פסקי דין על גד זאבי | פסקי דין על זאב רום

6273/15 עא     22/10/2015




עא 6273/15 גד זאבי נ' זאב רום




החלטה בתיק ע"א 6273/15
בבית המשפט העליון


ע"א 6273/15



לפני:

כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין


המערער:
גד זאבי



נ


ג


ד



המשיב:
זאב רום


ערעור פסלות – החלטת בית המשפט המחוזי
חיפה (השופט א' קיסרי) מיום 10.08.2015 בתיק א
-000375/08

בשם המערער:
עו"ד גיורא ארדינסט
, עו"ד רן שפרינצק
, עו"ד ידידיה רותם

בשם המשיב:
עו"ד זהר לנדה
, עו"ד נועה אזולאי-הנדלה
, עו"ד איתי ויגודה



פסק דין

א.
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט
א' קיסרי
), מיום 10.8.15 בת"א 375/08, בה דחה את בקשת המערער לפסול עצמו מדיון בתביעה מתוקנת שהגיש המשיב, בעקבות קבלת ערעור בבית משפט זה.

רקע והליכים

ב.
בית המשפט המחוזי (השופט
א' קיסרי
) קיבל ביום 22.10.12 את תביעתו הכספית של המשיב נגד המערער וחייב את המערער בתשלום הסכום הנתבע. כל אחד מבעלי הדין הגיש ערעור לבית משפט זה (ע"א 8845/12 וע"א 8847/12). הערעורים נשמעו במאוחד. ביום 25.11.14 קיבל בית משפט זה (השופטים
ח' מלצר, נ' הנדל
ו
י' עמית
) את הערעור שהגיש המערער, ביטל את פסק הדין והחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי, תוך שהוא מאפשר למשיב להגיש כתב תביעה מתוקן, ולמערער – להגיש כתב הגנה מתוקן (השופט
י' עמית
סבר במיעוט בהקשר זה, כי אכן יש להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי, אך ללא תיקון כתבי הטענות).


ג.
לאחר שהדיון הוחזר לבית המשפט המחוזי, הגיש המערער בקשה לפסול את השופט
א' קיסרי
מדיון בתיק. זאת, משום שבפסק הדין שבוטל על ידי בית המשפט העליון, הושתת חיובו של המערער על עילות שלא נטענו על ידי המשיב: הרמת מסך ההתאגדות ודיני השליחות. המערער טען כי בפסק הדין שנתן גילה בית המשפט את דעתו בנוגע לעילות אלה באופן המעלה חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. המשיב התנגד לבקשה.

ד.
בית המשפט דחה ביום 10.8.15 את בקשת הפסלות, בציינו כי הכלל הוא ששפיטה חוזרת בשאלה דומה המתעוררת בשני הליכים אינה מקימה עילת פסלות, וכי השאלה תוכרע על פי נסיבותיו של כל מקרה. בית המשפט הוסיף כי בפסק הדין בערעור התקבלה טענת המערער שלפיה פסק הדין הושתת על נימוקים שלא ניתנה לו הזדמנות לטעון בקשר אליהם; לכן קבע בית המשפט העליון כי יהיה צורך להכריע בשאלות שבמקצתן לא היה דיון, וממילא לא נקבעו בהן ממצאים ומסקנות, ובמקצתן האחרת לא היתה למערער אפשרות לטעון בנוגע אליהן. בנסיבות אלה קבע בית המשפט המחוזי, כי המסקנה המתחייבת מכך היא שאין בסיס מספיק לטענה בדבר גיבוש עמדה או דעה מוקדמת על ידיו בשאלות הללו, וממילא לא ניתן לומר שקיימת עילת פסלות. הבקשה נדחתה כאמור, והמערער חויב לשלם למשיב שכר טרחת עורכי-דין בסך של 5,000 ש"ח.


על החלטה זו הוגש ביום 16.9.15 הערעור הנוכחי.

ה.
לטענת המערער, קיימת במקרה דנן עילת פסלות, שכן בית המשפט המחוזי כבר דן והכריע במסגרת

פסק דין
סופי ומנומק באותן עילות תביעה בדיוק שבהן יידרש כעת לדון ולהכריע בשנית. לדברי המערער, בעקבות פסק הדין של בית משפט זה נוצר מצב חריג, שבו כתב התביעה המתוקן שהגיש המשיב כולל אותן עילות תביעה שהועלו לראשונה על ידי בית המשפט קמא בפסק הדין שבוטל. בנסיבות אלו סבור המערער, כי יקשה על בית המשפט קמא לדון ללא משוא פנים, ולכל הפחות, קיים לדבריו חשש ממשי למשוא פנים.

ו.
המערער שב וטוען, כי יש במקרה דנא חפיפה מוחלטת בין הטענות שבהן הכריע בית המשפט המחוזי בפסק דינו לבין העילות החדשות המונחות כעת להכרעתו במסגרת התביעה המתוקנת. לדבריו, בית המשפט קמא הביע עמדתו הנחרצת בנוגע להתקיימותן של העילות החדשות במסגרת

פסק דין
סופי ומנומק, בהתבסס, בין היתר, על קביעות עובדתיות ועל שאלת מהימנות. לטענת המערער, מראית פני הצדק מחייבת גם היא החלפת המותב, במקרה שבו הטענות שבהן נדרש לדון ולהכריע הועלו ביזמתו, ובית המשפט התעלם לחלוטין משיקולים אלה, בהכריעו נגד הפסלות. בנסיבות אלה סבור המערער כי לכל הפחות מתקיים בעניינו חשש ממשי למשוא פנים –מקרה שבית המשפט יידרש לדון שוב בעילות החדשות ולהכריע בהן. המערער מדגיש כי אין בטענת הפסלות כדי להטיל דופי אישי במותב.

ז.
בהתאם להחלטה מיום 24.9.15 הגיש המשיב תגובתו לערעור. המשיב מתנגד לערעור ומבקש לדחותו תוך השתת הוצאות על המערער. לדברי המשיב, בית משפט זה לא מצא טעם לפגם בהחזרת הדיון לאותו מותב, והמערער לא טען בהזדמנות הראשונה כי השבת הדיון לערכאה הדיונית תחייב פסילת המותב. לטענת המשיב, הטענה הועלתה בשיהוי כבד, במסגרת בקשה לסילוק התביעה על הסף, למעלה ממחצית השנה לאחר מתן פסק הדין של בית המשפט העליון שלפיו הוחזר הדיון לאותו מותב.

ח.
המשיב מציין כי המערער הגיש בקשה לדיון נוסף על פסק הדין בערעור, וזו נדחתה על ידי הנשיא (בדימוס)
א' גרוניס
ביום 1.1.15; בהחלטתו קבע הנשיא, בין היתר, כי "לא יכולה להיות מחלוקת לגבי כוחו של בית המשפט להתיר תיקון כתבי טענות בכל שלב משלבי הדיון, ואפילו בשלב הערעור" (דנ"א 8419/14); במסגרת הבקשה לדיון נוסף לא טען המערער כי יש לפסול את המותב שישב בדין, וממילא העניין לא נדון. לדברי המשיב, אין מניעה עקרונית כי המותב יישב מלשבת בדין אפילו הובעה דעה מוקדמת מצדו בהליך קודם. עוד טוען המשיב כי הערעור אינו רלבנטי מאחר שבקשת המערער למחוק את התביעה על הסף התקבלה חלקית, ונקבע כי על המשיב להגיש כתב תביעה מתוקן נוסף, בו הוספו רק העילות שצירופן הותר. בנוסף, מדברי המערער עולה כי בכוונתו להציג "עובדות חדשות", וכי הוא עומד על ניהול ההליך מחדש במלואו. לכן, לדעת המשיב, ממילא, דעתו של בית המשפט לא יכלה להינעל, ואף אין מקום לטענות המשיב בדבר פגיעה ב"מראית פני הצדק".

ט.
המשיב מזכיר כי התיק מתנהל משנת 2007, וכי נשמעו בו ראיות; כעת קבוע דיון מקדמי ליום 1.11.15. לדברי המשיב, אין כל הצדקה לפגוע בזכויותיו לקבל הכרעה צודקת וברורה תוך זמן סביר. לדעת המשיב, נעשה כאן שימוש לא ראוי בדיני הפסלות, שנועד לסרבל את הדיון ולהטיל מורא על השופט
היושב לדין. מעבר לאמור, טוען המשיב כי הערעור לא נתמך בתצהיר ערוך כדין, ולדבריו גם בקשת הפסלות לא נתמכה בתצהיר. לטענת המשיב, רק בשל כך דין הערעור להידחות.

י.
לבקשתו, ובהתאם להחלטה מיום 15.10.15, הגיש המערער תשובתו לתגובת המשיב. לדברי המערער, החוזר על שכתב בערעור, טענת הפסלות שהעלה מבוססת על נסיבות ייחודיות הקיימות בענייננו, שכן על בית המשפט המחוזי לדון ולהכריע באותן עילות ממש שאותן העלה מיזמתו, דן בהן והכריע במסגרת

פסק דין
סופי. לכן, לדעתו, הפסיקה שצירף המשיב אינה רלבנטית למקרה הנדון; לטענתו, בניגוד לרושם שמנסה המשיב ליצור, המערער מעולם לא התיימר לטעון כי הדיון וההכרעה בעילה המקורית מקימים עילת פסלות. לדעת המערער, טענת הפסלות הועלתה בהזדמנות הראשונה בנסיבות העניין, ואין בהגשת כתב התביעה המתוקן כדי לגרוע מעילת הפסלות. לדעת המערער, אף אין בסיס לטענות המשיב בנוגע לפגמים שנפלו בתצהיר שצירף, ואם קיים, צירפו כעת שנית, כשהוא מאושר כדין.

הכרעה

יא.
לאחר עיון בערעור ובתגובה הגעתי לכלל מסקנה כי אין להיעתר לערעור. כידוע, הדין הנוהג הוא, ככלל, כי אין מניעה שבית המשפט ידון מחדש בעניין שהוחזר לו על ידי ערכאת הערעור – בהעדר הנחיה מפורשת אחרת (ראו למשל ע"א 2447/15
פלוני נ' פלוני
(4.6.2015); 2991/15
פסגות נריה בע"מ נ' רשות המיסים בישראל
(10.5.2015)). דברים אלה מעוגנים במקצועיות השיפוטית ובערכי השפיטה, ובפתיחות הדעת שבה על בית המשפט להידרש גם לטעויות שלו עצמו, בנסיבות המתאימות ובתיקים מתאימים על פי המסגרת הדיונית הרלבנטית, וכמובן בודאי כך כשהמדובר בתיק המוחזר אליו בעקבות החלטת בית משפט של ערעור. הוא הדין במקרה דנא. ויוטעם: עצם הדיון המחודש בתביעה המתוקנת, בהתאם להנחיית ערכאת הערעור, אין בו כדי להביא לפסילת המותב (השוו ע"א 2373/15
פלוני נ' פלוני
(26.4.2015); יגאל מרזל
דיני פסלות שופט
273-272 (2006)).

יב.
במקרה דנא הוחזר הדיון לבית המשפט קמא על ידי בית משפט זה. וכדברי השופט
נ' הנדל
בפסק הדין בערעורים שהוגשו:

"מצד אחד, צודק בא כוחו של זאבי כי קשה עד מאד להותיר על כנו את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, כאשר מרשו לא קיבל הזדמנות להתגונן מפני היסודות עליהם התבסס פסק הדין. בה בעת, יש צדק גם בטענת בא כוחו של רום לפיה הבסיס לתביעתו לא נדון והוכרע לגופו על ידי בית המשפט, אשר בחר שלא להתמקד בהתחייבות בעל פה אלא בהסכם הכתוב. הפיתרון הראוי לטעמנו היה כי הצדדים יגיעו להסדר, וכך גם הצענו. ברם העניין לא צלח. זוהי כמובן זכות הצדדים. משכך, אין מנוס לדעתי מהחזרת הדיון לבית המשפט המחוזי. ואם זהו גורל התיק, נדמה כי הצדק הדיוני תומך במתן הזדמנות לרום לתקן את כתב תביעתו וכמובן הזדמנות לזאבי להתגונן בהתאם".


ואכן, נקבע פה אחד בפסק הדין בערעורים כי הדיון יוחזר לבית המשפט קמא, ובדעת רוב – כי יתוקנו כתבי הטענות; לא התבקש, וממילא לא ניתנה הנחיה, להעביר את הדיון למותב אחר. מכאן יש להסיק, כי הרכב בית משפט זה לא סבר שקמה במקרה דנן עילת פסלות. זאת, אף שנקבע כי בית המשפט קמא חרג מכתבי הטענות שבפני
ו באי דיון בסוגיה מסוימת ובהליכה אל מעבר למחלוקת הצדדים, בעיני ברי, כי בית משפט זה לא הביע כל מחשבה שעניינה העברת הדיון למותב אחר.

יג.
בנסיבות אלה, ועל פי הפסיקה, אין הצדקה לשנות את המותב, אף לא בשל מראית פני הצדק. בהקשר זה יצוין, כי אף במסגרת הבקשה לדיון נוסף שהגיש לא העלה המערער טענת פסלות, ולכן ניתן לומר כי טענת הפסלות הועלתה, בנסיבות העניין, בשיהוי; לא אכביר מלים על כך, כי לא זו עיקר. נוכח המסקנה אליה הגעתי לא נדרשתי לטענה כי התצהיר שצורף לערעור אינו ערוך כדין, אף שלכאורה יש בה טעם; זאת גם משום שלתגובתו לתשובה צירף המערער תצהיר כדין. אוסיף; אכן, הנסיבות אינן על פניהן "שגרתיות", במובן זה שבית המשפט המחוזי יידרש לעסוק בנושאים שהעלה מיוזמתו והכריע בהם. ואולם, לכשנעמיק נזכור, כי בסופו של דבר לא אחת החזרה לדיון על ידי ערכאת ערעור פירושה פתיחת נושאים שהוכרעו, וכאן מקומה של המקצועיות ופתיחות הדעת השיפוטית. בנידון דידן מוטלת כמובן האחריות על המותב בבית המשפט המחוזי, וכמובן איני מביע כל דעה בתיק לגופו, אך סמוך ובטוח אני כי ידון בתיק במתכונתו החדשה בלב פתוח כמתחייב. בשולי הדברים אעיר כי עדיין לא מאוחר, גם בשלב זה של הדיון, שבעלי הדין יאמצו את המלצתו של הרכב בית משפט זה להגיע להסדר.

יד.
על כל פנים, על יסוד האמור איני נעתר לערעור. המערער ישא בהוצאות המשיב בסך 7,500 ₪.


ניתן היום, ט' בחשון התשע"ו (22.10.2015).




המשנה לנשיאה

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.


15062730_t03.doc

זפ
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il






עא בית המשפט העליון 6273/15 גד זאבי נ' זאב רום (פורסם ב-ֽ 22/10/2015)