פסקי דין על הצלחה - התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת | פסקי דין על עיריית חיפה | פסקי דין על מר יונה יהב | פסקי דין על ראש עיריית חיפה | פסקי דין על רותי זוסמן | פסקי דין על הממונה על העמדת המידע לציבור |

11259-08/15 עתמ     10/11/2015




עתמ 11259-08/15 הצלחה - התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת נ' עיריית חיפה, מר יונה יהב, ראש עיריית חיפה, רותי זוסמן, הממונה על העמדת המידע לציבור





בפני

כב' השופט רון שפירא
, סגן נשיא
העותרת

הצלחה - התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת
(ע"ר 580490902)
ע"י ב"כ עו"ד יובל יועז
ועו"ד אלעד מן
נגד
המשיבים

1. עיריית חיפה

2. מר יונה יהב
, ראש עיריית חיפה

3. רותי זוסמן
, הממונה על העמדת המידע לציבור

ע"י ב"כ עו"ד רשף חן
ועו"ד גב' עופרה שליו

פסק דין
הרקע לעתירה וטענות הצדדים:
בפני
עתירה, שהוגשה על פי חוק חופש המידע, התשנ"ח – 1998 (להלן: "חוק חופש המידע"), להורות למשיבים להעביר לעיונה של העותרת והציבור הרחב את לו"ז ויומן המשיב 2, ראש עיריית חיפה
, לתאריכים 1.1.13 – 31.12.14 (שתי שנות עבודה מלאות) וכן את תוכן יומן הפגישות והישיבות שקיים המשיב 2 בין התאריכים הנ"ל, לרבות פירוט המשתתפים בפגישה, נושא הפגישה ומיקום הפגישה.

העותרת, עמותה רשומה הפועלת להגשמה וקידום של אכיפה אזרחית והוגנות בתחומים שונים, פעילה בתחום חופש המידע ובנושאים הנוגעים לתקינות המנהל ונושאים כלכליים, פנתה למשיבים ביום 3.12.14, כמו גם לרשויות רבות אחרות, בבקשה בהתאם לחוק חופש המידע, על מנת לקבל את המידע המבוקש בעתירה זו. המשיבים סירבו להעברת המידע המבוקש לעותרת, זאת מהטעם שבלו"ז ראש העיר קיים מידע הנוגע לניהול הפנימי של הרשות המקומית, מידע אודות מדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב, מידע בדבר דיונים פנימיים, מידע אודות שיטות עבודה ונהלים הקשורים באכיפת החוק, מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות, מידע אודות צדדי ג' וכדומה. על כן, נדחתה הבקשה לקבלת המידע בהתאם לסעיפים 9 ו-13 לחוק חופש המידע. במכתבה מיום 19.1.15 ציינה הממונה על העמדת המידע לציבור
מטעם המשיבים גם כי בקשת העותרת, המתייחסת לתקופה של כ-700 ימים, כרוכה בהקצאת משאבים בלתי סבירה של זמן עבודה של עובד עירייה בכיר מלשכת ראש העיר, זאת לצורך סקירה של כל המידע והשמטת המידע שאותו לא ניתן למסור.

לאחר שהעותרת ביקשה לצמצם את בקשתה לטווח של שנה נתקבלה תשובת המשיבים לפיה בכדי לקיים איזון סביר בין עקרון חופש המידע לבין הסייגים הקבועים בחוק תוכל העותרת להגדיר ולצמצם את בקשתה (למשל בהתייחס לפגישות עם אדם זה או אחר) או לעיין ביומן ראש העירייה מבלי להעתיקו.

העותרת טוענת כי המשיבים בחרו שלא למסור את המידע. נטען כי המשיבים פועלים בניגוד לזכות לקבלת מידע מרשויות השלטון, אשר הינה אחד מיסודותיה של שיטת המשטר הדמוקרטית ומחויבת מעצם תפקודן של רשויות השלטון בקידומו של האינטרס הציבורי. נטען כי הכרתה של שיטת המשפט הישראלית בזכות לקבל מידע מרשויות השלטון הינה גם אחד מיסודות חובת הרשות השלטונית להתנהל בשקיפות במסגרת התפיסה הרואה את הרשות השלטונית כנאמן הציבור. זכות זו הוכרה גם כנגזרת של הזכות לחופש הביטוי. על כן הוכר מעמדה כמעמד של זכות יסוד בשיטת המשפט בישראל. נטען כי מדובר בכלי חשוב ויסודי לביסוסן של פעולות פיקוח ובקרה על התנהלותן של רשויות השלטון המהווה אף בסיס ליכולתו של הציבור ליטול חלק בעשייה השלטונית. העותרת טוענת כי עם חקיקת חוק חופש המידע קיבלה הזכות לקבל מידע מרשויות השלטון מעמד חוקי וזכות זו, הקבועה בהוראות החוק, מגלמת בתוכה ערכים חוקתיים ויש בה כדי לאפשר בקרה ציבורית על תקינות פעולת השלטון. נטען כי אחד החידושים החשובים בחקיקת החוק הוא עיגונה של הזכות לקבל מידע גם בנושאים שאינם נוגעים באופן ישיר למבקש המידע וללא כל חובה מצדו של מבקש המידע להציג בפני
הרשות טעם לבקשתו.

באשר להוראות סעיף 9(ב) לחוק, המתייחסות למידע שאין חובה למסרו, טוענת העותרת כי ביהמ"ש העליון כבר קבע לא פעם כי העובדה שאין חובה להעביר את המידע אין משמעה כי לא ניתן להעביר אותו כלל וכי שיקול דעתה של הרשות נתון למבחני סבירות ולאיזונים המתבקשים בין הערכים המתנגשים. העותרת טוענת כי דרישתה מהמשיבים לקבל את המידע על אודות הלו"ז ויומני הפגישות של המשיב 2 היא דרישה המעוגנת היטב לא רק בדין הכללי החל על הליכי חופש המידע, אלא גם בהוראות קונקרטיות מאת היועץ המשפטי לממשלה (הנחיית משרד המשפטים מיום 23.8.09 – נספח י"ג לעתירה; הנחיית משרד המשפטים מיום 9.8.12 – נספח י"ד), המחייבות את כלל רשויות השלטון, לרבות השלטון המקומי. נטען כי בקשת העותרת הינה בקשה מבוססת, פשוטה וקלה לביצוע ורשויות מקומיות רבות נענו לה ללא קושי ולכן יש להורות למשיבים לפרסם את פריטי המידע שנתבקשו ולהעבירם לידי העותרת.

המשיבה, עיריית חיפה
, טוענת כי כפי שהשיבה לפניות העותרת, באיזון הנכון בין זכות העותרת למידע לבין זכות ראש העירייה לפרטיות וחסכון בזמנו היקר, כמו גם הסייגים האחרים הקבועים בחוק, אין העירייה נכונה למסור לידי העותרת העתק של יומן ראש העירייה כמבוקש על ידה, אך נציגיה הוזמנו לעיין בתוכן היומן (באופן בלתי מצונזר) במשרדי העירייה, תוך ששמורה להם הזכות לבקש באופן ממוקד וקונקרטי העתקים בעניינים מוגדרים שיימצאו על ידי העותרת כמגלים עניין ציבורי מיוחד. למרות זאת לא נחה דעת העותרת והיא עומדת על עתירתה.

המשיבה טוענת כי תמצית הנחיית היועץ המשפטי לממשלה אשר ניתנה בעניין זכות העיון ביומני שרים היא כי יש לבחון כל בקשה לאור הסייגים הקבועים בחוק וכי ככל שמדובר בבקשה ממוקדת – המתייחסת לפרק זמן מוגדר וסביר, או לנושא מוגדר וממוקד – הרי שככלל יש להיענות לבקשה ולמסור את המידע המבוקש. זאת תוך בחינה פרטנית של תחולת הסייגים הרלוונטיים המנויים בסעיפים 8 ו-9 בחוק כפי וככל שהם חלים על המקרה הנדון. המשיבה טוענת כי לשיטת היועץ המשפטי לממשלה האיזון הנכון בין זכות הציבור לגישה למידע המצוי ביומן השר (או ראש העיר) לבין האינטרסים הפרטיים והציבוריים השוללים את מסירת המידע, מחייב בראש וראשונה כי הבקשה תהיה ממוקדת באופן שהיא תתייחס לפרק זמן מוגדר וסביר או לנושא מוגדר וממוקד. זאת במובחן ממסע דייג בלתי ממוקד כגון בקשת העותרת. נטען כי על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה רק בקשות ממוקדות ייבחנו פרטנית וביחס אליהן תיבחן שאלת קיומם של הסייגים הקבועים בסעיפים 8 ו-9 לחוק. נטען כי תמוה כי העותרת המבקשת להסתמך על הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מתעלמת מתנאי מוקדם זה הקבוע בהנחיה ומבקשת לקבל לידיה את כל יומן ראש העירייה במשך שנתיים תמימות. נטען כי אין מדובר בדרישה ממוקדת לא בזמן ולא בעניין.

עוד טוענת המשיבה כי אין עסקינן בתיעוד של פעולות שלטוניות באשר אין חובה שבדין על ראש העירייה לנהל יומן ומשנוהל יומן אין חובה שבדין לשמור אותו במשך תקופה כלשהי או בכלל. נטען כי מדובר בפעולת עזר אדמיניסטרטיבית, אשר לא נועדה אלא בכדי לסייע לראש העיר לנהל את זמנו וכי מטבעו של היומן שכלולות בו כל פגישותיו של ראש העירייה, לרבות כאלה המתקיימות בכובעו הפוליטי או הפרטי.

המשיבה טוענת כי זכות הגישה למידע הציבורי הקבועה בחוק איננה מוחלטת ויש לאזנה מול זכויות ואינטרסים אחרים. הסייגים לחובת הרשות למסור את המידע קבועים בסעיפים 8 ו-9 לחוק. המשיבה טוענת כי על פי סעיף 8(1) לחוק היא רשאית לדחות בקשה לקבלת מידע כאשר הטיפול בה מצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה. נטען כי הדרישה שראש העירייה ומנהלת לשכתו יעברו על כל העתק היומן בתקופה של כ-700 ימי עבודה, ייבחנו באופן פרטני וקפדני כל פגישה ופגישה וישקלו אם יש למחוק מההעתק המועבר פגישה או פרטים כאלה או אחרים הנזכרים בה הינה בלתי סבירה בעליל כאשר הבקשה מתפרשת על פני שנתיים ימים באופן המחייב הקצאת משאבי זמן עבודה בלתי סבירים בעליל. עוד טוענת המשיבה כי על פי סעיף 9(א)(3) לחוק רשות ציבורית לא תמסור מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – 1981, אלא אם כן הגילוי מותר על פי דין. נטען כי יומנו של ראש העירייה כולל רישומי פגישות אישיות שלו אשר חשיפתן תביא בהכרח לפגיעה בלתי מוצדקת בפרטיות ראש העיר או לעיתים פגיעה בפרטיות צדדים אחרים לפגישה. כמו כן, טוענת המשיבה, כי מבין הוראות סעיף 9(ב) לחוק, המאפשר לרשות לסרב למסור מידע לפי שיקול דעתה, יכולים להיות רלוונטיים הסעיפים העוסקים במידע אשר גילויו עלול לשבש את התפקוד התקין של הרשות הציבורית או את יכולתה לבצע את תפקידיה; מידע על אודות מדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב; מידע על אודות פרטי משא ומתן עם גוף או עם אדם שמחוץ לרשות; מידע בדבר דיונים פנימיים, תרשומות של התייעצויות פנימיות בין עובדי רשויות ציבוריות, חבריהן או יועציהן, או של דברים שנאמרו במסגרת תחקיר פנימי, וכן חוות דעת, טיוטה, עצה או המלצה, שניתנו לצורך קבלת החלטה, למעט התייעצויות הקבועות בדין; מידע הנוגע לניהול פנימי של הרשות הציבורית, שאין לו נגיעה או חשיבות לציבור; ומידע הנוגע לענייני משמעת של עובד של רשות ציבורית, למעט מידע בדבר ההליכים הפומביים על פי החוק.

המשיבה טוענת כי כדי לקיים את רצון העותרת יהיה על ראש עיריית חיפה
ומנהלת לשכתו להקדיש ימים רבים על מנת לבחון כל רישום ביומן ולהחליט לגופו האם מדובר במידע החוסה תחת הגנות החוק או נוגע לצנעת חייו של ראש עיריית חיפה
או שמא מדובר במידע שהינו ציבורי במהותו וניתן להעבירו. נטען כי הפתרון אותו הציעה המשיבה לעותרת בדבר עיון ביומן במשרדי העירייה חוסך משאבים אלה ומבטא גישה יותר גלויה ושקופה לגילוי מידע מהצעת העותרת, באשר לפי שיטת העותרת אין כל דרך לדעת מה נמחק או מדוע. נטען כי אם לאחר עיון כאמור נציגי העותרת יאתרו פגישה או רצף פגישות אשר לגביהם הם סבורים כי מתקיים עניין ציבורי בקבלת העתק מרישומן, ניתן יהיה לבחון את הפניה הממוקדת תוך בחינת התקיימות הסייגים הקבועים בחוק ולגלות את המידע או לא לגלותו.

עוד טוענת המשיבה כי על פי סעיף 10 לחוק על הרשות הציבורית לתת דעתה, בין היתר, לעניינו של המבקש במידע, אם ציין זאת בבקשתו, וכן לעניין הציבורי שבגילוי המידע מטעמים של שמירה על בריאות הציבור או בטיחותו, או שמירה על איכות הסביבה. נטען כי העותרת לא הצביעה על כל עניין אישי או ציבורי אשר בגינו היא מבקשת את המידע ואף לא על עניין שלה לבחון את המידע ולהסיק ממנו מסקנות ציבוריות בנושא זה או אחר. נטען כי נראה כי תכלית הבקשה היא פרסום היומן ברבים. המשיבה טוענת כי יש להעדיף את שיטת המשיבה – עיון ביומן ללא כל צנזורה והגשת בקשה ממוקדת לקבלת העתק מפגישה זו או אחרת. נטען כי העיון הבלתי מצונזר מבטא שקיפות גדולה יותר ומקדם את מטרות ותכליות חוק חופש המידע במידה רבה יותר מאשר העברת העתק מצונזר. כן נטען כי העיון הבלתי מצונזר חוסך אי בהירות ומחלוקת ביחס להצדקת ונימוקי הצנזורה וכך ראש העירייה ומנהלת לשכתו אינם נדרשים לעבודת הצנזורה ונחסכים משאבים ציבוריים משמעותיים. נטען כי כך מתאפשרת בחינה יסודית וקפדנית של הבקשות הקונקרטיות שיוגשו וכי שיטת המשיבה תואמת את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה ואף מרחיבה אותה באופן המאפשר עיון מוקדם בלתי מוגבל, בעוד ששיטת העותרת נוגדת את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה.

המשיבה טוענת כי על פי שיטתה מוגשמות באופן ראוי ומאוזן תכליות החוק שעיקרן יצירת שקיפות למעשי הרשות לצורך ביקורת ציבורית ופיקוח על תקינות פעולותיה מבלי שיבוזבזו משאבים ציבוריים לצורך שמירה על זכויות העירייה ופרטיות ראש העיר וצדדים שלישיים.

במענה לטענות המשיבות טענו ב"כ העותרת בדיון שהתקיים לפני כי זכות העיון שניתנה להם אינה יכולה להיחשב כעיון. נטען כי נציגי העותרת הגיעו למשרדי המשיבה לעיון בחומר, כאשר בחומר שהובא לעיונם היו מספר השחרות. לא ניתנו להם היומנים המלאים בהם ביקשו לעיין, שכן חלקים אחרים מתוך הלו"ז של ראש העירייה מנוהלים ביומנים אחרים שלא ניתנה בהם זכות עיון. בנוסף נטען כי לא ניתנה לנציגי העותרת האפשרות לערוך תרשומת לעצמם תוך עיון ביומנים. כן נטען כי זכות ההעתקה נלווית לזכות העיון.

ב"כ המשיבה השיב כי נציגי העותרת יכולים להגיע לעיון נוסף בחומר כאשר יוכלו לעשות לעצמם גם תרשומת.

דיון ומסקנות:
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והחומר שהוצג לעיוני הגעתי למסקנה כי יש לקבל את העתירה ולהורות למשיבים למסור לעותרת את החומר המבוקש, בכפוף לאמור להלן.

סעיף 1 לחוק חופש המידע קובע כי "לכל אזרח ישראלי או תושב, הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית, בהתאם להוראות חוק זה".

בהעדר נימוקים של ממש לשלילת חופש המידע וככל שאין חל אחד הסייגים לחובת גילוי המידע שפורטו בחוק, חייבת הרשות למסור לאזרח מידע בעל אופי ציבורי. ראו:
אורי גורן בתי משפט מינהליים (תשס"ח – 2008), פרק ה' – עתירות בעניין חופש המידע, עמ' 62.

הזכות לקבל מידע מבוססת על תפיסת הרשות השלטונית כנאמן הציבור. כנאמן הציבור מחויבת הרשות המינהלית בדין וחשבון מפורט על פעילותה לציבור שולחיה, שיאפשר ללמוד כיצד הפעילה את סמכויותיה ואת הכוח שהופקד בידה, מה היה היקף פעילותה ועוד. ראו:
עע"מ 3908/11 מדינת ישראל הנהלת בתי המשפט נ' עיתון דה מרקר עיתון הארץ בע"מ (

פסק דין
מיום 22.9.14).

הזכות לקבל מידע בעל אופי ציבורי מרשויות השלטון תורמת לשקיפות פעולותיהן של רשויות השלטון ותורמת תרומה משמעותית לשיפור איכותה של פעולת הרשות ביודעה כי פעולותיה ותהליך קבלת ההחלטות חשופים לעין הציבור. ראו:
עע"מ 9135/03 המועצה להשכלה גבוהה נ' הוצאת עיתון הארץ, פ"ד ס(4) 217 (2006);
בג"ץ 5133/06 התנועה לאיכות השלטון בישראל נ' הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר (

פסק דין
מיום 9.2.09).

אלא שבדומה לזכויות חוקתיות אחרות, חשובות ככל שתהיינה, אין מדובר בזכות מוחלטת אלא בזכות יחסית, וחוק חופש המידע מונה מצבים שונים שבהם נסוג חופש המידע בפני
זכויות ואינטרסים אחרים (עע"מ 9135/03 הנ"ל; עע"מ 3908/11 הנ"ל). סעיפים 8 ו-9 לחוק חופש המידע מפרטים את המקרים בהם רשאית רשות שלטונית וציבורית לדחות בקשה לקבלת מידע (כגון כאשר הטיפול בבקשה מצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה) וכן את המקרים בהם מדובר במידע שאין למסרו (כגון מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות) או שאין חובה למסרו (מידע אשר גילויו עלול לשבש את התפקוד התקין של הרשות הציבורית או את יכולתה לבצע את תפקידיה; מידע על אודות מדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב; מידע על אודות פרטי משא ומתן עם גוף או עם אדם שמחוץ לרשות; מידע בדבר דיונים פנימיים, תרשומות של התייעצויות פנימיות או דברים שנאמרו במסגרת תחקיר פנימי; מידע הנוגע לניהול פנימי של הרשות הציבורית, שאין לו נגיעה או חשיבות לציבור, וכיוצ"ב).

סייגים אלה מבטאים נקודות איזון שונות בין הזכות למידע לבין זכויות ואינטרסים אחרים ומותירים בידי הרשות הציבורית שיקול דעת רחב. השיקול המרכזי אותו על הרשות הציבורית להביא בחשבון בהחלטתה הוא זה של העניין הציבורי בגילוי המידע (עע"מ 3908/11 הנ"ל).

כאמור, לשם קבלת החלטה בבקשה לקבלת מידע יש צורך באיזון אינטרסים בין זכותו של האזרח לקבל מידע לבין שיקול הדעת של הרשות אם להתיר את גילוי המידע או לסרב לעשות כן. הרשות המתבקשת למסור מידע בעניינים שעליהם חל אחד או יותר מן הסייגים שבסעיפים 8 או 9 לחוק חופש המידע צריכה לטפל בבקשה זו על פי כללי המשפט המנהלי ולהפעיל את שיקול הדעת המסור לה בסבירות (עע"מ 9135/03 הנ"ל). שיקול הדעת צריך להיות מונחה, בין השאר, מטיבו ומעוצמתו של האינטרס של המבקש לקבל את המידע ומהעניין הציבורי בגילוי המידע (עע"מ 9135/03 הנ"ל). ככל שהמבקש יצביע על אינטרס בעל חשיבות עקרונית ומהותית יותר מבחינתו, כך יגברו סיכוייו לקבל את המידע המבוקש, ולהיפך, ככל שהאינטרס שלו הינו כללי יותר, כך יטו כפות המאזניים אל עבר האינטרס של הרשות הציבורית לחיסוי המידע. ראה:
עע"מ 1825/02 מדינת ישראל - משרד הבריאות נ' איגוד בתי אבות-א.ב.א (

פסק דין
מיום 6.1.05);
עע"מ 7024/03 עו"ד אריה גבע נ' יעל גרמן, ראש העירייה הרצליה ואח' (

פסק דין
מיום 6.9.06).

בענייננו החומר המבוקש על ידי העותרת אכן הינו חומר רב הנפרש על פני תקופה יחסית ארוכה והעותרת אכן מצביעה על אינטרס ציבורי כללי, אך מדובר בחומר שניתן להדפיסו בקלות יחסית כפי שעולה מטענות הצדדים וכפי שכבר נעשה, ככל הנראה, כאשר ניתנה לנציגי העותרת האפשרות לעיין בחומר המבוקש (מבלי להעתיקו). עם זאת, כפי שנטען על ידי המשיבים, הטיפול בו והעברתו לעותרת מצריך הקצאת משאבים מטעם המשיבים לשם הכנתו ובדיקתו בהתאם לחריגים הקבועים לפי חוק חופש המידע.

מנגד, המשיבים אינם מפרטים ואינם מוסרים הערכה מפורטת של היקף הקצאת המשאבים הדרוש לגילוי המידע לעותרת. בעעמ 2398/08 מדינת ישראל - משרד המשפטים ואח' נ' אליצור סגל (

פסק דין
מיום 19/06/2011), נכתב כי "הערכת הקצאת המשאבים היא מלאכה הנתונה לרשות, שיש בידיה את התמונה המלאה של המקורות והשימושים והיא הקובעת את סדרי עדיפויות ארגון המידע לצורך מילוי תקין של תפקידיה. שימוש בטעם בדבר הקצאת משאבים בלתי סבירה כעילה לדחיית בקשה למידע מחייב את הרשות להעריך, במישור העובדתי, מהי הקצאת המשאבים הדרושה. במסגרת הביקורת השיפוטית על החלטתה, על הרשות להציג בפני
בית המשפט נתונים מפורטים תוך הערכה של היקף הקצאת המשאבים הדרושה לגילוי המידע. על הרשות להוכיח כי "אכן מצריך הטיפול בבקשה המלאה הקצאת משאבים בלתי סבירה... שכן אם לא כן - הרי שלא נפגע ערך היעילות ואין לנו צורך לעסוק באיזון" (ענין רשות ההגבלים העסקיים, פסקה 11 לפסק דינה של השופטת ארבל; ראו גם: הלל סומר "חוק חופש המידע: הדין והמציאות" המשפט ח 435,451 (2003) (להלן: סומר))".

כאמור, המשיבים אינם מציגים נתונים מפורטים תוך הערכה של היקף הקצאת המשאבים הדרושה לגילוי המידע ולכן לא ניתן לקבוע כי המשיבים הציגו תשתית נתונים המעידה כי אכן הטיפול בבקשת העותרים לקבלת המידע מצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה. המשיבים כבר אפשרו לנציגי העותרת לעיין בחומר המבוקש. כלומר, החומר הוכן ברמה כלשהי המאפשרת את העיון בו על ידי נציגי העותרת ללא מתן אפשרות להעתיקו. ייתכן שלשם העברת החומר להעתקה על ידי נציגי העותרת יש צורך בבדיקה נוספת של החומר והשחרת קטעים מסוימים על גבי החומר, זאת לגבי פרטים שלא ניתן להעבירם לידי נציגי העותרת או שאין חובה להעבירם לידי העותרת בהתאם לסייגים הקבועים בחוק (על אף שהעובדה שהחומר כבר הוצג לעיונם של נציגי העותרת פוגמת במידה מסוימת באיכותה של הטענה שמדובר בפרטים שלא ניתן להעבירם, כאמור). אך, כאמור, החומר כבר הוכן ברמה מסוימת שכן נציגי העותרת כבר ביקרו במשרדי המשיבה וקיבלו לידיהם את החומר המודפס ועיינו בו. המשיבים אינם מבהירים אילו משאבים דרושים בדיוק כדי להשלים את המעבר על החומר לפני שניתן יהיה למסור אותו לנציגי העותרת להעתקה, זאת פרט לציון העובדה שהמשיב 2 וראש לשכתו יהיו צריכים לטפל בענין בעצמם. כאמור, אין בכך משום הוכחה שהטיפול בבקשת העותרת לקבלת החומר מצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה.

על כן, לאור המפורט לעיל, המשיבים לא הוכיחו כי הכנת החומר לשם העתקתו דורשת הקצאת משאבים בלתי סבירה אשר תשבש את עבודתם, ובנסיבות אלו סבורני כי יש לקבל את העתירה. בכל הנוגע לסייגים האחרים הקבועים בחוק, הרי שהמשיבים יוכלו להשחיר ולחסות את הקטעים העונים לפי שיקול דעתם לסייגים הקבועים בחוק – פרטים שלא ניתן להעבירם או שאין חובה להעבירם לידי העותרת.

העתירה מתקבלת. על המשיבים לאפשר לנציגי העותרת לקבל לידיהם את החומר המבוקש כמפורט בעתירה ובכפוף לאמור לעיל.

הערות לפני סיום

למעשה, אין בין הצדדים מחלוקת של ממש על עצם זכות הציבור לדעת את פרטי היומן של נבחר הציבור, המעידים על טיב עבודתו בשירות הציבור, ועל חובת הרשות המקומית לחשוף את היומן לעיונו של הציבור. המחלוקת העיקרית היא, בעיקרה, אופן איסוף והצגת המידע בהיבט הטכני של השקעת המשאבים הנדרשים בבדיקת החומר המבוקש קודם הצגתו לציבור באמצעות העותרת.

כל השקעת המשאבים הנטענת יכולה להיחסך אם רק יעשה שימוש באמצעים הטכנולוגיים שזמינים ממילא אצל המשיבה אשר מנהלת את היומן במערכת ממוחשבת.

אין לי אלא להפנות למהלך שבוצע ע"י מערכת בתי המשפט בכל הנוגע ליומני השופטים הפתוחים לעיון הציבור באופן מתמיד באמצעות אתר בתי המשפט (www.court.gov.il). פעילות שהוגדרה כחסויה ודיון בתיקים החסויים מכוח הוראת חוק או החלטה שיפוטית (כגון תיקי נוער, תיקי עבירות מין, בית משפט לענייני משפחה או תיקים שניתן בעניינם צו לניהול דיון ללא פרסום פרטיו) אינם גלויים באתר בתי המשפט. כל יתר פעולותיו של בית המשפט המפורטות ביומן גלויות לעיני הציבור. בדרך זו ממומשת זכותו של הציבור לדעת את פרטי יומן עבודתו של שופט בכל עת וללא כל מאמץ חריג.

נראה כי אם יעשה שימוש באמצעים הטכנולוגיים הפשוטים, שזמינים אצל המשיבה, וזאת באופן שוטף בדרך של סימון פעילויות ביומן כגלויות או כחסויות, וזאת בהתאם להוראות חוק חופש המידע, כי אז לא יהיה כל קושי בעריכת ביקורת ציבורית על היומן בכל עת וללא צורך בהשקעת משאבים חריגה.

לשם ההמחשה בלבד מוצג להלן יום דיונים עתידי ביומני, כפי שמופיע ביומן הממוחשב, וכפי שמופיע באתר בתי המשפט. למען הסדר אציין כי מאחר ומוצג דף מיומן המחשב הפנימי (בנוסף ליומן המתפרסם באתר בתי המשפט) נבחר יום דיונים בו לא קבועים דיונים המתנהלים בדלתיים סגורות או החוסים תחת צו איסור פרסום.
צילום מסך מתוך תוכנת ה-outlook
צילום מסך מתוך אתר בתי המשפט
סיכום:

ניתן צו כמבוקש בעתירה, בכפוף לשמירה על סמכויות המשיבה לקבוע כי יש לחסות מידע מסוים ביומן וזאת בהתאם להוראות החוק, הכל כמפורט לעיל.

על המשיבה להמציא את היומן, לאחר בדיקתו וקביעת נושאים שהחסיון ראוי להם בהתאם להוראות חוק חופש המידע, וזאת בתוך שלושה חודשים מהיום ועד לא יאוחר מיום 10.2.2016.

בנסיבות העניין יישא כל צד בהוצאותיו.

המזכירות תשלח עותק

פסק דין
לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ח חשוון תשע"ו, 10 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.

ר' שפירא, ס. נשיא
בית המשפט המחוזי בחיפה

10 נובמבר 2015
עת"מ 11259-08-15 הצלחה - התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת
(ע"ר 580490902) נ' עיריית חיפה
ואח'
1 מתוך 10








עתמ בית משפט מחוזי 11259-08/15 הצלחה - התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת נ' עיריית חיפה, מר יונה יהב, ראש עיריית חיפה, רותי זוסמן, הממונה על העמדת המידע לציבור (פורסם ב-ֽ 10/11/2015)