פסקי דין על neupane gita | פסקי דין על עזבון המנוחה כהן ירושה ז"ל | פסקי דין על עזבון המנוח אהרון כהן ז"ל | פסקי דין על דוד כהן |

43789-12/11 סע     31/10/2015




סע 43789-12/11 neupane gita נ' עזבון המנוחה כהן ירושה ז"ל , עזבון המנוח אהרון כהן ז"ל, דוד כהן








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

ס"ע 43789-12-11


31 אוקטובר 2015
לפני:
כב' השופט תומר סילורה


התובעת
:

neupane gita
ע"י ב"כ: עו"ד עדנה מרין



-

הנתבע

ים
:
1

.
עזבון המנוחה כהן ירושה ז"ל

2

.
עזבון המנוח אהרון כהן ז"ל

3

.
דוד כהן
ע"י ב"כ: עו"ד שחר רונן

החלטה

1.
בפני
בקשת הנתבע 3 (להלן: "המבקש") לביטול פסק הדין שניתן נגדו בהעדר הגנה ביום 22.7.12.
רקע כללי וטענות הצדדים

2.
התובעת, עובדת זרה בסיעוד, הגישה כנגד המבקש והוריו ז"ל תובענה לתשלום הזכויות להן הייתה זכאית, לטענתה, מכח יחסי העבודה.
3.
ביום 22.7.12 ניתן, כאמור,

פסק דין
כנגד המבקש בהעדר הגנה, על יסוד כתב התביעה ועל פיו חויב הנתבע 3 בתשלום סכום התביעה לתובעת.
4.
ביום 7.4.14, כמעט שנתיים לאחר מתן פסק הדין, הגיש המבקש בקשה זו לביטול פסק הדין.
5.
בתצהיר התומך בבקשה טוען המבקש כי שמו שורבב להליך אך בשל היותו בנם הביולוגי של ה"ה אהרון וירושה כהן ז"ל, על אף שמעולם לא הוצא צו ירושה ו/או צו קיום צוואה בעניינם.


6.
בתגובה לבקשה לביטול פסק הדין טענה ב"כ התובעת כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר ובלתי סביר ומתוכנה ניתן ללמוד כי כתבי הטענות והאזהרה לחייב מלשכת ההוצאה לפועל הומצאו לידיו במועדים הרלבנטיים, כדין, לפני שנים. מסיבות אלה יש לדחות את הבקשה.
בנוסף, לטענת ב"כ התובעת, המבקש הוא בנם הביולוגי של המנוחים ולפיכך בהיעדר צוואה המורה אחרת הוא היורש על פי דין של עזבונם. לגישתה, אי הגשת בקשה לצו ירושה במכוון על מנת להתחמק מהיותו יורש על פי דין - הינו תכסיס נואל שלא יסייע למבקש, בוודאי שלא בבית הדין לעבודה, בו בכל יום מוגשות תביעות של עובדי סיעוד זרים כנגד עזבונותיהם של מטופלים וקביעה לפיה בהיעדר צו ירושה תיחסם יכולת העובדים להגיש תביעתם תיפגע אנושות זכות העמידה, שהינה זכות יסוד בדין הישראלי.
טוענת ב"כ המשיבה, כי על פי ההלכה מנהל עזבונו של מנוח או יורשיו הם בגדר חליפיו והם רשאים לתבוע ו/או להיתבע בכל תביעה שעילתה ביחסי עובד ומעביד. לא זו אף זו, חליף אינו חייב להיות על פי דין, כגון יורש, ויכול הוא להיות גם יורש פוטנציאלי ("חליף אחר של בעל הדין"). על כן, בהיעדר צוואה, צו ירושה המציין יורשים אחרים, הסתלקות ו/או אסמכתא אחרת, ילדי המנוחים הינם יורשיהם על פי דין. הימנעות המבקש מהוצאת צו ירושה מציגה בריש גלי את נסיונו של המבקש לסיכול ההליך.
לבסוף, בהתאם לחוק הירושה, טוענת ב"כ המשיבה כי צו ירושה הינו צו הצהרתי ולא קונסטיטוטיבי ובהיעדרו לא נשלל הסטאטוס של יורשים על פי דין. בהיעדר צו בנם של המנוחים הוא היורש ואם ברצונו לסתור חזקה זו, עליו רובץ נטל ההוכחה.

המסגרת המשפטית

7.
אמות המידה להכרעה בבקשה לביטול

פסק דין
שניתן על פי צד אחד נקבעו בהלכה הפסוקה, שהתייחסה לשני מצבים:

א.
מצב בו נפל פגם בפסק הדין, בדרך כלל בשל העדר המצאה כדין של כתבי בי-דין למבקש הביטול. במצב דברים זה, יורה בית המשפט, ובית הדין לעבודה בכלל זה, על ביטול פסק הדין וייתן למבקש את יומו לפני בית הדין.
ב.
סמכותו של בית המשפט, ובית הדין לעבודה בכלל זה, לבטל את פסק הדין על פי שיקול דעתו, אף אם לא נפל בו פגם פרוצדורלי. בנסיבות אלה, יביא בית הדין בחשבון את סיבת מחדלו של מבקש הביטול ואת סיכויי הגנתו או הצלחתו בהליך (ראו: ר"ע 526/83 פרושינובסקי - שירסון כלל אינבסטמנט האוס בע"מ, פ"ד לז(4) 485; אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, 371-374, מהדורה עשירית (תשס"ט)).

8.

בהתאם להלכה הפסוקה, השאלה בדבר סיכויי הגנתו של מבקש הביטול היא העיקר, בעוד שלסיבת מחדלו נודעת חשיבות משנית. לפיכך, ככלל, שעה שקיימת הגנה לכאורה, או שלבעל הדין סיכוי להצליח בתביעתו, מן הראוי לתת לבעל הדין את יומו בבית הדין, ליתן

פסק דין
לגופו של עניין (דב"ע נב/48-3
הפלחה - הראל
, פד"ע כד 418, 421) ולהביא לידי ביטוי את מחדליו בדרך של פסיקת הוצאות:

אשר לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר, הרי שהדין וההלכה הם כי שעה שהיו מחדלים מצד בעל דין או בא-כוחו, יישמע הדיון לגופו תוך קביעת פיצוי בהוצאות"
(דב"ע נב/155-9
סולתם - אסרף
, פד"ע כד 279, 280).

9.

בהקשר זה, עמד בית הדין הארצי לעבודה לא פעם על מדיניותם של בתי הדין לעבודה
"
לברר תביעות לגופן ולהכריע בהן לאחר שמיעת טיעוני הצדדים וראיותיהם
"
(ראו למשל: בר"ע 27507-08-10
המתכת מ. פלזנשטיין בע"מ - מיכאל סיגנביץ
, (27.12.2010); ע"ע 18290-10-11
עביר קורדייה - בית ספר אל עהד אלמוצגיה
,(4.6.2012)). במקרים המתאימים ניתן לרפא את הפגם שבאי קיום סדרי הדין, לרבות אי עמידה בזמנים שנקבעו בדין, בפיצוי כספי לצד שכנגד או לאוצר המדינה, כדי שלא תיפגע זכותו המהותית של מי שחרג מן הכללים ולא ייגרם עיוות דין (ע"ע 1160/02
עיריית סח'נין - אח'סאן ח'לאילה
, [פורסם בנבו], 19.9.2002)).

בית הדין הארצי התייחס לעניין זה בע"ע 1462/02
רולס יוסף אדריכלים בע"מ - דב חוסטצקי
, (5.1.03) כדלקמן:

"
בית דין זה חזר ושנה לא אחת, כי בפגם של פרוצדורה אין כדי לפגוע בזכות החוקתית של מיצוי הדין, ומרכיב מהותי הימנה היא זכותו של בעל דין להביא את גרסתו בפני
בית-הדין, בטרם הכרעה. אכן, ייתכנו גם ייתכנו מקרים בהם התנהגותם של בעלי הדין, או מי מהם, תחייב הפעלתה של הסנקציה הקבועה בתקנה 49 לתקנות. אולם, אין לדבוק במורה הדרך הפורמאלי בלבד, אלא ליתן את הדעת לכלל נסיבותיו של המקרה, באופן שהצדק לא רק ייעשה, כי אם גם ייראה
".



10.

בשלב הדיון בבקשה לביטול

פסק דין
, מבקש הביטול אינו נדרש להוכיח כי הגנתו איתנה ובטוחה, ודי שיראה שמדובר בהגנה אפשרית. על המבקש להראות שלגופו של עניין עשוי הביטול להצמיח לו תועלת. כלומר, ששמיעת עמדתו בנושא המחלוקת עשויה להוביל את בית המשפט ליתן החלטה שונה מזו שניתנה (ע"א 5000/92
בן ציון - גורני
, פ"ד מח(1) 830, 835-836).

דיון והכרעה
11.

לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה
להידחות
ואין מקום להורות על ביטולו של פסק הדין. להלן אנמק החלטתי.
12.

ראשית, בקשה לביטול

פסק דין
ניתן להגיש 30 ימים לאחר המצאת פסק הדין לבעל הדין. במקרה דנן, הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה בשיהוי ניכר (

כשנתיים לאחר מתן פסק הדין
) וככל הנראה רק לאחר שנפתח כנגד המבקש תיק הוצל"פ ורק מטעם זה יש מקום לדחות את הבקשה. בהקשר זה אזכיר את האינטרס של בעלי הדין שהליכים משפטיים יתנהלו במהירות. לפיכך, התוצאה של ביטול פסק הדין לאחר מספר שנים מיום הגשת כתב התביעה תהווה פגיעה בעקרון סופיות הדיון של התובעת.
13.

ואולם, גם בהיבט המהותי מסקנתי היא שאין להורות על ביטול פסק הדין. ואבהיר:

מאחר שביטול מחובת הצדק אינו מתקיים כאן (שכן אין מחלוקת אשר להמצאת כתב התביעה לידי המבקש והמבקש אף אינו טוען אחרת בבקשתו) יש לבחון האם יש לבטל את פסק הדין על פי שיקול דעת בית המשפט. בעניין זה יש לבחון שניים: האחד, מהי הסיבה לאי הגשת כתב ההגנה מטעם המבקש והשני, מהם סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין.
מדובר בשני תנאים מצטברים שעל ביהמ"ש לשקול, כאשר השאלה השניה היא החשובה יותר ובעלת המשקל הכבד יותר: "ככל שסיכויי הנתבע להצליח בהגנתו נראים טובים יותר, יכול בית המשפט לנהוג בו ביתר סלחנות בענין הסיבה למחדלו, אי הגשת כתב הגנה או אי התייצבות במשפט, שגרם לפסק הדין" (ע"א 276/72,
פרידמן - פרידמן
פ"ד יז, 349, 358א).
14.

בענייננו, אני עובר היישר למבחן השני, קרי, סיכויי ההצלחה של המבקש: טענת ההגנה היחידה של המבקש היא כי הוא שורבב להליך שלא בטובתו וכל חטאו מסתכם בכך שהוא בנם הביולוגי של המנוחים. אין בבקשה לביטול פסק הדין התייחסות נוספת, לגופו של עניין, לזכויות הסוציאליות הנטענות ע"י התובעת בכתב התביעה (חופשה, הבראה, פנסיה וכו') ועל פני הדברים מדובר בזכויות שהתובעת זכאית לקבלם.

15.
באשר לטענת ההגנה היחידה שהמבקש כן מעלה - נחה דעתי כי טענה זו של המבקש דינה להידחות.
המבקש הינו בנם הביולוגי של המנוחים ולפיכך, בהעדר צוואה המורה אחרת הוא היורש על פי דין לעזבונם
(סעיף 10 לחוק הירושה, התשכ"ה – 1965). מקובלת עלי טענת ב"כ התובעת שהימנעות מהוצאת צו ירושה ו/או צו קיום צוואה אינה יכולה לעמוד לתובעת לרועץ, מחד גיסא ותאפשר ליורש "להתחמק" מתשלום זכויות המטפל רק משום שלא הוציא צו ירושה, מאידך גיסא.
16.


ככל שהמבקש מעוניין להוכיח כי הוא אינו היורש על פי דין לעיזבון כל אחד מהוריו ו/או כי ישנם יורשים נוספים, עליו מוטל הנטל להוכיח זאת, בין היתר באמצעות בקשה לצו ירושה כדי להראות שאינו נכלל ברשימת היורשים ו/או כי קיימים יורשים נוספים.
אולם, נקודת המוצא שלי היא כי לעניין דיני העבודה, בהיעדר צו ירושה ו/או צו קיום צוואה, הבן הביולוגי של המנוחים הוא היורש ואם ברצונו לסתור חזקה זו, עליו רובץ נטל ההוכחה.
17.

לקביעתי זו משמעות רבה בעולם דיני העבודה, שכן קיימים מקרים רבים בהן מסתיימים יחסי העבודה של עובדים זרים בתחום הסיעוד, למרבה הצער, בשל פטירת המטופל ולאחר פטירת המטופל מתגלעים סכסוכים על רקע זכויות עבודה (בין העובד לבני המשפחה). אני סבור, כי במקרים מעין אילו זכאי עובד הסיעוד לתבוע את העזבון וכן את היורשים על-פי דין (כחליף של בעל הדין) ואין זה מחובתו של העובד לברר פרטים אילו וזאת בשים לב לקושי של העובד הזר באיתור פרטים מסוג זה. אולם, ככל שאחד מהיורשים טוען כי אינו יורש על פי דין, עליו להוכיח זאת באמצעות הוצאת צו ירושה ו/או צו קיום צוואה.
18.

מכל האמור לעיל עולה, כי המקרה דנן מחייב, לטעמי, סטייה מהכלל לעניין ביטולי

פסק דין
, הן בשים לב לשיהוי המשמעותי בהגשת הבקשה לביטול

פסק דין
, הן בשים לב לכך שבבקשה לביטול פסק הדין אין כלל התייחסות ו/או הכחשה לזכויות הסוציאליות שנתבעו והן מאחר, שכאמור לעיל, טענת ההגנה היחידה של המבקש לעניין אי הוצאת צו ירושה ו/או קיום צוואה דינה להידחות מהנימוקים שפירטתי לעיל.
19.
מכל הנימוקים שפורטו לעיל ומקל וחומר מהצטברותן, דין הבקשה לביטול פסק הדין להידחות.
סוף דבר:
20.

בקשת המבקש לביטול פסק הדין מיום 22.7.12 - נדחית.
21.

בהחלטתי מיום 7.4.2014 הוריתי על עיכוב הליכי הוצל"פ. החלטתי זו תמשיך לעמוד בעינה עד ליום 31.12.2015, שכן אני מאפשר למבקש, בשים לב לנסיבותיו האישיות, לפרוע את תשלום פסק הדין עד לתאריך האמור (31.12.2015). היה והתשלום לא יפרע לאחר המועד הנזכר – הליכי ההוצל"פ ימשיכו להתנהל כסדרם.
22.
כמו כן, ולפנים משורת הדין, אני לא פוסק הוצאות בגין דחיית הבקשה.


ניתנה היום, י"ח חשוון תשע"ו,
(
31 אוקטובר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.























סע בית דין אזורי לעבודה 43789-12/11 neupane gita נ' עזבון המנוחה כהן ירושה ז"ל , עזבון המנוח אהרון כהן ז"ל, דוד כהן (פורסם ב-ֽ 31/10/2015)