פסקי דין על שרה ברמן | פסקי דין על עיריית חיפה יישות

7233-08/15 תת     01/11/2015




תת 7233-08/15 שרה ברמן נ' עיריית חיפה יישות








בית משפט השלום בחיפה




ת"ת 7233-08-15 עיריית חיפה נ' ברמן

תיק חיצוני: 0224557142



בקשה מס'
2

בפני

כב' הרשם הבכיר ניר זיתוני


המבקש
ת/הנתבעת

שרה ברמן

ת.ז. 056063266
באמצעות ב"כ עו"ד יונתן בירותי



נגד


המשיב
ה/התובעת

עיריית חיפה
מס' יישות
500240007
באמצעות ב"כ עו"ד רנין חלבי


החלטה


בענין : התנגדות לביצוע תביעה ובקשה להארכת מועד

1.
ביום 26.5.14 הגישה התובעת נגד הנתבעת בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה תביעה על סכום קצוב על סך 9,426 ₪ בגין חיובי ארנונה לגבי נכס ברח' הרצל 2/12 בחיפה לתקופה מיום 1.11.05 עד 1.5.07.

לכתב התביעה צורפו מצב חשבון נושא ארנונה לשנים 2005, 2013 ו-2014, תדפיס המתאר את שמות המחזיקים בנכס ומכתב התראה שנשלח לנתבעת מרח' הגליל 18 בירושלים והגיע ליעדו ביום 7.4.14.

2.
ע"פ נתוני תיק ההוצאה לפועל בוצעה מסירה מלאה של האזהרה לנתבעת ביום 3.11.14.

3.

ביום 20.7.15 הגישה הנתבעת התנגדות ובקשה להארכת מועד.

הנתבעת טוענת כי נודע לה לראשונה על קיום התביעה בחודש יולי 2015.

באשר לאישור המסירה מכחישה הנתבעת כי סירבה לחתום לשליח וכן כי נפגשה עם שליח כלשהו.

לגופו של עניין, טוענת הנתבעת כי התביעה נגדה התיישנה שכן שכרה את הנכס נשוא התביעה עד חודש יוני 2016, כפי שעולה מפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה בת"ק 1180/07.
הנתבעת טוענת כי הודיעה לתובעת על יציאתה מהנכס ואף שלחה מכתב מסודר בפקס בעניין זה בהתאם לבקשת התובעת.

הנתבעת מודיעה כי החלה לשכור משרד בת"א במקום המשרד ששכרה בנכס נשוא התביעה כבר ביום 12.07.06.
הנתבעת מודיעה כי בכוונתה לשלוח תביעת צד שלישי כנגד בעל הנכס.

להתנגדות צורפו מסמכים רלוונטים לרבות הסכמי שכירות, מסמכים מהתיק לבית המשפט לתביעות קטנות בהליך שהתקיים בין בעלי הנכס לבין הנתבעת וצילום ת"ז של הנתבעת לרבות ספח מיום 28.5.13 בו מופיעה כתובת הנתבעת כפי שצויינה בכתב התביעה לרח' הגליל 18 ירושלים.

4.
בהתאם להחלטה המורה לעשות כן, הגישה ב"כ התובעת תגובה להתנגדות ולבקשה להארכת מועד.

על בסיס מסמכים רלוונטים נטען כי ביום 17.9.13 התייצב גובה מס מטעם התובעת בכתובתה הרשומה של הנתבעת ברח' הגליל 18 בירושלים, כדי למסור לנתבעת דרישה לתשלום ארנונה ואזהרה טרם נקיטת הליכי תביעה. נטען כי הנתבעת אמרה לגובה המס שמדובר בבית הוריה והיא נמצאת שם במקרה.

עוד נטען כי אזהרת ההוצאה לפועל נמסרה לנתבעת ע"י המוסר דורון רוזנטל ברח' מירון אליהו 59/6 בנס ציונה, אך הנתבעת סירבה לחתום על אישור המסירה.
נטען כי חקירה שנערכה העלתה שהנתבעת מתגוררת במען בנס ציונה ומכאן שהנתבעת מצהירה על מקום מגוריה בהתאם לנוחיותה במטרה להתחמק מתשלום חובות.

עוד נטען כי, גם אם תתקבל גרסת הנתבעת לפיה לא התגוררה במען בו קיבלה את האזהרה בחודש נובמבר 2014, הרי שכבר בחודש ינואר 2015 הוטל עיקול על חשבונות הבנק של הנתבעת בבנק דיסקונט והתקבלה תשובה לפיה אין יתרת זכות.

לפיכך, לא יתכן שהנתבעת ידעה לראשונה על תיק ההוצאה לפועל בחודש יולי 2015.

5.
לגופו של עניין, נטען כי יש לדחות את טענת ההתיישנות, כיוון שלא הועלתה בהזדמנות הראשונה בדרך של הגשת תובענה או עתירה מנהלית בעקבות הליכי הגביה שננקטו נגד הנתבעת החל משנת 2007 וכללו עיקול מטלטלין, עיקולי בנקים ועיקול רכב.

עוד נטען כי, בעקבות הליכי הגביה, פנתה הנתבעת בחודש ספטמבר 2013 למשרדי התובעת לברר מצב החשבון בנכס.

נטען כי, התקיימה פגישה במסגרתה הוסכם בין הצדדים כי על מנת לעכב הליכים על הנתבעת לשלם 700 ₪ בשלושה שוברים בגין חובות ארנונה בשני נכסים הרשומים על שמה ובמקביל להגיש בקשה להסדר פשרה.

נטען כי הנתבעת שילמה שני תשלומים בחודשים אוקטובר ונובמבר 2013 כפי שעולה מרשומי התובעת שהעתקם צורף לתגובה.

נטען כי האמור לעיל, מהווה הודאה בקיומה של חובות ארנונה אשר מאתחלת את מרוץ המועדים להתיישנות בהתאם לסעיף 9 לחוק ההתיישנות.

6.
באשר לטענת הנתבעת לפיה לא החזיקה בנכס בחלק מתקופת החיוב נשוא התביעה, נטען כי מדובר בטענת כבושה שלא נתמכה במסמך בכתב ולא הועלתה כלל בפגישה משנת 2013. באשר להליך בבית המשפט לתביעות קטנות נטען כי התובעת לא הייתה צד להליך שהסתיים בפשרה ואין כל ראיה כי קיומו ותוצאתו הובאו בזמן אמת לידיעת העירייה.

בנוסף נטען כי, ע"פ פסק הדין חויבה הנתבעת בהסכמתה לשלם לבעל הנכס דמי שכירות במשך ארבעה חודשים מעבר למועד בו טוענת הנתבעת כי פינתה את הנכס.

נטען כי, סעיפים 325 ו-326 לפקודת העיריות מטילים על הנתבעת את החובה להודיע בכתב לעיריה על הפסקת הבעלות בנכס וקובעים כי אם הנתבעת לא עושה זאת יהיה עליה לשלם בעצמה את הארנונה.

נטען כי, בחודש יוני 2008 ביצעה התובעת שיחה יזומה עם בעל הנכס במסגרתה הצהיר בעל הנכס כי הנתבעת עזבה את הנכס בחודש אפריל 2007.

7.
לאור האמור לעיל מבקשת התובעת לדחות את הבקשה להארכת מועד וההתנגדות.

8.
ביום 22.10.15, הוגשה תשובת הנתבעת לתגובת התובעת.

משום מה, בחר ב"כ הנתבעת לא להשיב לטענות בעניין עיתוי הגשת ההתנגדות והסתפק במתן מענה לאמור בתגובה לגופו של עניין.

נטען כי, לא הייתה מחלוקת שהמשכיר החליף ללא רשות השוכרת את מנעול הכניסה למושכר ורק במועד הדיון איפשר לנתבעת לקחת את רכושה מהנכס.

נטען כי, במסגרת הסכמת הצדדים בבית המשפט לתביעות קטנות חויבה הנתבעת בתשלום דמי שכירות במשך 3 חודשים מעבר לתשלום האחרון שהיה לטענת המשכיר במרץ 2006.

לפיכך, נטען כי יש לקבוע סופית שתקופת השכירות הסתיימה בין חודש יוני לתחילת חודש אוקטובר 2006.

נטען כי, כאשר המשכיר מחליף את מנעולי המושכר ומונע מהשוכרת להיכנס אליו, חובת ההודעה העיקרית לעירייה בנוגע לארנונה צריכה לחול על המשכיר.

על בסיס פסק דינו של בית המשפט העליון בברם 867/06, נטען כי בנסיבות מיוחדות שהתקיימו במקרה זה לא תוכל הרשות המקומית להמשיך לשלוח הודעות חיוב בארנונה לנישום שלא משלם ארנונה על אף שלא מסר הודעה לעירייה.

כך במקרה שלפנינו, כאשר מדובר בחוב ארנונה המתפרש על פני תקופת מחלוקת של כ-10 חודשים בין השוכרת למשכיר, במהלכה התרחשה מלחמת לבנון השניה ורבים מתושבי הצפון עזבו את הצפון לכיוון המרכז.

נטען כי ככל שגובה החוב גדול יותר, הצטברות החוב אמורה להדליק נורה אדומה אצל הרשות המקומית מדוע הנישום לא משלם את חוב הארנונה.

במקרה שלפנינו נטען כי, מדובר בחוב גבוה יחסית שכן הוא מתייחס גם לנכס סמוך ודומה, אותו שכרה הנתבעת.

9.
לאור האמור להחלטתי מיום 19.9.15, התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.

10.
סמכותו של רשם להאריך מועדים שאובה מסעיף 90 לחוק בתי המשפט ולא מתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, ולכן, הפעלתה אינה מותנית בהוכחת קיומו של טעם מיוחד.

בעת דיון בבקשה להארכת מועד יש לפזול אל עבר ההליך העיקרי ולבחון את סיכוייו הלכאוריים.

כך גם כאשר האיחור בפני
ה לבית המשפט הינו ניכר וכאשר אין בפי מבקשת הארכת המועד הסבר מפורט ומניח את הדעת לאיחור בהגשת ההתנגדות.

השוו – רעא 8101-07-15 עונאללה נגד בנק מרכנתיל,

פסק דין
מיום 19.10.15.

11.
במקרה שלפניי, כיוון שהנתבעת בחרה שלא להיתן מענה כלשהו לטענות הנגד המפורטות של התובעת בעניין עיתוי הגשת ההתנגדות, אני קובע כי הנתבעת הגישה את ההתנגדות באיחור של כשבעה חודשים לאחר שהתברר לה כי סירובה לחתום על אישור המסירה לא יוכל לעצור את הליכי ההוצאה לפועל נגדה.

במצב דברים שכזה, רק טענות הגנה בעלות ממשות תוכלנה להצדיק בירור המחלוקת כולה בהליך משפטי מלא.

12.
לגופו של עניין, אני סבור כי עומדת לנתבעת טענת הגנה מסוג "איני מחזיק", בכל הנוגע לחיובי הארנונה מחודש יולי
2006 עד תחילת חודש מאי 2007.

טענות הנתבעת בעניין זה נתמכות בדבריו של בעל הנכס בדיון בבית המשפט לתביעות קטנות, שיש ליחס להם משקל רב שכן נאמרו ע"י מי שהיה לו עניין בתוצאות המשפט וכן ע"י מי שעלול להידרש לשלם את חוב הארנונה בעצמו, ככל שחוב זה לא יושת בסופו של יום על הנתבעת.

ברי כי, כאשר בעל הנכס מחליף את מנעול הכניסה ולא מאפשר לנתבעת להיכנס לנכס יש קושי לראות את הנתבעת כמי שהחזיקה בנכס גם אם לא הסתיימה תקופת השכירות החוזית. כיוון שחלפו שנים רבות מאז תום תקופת החיוב בארונונה נשוא התביעה ועד הגשת התביעה ללשכת ההוצאה לפועל, אין זה פלא שהנתבעת לא מחזיקה ברשותה את המכתב אשר לטענתה נשלח לעירייה וכלל הודעה לדבר הפסקת החזקת הנתבעת בנכס.

לכך יש להוסיף את מלחמת לבנון השניה שהתרחשה בקיץ 2006, במהלכה רבים מתושבי הצפון עזבו את ביתם בצפון ועברו להתגורר באופן זמני במרכז.

סביר להניח כי, כך עשתה גם הנתבעת בהתחשב בעובדה שמקום מגוריה היה ונשאר באיזור המרכז והנכס נשוא התביעה שימש אותה רק כמשרד.

13.
לגביי תקופת החיוב בארנונה מיום 1.11.05 עד סוף חודש יוני 2006, אין לנתבעת הגנה כלשהי גם לשיטתה ולכן ההתנגדות נדחית לכל הנוגע לתקופה זו.

14.
אני דוחה את טענת ההתיישנות של הנתבעת בהיעדר מענה לטענות הנגד המפורטות של התובעת בעניין זה. אני מקבל את טענת התובעת לפיה הליכי הגביה שננקטו נגד הנתבעת החל משנת 2007 ועד שנת 2013 עצרו את מרוץ ההתיישנות ולכן התביעה שהוגשה בשנת 2014 לא התיישנה.

15.
אשר על כן, אני מאריך את המועד להגשת ההתנגדות עד למועד הגשתה בפועל ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪.

אני מקבל את ההתנגדות של הנתבעת אך ורק בטענת "איני מחזיק", בנוגע לתקופה מיום 1.7.06 עד 1.5.07.

התובעת תוכל לחדש את הליכי ההוצאה לפועל כנגד הנתבעת בתיק הוצל"פ 02-24557-14-2 לאחר שתבצע הקטנת קרן זמנית בהתאם לתוצאת החלטתי זו.

אני מתיר לנתבעת להגיש הודעה צד ג' כנגד בעל הנכס מיכה ידלין ובלבד שתעשה זאת לא יאוחר מיום 16.12.15.

על החלטה זו רשאית הנתבעת להגיש בקשת רשות עירעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 30 יום ממועד קבלתה.


ניתנה היום, י"ט חשוון תשע"ו, 01 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.













תת בית משפט שלום 7233-08/15 שרה ברמן נ' עיריית חיפה יישות (פורסם ב-ֽ 01/11/2015)