פסקי דין על עבדאללה יאסין סלימאן | פסקי דין על פחריה יאסין סלימאן | פסקי דין על שר הפנים | פסקי דין על השר לבטחון פנים | פסקי דין על הממונה על ביקורת הגבולות |

8468/04 עעמ     14/03/2005




עעמ 8468/04 עבדאללה יאסין סלימאן,פחריה יאסין סלימאן נ' שר הפנים,השר לבטחון פנים,הממונה על ביקורת הגבולות





בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בענינים מנהליים

עע"ם 8468/04

בפני
:
כבוד הנשיא א' ברק
כבוד השופט א' ריבלין
כבוד השופט א' גרוניס
המערערים:
1. עבדאללה יאסין סלימאן
2. פחריה יאסין סלימאן



נ ג ד

המשיבים:
1. שר הפנים
2. השר לבטחון פנים
3. הממונה על ביקורת הגבולות


ערעור על פסק-הדין של בית-המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב-יפו מיום 26.7.04 בעת"מ 1605/04 שניתן על-ידי כבוד השופטת ד' פלפל

תאריך הישיבה:
כ"א באדר א התשס"ה
(2.3.05)

בשם המערערים:
עו"ד מגיד חמדאן


בשם המשיבים:
עו"ד רננה קידר

פסק-דין

השופט א' ריבלין
:

1. המערער 1 (להלן: המערער) תושב ונצואלה כבן 25 נכנס לארץ ביום 6.5.94 באשרת תייר ומאז שוהה הוא בישראל ובאזור שלא כדין. המערערת 2, אמו של המערער 1, (להלן: המערערת) איבדה את תושבותה כשיצאה מהאזור בשנת 1978 ומאז חזרתה גם היא שוהה באזור ובישראל באופן לא חוקי. בשנת 1995 הגישה המערערת בקשה לקבל מעמד של תושב באזור. בקשתה שהוגשה מטעמה ומטעם ילדיה נדחתה. המערערת לא השיגה על ההחלטות האלה בפני
ערכאה שיפוטית. היום טוענים המערערים כי בשנת 1999 הגישו לרשות הפלסטינית בקשה לקבלת מעמד באזור, ברם בקשה זו לא הועברה לידי הגורמים המוסמכים בישראל. ביום 4.2.2004 נעצר המערער על-ידי משמר הגבול בירושלים. הוא הובא בפני
הממונה על ביקורת הגבולות
ונערך לו שימוע כדין. עקב כך, הוצא כנגד המערער צו משמורת והרחקה. צו המשמורת אושר לאחר-מכן על-ידי בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין. לאחר כחודש ימים שוחרר המערער ממשמורת במסגרת עמ"נ 128/04 עבדאללה יאסין נ' שר הפנים
(טרם פורסם) בכפוף לתנאים מגבילים.

במקביל להליך הנוגע לצו ההרחקה שהוצא כנגד המערער, פנו המערערים בהליכים שונים לבתי המשפט וביקשו לבחון מחדש את החלטת משרד הפנים בבקשה לאיחוד משפחות שהוגשה בעניינם. במסגרת עתירה קודמת שהגישו המערערים לבית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק הסתבר, כי רצונו של המערער הוא להתגורר בישראל ולא באזור, ועל-כן הופנה המערער לבית המשפט לעניינים מנהליים לקבלת סעד (בג"צ 2315/04 פחריה יאסין נ' המנהל האזרחי באזור יהודה ושומרון תק-על 2004(1), 3245). לנוכח החלטה זו של בית המשפט פנו המערערים לשר הפנים
בבקשה לקבל מעמד בישראל, בקשה זו נדחתה (ביום 1.6.2004).

2. בד-בבד הגישו המערערים עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. עניינה של העתירה בבקשת המערער, כי יבוטל צו ההרחקה שהוצא כנגדו, כי תעוכב הרחקתו עד לקבלת מעמד בישראל וכי ישוחרר ממשמורת עד למועד הרחקתו. בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ד' פלפל) דחה את עתירת המערערים. בית המשפט ייחד את החלטתו רק לעניין צו ההרחקה וקבע, הלכה למעשה, כי אין להתערב בהחלטה להרחיק את המערער מישראל לוונצואלה. אמנם נראה, כי נפלה שגיאה תחת ידיו של בית המשפט קמא בקביעתו "כי אינו מוצא מקום להתערב בהחלטת בית הדין למשמורת" שעה שהבחינה שערך נגעה להחלטת הממונה על ביקורת הגבולות
(בשם שר הפנים
), אולם אין טעות זו נושאת נפקות ביחס לטיב ההחלטה. במסגרת החלטתו תיאר בית המשפט קמא בביקורתיות את ההליכים השונים אותם יזם המערער, כדי לעכב את הרחקתו, הגם ששהותו בישראל אינה כדין מזה עשר שנים. לבסוף קבע בית המשפט, כי העובדה שבני משפחתו של המערער שוהים בישראל מזה שנים ארוכות, שלא כדין, אינה מהווה טעם הומניטארי לאי הרחקתו מן הארץ.

3. טענות המערערים בערעורם נחלקות לשני אפיקים עיקריים – בקשת המערערים לאיחוד משפחות וצו ההרחקה שהוצא כנגד המערער. המערערים טוענים, כי הנסיבות הנוגעות לבקשתם לאיחוד משפחות מלמדות, כי המקרה הוא מקרה חריג, המאופיין בנסיבות הומניטריות מיוחדות, בגינן יש להעביר את הדיון בו לוועדות הבין-משרדיות הדנות בעניינים חריגים. כמו כן, מלינים המערערים על כך שבית המשפט קמא לא התייחס בפסק-דינו לעובדת היות המערער נשוי לתושבת ישראל ולבקשה לאיחוד משפחות שהוגשה מטעמה. באשר לצו ההרחקה, טוענים המערערים כי הימנעות בית המשפט קמא מלהתערב במתן צו זה נושאת משמעויות הרות אסון ביחס למשפחת המערער ובפרט ככל שמדובר ברעייתו הצעירה. המערער, כך נטען, שוהה בארץ יותר מאחת עשרה שנים והוא "נהיה תושב מדינת ישראל לכל דבר ועניין". מסד עובדתי זה – כך טוענים המערערים – מלמד כי הרחקת המערער למדינה זרה אינה מידתית ופוגעת בחירותו.

המשיבים, מצידם, טוענים כי לא הובאה במסגרת טענות הערעור או במסגרת העתירה כל עילה להתערבותו של בית המשפט. באשר לבקשה שהגיש המערער מכוח נישואיו, מציינים המשיבים, כי המערער נדרש למצות את ההליכים בעניין זה מול משרד הפנים טרם הבאתו בפני
בית המשפט.

4. נתנו דעתנו למכלול נימוקי הערעור, שמענו את טיעוני הצדדים ובאנו לכלל מסקנה כי אין עילה להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. עניינו של הערעור שבפני
נו בצו ההרחקה שהוצא כנגד המערער מכוח הוראות סעיף 13 לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל). בחינת הליך מתן צו ההרחקה, והבחינה המחודשת של ההליך על-ידי בית המשפט המחוזי בשבתו כבית דין לעניינים מנהליים מעלה, כי לא נפל כל פגם בהחלטה למתן צו ההרחקה האמור. אמנם, המערערים שוהים בישראל שלא כדין מזה שנים ארוכות, אך, בנסיבות העניין, אין בעובדה זו כדי להקים עילה לביטול צו ההרחקה שהוצא כנגד המערער, ובפרט כך משלא העלה כל טעם או עילה אחרים בגינם יש להתערב בהחלטה להרחיקו מישראל. נציין, כי איננו מביעים בכך כל עמדה בעניין איחוד משפחות מכוח נישואיו הנטענים בחודש יוני 2004. טענות אלו לא נדונו בפני
בית המשפט לעניינים מנהליים וככל הנראה אף טרם נבחנו אצל הרשות המנהלית המוסמכת.

אשר-על-כן, דין הערעור להדחות.

ש ו פ ט
הנשיא א' ברק
:

אני מסכים.

ה נ ש י א

השופט א' גרוניס
:

אני מסכים.

ש ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט ריבלין
.

ניתן היום, ג' באדר ב התשס"ה (14.3.05).
ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04084680_p06.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il








עעמ בית המשפט העליון 8468/04 עבדאללה יאסין סלימאן,פחריה יאסין סלימאן נ' שר הפנים,השר לבטחון פנים,הממונה על ביקורת הגבולות (פורסם ב-ֽ 14/03/2005)