פסקי דין על גולן מלכה

248/98 פ     07/07/1998




פ 248/98 מדינת ישראל נ' גולן מלכה





. 89/842פ.ת
בבית משפט השלום
ב א ש ד ו ד
תיק פלילי מס':248/98
בפני
כב' השופט ח. חדש


המאשימה: מדינת ישראל

- נ ג ד -
הנאשם: גולן מלכה


הכרעת-דין

א. רקע ואישומים:

.1 בכתב האישום הואשם הנאשם בתקיפה בין בני זוג - עבירה לפי סעיף (382ג) +
380לחוק העונשין תשל"ז - ( 1977להלן:"החוק"), באיום - עבירה לפי סעיף
192לחוק ובהיזק בזדון - עבירה לפי סעיף 452לחוק.

.2 בכתב האישום נטען, כי בתאריך 3.2.98בשעה ,00.15או בסמוך לכך תקף
הנאשם את המתלוננת, מיטל ברוך (להלן:"המתלוננת"), שלא כדין וללא
הסכמתה, בדירתה שברחוב יאיר 11/31באשדוד, בכך שנתן לה אגרופים רבים
בראשה, בעט בה בכל חלקי גופה, הטיח לעברה כוס זכוכית שפגעה בקיר סמוך
לה, חבט בה בעזרת גיטרה שנשברה, השתולל ושבר צלחות בדירה.

.3 עוד נטען בכתב האישום, כי למתלוננת נגרמה חבלה של ממש כתוצאה מן
התקיפה, שהתבטאה ברגישות בכף ידה הימנית והמטומה סביב עין ימין.

.4 באותו מעמד - כך נטען בכתב האישום - איים הנאשם על המתלוננת באמרו לה:
"אני ארצח אותך" וכל זאת על מנת להפחידה.
.5 התביעה העידה את שני עדי התביעה מטעמה וצירפה תעודה רפואית, מיום
.3.2.98

מטעם ההגנה העיד הנאשם לעצמו.

ב. מסכת הראיות:

הודאת הנאשם במסגרת ההקראה

.1 כבר במעמד הקראת כתב האישום, ביום ,24.2.98הודה הנאשם כי תקף את
המתלוננת, נתן לה אגרופים בפני
ה ולמיטב זכרונו, גם בעט בה בכל חלקי
גופה.

.2 עוד הודה הנאשם, במעמד ההקראה, כי חבט במתלוננת בעזרת גיטרה שנשברה, אך
טען כי המדובר בגיטרה קטנה וקלה; הטיח כוס זכוכית שפגעה בקיר, אך הכחיש
שהטיח אותה לעבר המתלוננת.

.3 הנאשם סיפר, כי אמנם לא ראה אילו חבלות נגרמו למתלוננת כתוצאה מן
התקיפה, אך כשהראו לו מסמכים רפואיים לאחר מכן, הוא השתכנע כי אכן
החבלות המפורטות בסעיף 3לפרק העובדות בכתב האישום - אכן נגרמו
למתלוננת.

.4 הנאשם טען, כי לא זכור לו שאמר למתלוננת כי ירצח אותה.
.5 התביעה לא ויתרה על האמור בסעיף 4לפרק העובדות, דהיינו: כי איים על
המתלוננת ברצח - וביקשה לדחות את המשך הדיון להוכחות.

ראיות התביעה

.6 ע"ת מס' ,1רס"ר יצחק ג'ינו, גבה את אימרת הנאשם מיום 4.2.98ובאמצעותו
הוגש דו"ח עיכוב ת/ 1ואימרת הנאשם במשטרה מיום - 4.2.98ת/( 2א)-(ב) -
לאחר שנמסרו נסיבות גבייתה.

.7 כעולה מדו"ח העיכוב ומדברי ע"ת זה במשפט - הודה הנאשם, לאחר שעוכב,
בתקיפת המתלוננת אך טען, שזרקה עליו נרגילה.

אימרת הנאשם במשטרה

.8 באימרתו במשטרה ת/ ,2מספר הנאשם, כי הוא יוצא עם המתלוננת מזה 8שנים
וברגע שאמר לה שהוא מתכווןלעזוב את ביתה ולעבור להתגורר אצל הוריו,
מאחר והם לא מתאימים - פרץ וויכוח בינו לבין המתלוננת ובמהלך הוויכוח
הוא תקף אותה, נתן לה שתי סטירות וזרק עליה גיטרה שנשברה עליה וכן -
שני אגרופים בפני
ם.

"אני הייתי עצבני עליה" - מודה הנאשם באימרתו (עמ' 1לאימרה מיום
4.2.98שורות .)19 - 13

.9 לשאלה, האם גם איים על המתלוננת שירצח אותה - עונה הנאשם באימרתו הנ"ל
(שם, שורות .)23 -22

"לא חושב שאמרתי לה דבר כזה. היא יודעת שאני לא ארצח אותה".

.10במהלך האימרה, מודה הנאשם, לשאלות החוקר,כי אכן הטיח כוס בקיר והיכה את
המתלוננת שתי מכות עם גיטרה על הרגליים ושני אגרופים בפרצוף.

10.1הנאשם מכחיש באימרתו, כי היכה את המתלוננת בעבר וטוען, כי זו הפעם
הראשונה שהוא מכה אותה.

10.2הנאשם מודה, כי ייתכן שהכוס שהטיח בקיר פגעה במתלוננת.

10.3הנאשם מכחיש שהשליך ושבר צלחות.
(מעמ' 1לאימרה ת/ 2שורה 28עד עמ' 2לאימרה בשורה .)8

.11לטענת הנאשם, באימרתו: "היא זאת הקריזיונרית, אני רוצה לומר שהיא זרקה
עלי נרגילה ובגלל זה אני התעצבנתי ועשיתי לה מה שאמרתי לך בעדות"...
(עמ' 2לאימרה, שורות .)11 - 8

עדות המתלוננת בבית המשפט

.12בעדותה בבית המשפט, סיפרה המתלוננת, כי אכן ביום המצויין בכתב האישום,
,3.2.98היה לה ולנאשם וויכוח והם החליטו להפרד לאחר 8שנות חברות, אך
לדבריה, עזב הנאשם את הדירה לכ- 20דקות, חזר ואמר שהוא רוצה שהמתלוננת
תשב ותקשיב לו, הושיב אותה בכוח והרביץ לה.

.13לטענת העדה, היא ביקשה ממנו לעזוב את הדירה, אך הוא סירב והתחיל
באלימות.
"הוא נתן לי אגרופים בראש, בכל הגוף, בצלעות, בפני
ם והייתי חסרת הכרה
כאשר הוא עזב את המקום..." - מספרת העדה - "תוך כדי הכאתי, הוא אמר
שירצח אותי ויהרוג אותי".
ובהמשך היא מספרת:
"... היתה נרגילה שהיתה לי בסלון ועד היום היא שבורה. הוא שבר לי אותה
על הגב, הוא שבר לי כוס זכוכית על הפנים. אז כבר איבדתי את ההכרה".
(עמ' 5לפרוטוקול - שורות .)18 - 3
.14בהמשך נזכרת העדה, כי הנאשם חבט בה גם עם גיטרה, השליך לעברה כוס שפגעה
בה ובעט בה. העדה מכחישה כי זרקה עליו נרגילה. (עמ' 6לפרוטוקול, שורות
.)8-4

.15באמצעות העדה, הוגשה גם התעודה הרפואית - תיק חדר המיון בביה"ח קפלן,
ת/ 3( ,3עמודים) מיום ,3.2.98ממנה עולה, כי המתלוננת הגיעה לחדר המיון
עם חבורה סביב עין ימין, שריטת כתף שטחית, רגישות בצלעות ללא סימן
לשבר, חבורה בשוק ימין - כשיד ימין נחבשה.

.16בהמשך, כאשר נאמר למתלוננת שהנאשם מכחיש שאיים עליה, היא טוענת שגם לקח
סכין בזמן שאיים.

.17העדה ממשיכה ומספרת, כי היתה רגילה לדברים כאלה, לצורת חיים כזו וכאשר
נשאלה מדוע לא הגישה, עד לאותו מקרה, תלונה במשטרה, היא עונה: "חשבתי
שזה בסדר, שמידי פעם קורים הדברים האלה... האירועים שקדמו לאירוע הזה
לא היו כה חמורים. האירוע הזה היה החמור מכולם ויכול היה להסתיים
באסון". (עמ' 7לפרוטוקול, שורות .)14 - 11

.18לשאלות הנאשם בחקירה נגדית, פונה המתלוננת אליו בהתרגשות ומזכירה לו את
הסכין מהמטבח ואת האבן ואף את הסיטואציה שבה איים עליה ברצח (שם,
שורות, )28 - 24ולטענתו שלא היכה אותה במשך כל השנים שיצאו היא משתהה
ועונה: " 3שנים היית בסדר, אח"כ היכית אותי" - שם, שורה .30

.19העדה מכחישה שוב שהכתה את הנאשם בנרגילה.

.20העדה מודה, ש"יחד עם המכות, גם הייתי מקבלת אהבה, בין לבין".
עדות הנאשם

.21במסגרת עדותו טען הנאשם, כי לא היתה אלימות מצידו כלפי המתלוננת במשך 8
שנות חייהם המשותפים, למעט פעם אחת שסטר לה (עמ' 8לפרוטוקול, בשורה
.)19

.22הנאשם מספר, כי היה מצוי בתהליך טיפולי של גמילה מסמים וכאשר התנקה מן
הסמים, לא יכול היה עוד להתגורר עם המתלוננת באותו בית, הוא ניסה לשנות
את דרכי החשיבה שלו ואת דפוסי ההתנהגות שלו - ואילו דפוסי התנהגותה של
המתלוננת נשארו כפי שהיו. על כן, החליט שהוא עוזב את דירת המתלוננת
וחוזר להוריו.

.23לטענת הנאשם, הוא שיתף בהתלבטויותיו את המטפל שלו במסגרת הגמילה מסמים,
מר בני שרעבי, שנכח באולם.

.24הנאשם טוען, כי כשהתנקה מסמים, התקשה להסתדר עם המתלוננת והחליט לעזוב
אבל לשוחח עם המתלוננת לפני שיעזוב.

.25במסגרת השיחה ביניהם - כך טוען הנאשם - המתלוננת התפרצה עליו ולמיטב
זכרונו, טענה שהוא בוגד בה. כשקם ללכת - היא היכתה אותו עם נרגילה ואז
הוא היכה אותה (עמ' 9לפרוטוקול, שורות .)29 - 24

.26הנאשם טוען, שהיו רק 3אגרופים ובעיטה אחת שהוא זוכר, אבל "באותה
תקופה, אפשר להגיד שהייתי הבן אדם הכי מבולבל בעולם. התנקיתי מסמים, לא
היתה לי מסגרת, חיכיתי לשהייה שלי במרכז יום, זה היה בלבול, זה היה קשה
לי". (עמ' 10לפרוטוקול, שורות .)7 - 5

" .27באותה תקופה" - מודה הנאשם - "הייתי פועל מתוך כעס. היו בי עצבים".
.28לטענת הנאשם, מן המכה שהוכה ע"י המתלוננת, באמצעות הנרגילה, נגרם לו
נקע ביד, אולם הוא לא פנה לרופא.

.29כשמעמתים את הנאשם עם דבריו המפורטים בדו"ח העיכוב, לפיהם אמר לחוקר
שהמתלוננת זרקה עליו נרגילה ולא היכתה אותו כדבריו, בבית המשפט, הוא
עונה (עמ' 11לפרוטוקול, שורות :)9 - 7
"באותה תקופה, כשהגעתי לתחנת המשטרה, לא סיפרו לי את גירסת הנאשמת. אני
חייתי איתה 8שנים ואני לא רציתי להתלונן נגדה".

.30כאשר מזכירה התובעת לנאשם, כי בעת שהובא בפני
שופט, במסגרת דיון בבקשה
להארכת מעצרו עד תום ההליכים - טען שהוכה ע"י המתלוננת באמצעות הנרגילה
בגב ובראש ולא הזכיר כלל את היד, שהיא לכאורה הפגיעה העיקרית - עונה
הנאשם: "לא ראיתי את זה כחשוב באותה תקופה" - (עמ' 11לפרוטוקול שורות:
.)16 - 11

.31בהמשך, כשהוא נדרש שוב להבדלי הגירסאות בענין הנרגילה, אומר הנאשם:
"היום אני זוכר את הארוע יותר טוב". (שם, שורה .)25

.32לשאלת בית המשפט, כיצד הוא מסביר שבעת מתן גירסתו במשטרה זכר פחות טוב,
משנה הנאשם גירסתו שוב וטוען:
"לשאלת בית המשפט, כיצד אני מסביר שאז זכרתי פחות, אני עונה - שזה לא
כל כך שלא זוכרים, אלא שלא אומרים את כל הדברים". (שם, שורות .)28 - 27

.33כאשר מציגה התובעת בפני
הנאשם את "ההבדלים בזכרונו", עם הזמן, הוא
משיב:
"אני זוכר שבדיון הראשון בביהמ"ש, וכשהגעתי מחדר המעצר, ברוב כעסי על
המתלוננת, הייתי מוכן להודות בהכל גם במחצית השקר שלה של התלונה" (עמ'
12לפרוטוקול, שורות .)10 - 8
.34בהמשך מודה העד, כי קיימת אפשרות שקרו דברים נוספים והוא לא סיפר עליהם
במשטרה.

.35לשאלה הנוספת, אם קיימת אפשרות, שכן אמר למתלוננת שירצח אותה והוא פשוט
לא זוכר את זה - עונה הנאשם: "אני לא חושב כך" (עמ' - 12שורה .)29
וכאשר הוא נשאל כיצד הוא יכול לומר זאת אם איננו זוכר מה אמר באותו
אירוע, משיב הנאשם: "אני פשוט לא מתבטא בצורה כזאת". (עמ' 13
לפרוטוקול, בשורה .)1
ובהמשך שורה ": 7אני לא רוצח ולכן לא אמרתי את זה".

.36את הוודאות בבית המשפט מול חוסר הוודאות במשטרה מסביר הנאשם בכך,
ש"בתחנת המשטרה הייתי מבולבל, הגישו עלי תלונה". (שם, שורה .)22

.37בהמשך, כשמעמתים את הנאשם עם גירסאותיו בבית המשפט ובתחנת המשטרה, לגבי
האלימות בעבר - מודה הנאשם (עמ' 14לפרוטוקול, שורה :)10
"לא אמרתי את כל האמת במשטרה, כי עברו הרבה שנים מאז". (שם, שורות - 10
.)11

אימרת המתלוננת במשטרה

.38בישיבה הנדחית שנקבעה לראיות ההגנה - הצהיר הנאשם, כי אין לו עדים לגבי
נסיבות כתב האישום, אבל ביקש להגיש את אימרת המתלוננת במשטרה כדי שיוכל
לסתור את דבריה - לפחות בענין האיום ברצח.

.39בהסכמת התביעה, הוגשה אימרת המתלוננת במשטרה מיום האירוע, ,3.2.98
וסומנה כנ/.1
.40באימרתה במשטרה, מספרת המתלוננת על הרבה אגרופים - כ- 20אגרופים בראש,
בעיטות בכל חלקי גופה, ידוי הכוס שפגעה בידה, שבירת הגיטרה וזריקת
צלחות וכוסות.

.41באימרתה במשטרה מציינת המתלוננת, כי הנאשם איים עליה שירצח אותה.

ג. דיון

.1 עדותה של המתלוננת בפני
היתה נרגשת - העדה אף פרצה בבכי במהלך עדותה -
ונתתי בה אמון מלא.

.2 נתתי אמון אף בדבריה - שאיומי הרצח הושמעו תוך כדי נטילת סכין ואבן -
למרות שדברים אלו לא נאמרו באימרתה במשטרה.

.3 מאידך, לא נתתי אמון בדברי הנאשם בפני
- גם מאחר שלא ניכרו בהם אותות
האמת וגם משום שהנאשם, שלדבריו היה באותה עת בתהליך טיפול של גמילה
מסמים, היה גם מבולבל באותה תקופה והתקשה לזכור אירועים לפרטיהם.

.4 כאמור לעיל, הציג הנאשם, בהזדמנויות שונות, גירסאות שונות לאירועים ואף
הודה כי לא תמיד אמר את האמת - לפחות לא את כולה.

.5 התביעה בסיכומיה עותרת להרשיע את הנאשם בכל המיוחס לו בכתב האישום וזאת
על סמך דברי המתלוננת, התעודה הרפואית המחזקת את דבריה ודברי הנאשם
עצמו בבית המשפט ובאימרתו במשטרה.

.6 הנאשם מתמקד בנושא האיום ברצח וטוען, כי נסיבות האיום - החזקת סכין
מהמטבח - לא נזכרו באימרתה של המתלוננת במשטרה.

.7 מכל שצויין, העדפתי את גירסת המתלוננת, גם לעניין האיומים, אף שבכתב
האישום אין נזכרות הרמת הסכין והרמת האבן.

.8 לאור כל האמור, החלטתי להרשיע את הנאשם בכל המיוחס לו בכתב האישום.

ניתן והודע היום ,7.7.98במעמד הצדדים.
rt

ח. חדש
- שופט קלדנית: לירז ליברטי.
]להפצה מיום [7.7.98








פ בית משפט שלום 248/98 מדינת ישראל נ' גולן מלכה (פורסם ב-ֽ 07/07/1998)