פסקי דין על יששכר דב פרידמן | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

31820-05/14 בל     04/11/2015




בל 31820-05/14 יששכר דב פרידמן נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

ב"ל 31820-05-14


04 נובמבר 2015
לפני:
כב' השופט אורן שגב


התובע
:



יששכר דב פרידמן
ע"י ב"כ: עו"ד אלון לוריה

-

הנתבע
:



המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד משה אהרון


החלטה

האם אירעה לתובע תאונה בעבודה? זוהי הסוגיה המונחת לפתחו של בית הדין.

העובדות הצריכות לעניין
:
1.
התובע, יליד 17.11.52, נשוי ואב לששה ילדים, הגיש ביום 19.05.14 ערעור על החלטתו של הנתבע מיום 05.03.14 שדחתה את תביעתו לתשלום דמי פגיעה דמי פגיעה בגין תאונה שאירעה לו לכאורה במהלך עבודתו ביום 19.07.12 (להלן: "האירוע הנטען"), בנימוק שלא הוכח כי נגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו.
2.
על כך הערעור שלפני.
3.
ביום 03.11.15 התקיים בפני
י דיון במהלכו שמעתי את עדותו של התובע.

דיון והכרעה

התשתית המשפטית
4.

"תאונת עבודה" מוגדרת
בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה – 1995
כך: "
תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו
"
.

5.
על התובע להביא "ראשית ראיה" שאכן קרה "ארוע תאונתי" בעבודה, הקושרת את הפגימה לעבודה
(ראה דב"ע מד/90-0, צבי שפיר נ' המוסד, פד"ע ט"ז 93)
וכן על התובע להביא "ראשית ראיה" הקושרת סיבתית ובסבירות, בין הארוע לבין העבודה. בקביעה כי עלול להיות קשר סיבתי כזה לא יצא המבוטח ידי חובתו
(דב"ע לב/104-0, אברהם משולם נ' המוסד, פד"ע ג 443).
אין הכוונה להבאת הוכחות גורפות ומושלמות ודי בהוכחות המראות, במידה מספקת של סבירות, כי אכן אפשרי כי כך היה
(דב"ע לג/157-0 כרמילה רביע ואח' נ' המוסד, פד"ע ה 179).

ומן הכלל אל הפרט
6.
לאחר ששקלתי את עדותו של התובע ואת מכלול הראיות שהוצגו בפני
, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, להלן אפרט טעמיי.
7.
לטענת התובע, כאשר טיפס על סולם במסגרת עבודתו, כדי להחליף נורה, נפל על השיחים שהיו במקום ונחבל. לא היו בנמצא אנשים נוספים שראו את התאונה והתובע לא נזקק לעזרה רפואית מיידית.
8.
התובע אף לא דיווח על כך למעסיקו, לדבריו, בשל החשש שיבולע לו והוא יפוטר. לדבריו, כששב לביתו באותו יום, נטל משכחי כאבים וקיווה כי הכאבים יחלפו ובלשונו: "
אם הייתי מדווח לו
(למעסיק- א' ש') שאני אחרי תאונה הוא היה מפטר אותי כי הוא צריך אנשים בריאים לעבודה, היו לו 25-30 בניינים בגוש דן. אפילו יום אחד שחליתי עם חום קמתי והלכתי לעבודה כדי לא להפסיד את המקום
" ובהמשך: "
אמרתי ואני חוזר, שאני אנסה להתגבר על זה, אם הייתי מודיע לו הוא היה מפטר אותי, ואני יודע על מה אני מדבר
"
(פרוטוקול 3.11.15, עמ' 4 ש' 21-29).
9.
לא נעלמה מעיניי
הסתירה בעדותו של התובע, לפיה בעדות שמסר לחוקר המוסד טען כי המשיך לעבוד בעבודות קלות ואילו בחקירה בפני
י העיד כי לאחר שנח קצת נסע לביתו ואולם, דומני כי אין בכך כדי להשמיט את הקרקע מגרסתו, שכן אין מדובר בפרט המשליך ישירות על שאלת עצם קרות התאונה. מעבר לכך, אין זה חזון נפרץ, כי בשלוש השנים שחלפו מאז התאונה, זכרונו של התובע ביחס לפרטים שאינם בלבת העניין, התעמעם.
10.


עוד אין בידי לקבל כי העובדה שהמעסיק ציין בהודעה על קרות התאונה כי התובע לא דיווח לו על כך כדי להשמיט את הקרקע מגרסתו, שכן התובע סיפק לכך הסבר בעדותו ונמצא לכך ציון גם בתצהיר שהגיש ביום 10.10.12
(נ/6).
11.
בתמונות הצבעוניות שהציג התובע, הוא סימן את מקום הצבת הסולם ואת מקום נפילתו. הסבריו לא נסתרו והם עולים בקנה אחד עם גרסתו.
12.


גם העובדה שפנה לרופא רק שלושה שבועות לאחר פיטוריו ולא בסמוך לאחר קרות התאונה, אין בה, כשלעצמה, כדי לאיין את גרסתו, כי האירוע התאונתי אכן התרחש. הדעת נותנת כי לאור העובדה שלא נגרמו לו חבלות של ממש ולאור הסברו כי חשש ממעסיקו, החליט לדחות את הטיפול הרפואי לשלב מאוחר יותר. אין בכך כדי ללמד כי האירוע עצמו לא התרחש.
13.


סיכומו של דבר, גרסתו של התובע לא נסתרה ובנסיבות האמורות, משהוכח כי האירוע אירע תוך כדי העבודה ועקב העבודה, אני קובע כי האירוע שארע ביום 19.07.12 הנו אירוע תאונתי. עניינו של התובע יועבר למומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין האירוע הנטען לבין פגימותיו של התובע.
14.
החלטה בדבר מינוי מומחה תינתן בנפרד.





ניתנה היום, כ"ב חשוון תשע"ו,
(
04 נובמבר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

















בל בית דין אזורי לעבודה 31820-05/14 יששכר דב פרידמן נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 04/11/2015)