פסקי דין על רחל פרידמן | פסקי דין על דב פרידמן | פסקי דין על סיוע משפטי מחוזי תל אביב | פסקי דין על היועץ המשפטי לממשלה |

59481-07/15 עשא     04/11/2015




עשא 59481-07/15 רחל פרידמן, דב פרידמן נ' סיוע משפטי מחוזי תל אביב, היועץ המשפטי לממשלה








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



עש"א 59481-07-15 פרידמן ואח' נ' סיוע משפטי מחוזי תל אביב




בקשה מס'

1


בפני

כב' הרשמת- השופטת
עינת רביד

מבקשים

1.

רחל פרידמן

2.

דב פרידמן



נגד

משיבים
1. סיוע משפטי מחוזי תל אביב
2. היועץ המשפטי לממשלה




החלטה

1.
לפני בקשה לפטור מאגרה בערעור, אשר הגישו המבקשים על החלטת לשכת הסיוע המשפטי
(להלן: "הסיוע המשפטי") מיום
26.5.15
(להלן: "ההחלטה") לדחות את בקשתם לקבלת סיוע משפטי בעניין ייצוג והגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום, כבוד השופטת יעל הנינג, ת.א. 20244/08 , אשר דחה את תביעת המבקשים בגין רשלנות רפואית כנגד משרד הבריאות (להלן: "פסק הדין"). יוער כי המבקשים הגישו ערעור על פסק הדין במסגרת ע"א 51531-05-15 (להלן: "הערעור על פסק הדין").
2.
בהחלטת הסיוע המשפטי צוין כי הוחלט שלא להעניק למבקשים את השירות המשפטי המבוקש מחמת "חוסר סיכוי משפטי".
3.
במסגרת הערעור עותרים המבקשים כי בית המשפט יורה לסיוע המשפטי להעניק להם את הסיוע המשפטי המתאים, וזאת בשל מצבם הכלכלי.
4.
במסגרת הבקשה לפטור מתשלום אגרה טוענים המבקשים, בין השאר ובפרט, כי מצבם הכלכלי קשה, המבקש מטפל באשתו בשל מצבה הרפואי, אשר בשל הרשלנות הרפואית בטיפול בה מוכרת כנכה בשיעור של 100% על ידי המוסד לביטוח לאומי.
5.
היועמ"ש באמצעות הפרקליטות, הגיש תגובה מפורטת, אשר במסגרתה הוא מתנגד למתן פטור מאגרה. בתגובה נטען כי בערעור על פסק הדין הגישו המבקשים בקשה לפטור מאגרה וזו נדחתה. עוד הפנתה הפרקליטות להחלטה נוספת של בית משפט של הערעור עש"א 54641-05-15 אשר דחתה את בקשת המבקשים לפטור מאגרה. על כן נטען כי יש להחיל עליהם את ההלכה כי בקשתו של בעל דין המרבה בהגשת תביעות תבחן במשנה זהירות.
6.
בנוסף נטען כי ההליך אינו מגלה עילה וכי פסק הדין מתבסס על ממצאים עובדתיים וזאת בהתאם לחוות דעת רפואית של מומחה בית משפט. וכי בית משפט שמע את העדים והתרשם באופן בלתי אמצעי מעדותם. כאשר בהתאם לפסיקה ערכאת הערעור לא תתערב בממצאים עובדתיים שקבעה ערכאה דיונית ובפרט כאשר המדובר בקביעה על פי חוות דעת רפואית של מומחה בית משפט.
7.
עוד טוען היועמ"ש כי לא הונחה תשתית מספקת להוכחת חוסר יכולת כלכלית וכי לא צורפו לבקשה תדפיסי חשבון עדכניים וכן כי במסגרת ההחלטה בבקשה לפטור מאגרה בערעור ציין בית המשפט כי המבקשים נמנעו מלהתייחס בבקשתם לרכוש בבעלותם או להצהיר כי אין להם רכוש.
8.
המבקשים הגישו תשובתם במסגרתם התייחסו לטענות היועמ"ש באשר לסיכוייו של הערעור.
המסגרת הנורמטיבית
9.
נקודת המוצא לדיון בבקשה לפטור מאגרה הינה קיומה של חובה לשלם את האגרה אשר נובעת ממספר תכליות.
"ראש ובראשונה מגלם תשלום אגרת בית המשפט השתתפות חלקית בעלות ההליך המשפטי כנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט.... כמו כן, עם תשלום האגרה
מתאפשר למעשה קיומם של הליכים משפטיים והקצאת זמן שיפוטי גם עבור בעלי-דין אחרים.... נוסף לכך תשלום האגרה, במתכונתו הקיימת בישראל, מהווה כמסננת להליכי סרק... ולהגשתן של
תביעות בסכום מופרז מבלי שיש ביסוס לכך....
אל מול האינטרסים הציבוריים האמורים המצדיקים חיוב בעל דין בתשלום אגרה, ניצבת זכות הגישה לערכאות, אשר בדבר חשיבותה בשיטתנו דובר רבות והיא יסוד מוסד בשיטתנו המשפטית...."
רע"א 4014/10 מונדז נ' בירן (21.9.2010) ("ענין מונדז").
10.
תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות") מהווה מנגנון אשר נועד להבטיח, כי מחד גיסא - שעריו של בית המשפט לא ינעלו בפני
ו של בעל דין שאין בידו לשאת בתשלום האגרה, ומאידך גיסא - מקום בו אין בחיוב האמור כדי להוות חסם בדרכו של בעל דין אל עבר בית המשפט – יינתן משקל לתכליות שביסוד תשלום האגרה (בשג"ץ 3320/11 ד"ר מעוז נ. הנהלת בתי משפט (11.5.11) ("ענין מעוז"); ענין מונדז).
11.
ברישא תקנה 14(ג) לתקנות האגרות, נקבע:
"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה;..."
12.
על מנת שינתן פטור מאגרת בית משפט בגין הגשת הליך, מוטל אפוא על מבקש הפטור להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים: חוסר יכולת כלכלית וכן כי ההליך בגינו מבוקש הפטור מגלה עילה. עקרון זה נקבע הן בתקנה האמורה והן בפסקי דין.
13.
הנטל להוכחת קיומם של התנאים הנזכרים בסעיף 14 לתקנות האגרות, מוטל
על כתפיו של העותר לפטור מתשלום אגרה, בגדרו נדרש הוא לפרוש בפני
בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ולשכנע כי אין המדובר בעילה קלושה וחסרת סיכוי של ממש (ראו למשל ענין מונדז).
14.
"חשוב להדגיש בצורה ברורה כי מי אשר מבקש שהציבור יממן באופן מלא את ההליך המשפטי בו הוא רוצה לנקוט, עליו נטל ההוכחה לקיומן של התנאים הקבועים בתקנות. המבקש שהקופה הציבורית תישא לבדה בהליכי משפטו צריך לפרוש בפני
בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי בהתאם לדרישת התקנות" (ענין מעוז).
15.
יכולתו הכלכלית של מבקש פטור מאגרה היא ענין עובדתי המצריך הוכחה באמצעות ראיות (בג"ץ 3622/12 שריאור נ' מדינת ישראל (3.6.12)). על המבקש פטור מאגרה להיכבד ולהיכנס לפרטי רכושו והכנסותיו ולהציג את כל הנתונים בדבר מצבו הכלכלי, במטרה לשכנע בטענתו כי אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה מחמת עוניו. בקשה המוגשת ללא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד (בש"א 6669/94 מגרפטה נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ (2.2.95); בש"א 128/89, ע"א 229/89 מצא נ. מצא (29.5.89)).
16.
בכל הנוגע לעילה, המבחן הינו מקל באופן יחסי. "על הדן בבקשה לפטור מאגרה לבחון אם אין מדובר בהליך סרק, בהליך שאין לו תכלית ואין לו יסוד בדין או בעובדה... אין להפוך בחינה זו לדיון בתיק עצמו תוך הכרעה מדויקת באשר לסיכוייו.... אין לדרוש כי יהיה מדובר בעילה שסיכוייה טובים ... די בכך שיש בהליך ממשות בסיסית..." (ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד נט(4) 721 (18.1.2005)).
מן הכלל אל הפרט
17.
מהבקשה עולה כי המבקשים הם זוג נשוי והורים ל- 6 ילדים, 4 מהם בגירים. המבקשת מקבלת קצבת נכות בסך של
4,468 ₪ המופקד לחשבונם המשותף של מבקשים, וכן מופקד לחשבונם סך של 280 ₪ לחודש עבור קצבת ילדים. אציין כי המבקש לא הבהיר האם הוא עובד אם לאו, ואף לא הביא כל אישורים לכך, אף כי ציין בתצהירו כי הוא מטפל באשתו עקב מצבה הרפואי. המבקשים צירפו תדפיסי חשבון בנק לחודשים יוני 2014- ינואר 2015 מהם עולה כי ההפקדות היחידות לחשבון הן ההפקדות בין קצבת נכות וקצבת ילדים וכי אין כל פעילות בחשבון מלבד משיכת הכספים הנ"ל במזומן.
18.
אין חולק כי המבקשים קיבלו סיוע משפטי בהליכים שונים שניהולו, משמע כי מצבם הכלכלי נבחן על ידי הסיוע המשפטי אשר סבר כי הוא מצדיק מתן סיוע זה. על אף האמור היה על המבקשים לבסס טענתם בדבר העדר יכולתם הכלכלית, ואף לצרף מסמכים עדכניים, זאת בייחוד נוכח החלטת בית המשפט בתיק הערעור אשר דחה את בקשתם לפטור מאגרה וערבון בהעדר תשתית מספקת.
19.
אף במסגרת ההליך הנדון לא צרפו המבקשים תדפיסי חשבון עדכניים, וכן לא פירטו את הוצאותיהם החודשיות, ואף לא פירטו הרכוש שבבעלותם, והאם הם מתגוררים- בדירה בבעלותם או בדירה בשכירות. בנסיבות אלו המבקשים לא עמדו בנטל המוטל עליהם לפרוש תמונה מלאה ביחס למצבם הכלכלי.
20.
יחד עם זאת ובשים לב כי המבקשים זכו לקבלת סיוע משפטי בעבר, וכן כי החלטת הסיוע המשפטי לדחות הייצוג, לא נבעה בשל מצב כלכלי אלא בשל העדר סיכוי משפטי, אני מוצאת מקום להפחית האגרה ולהעמידה על סך של 450 ₪.
21.
המבקשים ישלמו האגרה עד ליום 10.12.15.
22.
מעקב מזכירות ליום 17.12.15.
ההחלטה ניתנה על ידי בשבתי כרשמת.

ניתנה היום,
כ"ב חשוון תשע"ו, 04 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.














עשא בית משפט מחוזי 59481-07/15 רחל פרידמן, דב פרידמן נ' סיוע משפטי מחוזי תל אביב, היועץ המשפטי לממשלה (פורסם ב-ֽ 04/11/2015)