייננו שונה מהמקרים המפורטים עד כה, שכן מדובר לכאורה בסיוע מהקרן אשר התובע יכול היה לעשות בו שימוש כרצונו ולאו דווקא לצורך תשלום שכר הדירה.
יחד עם זאת אין חולק כי לתובע אין דירה משלו וכי דמי השכירות עומדים על 2,100 ₪ וכי הוא מקבל סיוע ממשרד השיכון בסך של 560 ₪. גובה הסיוע אותו מקבל התובע מהקרן נמוך מסכום שכר הדירה (אף לאחר קיזוז הסיוע ממשרד השיכון וכך אף בחודשים בהם קיבל סיוע מהקרן בסך של 1,500 ₪).
על פי חוק הבטחת הכנסה דירת מגורים אינה מובאת בחשבון ההכנסות וזאת בהתעלם משווי הדירה, כך שבעל דירת מגורים ואדם חסר בית עומדים במבחן הכנסות אחיד.
לפיכך לא מובאות בחשבון הוצאות בגין שכר דירה או תשלומי משכנתא על דירה אשר הינה בבעלות המבוטח.

14.
יחד עם זאת, לאור תכליתו של חוק הבטחת הכנסה, להבטיח רשת מגן הכוללת מקום מגורים, מזון, תנאי תברואה ובריאות, יש לקחת בחשבון במקרה זה את העובדה כי התובע הינו חסר דירת מגורים וכי הסכום אותו הוא
מקבל כסיוע מהקרן נמוך משכר הדירה אותו הוא נאלץ לשלם.
הגם שלא נטען כי הסיוע מהקרן נועד לתשלום שכר הדירה, ברי על פניו כי אלמלא סכום זה יוותר התובע ללא קורת גג.

15.
הנתבע אף שינה את הכללים החל מחודש 10/13 ועורך חישוב של דיסריגרד על כספי תמיכה מהקרן מבלי להתחשב בהיות המבוטח בעל דירת מגורים.

16.
התוצאה איפוא כי התביעה מתקבלת.

בנסיבות המיוחדות של מקרה זה, אין לקחת בחשבון כהכנסה את כספי הסיוע מהקרן.
יש להדגיש כי אין בכך כדי לקבוע כי אין לקחת בחשבון תמיכה משפחתית או מקרנות צדקה בכל מקרה בו מדובר במבוטח שהוא חסר דירת מגורים ויש לדון בכל מקרה לגופו.
במיוחד, יש לקחת בחשבון את גובה שכר הדירה, הנמוך במקרה זה ,ואת גובה הסיוע אשר נמוך אף הוא משכר הדירה.

17.
מאחר והתובע מיוצג על ידי לשכת הסיוע המשפטי, אין צו להוצאות.

18.
זכות ערעור על

פסק דין
זה תוך 30 יום לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים .

ניתן היום, כ"ח תשרי תשע"ו, (11 אוקטובר 2015
)
, בהעדר הצדדים.










בל בית דין אזורי לעבודה 20967-07/14 איתן גל נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 11/10/2015)