פסקי דין על רועי רונן | פסקי דין על מרדכי רונן | פסקי דין על נחמה רונן | פסקי דין על רפאלה רונן ואח' |

34060-09/15 א     21/10/2015




א 34060-09/15 רועי רונן נ' מרדכי רונן, נחמה רונן, רפאלה רונן ואח'








המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 34060-09-15 רונן נ' רונן ואח'

בפני
כב' השופטת דניה קרת-מאיר

21.10.2015





בעניין:

רועי רונן
ע"י ב"כ עו"ד שי רשף





התובע

נ ג ד



1. מרדכי רונן
2. נחמה רונן
3. רפאלה רונן
4. חברה להחזקת נכסי רונן בע"מ
5. א.טי.אם אחזקות מ.נ בע"מ
ע"י ב"כ ממשרד עוה"ד עמית, פולק מטלון ושות'








הנתבעים





החלטה
בפני
בקשת הנתבעים לדחות את המועד להגשת תגובתם לבקשה לצווים זמניים עד למתן החלטה בבקשתם לדחיית התובענה על הסף, ולחלופין להעברתה לבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן (להלן: "בקשת הארכה").
1.
העובדות הרלוונטיות
התובע הינו בעל מניות בנתבעת 4 (להלן: "החברה") יחד עם הנתבעים 1-3 - הוריו ואחותו של התובע. ביום 20.9.2015 הגיש התובע בקשה לצווים זמניים, במסגרתה ביקש בין היתר, כי הנתבעים ימשיכו לשלם לו תשלום חודשי ששילמה לו החברה במשך 12 השנים האחרונות, להותיר בידיו את הרכב שבידו, לא לבצע כל דיספוזיציה בנכסי החברה או בנכסי חברת הבת (הנתבעת 5), לא לבצע הקצאת מניות בחברה.
ביום 24.9.2015 ניתנה על ידי החלטה לפיה אין מקום למתן צווים זמניים במעמד צד אחד, שכן מדובר באירועים שאינם מהעת האחרונה, והם בעיקרם צווי עשה הזהים לסעדים המתבקשים בתביעה העיקרית.
הנתבעים הגישו בקשה להארכת מועד להגשת תגובותיהם לבקשה לצווים זמניים, ב-15 ימים, תוך שציינו כי הם כופרים בסמכותו העניינית של בית המשפט לדון בתובענה, שכן מדובר בסכסוך משפחתי אשר הסמכות לדון בו נתונה לביהמ"ש לענייני משפחה. הנתבעים הגישו תגובתם במסגרתה הסכימו לארכה, ובלבד שהתשלום שניתן לתובע לאורך השנים ימשיך גם בחודש אוקטובר 2015, ולא תבוצע דיספוזיציה במניות החברה כמבוקש בבקשה. ביום 27.9.2015 ניתנה ארכה כמבוקש, יחד עם מתן צו ארעי המורה על המשך התשלום לתובע עבור חודש אוקטובר 2015 ועל איסור הדיספוזיציה.
ביום 14.10.2015 הגישו הנתבעים בקשה לדחיית התביעה על הסף ולחלופין להעברתה לבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן (להלן: "בקשת הדחייה על הסף"). יחד עם בקשה זו הגישו הנתבעים בקשה נוספת למתן ארכה להגשת כתב הגנה וכן לבקשה לצווים זמניים – היא הבקשה העומדת בפני
- כך שהתגובה תוגש עד לתום 30 ימים ממועד קבלת החלטה בבקשתם לדחיית התביעה על הסף, וכן ביקשו ארכה ארעית עד להחלטה בבקשת הארכה.
ביום 18.10.2015 ניתנה החלטת בית המשפט (כב' הרשם ד' חסדאי), לפיה ניתנת ארכה להגשת כתב הגנה עד למתן החלטה אחרת, וכי לגבי הארכה להגשת תגובה לבקשה לסעדים זמניים יחליט המותב המטפל בתיק.
ביום 21.10.2015 הגיש התובע הודעה מטעמו, במסגרתה ציין כי מטעמים פרקטיים הוא מסכים לכך שתינתן לנתבעים ארכה להגשת תגובתם לבקשה לסעדים זמניים (להבדיל מארכה להגשת כתב הגנה), עד לאחר חלוף 6 ימים ממועד קבלת ההחלטה בבקשה לסילוק על הסף. זאת בכפוף לכך שהתשלום החודשי ישולם לתובע עד להגשת תגובת הנתבעים לבקשה וכן ימשיך לחול צו איסור הדיספוזיציה.
2.
טענות הצדדים
לטענת הנתבעים, נוכח העובדה שהצדדים לתביעה הם בני משפחה גרעינית אחת, ולנוכח העובדה שמדובר בתובענה שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, קיים סיכוי סביר שבקשת הדחייה על הסף תתקבל. בנסיבות אלה, לא ראוי ונכון לחייבם להשקיע משאבים להגשת כתב הגנה ותגובה לבקשה לסעדים זמניים, כך בפרט כאשר יריעת המחלוקת הינה רחבה ביותר.
עוד טוענים הנתבעים, כי לתובע לא ייגרם נזק כלשהו מהארכה המבוקשת, שכן בית המשפט כבר נתן צו ארעי שימשיך לעמוד בתוקפו ממילא עד להכרעה בבקשת הדחייה על הסף.
בנוסף מוצדקת לשיטתם הארכה, לאור ההבדלים הדיוניים המהותיים שבין הליך המתנהל בפני
בית משפט זה, לבין הליך המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה.
התובע טוען מנגד, כי בקשתם של הנתבעים מהווה הלכה למעשה ערעור על החלטתו של בית המשפט מיום 15.10.2015, אשר הורתה על הגשת תגובת התובע לבקשת הארכה, שכן בית המשפט היה מודע למועדים שנקצבו. בנוסף לטענתו, עד למועד הגשת תגובתו (17.10.15), לא שילמו הנתבעים את התשלום המגיע לו מהחברה בעבור חודש אוקטובר 2015. הארכת המועדים עלולה להביא לכך שהתובע לא יקבל את התשלומים המגיעים לו על פי הנטען, גם עבור חודש אוקטובר 2015 וגם עבור החודשים הבאים.
בתשובה לכך טוענים הנתבעים, כי הם שלחו לפקודת התובע שיק ע"ס 18,000 ₪ בדואר רשום, אולם הוא נמנע במכוון מאיסוף השיק מהדואר. ביחס לטענה כי הוא יפגע ממתן הארכה, טענו הנתבעים כי המשך התשלום המבוקש על ידי התובע בבקשה לצווים זמניים, מהווה צו עשה כספי שניתן במקרים נדירים שלא חלים בענייננו, וממילא הצווים המרכזיים שהם צווי איסור הדיספוזיציה כבר ניתנו לו.
3.
דיון והחלטה
דין הבקשה להתקבל.
ראשית
, אין בבקשת הארכה משום ערעור על החלטת בית המשפט מיום 15.10.2015, שכן בהחלטתו מיום 18.10.2015 הבהיר כב' הרשם ד' חסדאי, כי החלטתו אינה מתייחסת להגשת תגובה לבקשה לצווים זמניים, אלא רק לבקשת הארכה להגשת כתב הגנה.
שנית
, סבורני, כי אי העתרות לבקשה עלול לגרום לסרבול הדיון, להארכתו ולהשקעת משאבים שלא לצורך. אכן, כטענת הנתבעים, סדרי הדין בבית המשפט לענייני משפחה שונים מסדרי הדין הנהוגים בבית משפט זה. הגשת כתבי טענות הערוכים על פי הנהוג בבית משפט זה עלולה לגרום להכבדה מיותרת במידה והדיון יועבר לבית המשפט לענייני משפחה.
שלישית
, יש להוסיף, כי מאחר והדיון בבית המשפט לענייני משפחה הינו דיון המתנהל בדלתיים סגורות, יש ליתן לנתבעים את ההזדמנות לטעון את טענותיהם בכתבי טענותיהם בצורה חופשית ומלאה, מבלי לחשוש שתוכן כתבי טענותיהם חשוף לעיני כל.
רביעית
, בבחינת מאזן הנוחות נראה כי לא ייגרם לתובע נזק בעקבות קבלת בקשת הארכה. בכל מקרה, לא ייגרם לו נזק העולה על התועלת שבמתן הארכה. לבקשת התובע ניתן, כאמור, צו איסור דיספוזיציות, השומר על הסטטוס קוו הקיים בחברה, כפי שצוין בסעיפים 146 ג'-ד' לבקשת התובע לסעדים זמניים.
4.
סיכום
דין הבקשה להתקבל.
ניתנת לנתבעים ארכה להגשת תגובתם לבקשה לצווי מניעה עד 30 יום לאחר הכרעה בבקשה לסילוק על הסף.
בשלב זה, ימשיך לעמוד על כנו צו איסור הדיספוזיציה כאמור בהחלטתי מיום 27.9.2015. כמו כן, ימשיך להשתלם התשלום החודשי עד להחלטה בבקשת הנתבעים לדחייה על הסף.


ניתנה היום, ח' חשוון תשע"ו, 21 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.











א בית משפט מחוזי 34060-09/15 רועי רונן נ' מרדכי רונן, נחמה רונן, רפאלה רונן ואח' (פורסם ב-ֽ 21/10/2015)