פסקי דין על יששכר דב פרידמן | פסקי דין על סיוע משפטי מחוזי תל אביב | פסקי דין על משרד המשפטים/המחלקה לסיוע משפטי |

29957-08/15 עשא     04/11/2015




עשא 29957-08/15 יששכר דב פרידמן נ' סיוע משפטי מחוזי תל אביב, משרד המשפטים/המחלקה לסיוע משפטי








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו


04 נובמבר 2015
עש"א 29957-08-15 פרידמן נ' סיוע משפטי מחוזי תל אביב
ואח'






בפני

כב' הרשמת- השופטת
עינת רביד

מערערים

יששכר דב פרידמן



נגד

משיבים
1. סיוע משפטי מחוזי תל אביב

2. משרד המשפטים/המחלקה לסיוע משפטי




החלטה

1.
לפני בקשה לפטור מאגרה בערעור, אשר הגיש המבקש על החלטת לשכת הסיוע המשפטי
(להלן: "הסיוע המשפטי") מיום
1.7.15
(להלן: "ההחלטה") לדחות את בקשתו לקבלת סיוע משפטי בהגשת תביעת נזיקין כנגד מעדני מיקי בע"מ. יוער, כי הסיוע משפטי ייצג את המבקש בתביעה לפי חוק הפלת"ד בגין אותו אירוע, תביעה אשר נדחתה, מהנימוק כי האירוע אין בגדר תאונת דרכים.
2.
בהחלטת הסיוע המשפטי צוין
כי הוחלט שלא להעניק למבקש את השירות המשפטי המבוקש מחמת "חוסר סיכוי משפטי", שכן אין ראיות לכך כי המעביד פעל ברשלנות.
3.
במסגרת הערעור עותר המבקש כי בית המשפט יורה לסיוע המשפטי להעניק לו את הסיוע המשפטי המתאים, וזאת בשל מצבו הכלכלי. במסגרת הבקשה לפטור מתשלום אגרה טוען המבקש, בין השאר ובפרט, כי מצבו הכלכלי קשה, הוא מטפל באשתו, אשר בשל רשלנות רפואית בטיפול בה מוכרת כנכה בשיעור של 100% על ידי המוסד לביטוח לאומי.
4.
היועמ"ש באמצעות הפרקליטות, הגיש תגובה מפורטת, אשר במסגרתה הוא מתנגד למתן פטור מאגרה. בתגובה נטען כי אין בידי המבקש המסמכים והראיות הנדרשים לצורך הוכחת תביעתו, ועל כן פעלה הלשכה לסיוע משפטי כנדרש וזאת בהתאם לסעיף 4 לחוק הסיוע המשפטי תשל"ב-1972.
5.
עוד טוען היועמ"ש כי לא הונחה תשתית מספקת להוכחת חוסר יכולת כלכלית וכי לא צורפו לבקשה תדפיסי חשבון עדכניים וכן כי לא הוצג על ידי המבקש מידע באשר לחסכונות וקופות גמל, כאשר מתדפיסי החשבון שצורפו עולה כי ברשות המבקש פיקדון פעיל. עוד טען היועמ"ש כי המחדלים והחסרים, ופירוט מצבו הכלכלי דומים לאלו שהוזכרו על ידי בית המשפט במסגרת עש"א 54641-05-15.
6.
המבקש הגיש תשובתו במסגרתה התייחס לסיכויי התביעה וטען כי היה על הסיוע המשפטי להגיש תביעה לפי פקודת הנזיקין כפי שרמז לכך בית המשפט במסגרת פסק דינו בתביעת הפלת"ד.
המסגרת הנורמטיבית
7.
נקודת המוצא לדיון בבקשה לפטור מאגרה הינה קיומה של חובה לשלם את האגרה אשר נובעת ממספר תכליות.
"ראש ובראשונה מגלם תשלום אגרת בית המשפט השתתפות חלקית בעלות ההליך המשפטי כנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט.... כמו כן, עם תשלום האגרה
מתאפשר למעשה קיומם של הליכים משפטיים והקצאת זמן שיפוטי גם עבור בעלי-דין אחרים.... נוסף לכך תשלום האגרה, במתכונתו הקיימת בישראל, מהווה כמסננת להליכי סרק... ולהגשתן של
תביעות בסכום מופרז מבלי שיש ביסוס לכך....
אל מול האינטרסים הציבוריים האמורים המצדיקים חיוב בעל דין בתשלום אגרה, ניצבת זכות הגישה לערכאות, אשר בדבר חשיבותה בשיטתנו דובר רבות והיא יסוד מוסד בשיטתנו המשפטית...."
רע"א 4014/10 מונדז נ' בירן (21.9.2010) ("ענין מונדז").
8.
תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות") מהווה מנגנון אשר נועד להבטיח, כי מחד גיסא - שעריו של בית המשפט לא ינעלו בפני
ו של בעל דין שאין בידו לשאת בתשלום האגרה, ומאידך גיסא - מקום בו אין בחיוב האמור כדי להוות חסם בדרכו של בעל דין אל עבר בית המשפט – יינתן משקל לתכליות שביסוד תשלום האגרה (בשג"ץ 3320/11 ד"ר מעוז נ. הנהלת בתי משפט (11.5.11) ("ענין מעוז"); ענין מונדז).
9.
ברישא תקנה 14(ג) לתקנות האגרות, נקבע:
"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה;..."
10.
על מנת שינתן פטור מאגרת בית משפט בגין הגשת הליך, מוטל אפוא על מבקש הפטור להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים: חוסר יכולת כלכלית וכן כי ההליך בגינו מבוקש הפטור מגלה עילה. עקרון זה נקבע הן בתקנה האמורה והן בפסקי דין.
11.
הנטל להוכחת קיומם של התנאים הנזכרים בסעיף 14 לתקנות האגרות, מוטל
על כתפיו של העותר לפטור מתשלום אגרה, בגדרו נדרש הוא לפרוש בפני
בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ולשכנע כי אין המדובר בעילה קלושה וחסרת סיכוי של ממש (ראו למשל ענין מונדז).
12.
"חשוב להדגיש בצורה ברורה כי מי אשר מבקש שהציבור יממן באופן מלא את ההליך המשפטי בו הוא רוצה לנקוט, עליו נטל ההוכחה לקיומן של התנאים הקבועים בתקנות. המבקש שהקופה הציבורית תישא לבדה בהליכי משפטו צריך לפרוש בפני
בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי בהתאם לדרישת התקנות" (ענין מעוז).
13.
יכולתו הכלכלית של מבקש פטור מאגרה היא ענין עובדתי המצריך הוכחה באמצעות ראיות (בג"ץ 3622/12 שריאור נ' מדינת ישראל (3.6.12)). על המבקש פטור מאגרה להיכבד ולהיכנס לפרטי רכושו והכנסותיו ולהציג את כל הנתונים בדבר מצבו הכלכלי, במטרה לשכנע בטענתו כי אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה מחמת עוניו. בקשה המוגשת ללא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד (בש"א 6669/94 מגרפטה נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ (2.2.95); בש"א 128/89, ע"א 229/89 מצא נ. מצא (29.5.89)).
14.
בכל הנוגע לעילה, המבחן הינו מקל באופן יחסי. "על הדן בבקשה לפטור מאגרה לבחון אם אין מדובר בהליך סרק, בהליך שאין לו תכלית ואין לו יסוד בדין או בעובדה... אין להפוך בחינה זו לדיון בתיק עצמו תוך הכרעה מדויקת באשר לסיכוייו.... אין לדרוש כי יהיה מדובר בעילה שסיכוייה טובים ... די בכך שיש בהליך ממשות בסיסית..." (ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד נט(4) 721 (18.1.2005)).
מן הכלל אל הפרט
15.
מהבקשה עולה כי המבקש נשוי ואב ל- 6 ילדים, 4 מהם בגירים. אשת המבקש מקבלת קצבת נכות בסך של 4,468 ₪ המופקד לחשבונם המשותף, וכן מופקד לחשבונם סך של 280 ₪ לחודש עבור קצבת ילדים. אציין כי המבקש לא הבהיר האם הוא עובד אם לאו, ואף לא הביא כל אישורים לכך, אף כי ציין בתצהירו כי הוא מטפל באשתו עקב מצבה הרפואי. המבקש צירף תדפיסי חשבון בנק לחודשים יוני 2014- ינואר 2015 מהם עולה כי ההפקדות היחידות לחשבון הן הפקדות קצבת נכות וקצבת ילדים וכי אין כל פעילות בחשבון מלבד משיכת הכספים הנ"ל במזומן.
16.
אין חולק כי המבקש קיבל סיוע משפטי בהליכים שונים שניהל, משמע כי מצבו הכלכלי נבחן על ידי הסיוע המשפטי אשר סבר כי הוא מצדיק מתן סיוע זה. על אף האמור היה על המבקש לבסס טענתו בדבר העדר יכולתו הכלכלית, ואף לצרף מסמכים עדכניים, זאת בייחוד נוכח החלטות בית משפט נוספות, אשר דחו בקשתו בהעדר תשתית מלאה למצבו הכלכלי.
17.
אף במסגרת ההליך הנדון לא צירף המבקש תדפיסי חשבון עדכניים, וכן לא פירט את הוצאותיו החודשיות, ואף לא פירט הרכוש שבבעלותו, והאם הוא מתגורר- בדירה בבעלותו או בדירה בשכירות. בנסיבות אלו המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו לפרוש תמונה מלאה ביחס למצבו הכלכלי.
18.
יחד עם זאת ובשים לב כי המבקש זכה בעבר לקבלת סיוע משפטי, וכן כי החלטת הסיוע המשפטי לדחות הייצוג, לא נבעה בשל מצב כלכלי אלא בשל העדר סיכוי משפטי, אני מוצאת מקום להפחית האגרה ולהעמידה על סך של 450 ₪.
19.
המבקש ישלמו האגרה עד ליום 10.12.15.
20.
מעקב מזכירות ליום 17.12.15.
ההחלטה ניתנה על ידי בשבתי כרשמת.

ניתנה היום,
כ"ב חשוון תשע"ו, 04 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.














עשא בית משפט מחוזי 29957-08/15 יששכר דב פרידמן נ' סיוע משפטי מחוזי תל אביב, משרד המשפטים/המחלקה לסיוע משפטי (פורסם ב-ֽ 04/11/2015)