פסקי דין על עובד יצחק | פסקי דין על עובד משה | פסקי דין על גדעון לוי | פסקי דין על אפיקי מים - אגוד חקלאית שיתופית

51958-04/13 א     15/11/2015




א 51958-04/13 עובד יצחק, עובד משה, גדעון לוי נ' אפיקי מים - אגוד חקלאית שיתופית








בית המשפט המחוזי בנצרת



ת"א 51958-04-13 יצחק ואח' נ' אפיקי מים - אגוד חקלאית שיתופית


תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






בפני
כב' השופט בנימין ארבל
, סגן נשיא




התובעים
1. עובד יצחק
2. עובד משה
3. גדעון לוי


נגד

הנתבעת

אפיקי מים - אגוד חקלאית שיתופית




פסק דין


מבוא:

צמחי הוורדים שבחממות הוורדים של התובעים - שלושה שכנים, חקלאים, תושבי המושב רחוב, שמשקיהם מוזנים במי השקיה הבאים מאותו מקור - סבלו נזק דומה בעת ובעונה אחת. השאלה שהוצבה בהליך זה היא, האם מי ההשקיה שסיפקה הנתבעת לתובעים - הם שפגעו בגידוליהם החקלאיים כתוצאה מזיהום המים בחומרי הדברה בהם עשתה הנתבעת שימוש
ליד מקור הספקת המים?

הרקע והמחלוקת בענייננו

1.
התובעים, מגדלי ורדים ממושב רחוב (להלן - "התובעים"), הגישו נגד הנתבעת, אפיקי מים אגודה חקלאית שיתופית לאספקת מים בבקעת בית שאן בע"מ (להלן - "הנתבעת"), תביעה בגדרה הם טוענים כי נגרמו לגידולי הוורדים שלהם נזקים כבדים – ובכלל זה חוסר התפתחות, עלווה כלורוטית וצהובה, שינוי צבע בעלי הכותרת וירידה משמעותית ביבול – בעקבות זיהום חמור במי ההשקיה שהיא סיפקה להם.

2.
הוורדים אותם מגדלים התובעים הם זנים שונים של קבוצת "כלאי התה", כאשר העיקרי שבהם הוא הזן האדום וחסר הקוצים "לאבלי רד". הוורדים גדלים בחממות מבוקרות אקלים, על גבי מצע מנותק.

3.
לטענת התובעים, נהגה הנתבעת, בתקופה הרלוונטית לתביעתם, להדביר, באמצעות רָסַס שעבד בשירותה, את העשביה הצומחת בשולי מאגרי המים ומתקני המים שברשותה, ובכלל זה מאגר ביכורה, בחומרי הדברה שונים אשר חדרו אל מי ההשקיה שסופקו לתובעים וזיהמו אותם.

4.
התובעים מדגישים כי אין בינם לבין עצמם כל שיתוף פעולה מקצועי או אמצעים משותפים המשמשים אותם בגידול הוורדים. בנוסף, הם מציינים כראיה למקור הנזק, כי לאחד מהם, מר גדעון לוי
, חממה נוספת בה הוא מגדל ורדים בשיטה זהה בישוב תל תאומים הסמוך, וכי הגידולים שם לא נפגעו, מאחר שהם הושקו במי השקיה ממקור אחר.

5.
לטענת התובעים, הם פנו אל ההרבולוג הראשי ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר, ד"ר טוביה יעקובי, אשר בחן לבקשתם את הנזקים שנגרמו לגידולי הוורדים שלהם וקבע, כי מקורם במים מזוהמים שסופקו להם על ידי הנתבעת לצורכי השקיה. מומחה נוסף אליו פנו, האגרונום ניסים פינס, בחן את הצמחים, וקבע גם הוא שהגורם המשותף היחיד שיכול היה לגרום לנזקיהם של התובעים הוא זיהום שמקורו במי ההשקיה.

6.
עוד מציינים התובעים, כי בעקבות פנייתם אל הנתבעת עדכן אותם מנכ"לה
דאז, מר גיל קורתי, כי לאחר התרחשותו של הנזק בחממות שלהם הותקן במאגר ביכורה שסתום שימנע זרימת מים מהמאגר אל החממות שלהם.

7.
לטענת התובעים, הנתבעת סיפקה להם מים מזוהמים במשך זמן ממושך וכתוצאה מכך נגרמה השפעה ארוכת טווח – הן על הגידולים שהושקו במים המזוהמים והן על אלה שנשתלו בשלב מאוחר יותר, בשל הרעלת מצעי הגידול – כך שנזקיהם נגרמו בשתי תקופות זמן נפרדות, הראשונה מחודש דצמבר 2011 ועד מרץ 2012, והשניה מחודש אוקטובר 2012 ועד חודש מרץ 2013.

8.
לטענת התובעים, מוטלת על הנתבעת חובה מכוח חוק המים, תשי"ט-1959, לספק להם מי השקיה ראויים ולנקוט בכל האמצעים הסבירים על מנת למנוע זיהומם. כן טוענים התובעים, כי מעשיה ומחדליה של הנתבעת עולים כדי הפרת חובה חקוקה בהתאם לסעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] וכדי רשלנות באספקת המים לגידוליהם, בהתאם לסעיף 35 לאותה פקודה. בנוסף, לטענתם, יש להחיל בעניינינו את הכלל הראייתי "הדבר מדבר בעד עצמו" ולהורות על היפוך נטל ההוכחה, כך שיהא על הנתבעת להוכיח שהיא לא התרשלה באספקת המים לתובעים ולא גרמה לנזקיהם הנטענים.

9.
בכתב ההגנה מטעמה הכחישה הנתבעת את טענות התובעים וטענה, בין היתר, כי היא כלל לא ביצעה פעולות ריסוס באזור מאגר ביכורה בתקופה הנטענת, עובר למועד התרחשותו של הנזק הנטען . כן היא טענה, כי במועדים הרלוונטיים לתביעה, חממותיהם של התובעים לא הוזנו במים שמקורם במי מאגר ביכורה. עוד טענה הנתבעת, כי מי ההשקיה מובלים למשקיהם של התובעים בצינורות סגורים ולכן, הטענה כי חומרי הדברה חדרו למים שסופקו לחממות שלהם דרך תעלות השקיה פתוחות - משוללת יסוד. כמו כן, לטענת הנתבעת, אין בחומרי הריסוס בהם היא משתמשת להדברת עשבים כדי לגרום לנזקים מן הסוג הנטען בידי התובעים. בנוסף, הדגישה הנתבעת, כי הוסכם בין הצדדים כי התובעים ישלחו דגימות לבדיקת מעבדה וכי עלות הבדיקה תתחלק בין הצדדים שווה בשווה, אולם התובעים, מטעמים השמורים עמם, לא עשו כן.

10.
עוד טוענת הנתבעת, כי התקנת שסתום האל חוזר [שסתום המאפשר זרימת מים חד כיוונית בלבד – ב.א.], בוצעה על ידה ללא כל קשר לנזקים הנטענים על ידי התובעים והיא נועדה למנוע כל מעבר של מים ממאגר ביכורה לחממות שלהם, בשל ערכי מליחות גבוהים יותר שנמצאו במי המאגר לעומת מי המעיין, ועל מנת לשפר את איכות המים המסופקים לכלל המגדלים באזור.

11.
לטענת הנתבעת, המים אותם היא מספקת למושב תל תאומים, מגיעים מאותו מקור ובאמצעות אותה מערכת הולכה באמצעותה מסופקים מים למשקי התובעים. לכן, העובדה שלא נגרם נזק לוורדים אותם מגדל התובע 3 בתל תאומים, בתנאים זהים לתנאים בהם מגודלים הוורדים של התובעים במושב רחוב, מלמדת בהכרח שאין מקורו של הנזק שנגרם להם במי ההשקיה שהיא סיפקה.

12.
הנתבעת מדגישה, כי פרט להשקיה, כולל פרוטוקול הגידול של הוורדים מספר לא מבוטל של גורמים משותפים נוספים, אשר עשויים היו לגרום לנזקים מן הסוג הנטען לצמחיה ובהם כמות ותדירות ההשקיה, כמות וסוג חומרי הדברה נגד מזיקים בהם נעשה שימוש בידי התובעים, אוורור ומיזוג החממות, כמות וסוג הדשן ועוד. על כן, סבורה הנתבעת כי הטענה לפיה "הגורם המשותף היחיד" לתובעים הוא מי ההשקיה, כמו גם הטענה כי גורם זה הוא שגרם לנזקים הנטענים "הינה טענה שטחית ופשטנית אשר אינה יכולה לעמוד".

הראיות מטעם התובעים

13.
להוכחת טענותיהם בנוגע לזיהום מי ההשקיה שסופקו להם בידי הנתבעת והנזקים שנגרמו לגידוליהם כתוצאה מכך, הגישו התובעים סיכום ביקור שערך בחממות שלהם ההרבולוג ד"ר טוביה יעקבי; חוות דעת מומחה שערך האגרונום המוסמך ניסים פינס וחוות דעת משלימה מטעמו, וכן תצהיר של כל אחד מהתובעים. בנוסף, הגישו התובעים חווֹת דעת שמאיות - חווֹת דעת שהוכנו בידי מר יהודה דרורי, לאומדן נזקיו של כל אחד מהתובעים לתקופה שבין חודש דצמבר 2011 ועד לחודש מרץ 2013, וחווֹת דעת שהוכנו בידי מר עמרי עתריה, לאומדן נזקיו של כל אחד מהתובעים לתקופה שבין חודש אוקטובר 2012 ועד חודש מרץ 2013.

14.
בתצהיריהם מסרו התובעים, כי בסוף חודש נובמבר 2011 הבחינו בסימני עצירה בהתפתחותם של הצמחים הצעירים, ובמהלך חודש דצמבר 2011 חלה עצירה מוחלטת בגדילתם. בנוסף, לדבריהם, השקיית ורדים הגדלים בחממות על גבי מצע מנותק הנה רציפה, בכל עונות השנה ואינה מושפעת מכמות המשקעים, כך שלמי ההשקיה ואיכותם יש חשיבות עליונה בשמירה על הגידולים. עוד מספרים התובעים, כי בתחילה חשבו שהבעיה התרחשה אצל כל אחד מהם בנפרד וכי רק בהמשך גילו שהמדובר בתופעה משותפת לכל מגדלי הוורדים ביישוב. לדבריהם, בשלב ראשון, נעשה ניסיון לשטוף את מצע הטוף בכמות גדולה של מים, אך ללא הועיל.

15.
התובעים מדגישים בתצהיריהם, כי בתוך החממות הם מרססים רק נגד מזיקים וקוטלי מחלות עלים וכי כל החומרים בהם נעשה שימוש מורשים לריסוס בחממות ורדים. בנוסף, לטענתם, ריסוס בחומרים קוטלי עשבים, בהם הם מרססים מחוץ לחממות שלהם, נעשה כשהחממה סגורה לחלוטין, במרסס נפרד ממרסס החממות, ובאותם חומרי הדברה בהם משתמשים התובעים לאורך השנים. עוד הם מדגישים, כי דישון החממות מתבצע באמצעות מערכת ממוחשבת, תחת פיקוחו האישי של כל תובע בחממה שלו.

16.
בנוסף, מסרו התובעים בתצהיריהם, כי ראו את עובדיה של הנתבעת מרססים מסביב למאגרי המים הפתוחים והסגורים ומסביב לתעלות המים הפתוחות, וכי לעיתים הוטו מים מבריכת ביכורה הפתוחה להשקיית החממות שלהם.

17.
התובעים מציינים כי לאחר שהוזרמו מים מזוהמים לחממות שלהם, התקינה הנתבעת מגוף אל חוזר שמטרתו למנוע מעבר של מים מהמאגרים הפתוחים אל המשקים שלהם וכן, כי מנכ"ל הנתבעת הודה בפני
הם כי מי ההשקיה שמסופקים למושב רחוב ולמושב תל תאומים מגיעים ממאגרים שונים. בהקשר זה מדגיש התובע גדעון לוי
בתצהירו, כי לא נגרם שום נזק לגידולי הוורדים שלו במושב תל תאומים, אף על פי שהטיפול בכל החממות שלו נעשה באותה שיטה ובאמצעות חומרים זהים.

18.
ד"ר טוביה יעקובי, הרבולוג ראשי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, ביקר בחממות של התובעים במושב רחוב ובמושב תל תאומים ביום 20.2.2012. בסיכום הביקור שערך הוא מציין כי להערכתו, בהתאם למצבם של הוורדים ובהינתן שכל אחד מהתובעים מגדל את תוצרתו בנפרד "רק גורם אחד משותף לכל המגדלים אצלם אובחן הנזק: מי השקיה המתקבלים ממאגר ביכורה" (סעיף ב.1); כי "ניתן לייחס את מועד הפגיעה לסתיו" (סעיף ב.2) וכי "לא ניתן... לאתר שאריות חומרי הדברה... במצעי הגידול במועד ביקורי במקום, גם עקב הזמן הרב שעבר ממועד קליטת המים המזוהמים, ובעיקר עקב הקושי במיצוי מצעי גידול שעיקרם מושתת על חלקיקי טוף" (סעיף ב.3).

19.
האגרונום ניסים פינס ביקר בחממות של התובעים ביום 21.2.2012. בחוות דעתו מיום 23.2.2012 הוא מציין, בעמ' 2, כי בכל החממות "המטע נמצא במשבר קשה". לפי מצבם של הצמחים ומיקומם של סימני ההרעלה העריך האגרונום פינס שההרעלה ארעה במהלך חודש נובמבר 2011. עוד הוא מציין, כי קשה לקבוע כעת בוודאות מה הגורם לנזק, אולם הוא סבור כי הופעתה של תופעה זהה בשלוש החממות מלמדת על התרחשותו של זיהום כלשהו דרך מי ההשקיה, שהם המכנה המשותף לתובעים (עמ' 5 לחוות הדעת). לדבריו "מצורת הנזק אני יכול לומר כמעט בוודאות שגורם ההרעלה הוא קוטל עשביה או מונע נביטה (סימנים של הרעלה הורמונלית). לצערי בנקודת זמן זו לא ניתן למצוא שרידים של החומר... והזמן הרב שחלף לא מאפשר למצוא את הגורם במים".

20.
לבקשתם של התובעים, ביקר פינס בחממות שלהם פעם נוספת בחלוף כשנה, ביום 22.1.2013. בחוות דעת משלימה שערך באותו יום הוא מציין, כי מצבם של הצמחים בחלקות שנטעו בעונות סתיו 2010 וסתיו 2011 גרוע מאוד, בניגוד למצבם של הצמחים שנטעו מאוחר יותר. לדבריו "אין לי כל ספק שאירוע זה הוא המשך של האירוע שקרה לחממות בסתיו-חורף 2011-2012. אז... סבלו הצמחים באותה צורה ממש. בכול החממות אובחנה באביב התאוששות אבל בסתיו חזרה התופעה על עצמה למעט בנטיעות הצעירות בהם הצמיחה היתה נורמלית. ... שוחחתי בעבר עם ד"ר טוביה יעקבי... בעניין בדיקות שאריות חומרי הדברה ובעיקר שאריות של חומרים מעכבי צמיחה/מונעי נביטה ולצערי עד היום לא פותחה כל שיטה לזיהוי שאריות של חומרים אלה. יותר מכך מצע הגידול טוף הוא חומר ספוגי וולקני הידוע בקשר הספיחה שלו. ...
אני ממליץ להחליף את השליש העליון של מצע הגידול (כ-30% מנפח המצע) ובכך לצמצם למינימום את הסיכויי שהחומר הקיים במצע, אותו לא ניתן למצות מהמצע, ימשיך לגרום לעיכוב צמיחה בעתיד" (עמ' 7 לחוות הדעת המשלימה).

הראיות מטעם הנתבעת

21.
עד הנתבעת, מר גדי דורלכר, מנהל מפעל המים באפיקי מים והאחראי לתפעול השוטף של המערכת, מסר בתצהירו בנוגע למערכות המים נשוא התביעה, כי: "התפעול השוטף של המערכות הנ"ל כולל בין היתר אחזקה, ניטור רמות המליחות במים, נקיון המתקנים וביצוע ריסוסים כנגד עשבים שוטים.." (סעיף 4 לתצהיר). עוד לדבריו, משקיהם של התובעים הוזנו במים שמקורם במעיין עין מודע: "באמצעות צינור תת קרקעי סגור אשר תופס את מי המעיין בסמוך מאוד לנביעה" (סעיף 5.3 לתצהיר).
דורלכר הדגיש כי "[ו]ההנחה כי משקי התובעים הוזנו במים ממאגר 'ביכורה' אינה נכונה..." (סעיף 5.4 לתצהיר) וכן הוא ציין, כי מבדיקה מדוקדקת שערך עולה שבתקופה הרלוונטית לתביעה לא נשאבו כלל מים ממאגר ביכורה לטובת משקים במושב רחוב
(סעיף 5.7 לתצהיר).

22.
דורלכר פירט את אופן פעילותה של מערכת אספקת המים, כדלקמן (עמ' 2 לתצהיר):

"מערכת אספקת המים לישובי 'ביכורה' שנעשית כאמור לעיל באמצעות צינור סגור, כוללת שתי משאבות המכונות ברישומי "אפיקי מים" בשם 'יחידות 3 ו-4'. אציין כי מדובר במערכת יתירה, כלומר, המערכת מסוגלת לספק מים לצרכנים גם במקרה בו משאבה אחת מבין השתיים תקולה.
במקרים הנדירים בהם מתקיימים כל התנאים הבאים: תקלות סימולטניות הן ביחידה 3 והן ביחידה 4 וכן ירידה בספיקת המים המסופקים עקב התקלות הנ"ל, מופעלות כגיבוי שתי משאבות אחרות, המכונות ברישומי "אפיקי מים" בשם 'יחידות 1 ו-2', ומזרימות מים מהמאגר ליישובי 'ביכורה', וזאת כ'פיצוי' עקב הירידה בספיקה.
אציין כי הפעולה של ארבעת המשאבות מנוטרת ע"י בקרים ומחשב המספק נתונים הכוללים, בין השאר את המועדים המדויקים בהם היתה כל יחידה במצב של תקלה, וכן נתונים אודות הירידה בספיקת הצינור הסגור, פתיחת שסתום האל חוזר ושאיבת מים מהמאגר ואספקתם ליישובי 'ביכורה'.
מנתוני המחשב שנבדקו על ידי עלה כי בחודשים אוקטובר-דצמבר 2011, נרשם אירוע בודד של תקלה בו זמנית הן ביחידה 3 והן ביחידה 4 אשר אירעה ביום 20.11.2011 ונמשכה כשעה וחצי.
מאחר ובפרק הזמן הקצר הנ"ל לא נדגמה ירידה בספיקה, לא נשאבו ע"י יחידות 1 ו-2 מים מהמאגר לכיוון מושב 'רחוב'.
אשר על כן, במועדים הנטענים ע"י התובעים, לא סופקו למשקיהם מים מהמאגר בכל כמות שהיא
".

23.
בנוסף, עמד דורלכר על הסיבות להתקנת שסתום ה'אל-חוזר' בחודש מרץ 2012 והסביר, כי (עמ' 3 לתצהיר):

"בבדיקות ניטור רמת המליחות שנעשו כדבר שבשגרה ע"י 'אפיקי מים' בתחילת שנת 2012, נמצאו רמות מליחות גבוהות במי המאגר לעומת רמות המליחות שנמצאו בניטורים שנעשו במי המעיין שמוזרמים כאמור בצינור. (אבהיר כי המדובר בתופעה ידועה של המלחת מים האגורים במאגרים עם חלוף הזמן עקב אידוי חלק מהמים האגורים, אם כי יש לציין כי גם המים שנאגרו במאגר עמדו בהגדרה שקבעה רשות המים להגדרת 'מים שפירים'... על מנת לשפר את איכות המים המסופקים לכלל המגדלים באזור, ובכלל זה לחקלאים המגדלים ירקות ותבלינים הרגישים להמלחה, הותקן ע"י 'אפיקי מים' בחודש מרץ 2012 או בסמוך לכך שסתום אל חוזר במשאבות של מאגר 'ביכורה', המונע כל אפשרות לספק מים למשקים בישובי 'ביכורה' ממקור זה."

24.
עוד הדגיש דורלכר בתצהירו, כי הנתבעת לא ביצעה ריסוסים בסביבת מאגר ביכורה במועדים הנטענים בידי התובעים (סעיף 7), וכי המים לכל ישובי "ביכורה" מגיעים באותה מערכת הספקה (סגורה). כך שלדבריו, טענתם של התובעים לפיה סיפקה הנתבעת מי השקיה מזוהמים בחומרי הדברה לחממות במושב רחוב ומים אחרים לחממות שבמושב תל תאומים אינה מתקבלת על הדעת (סעיף 8 לתצהיר). בנוסף, דורלכר מציין כי חומרי ההדברה בהם משתמשת הנתבעת לריסוס עשבים מתפרקים מיד במגע עם מים, ואין בהם כדי לגרום לנזק שנגרם לגידולי הוורדים של התובעים.

25.
מר דורלכר העיד בפני
י בדיון שהתקיים ביום
16.12.2014 (בהתאם, מספרי העמודים מתייחסים לישיבה זאת).
בעדותו הוא מסר, כי בדגימות החודשיות שמבצעת חברת מקורות לניטור המים נערכות בדיקות כימיות ובדיקות בקטריולוגיות, וכי בבדיקות אלה לא מאותרים חומרי ריסוס [עמ' 17-18 לפרוטוקול]. כן הוא העיד שהמים שנשאבים ממעיין עין מודע מגיעים למיכל בטון ממנו הם נשאבים באמצעות שתי משאבות, יחידות 3 ו-4 ומוזרמים לצרכנים. לדבריו, מים
ממעיין עין מודע מוזרמים במקביל גם בתעלות פתוחות

שמגיעות למאגר ביכורה, וממאגר ביכורה ליחידות 1 ו-2
[עמ' 20 לפרוטוקול] . בנוסף, הוא המשיך והסביר כי
יחידות 1 ו-2 פועלות באופן נדיר לכיוון יחידות 3 ו-4, כאשר 3 ו-4 נמצאות שתיהן במצב 'תקלה' ובאופן עקרוני, הן יכולות להזרים מים לכל הצרכנים של יחידות אלה. לדבריו, בתקופה הרלוונטית לתביעה הייתה אפשרות עקרונית ליחידות 1 ו-2 להזרים מים לכיוון הצרכנים של יחידות 3 ו-4, אולם לא היה בכך צורך.

26.
דורלכר
נשאל
בידי ב"כ התובעים בנוגע להתקנתו של שסתום האל-חוזר, שנועד למנוע כל מעבר של מים בין יחידות 1 ו-2 לצרכני יחידות 3 ו-4 [עמ' 22 לפרוטוקול]:

"ש:
... רק כדי להבהיר עניין, בסכמה הזאת יש שרטוט של מגוף ובתקופה הרלוונטית, לא היה מגוף.
ת
:
היה מגוף תמיד. שסתום אל חוזר לא היה תמיד, מגוף היה תמיד.
ש
:
אוקי, שסתום אל חוזר לא היה.
ת
:
לא היה.
ש
:
ותפקידו של שסתום האל חוזר, שהיום קיים?
ת
: לתת אפשרות רק למים הטובים ללכת לבריכת ביכורה ולא לתת אפשרות למים של בריכת ביכורה שהולכים לאזור פרדס אזורי, לחזור חזרה אחורה.
...
כב' הש' ארבל
:
השסתום הזה מתי הוא הותקן?
...
מר דורלכר
: חודש מרץ 2012."
27.
כן עלה בעדותו של מר דורלכר כי כחלק משיטת העבודה, יחידות 3 ו-4 ממלאות בריכת בטון ממנה מוזרמים המים אל הצרכנים [עמ' 34 לפרוטוקול], וכי בניגוד ליחידות 1 ו-2, יחידות 3 ו-4 לא פעלו בתקופה הרלוונטית לתביעה במשך 25 ימים רצופים.


28.
עד נוסף מטעם הנתבעת הוא מר גיל
קורתי, אשר שימש בתקופה הרלוונטית לתביעה בתפקיד מנכ"ל אפיקי מים. קורתי מסר בתצהירו, בין היתר, כי מערכת החלוקה והאספקה של המים מורכבת מצנרת סגורה על ותת קרקעית ומתעלות בטון פתוחות.
מערכת ההולכה והאספקה של המים כוללת מערכות גיבוי ומערכות יתרות, במטרה לשמור על אספקת מים סדירה לצרכנים ככל שניתן, גם במקרים של תקלות במערכת ובעת ירידה בספיקת מקור מים כזה או אחר [סעיפים 3.4 ו-3.5 לתצהיר]. עוד לדבריו "...המים שסופקו לשני היישובים הנ"ל [רחוב ותל תאומים – ב.א.] מקורם אחד – צינור סגור המוליך את מי מעיין 'עין מודע' הנתפסים כאמור לעיל בסמוך מאוד לנביעה" [סעיף 5.3 סיפא לתצהיר].

29.
לעניין הריסוס, טוען מר קורתי בתצהירו: "לעניין הטענה... כי עובדי 'אפיקי מים' מבצעים ריסוסים מסביב למאגרי המים הפתוחים והסגורים, הריני לציין כי 'אפיקי מים' אכן נוהגת מעת לעת לרסס את שולי התעלות והמאגרים, אולם כאמור לעיל, עובדה זו אינה מעלה ואינה מורידה הן מאחר ובמועד בו התגלה הנזק הנטען לא בוצעו ריסוסים במאגר 'ביכורה', הן מאחר והמים שסופקו לתובעים... לא סופקו מהמאגר, והן מאחר וחקלאים האחרים המגדלים גידולים הנחשבים לרגישים הרבה יותר מורדים, לא דווחו על בעיה כלשהי במועד בו[א] אירעו הנזקים הנטענים" [סעיף 5.5 לתצהיר].

30.
מר קורתי העיד, בדיון שהתקיים ביום 10.2.2015, (עמודי פרוטוקול יהיו בהתאם) כי בניגוד למי שתיה, למים
שמסופקים
לחקלאות אין תקנים מחייבים וכי הנוהל בתקופה הרלוונטית לתביעה היה בדיקה עצמית של מליחות המים, אחת לחודש, במסגרתה לא נבדקה נוכחותם של חומרי ריסוס [עמ' 114 לפרוטוקול].

31.
לשאלת באת כוחם של התובעים בנוגע לאספקת המים במקרה בו משאבות 3 ו-4 לא עבדו במהלך חודש נובמבר למשך 25 ימים רצופים השיב מר קורתי, כי [עמ' 128 לפרוטוקול]:

"ת: ... בחורף בעיקר, לצורך ההשלמות שעליהן שאלת קודם ולא גמרתי לענות לך. יש לה [לבריכת רוויה – ב.א.] גם אפשרות להתמלא מקידוחי רוויה שנמצאים למרגלות הגלבוע, בערך פה.
ש
: אז זה עוד מקור מים? קידוחי רוויה?
ת
: כן
...
ש
: ומה זה הקידוחים האלה? קצת לסבר את עינינו?
ת
: קידוחים זה המים הכי טובים שיש לנו בעמק. זה, הם מספקים לנו מי שתיה. אה, בעיקר וגם מים לחקלאות, את העודפים.
...
ש
: עכשיו, כל המערכת הזאת, של שתי הבריכות האלה.
ת
: אהמ?
ש
: לא מחוברות בשום צורה, למשאבות אחת, שתיים.
ת
: נכון. עם הסתייגות שאני אומר אותה. וגם כתבנו אותה שם. אה, לפני שהיה המגוף האל חוזר, אם הייתה תקלה במשאבות האלה,
ש
: שלוש ארבע, זה האלה.
ת
: שלוש ארבע. אז זה לא היה מילוי של הבריכה הזאת מהקידוחים, אז הייתה מתקבלת פקודה למשאבות אחד ושתיים, למלא את הבריכה.
ש
: ומהבריכה לחקלאים.
ת
: נכון, נכון"

32.
לשאלת באת כוח התובעים מדוע הותקן מגוף האל-חוזר השיב מר קורתי, כי [עמ' 135 לפרוטוקול]:

"ת: האל חוזר, הותקן, בשביל למנוע גם את האפשרות שפה דובר עליה, שאם יש, אה, תקלה היא או משהו, שמשאבות אחד, שתיים, ישאבו מהמאגר לתוך המערכת, שדיברנו עליה קודם, של בריכה שבעים והצינורות שמספקים למושבים, מסיבה אחת. המים, בעיקר בקיץ אבל לא בהכרח, במאגר הזה עשויים להיות מלוחים בצורה, לא אומר דרמטית, אבל יותר מאשר המים שמגיעים ישירות מהמעיין..."

33.
הנתבעת הגישה, בנוסף, חוות דעת מומחה שערך ד"ר ישעיהו קליפלד ז"ל (אשר, למרבה הצער נפטר בינתיים לבית עולמו), מומחה להדברת עשבים, אשר ערך סיור בשטח ביום 23.1.2014. ד"ר קליפלד ציין בחוות דעתו כי מי ההשקיה המשמשים את החקלאים במושב רחוב משמשים בנוסף, בין היתר, להשקיה של גידולי עגבניות ותבלינים שונים, צמחים רגישים מאוד לאילוח במים. לכן, הוא סבור כי אילו היו מי ההשקיה מזוהמים, גידולים אלה אמורים היו להיפגע לא פחות מהוורדים שמגדלים התובעים. מאחר ולא התקבלו תלונות מצד מגדלים אלה בנוגע לפגיעה בגידולים האמורים, הוא מסיק שנזקיהם של התובעים לא נגרמו כתוצאה מזיהום במי ההשקיה. עוד הוא מציין, כי התובעים כלל לא ניסו לאתר את גורם הנזק אף על פי שלדבריו, ניתן היה לבצע בדיקה המכונה
bio assay
במצעי הטוף ולאתר באמצעות צמחים רגישים נוכחות של חומר זר שפוגע בהתפתחותם.

34.
ד"ר קליפלד המנוח העיד בפני
ביום 16.12.2014. לדבריו, הנזקים שנגרמו לגידולי הוורדים של התובעים לא נגרמו כתוצאה משימוש בחומרים בהם עושה שימוש הרסס מטעם הנתבעת [עמ' 65 לפרוטוקול]:

"ש:
... אני נותנת לך את הנתון הזה, אחד, מעיין עין מודע, ריססו מסביב... שניים, יש תעלה ארוכה... שמונה, שש, שבע קילומטר של תעלה פתוחה שלאורכה בזמנים שונים הם מרססים. .. הנתון הבא שהמים האלה מוזרמים, יכולים להגיע גם למושב רחוב. אחרי שנתתי לך את הנתונים האלה, יכול להיות שינוי בחוות דעתך?
ת
:
אני חושב שלא.
...
ש
:
למה?
ת
:
אני אסביר מדוע. הסיבה שלא יהיה שינוי בחוות דעתי היא מתבססת על הנתונים שקיבלתי, שמשתמשים בסימזול ובראונדאפ. החומרים האלה לא יעשו את מה שמראות התמונות, בשום פנים ואופן.
ש
:
אוקי. כי זה לא הנזק שראית?
ת
:
אני, בתמונות ראיתי את הנזק הזה, ולפי דעתי הוא לא יכול להיגרם מהחומרים שנמנו כחומרים שאפיקי מים משתמשים.
ש
:
אוקי. אתה מומחה לגידול ורדים?
ת
:
אני לא מומחה לגידול ורדים, אבל אני נותן חוות דעת על כל סוגי הצמחים שמטפלים בהם עם קוטלי עשבים".

35.
בהמשך הוא הדגיש, כי אילו היו חומרי הדברה חודרים למי ההשקיה שסיפקה הנתבעת, הרי שהשפעתם הייתה חייבת לבוא לידי ביטוי בגידולים נוספים אשר רגישים לנוכחותם במים [עמ' 70-71 לפרוטוקול]:

"ת:
לי נאמר שיש שם חממות, הראו לי מפה, עם צנרת שמחלקת מים לכל החממות האלה. יש פה מלבד הוורדים שמופיעות כאן יש תבלינים, תבליני עלים, יש פה עגבניות ואז אני יודע, כבעל מקצוע, שברגע שוורדים טוענים שהם מורעלים, הגידולים האלה צריכים להיות מורעלים על אחת כמה וכמה.
ש
:
כי מבחינתך אתה מתייחס לכל הגידולים אותו דבר?
ת
: כשאני רואה את החומרים שמופיעים ברשימה.
...
ת
: לא אותו דבר. כשאני רואה את החומרים שמופיעים ברשימה של הטיפולים, ראונדאפ אני מוריד, כיוון שהוא לא משפיע בכלל, והחומר הזה שנקרא סימזול היה צריך להשכיב את העגבניות, היה צריך לזהות את הנזק מיד, זה לא ייתכן שיש נזק בוורדים ואין נזק בחממה השכנה של הגידול הזה.
ש
:
אין מבחינתך שום משמעות למשטר השקיה?
ת
:
לא"

36.
ד"ר קליפלד הסביר עוד, כי ניתן היה לבצע בדיקה לזיהוי חומרים במצע הטוף [עמ' 72-73 לפרוטוקול]:

"ש: כדי לגלות מה יש בטוף, איזה חומר יש בטוף. אתה בצעת בדיקה כזאת אחרי שלושה חודשים, אי פעם?
ת
: כן. אפילו, גם אחרי שנה.
ש
: באיזה גידול?
ת
: בגידולים, בתבלינים.
ש
: על גבי מצע מנותק?
ת
: ראיתי גם ורדים, כן, במצע מנותק.
...
כב' השופט ארבל
: ואתה זיהית חומרים בטוף?
ת
: אני זיהיתי השפעה של חומרים בטוף, כן.
כב' השופט ארבל
: חומרים שמקורם בקוטלי עשבים?
ת
: קוטלי עשבים בטוף, קל מאוד, להפך, כשאני מנסה לבדוק איכות של מים, אם הם מכילים חומר קוטל עשבים, את רוב החומרים, כולל גם חומרים שמעבדה אנליטית לא יכולה
לבדוק, אני בודק בביו
sa
, בטוף. כיוון שהטוף איננו סופח את החומר אלא משחרר אותו בקלות למים. לכן, זאת בדיקה מקובלת ואחד הדברים שהתפלאתי זה מדוע טוביה, שהוא מומחה ויש לו גם מעבדה לא עשה את הבדיקה הזאת.
...
ת
: ראונדאפ אי אפשר לזהות בדרך הזאת. ראונדאפ בכלל מזהים בדרך עקיפה על ידי איזה חומצה שהצמח מייצר, הצמח הנפגע מייצר חומצה, או לא מייצר חומצה.
כב' השופט ארבל
: צריך לקחת דגימות צמחיות על מנת לזהות
ת
: צריך לקחת דגימות צמחיות, צריך לקחת בדיקות מהטוף ולשטוף אותם. אני לא מתאר לעצמי שחומר שניתן בנובמבר, או מתישהו כזה, והמומחים באו לבקר וראו את הנזק שלו בפברואר או במרץ ואמרו להחליף חלק מהטוף כפתרון, אז למה לא בדקו מה יש בטוף? ... לא לקחו בדיקה צמחית מצמחים נגועים או פגועים..."

37.
על עמדה זו חזר ד"ר קליפלד [עמ' 75 לפרוטוקול]:

"כב' השופט ארבל: היה אילוח לפני שלושה חודשים, עשו שטיפה, עברו שלושה חודשים והצמח עדין סובל, יש לזה משמעות לגביך? לגבי האילוח?
ת
: בוודאי, זאת אומרת שיש חומר עדיין במצע שלו, לפי הטענה. או שאין חומר, אולי זה מישהו אחר מפריע לצמח לגדול.
כב' השופט ארבל
: את החומר הזה אפשר לבדוק?
ת
: לדעתי כן. מעבדה אנליטית הייתה צריכה לתת תשובה לזה, מסודר. ואם לא, אז ביו
sa
."

38.
ד"ר קליפלד נשאל בנוגע לאפשרות ביצועה של בדיקת הרקמה הצמחית והשיב כך [עמ' 76 לפרוטוקול]:

"ש: ... הבדיקה הזאת, אתה צריך לעשות אותה על הצמח עצמו, הפגוע?
ת
: אני אוסף חלקים פגועים של הצמח, ממצה אותם ואני יכול לעשות על זה בדיקה.
ש
: כשהוא קיים.
ת
: כשהוא קיים, או שהוא מתייבש גם, גם אם הוא מתייבש.
...
ש
. כמה זמן אחורה אתה יכול לבדוק?
ת
. תלוי באיזה חומר אנחנו מדברים. יש פה חומר שנקרא סימזין, יש חומר שנקרא דיורון, המינו טריאזול לא ימצאו, אבל את שני החומרים האלה אפשר למצוא ואפשר לזהות בתוך הצמח.
...
ת
. מוצאים אותם אפילו בתוך קש של חיטה, אחרי שהקציר נגמר."

39.
עם זאת, ד"ר קליפלד
אישר
בעדותו כי אף על פי שהוא סבור שניתן למצות חומרים ממצע הטוף, הוא לא ביצע בדיקות מסוג זה בעבר [עמ' 74 לפרוטוקול].

40.
עד נוסף מטעם הנתבעת הוא הרָסַס – עובד חברת מקורות, אשר ביצע את ריסוסי ההדברה – מר אייל טייב. מר טייב נתן
תצהיר
מטעמה של הנתבעת והעיד בפני
בדיון שהתקיים ביום 10.2.2015. לשאלת באת כוחם של התובעים לגבי יומני עבודה עובר לנובמבר 2011 מר טייב השיב כי לא עלה בידו לאתר אותם [עמ' 98-101 לפרוטוקול]. כן עלה מעדותו, כי הוא מקבל תכנית ריסוס שנתית ממר דורלכר [ס' 4 לתצהיר, עמ' 93 לפרוטוקול], וכי הוא לא ריסס במהלך חודש נובמבר 2011 באזור התעלות הפתוחות שמובילות למאגר ביכורה [ס' 12 לתצהיר ועמ' 105 ו-106 לפרוטוקול]. על עדותו זו עוד אדבר בהמשך.

ראיות הזמה

41.
בתום שלב הבאת הראיות
מטעם
בעלי הדין, ביקשו התובעים להתיר להם להביא ראיות מפריכות מטעמם – חוות דעת של מהנדס מים, והצגת חשבונות אשר הופקו בידי הנתבעת בגין צריכת מים להשקיה בידיהם בשנת 2011 (בחלוקה דו חודשית) –בטענה כי בחקירת עדי המשיבה, מר גדי דורכלר ומר גיל קורתי, הועלו טענות מפתיעות שלא נטענו קודם לכן ושהתייחסו למסמכים שהיו (ועודם) בשליטת המשיבה.

42.
על מנת לאפשר לתובעים למצות את טענותיהם, נעתרתי לבקשתם והתרתי להם להגיש חוות דעת מומחה בנוגע לקיבולת מיכל האגירה המבוטן שהוזכר בעדותו של מר דורלכר ואופן הזנתו (בשגרה ובעת השבתתן של המשאבות 3 ו-4), וכן חשבונות בגין צריכת מי השקיה בידיהם במהלך שנת 2011. כן התרתי לנתבעת להגיש ראיות נוספות מטעמה, בתגובה לראיות התובעים.

43.
התובעים הגישו את חוות דעתו של מר ירון גלר, שהינו, בין היתר, מומחה לניהול משאבי מים. מר גלר מציין בחוות דעתו כי אספקת המים לחממות של התובעים נעשית מאזור אספקת מים 70- (בריכת רוויה), מיחידות שאיבה 3 ו-4, וכי יחידות אלה לא פעלו מיום 20.11.2012, כאמור. בהקשר זה בדק מר גלר אם יתכן שבתקופת ההדממה של משאבות 3 ו-4 הוזרמו מים מבריכת ביכורה, באמצעות משאבות 1 ו-2, והגיעו לחממות של התובעים. מהעובדה שהשקיית החממות המשיכה באופן רציף באותה תקופה, מסיק המומחה שלחממות סופקו מים ממקור אחר. לדבריו, יתכן כי המים שזרמו אל בריכת ביכורה הפתוחה רוססו בחומרי הדברה בעת שבוצעו פעולות ריסוס סביב התעלות הפתוחות שמובילות אל המאגר, וכי משאבות 1 ו-2, אשר יונקות מים מבריכת ביכורה הפתוחה, הזרימו מים אלה אל החממות של התובעים.
כן הוא מציין, כי לא היה באפשרותו לערוך מאזן מים מלא סביב בריכת רוויה כיוון שחסרו לו נתונים בנוגע למילויה של הבריכה והיקף צריכה בפועל של כלל המשתמשים.

44.
לדבריו, בסיור שנערך באתר ביכורה ביום 5.4.2015 עלה בבירור כי את בריכת המים רוויה ניתן למלא הן באמצעות יחידות 1 ו-2 והן באמצעות חיבור מים מקו קידוחי רוויה, שאיכותם כמי שתיה. המומחה מציין כי לא ברור אם חיבור קידוחי רוויה היה קיים בשנת 2011.

45.
בנוסף, מציין מר גלר כי נפחו של המאגר המבוטן 70- (בריכת רוויה) הוא 1,000 מ"ק וכי מנתוני צריכת המים של התובעים בתקופה הרלוונטית, בה הושבתו משאבות 3 ו-4, עולה כי הם צרכו כ-6,500 מ"ק מי השקיה. לדבריו, לצורך כך היה על בריכת המים של רוויה להעביר דרכה כ-6.5 מחזורי מילוי מים. זאת בלי להביא בחשבון את צרכני המים הנוספים שניזונים מאותו מקור. כן הוא מציין, כי בחינה של כמויות המים שהוזרמו במשאבות 1 ו-2 בתקופה הרלוונטית מלמדת על גידול בכמויות המים שהועברו בהן ובפרט במשאבה 2. להערכתו, יש לייחס את התוספת לצרכני בריכת רוויה. בנוסף, הוא מציין שמבחינה הידראולית, ככל שמגוף החציצה בין מערכי השאיבה היה פתוח, מים מיחידות 1 ו-2 היו יכולים להגיע עד בריכת רוויה וממנה אל החממות של התובעים.

46.
מר גלר הוסיף כי "אין כיום דרך לקבוע עובדתית האם מגוף החציצה הנ"ל נפתח, היה פתוח חלקית או בכל מצב תפעולי אחר שאינו סגירה מלאה. ... לאחר הסיור שנערך בשטח עולה לכאורה האפשרות כי בהעדר/שאיבה מיחידות השאיבה 3+4 לבריכת רוויה (לאחר ה-20.11.2011), ובמהלך תקופת התקלה ביחידות 3+4 המשיכה צריכת המים על ידי צרכני אזור אספקה 70- ללא הפרעה, עובדה המחייבת העשרת בריכת רוויה גם במים נוספים. מים אלו מקורם מבריכת ביכורה באמצעות הפעלת יחידות 1+2, והעברת המים דרך מגוף החציצה. גם אם היה גיבוי של מילוי מים שפירים, לא ניתן לשלול את זרימת המים מיחידות 1+2, כאמור" (עמ' 7 לחוות הדעת).

47.
עוד הוא ציין ,כי כיום רק יחידות השאיבה 3 ו-4 מסוגלות להעביר מים למאגר רוויה וכי מגוף האל-חוזר מאפשר מעבר של מים מיחידות 3 ו-4 לכיוון יחידות 1 ו-2, ולא להפך.

48.
מטעם הנתבעת הוגשה חוות דעת של מהנדס המים, מר גבי שחם. מר שחם מציין בחוות דעתו כי יחידות 3 ו-4 סונקות את מי מעיין מודע לבריכה תפעולית המכונה "בריכת רוויה" 70- שהינה בריכת בטון סטנדרטית בנפח 1,000 מ"ק. לדבריו, בזמנים הרלוונטיים לתביעה, היה קיים חיבור בין שתי מערכות הסניקה – יחידות מס' 1 ו-2, ויחידות מס' 3 ו-4, כאשר מגוף חוצץ הפריד ביניהן. כיום, קיים שסתום אל-חוזר המונע לחלוטין הזרמת מים מיחידות 1 ו-2 לעבר יחידות 3 ו-4 (וצרכניהן). מר שחם מדגיש, כי נתון בעל חשיבות מרבית במערכת, הינו חיבורה של בריכת רוויה 70- למערכת קידוחי רוויה, הן לצורך הספקה שוטפת בעונות בהן קיימים עודפים במערכת הקידוחים והן לצורך גיבוי בעת תקלות. עוד הוא עמד בחוות דעתו על העקרונות ומדיניות התפעול של המערכת, שמנוהלת באופן ממוחשב.

סיכום טענות התובעים

49.
בסיכומיהם, מדגישים התובעים, כי שלושתם מנהלים משקים נפרדים ועצמאיים אשר מתחרים ביניהם וכי אין אף גורם משותף לכולם במסגרת הטיפול בחממות שלהם. משכך, הופעתו במקביל של נזק זהה אצל שלושת התובעים מביאה למסקנה היחידה, לדבריהם, לפיה הגורם לנזק הם מי ההשקיה שסופקו לתובעים בידי הנתבעת. לטענתם, באופן דומה קבעו, חד משמעית, ההרבולוג הראשי במשרד החקלאות ואגרונום מומחה נוסף, כי מקורו של החומר שפגע בוורדים שמגדלים התובעים במי ההשקיה שסופקו להם וכי בשלב זה, עקב ריכוזו הנמוך מלכתחילה של החומר שחדר למי ההשקיה, לא ניתן לאתר שאריותיו במים או במצעי הגידול. כן טוענים התובעים, כי המומחה מטעם הנתבעת, אשר טען כי ניתן היה לבצע בדיקה לזיהוי חומרי ההרעלה בשלב מאוחר, מעולם לא ערך בדיקה מסוג זה והוא כלל אינו מומחה לגידול ורדים ובפרט לא על גבי מצע מנותק.

50.
התובעים סבורים כי הם הוכיחו, באמצעות העדויות והראיות שהוצגו, כי רָסַס מטעם הנתבעת ביצע בתקופה הרלוונטית, בניגוד לטענת הנתבעת, ריסוס בתוואי הולכת מי ההשקיה מסביב למאגר עין מודע ולאורך התעלות הפתוחות שמובילות את המים למאגר ביכורה, וכן כי מבחינה הידראולית קיימת אפשרות שיחידות 1 ו-2, אשר שואבות מים ממאגר ביכורה, הזרימו את המים המזוהמים לחממות שלהם.

51.
התובעים שבים על טענתם באשר להפרת חובה חקוקה בידי הנתבעת, שלא ספקה להם, בניגוד לחובה המוטלת עליה בסעיף 20 לחוק המים, מים ראויים להשקיה, וטוענים בנוסף, כי קיבוצם של הנתונים הבאים – לנתבעת שליטה מלאה על מקורות המים ועל חומר הראיות; נוכח תיאום העדויות בין העדים מטעמה והתנהלותה הדיונית הפסולה של הנתבעת; ולבסוף, לאור התקנתו של מגוף האל-חוזר, אשר נועד למנוע מעבר מים ממשאבות 1 ו-2 לצרכניהן של משאבות 3 ו-4 לאחר התרחשותו של האירוע – יש בו כדי להעביר את נטל הראיה אל שכמה, על מנת שתוכיח שלא התרשלה באספקת מי השקיה לחממות שלהם.

52.
בפרט מדגישים התובעים כי מר דורלכר לא הזכיר, לא בעדותו ולא במסגרת התצהיר מטעמו, כי בריכת רוויה מולאה, בתקופה הרלוונטית לתביעה, באמצעות מי קידוחים כנטען על ידה עתה, שעה שמדובר בארוע חריג, אשר לולא היה מתרחש במציאות, בוודאי שהוא היה זוכה לאזכור בידי העד. לדידם, עובדה זו מלמדת על מופרחותה של טענתו. בנוסף, לטענתם, מר קורתי הודה בעדותו כי בעת קיומה של תקלה במשאבות 3 ו-4 בריכת רוויה תמולא בעזרת משאבות 1 ו-2 ולא באמצעות מי קידוחים.

53.
בנוסף, מעלים התובעים טענות שונות בנוגע לנספחים שצורפו לחוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעת, מר גבי שחם, לרבות עצם הצגתם בשלב זה מבלי שהובאו כראיה על ידי עד שיכול היה להציגם.

טענות הנתבעת בסיכומיה

54.
טיעונה המרכזי של הנתבעת הוא כי התביעה אינה מבוססת עובדתית, וכי התובעים לא טרחו לבדוק, עובר להגשתה, את מקורות ההזנה ששימשו להשקיית החממות שלהם ואת משטר הפעלתה של המערכת בכללותה.

לטענתה, מחד גיסא, הוכח כי מי ההשקיה לא סופקו ממאגר ביכורה ומאידך גיסא, התובעים לא הוכיחו שבמועד הרלוונטי לתביעה בוצע ריסוס באזור מאגר ביכורה והתעלות המוליכות אליו. במטרה להטעות את בית המשפט הם מוציאים את דבריו של הרָסַס מהקשרם ומייחסים ריסוסים שביצע במקום אחר ובתעלות שונות, לתעלות המובילות מים למאגר ביכורה. הנתבעת מדגישה, כי המועד בו בוצע הריסוס, שהיה יכול לאלח את מי המאגר בפועל - 26.1.2012 - חורג באופן משמעותי מלוח הזמנים ההולם את התביעה שכן, הנזק התרחש קודם למועד זה. בנוסף לכך, התובעים גם לא הוכיחו שסופקו להם מים מהמאגר ואף לא נקבו בשם של החומר שלטענתם חדר למי ההשקיה וגרם לנזקים הנטענים לחממות שלהם, ריכוז החומר שנדרש לגרימת הנזק, בשים לב להיקף מפעל המים, ומה היה ריכוזו בפועל. בהקשר זה מדגישה הנתבעת, כי לא נעשתה בדיקה לאיתור שארי חומר הדברה במי המאגר או במצעי הטוף שבחממות. התובעים אף דחו את הצעתה של הנתבעת לבצע בדיקה משותפת של הרקמה הצמחית שתמוצה מהגידולים שנפגעו.

עוד טוענת הנתבעת, כי התובעים לא הוכיחו קיומו של קשר סיבתי בין חומרי ההדברה שלטענתם חדרו למי ההשקיה לבין הנזק שנגרם לגידולים שלהם כאשר לדבריה, בנוסף להוכחת זיהום המים היה על התובעים להוכיח שריכוזו של חומר ההדברה הנטען במי ההשקיה, היה בו, על פי הספרות המדעית הרלוונטית, כדי לגרום לנזק מהסוג הנטען בידי התובעים.

55.
הנתבעת מדגישה בסיכומיה, כי התובעים לא סיפקו כל הסבר מניח את הדעת לטענה לפיה חומר ההדברה שחדר אל מי ההשקיה וגרם נזקים לגידולי הוורדים בחודשי סתיו חורף 2011-2012 שב וגרם, לאחר תקופת רגיעה של למעלה מחצי שנה, לנזקים נוספים. בנוסף, לטענתה, התובעים גם לא נתנו כל הסבר לעובדה שצמחים אחרים שהושקו במים שמוזרמים מאותם מקורות ושרגישים לנוכחות של חומרי הדברה במי השקיה במידה דומה, לא נפגעו.

56.
עוד לטענתה, לא מתקיימים התנאים שבסעיף 41 לפקודת הנזיקין, להעברת נטל ההוכחה לכתפיה. לטענתה, התובעים העלו טענה ממוקדת בנוגע להזרמת מים מזוהמים בחומרי הדברה ממאגר ביכורה אל החממות שלהם ולכן, מלכתחילה, הנתבעת לא נדרשה להציג את כל מפעל המים שלה אלא מיקדה את תשובתה להדיפת הטענה הקונקרטית בנוגע להזרמת מים ממאגר ביכורה.

דיון והכרעה

57.
גידולי הוורדים בחממותיהם של התובעים הראו, בו זמנית, סימני פגיעה דומים. כפי שעולה מטענותיהם בפני
י, נקודת המוצא של התובעים הינה כי הנתבעת התרשלה באספקת מי השקיה ראויים לחממות שלהם, וסיפקה להם מים שזוהמו בחומרי הדברה בעת ריסוס שגרתי נגד עשבים. ביסודה של מסקנה זו ניצבת ההנחה של התובעים, כי מי ההשקיה שסיפקה להם הנתבעת הם הגורם המשותף היחיד ביניהם ולכן, נוכח הסימולטניות שבהופעת הפגיעה בוורדים, בהכרח מתקיים קשר סיבתי בין אספקת המים לבין הנזקים שנגרמו להם. בכך הניחו התובעים הנחת יסוד, אשר לטעמם אינה דורשת ראיות, וסובבו סביבה את טענותיהם כנגד גרסת ההגנה.

58.
בהתאמה, שינסו התובעים טיעוניהם מחדש וריכזו את מאמציהם להראות שיתכן ששאריות חומרי הדברה – מריסוס שבוצע בידי הנתבעת או מי מטעמה באזור מעיין עין מודע והתעלות הפתוחות שמובילות את המים ממנו אל בריכת ביכורה – חדרו אל המים וכן, שקיימת אפשרות כי מים אלה הוזרמו אל החממות של התובעים וגרמו לנזקים לגידולים שלהם. שיטתם של התובעים בסיכומיהם הינה כי בהתקיים שני אלה, אין מנוס מן הקביעה כי מים מאולחים בחומרי הדברה כתוצאה מריסוסיה של הנתבעת, הם שהביאו לנזקיהם בשני האירועים.

59.
בדיון שהתקיים ביום 15.12.2014 הודיעו הצדדים כך "הגענו להסכמה שאנחנו נבקש את בית המשפט להכריע בשאלת החבות אחרי שתישמענה כל העדויות לעניין החבות ובשלב זה נשהה את בירור הנזק עד ולאחר שתינתן החלטה לגבי החבות" [עמ' 103 לפרוטוקול].

על התרשלות ורשלנות

60.
המסגרת
הנורמטיבית

לאורה
תבחן שאלת האחריות של הנתבעת לנזקי התובעים הינה עוולת הרשלנות, אשר מוגדרת
בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש
]:


רשלנות
"35. עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה.

36. החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף
"

61.
נוכח התמורות שחלו בפסיקה במהלך השנים בניתוחה של עוולת הרשלנות עמד כבוד השופט י' עמית, בהרחבה, בפסק דינו המקיף בע"א 4486/11 פלוני נ' פלוני (15.7.2013) (להלן - "פס"ד פלוני") על רכיביה של העוולה ודרך בחינתם המתאימה. בין היתר הוא מציין (בסעיף 18), כי "על פי המודל המוצע, תרשים הזרימה הוא כלהלן: בחינת ההתרשלות (ההתנהגות העוולתית) – קשר סיבתי (הזיקה בין ההתנהגות העוולתית לבין הנזק) – שיקולי מדיניות (בהינתן התרשלות וקשר סיבתי האם רצוי לשלול את האחריות)".

62.
מי ההשקיה אותם מספק
ת
הנתבעת לחממות של התובעים אכן מהווים גורם משותף לכל אחד מהם והם עשויים, ברמה העקרונית, להכיל גם חומרים בעלי פוטנציאל פגיעה בגידולים חקלאיים כאלה ואחרים.
אפתח אפוא בבחינת השאלה אם התרשלה הנתבעת כלפי התובעים באספקת מי ההשקיה לחממות שלהם, מקום בו אין חולק כי הנתבעת חבה חובת זהירות – מושגית וקונקרטית – כלפיהם.

63.
כמפורט, ההתרשלות אותה
מבקשים
התובעים לייחס לנתבעת היא כפולה. כך, לטענתם, פעם אחת התרשלה הנתבעת בריסוס העשבים בקרבת מאגרי המים והתעלות באמצעותן הם מובלים אל מאגר ביכורה ופעם שניה, התרשלה הנתבעת בכך שאפשרה למים ממאגר ביכורה, אשר לטענתם זוהמו בחומרי הדברה, לזרום אל החממות שלהם.

64.
התרשלות הינה, כאמור, מעשה או מחדל החורגים מסטנדרט ההתנהגות של האדם הסביר בנסיבות העניין. לאחר
שבחנתי
את העדויות מטעם הצדדים ואת חוות דעת המומחים, הגעתי לכלל מסקנה שלא עלה בידי התובעים להוכיח שהנתבעת התרשלה בביצוע ריסוס העשבים באזור עין מודע והתעלות המובילות ממנו אל מאגר ביכורה, לא מבחינת עצם ביצוע הריסוסים, לא מבחינת החומרים בהם נעשה שימוש ולא מבחינת שיטת העבודה. באופן דומה, השתכנעתי כי הנתבעת גם לא התרשלה בקביעת המקורות מהם יוזרמו מי ההשקיה אל החממות של התובעים, והקפידה כי אלה יהיו באיכות ראויה. הראיות אף מלמדות, כי הביסוס העובדתי לטענת התובעים אינו עולה עם הראיות שהוצגו. ניתוחן של הראיות על ידי התובעים לעניין זה מובילני לממצאים שונים.

65.
בהקשר זה רואה אני להדגיש,
כי
כל טיעוניהם של התובעים ביחס להתרשלות נשענים על אדן יחיד כי מים מאולחים בחמרי הדברה הם שגרמו לנזקיהם. טענתם של התובעים בנוגע לזיהום מי ההשקיה בחומרי הדברה נסמכת על עמדתם של ההרבולוג ד"ר יעקבי והאגרונום פינס שקבעו, באופן חד משמעי לדבריהם, לאחר שביקרו בחממות של התובעים והתרשמו מהפגיעה שנגרמה לגידולי הוורדים
, כי מי ההשקיה הם שגרמו לנזקיהם של התובעים, וזאת מבלי שנערכה על ידם כל בדיקה נוספת ומבלי שהובאה אף ראיה מדעית לתמיכה. זאת שעה שהמומחים, כפי שעולה מדבריהם, כלל לא טרחו לבחון את המקורות ואת אופן האספקה של מי ההשקיה, בטרם קבעו נחרצות שהם המקור לנזק. בכך הלך האגרונום פינס בעקבותיו של ההרבלוג ד"ר יעקובי – שני מומחים בעלי שם – מבלי לבדוק כלל לא את
מערך ההשקיה, ולא את טיב החומר הנטען. השניים אף לא בדקו את אפשרות קיומם של נזקים לצמחיה סמוכה, רגישה לא פחות, עליה עמד ד"ר קליפלד המנוח בעדותו.

66.
כאן המקום להזכיר כי במסגרת
עדותו בפני
י, ביום 15.12.2014, נשאל ד"ר יעקבי בנוגע לבדיקות שערך עובר לכתיבת הדוח בעניינם של התובעים, כדלקמן [עמ' 21-22 לפרוטוקול]:

"ש: ... תגיד לי בבקשה, איזה בדיקות אתה ביצעת לפני שאתה כתבת את הדוח שלך?
ת
: לא עשיתי בדיקות, הלוואי היה אפשר.
...
ת
: למיטב ידיעתי המושב הזה מקבל את המים האלה גם במקרי נזק
קודמים ממאגר ביכורה, אבל אני גם שאלתי בבואי מה מקור המים ואמרו לי כרגיל מאגר ביכורה.
ש
: מי אמר לך, אני שואל.
ת
: המגדלים.
...
ש
: ואת הטענה הזאת שהזנת המים היא ממאגר ביכורה אתה קיבלת כאקסיומה, אתה לא הלכת ובדקת אותה, נכון?
ת
: לא"

67.
ד"ר יעקבי הוסיף [
עמ'
27-25 לפרוטוקול], כך:

"ש: ... האם אתה חשבת שנכון אולי לבדוק, לקחת דגימה ממי מאגר ביכורה ולראות אם יש בהם חומרי הדברה?
ת: אני הגעתי מאוחר מדי.
...
ש
: ... כשאתה אומר אני הגעתי מאוחר מדי ולכן לא לקחת דגימה ממאגר ביכורה כדי לנסות ולראות אם יש בהם חומרי הדברה כאלה או אחרים, אתה יכול להגיד לי מתי זה לא מאוחר מדי?
ת
: כשזה בסמוך למועד הריסוס כמה שבועות בודדים.
...
ת
: בהתאם לחומרים יכול להיות שבועיים שלושה, יש חומרים שגם אפילו שישה חודשים.
...
ש
: ... זה נכון שאתה ידעת כבר כשהגעת עוד בטרם דרכה רגלך על מפתן החממה הראשונה ידעת בליבך שאתה משייך את הנזק הזה לאפיקי מים?
ת: אני משייך את זה למים כי כשאתה מגדל ורדים במצע מנותק בשלושה משקים שונים כמו שאני כתבתי לא יכול להיות משהו אחר זולת מים שמכניסים להשקיה".

68.
וכן [עמ' 34 לפרוטוקול]:

"ש: כשאתה אומר לא ניתן לצערי לאתר שאריות חומרי הדברה אז מדוע אתה אומר את זה, מדוע לא אמרת אני לא יורד לרזולוציה של איתור חומרי הדברה?
ת
:
אני יורד כשצריך ומזמנים את הבדיקה, או שנעשתה טעות, יש הרבה חקלאים שמשתמשים בחומרי הדברה גם שלא על פי התווית ויש להם נזקים עצמיים ואז
אנחנו רוצים ללכת ולראות האם יש טעות במינון. אבל זה בקורלציה ישירה או קרובה למועד עצמו, זה לא בא מבחוץ באיזשהו מקום.
ש
: זאת אומרת העובדה שאתה באת מאוחר יותר בעצם הוצאת מכלל אפשרות את הסיטואציה שזה קרה בגלל טעות של המגדלים.
ת
:
אני
מניח שאם הייתי מגיע הכי סמוך ל
ש
:
לגילוי הנזק.
ת
:
לגילוי הוויזואלי הראשון שבו
עלה ראשון שני צהוב בכל הצמחים או קרקפת אחת שנפלה היה הרבה יותר מעניין מדעית גם ללכת ולראות מה יכול לעשות את זה, ואולי אז אפשר היה למצוא למרות שגם אז אני לא בטוח.
ש
:
לא, אבל אני שאלתי משהו אחר, העובדה שאתה הגעת מאוחר יותר בעצם גרמה לך להוריד מכלל אפשרות שמדובר בטעות של המגדלים עצמם.
ת
:
כשהגעתי הייתי,
ש
:
זה נכון?
ת
:
משוכנע שזה לא טעות שלהם".

69.
בנוסף לד"ר יעקובי העיד בפני
י מטעם התובעים כאמור גם האגרונום, מר פינס.
במהלך עדותו בדיון שהתקיים ביום 15.12.2014 הודה האגרונום פינס שלא בדק את מקור המים המזינים את משקיהם של התובעים [עמ' 48 לפרוטוקול] והוסיף, כי חוות דעתו הייתה שונה אילו סבר שמי ההשקיה מוזרמים למשקיהם של התובעים ממעיין עין מודע, באמצעות צנרת סגורה:

"ש: ואם אני כרגע מביא לידיעתך את הנתון הזה, צא והנח שהוא נתון מוכח, שהמגדלים האלה מקבלים מים בצנרת סגורה ממעיין מודע, האם זה יכול להשפיע על חוות דעתך?
ת
:
אם תצליח להוכיח, כן.
ש
:
האם אתה חוזר בך מחוות דעתך?
ת
:
אם תצליח להוכיח,
ש
:
כן, בהנחה שזה,
ת
: במפורש כן, למרות ואני מדגיש שהנזק הוא נזק הורמונלי מוחלט, זאת אומרת זה לא נזק של המלחה, זה לא נזק של מחסור, זה לא נזק של עודף דשן, זה לא מחסור של דשן, נזק הורמונלי אופייני..."

70.
בהמשך עדותו נשאל האגרונום פינס בנוגע להתאוששותם של הצמחים במהלך חודשי אביב- קיץ 2012 וחזרתו של הנזק
בחודשי
סתיו-חורף 2012-2013 [עמ' 54 לפרוטוקול]. הסתבר כי עמדתו אינה כגרסתם הראשונית של התובעים, לפיה לפנינו אירוע אחד מתמשך:

"ש: עכשיו תראה, בחוות הדעת השנייה שאתה
ערכת אתה
מציין שהייתה התאוששות בחודשי האביב של שנת 2012 אבל הנזק חזר על עצמו שוב בסוף 2012 תחילת 2013.
ת
:
כן.
ש
:
אתה תסכים איתי שאם הייתה בעיה של קוטלי עשבים במים שנספגו בטוף לא סביר שהם יתאדו יעלמו למשך חמישה שישה חודשים ויחזרו, או שההנחה שלי או הסברה שלי לא נכונה?
ת:
מטבע הדברים מזמן האירוע זה הולך ונחלש, זה לא מתחדש עוד פעם.
...
ש
:
איך אתה בכל אופן חושב שהתזה שלך שהיה אירוע נזק, היה חמישה שישה חודשים התאוששות עם גידול ואחר כך חזר הנזק וכל זה קשור להרעלה הראשונה?
ת
:
אני לא קושר את זה לאירוע הראשון,
ש
:
אתה לא קושר את זה לאירוע הראשון?
ת
:
לא, זה אירוע שני. " [הדגשה שלי- ב.א.]

האם הוכח כי נעשה ריסוס אשר חדר למקור המים?

71.
בחינת התשתית העובדתית הנכונה, מלמדת כי לנקודת המוצא שהניחוה מומחי התביעה, אין בסיס ראייתי.

72.
ראשית, לא מצאתי כי מקור המים הרלוונטי עלול היה לסבול אלוח שמקורו בריסוס מדבירי עשביה בתקופה שהוגדרה על ידי המומחה פינס. ואפרט:

73.

בישיבת יום 10.2.2015 (ובהתאם יקראו עמודי הפרוטוקול), העיד מר אייל טייב, הרָסַס
מטעם הנתבעת. מעדותו, אשר לא נסתרה, עולה כי הוא כלל לא ריסס בתקופה הרלוונטית לתביעה בסביבת המאגר והתעלות הפתוחות שמובילות את מי המעיין אל מאגר ביכורה


בניגוד לטיעוניהם הנחרצים של התובעים, לפיהם הוכח כי בוצע ריסוס על גדות התעלות המוליכות מים למאגר ביכורה בחלון הזמנים הרלוונטי לתביעתם. עדותו של העד הייתה אמנם מבולבלת משהו לגבי נסיבות עריכת תצהירו, אשר הוכן מראש עבורו, אולם הוא עמד על כך כי כל האמור בתצהיר נכון וכי הוא נטול פניות בהליך זה (ראה דבריו הנחרצים בעמודים 85-86). הוא שוחח עם עוה"ד שהחתימו על התצהיר וחתם לאחר שקראו ובירר כי האמור בו נכון, לאחר שהוא עצמו מסר את הפרטים שבו (עמ' 87). איני רואה רבותא בכך שהתצהיר הוכן מראש, שעה שהעד בחן את כל פרטיו ואישרו. העד הבהיר כי הוא נוהג לתעד את כל פעולותיו ביומנו ובהתאם לרישומיו אף נערך התצהיר (עמ' 91). התצהיר נערך מחדש באופן שתאם לנתונים שהיו ברשותו, כאשר נתונים טכניים שאינם בידיעתו הושמטו. ניכר היה, כי זכרונו של העד מתעתע בו באשר לנסיבות הכנת טיוטות התצהירים, ברם האמנתי לו כי אכן הוא בדק ואישר כי התצהיר היחיד שנחתם על ידו משקף את עדותו הוא, וכי הוא בדקו בטרם חתם עליו.

74.
מכל מקום, בעדותו, הוא נחקר באריכות על המקור לשימור זכרונו - יומנו שמולא מידי יום (עמ' 98). הוא לא ידע למסור היכן דפי היומן שקדמו לחודש נובמבר 2011. אולם, כיוון שתקופה זו חורגת מהתקופה הרלוונטית, איני רואה טעם לדוש במשמעות הדבר. העד הראה, בשפתו הדלה "זה לא, אתם לא רואים את זה ביומן?" (עמ' 102 ש' 23) כי ריסס את התעלה המובילה למאגר ביכורה רק ביום 26.1.12: "הנה, זה אפילו כתוב" (ש' 27). מועד זה נופל מחוץ לחלון הזמן הרלוונטי שכן, סימני האילוח בצמחיה הופיעו כבר בסוף חודש נובמבר 2011 לפי האמור בתצהירי התובעים. והנה, כאשר הוצגו לפניו נתונים מרישומי יומנו לתחילת חודש נובמבר, הוא אישר כי בימים שמונה ותשעה בנובמבר ריסס תעלה המוגדרת: "תעלה דרומית, צפון, ריסוס" בציינו: "זאת אותה תעלה" וכן "תעלה דרומית? תעלה דרומית, כן. שהיא מגיעה לביכורה" וכן (עמ' 105 ש' 7, 10, 16). לכאורה, הוא התייחס לתעלה הרלוונטית. אלא שהושמט מן השאלה הכיתוב "200-" שהופיע לאחר מכן בשורה הבאה שבדפי היומן (ראה בדפי היומן לימים 8 ו-9 לנובמבר). ברם, כאשר הוצבע לו על סימני הגובה של התעלות, הוא הסביר כי לתעלות 230- ו-200- אין כל קשר לתעלת ביכורה, הנמצאת בגובה 100- (ראה את דבריו הברורים והנחרצים בעמ' 106 החל משורה 22 וכלה בעמ' 107 שורה 17, ובמיוחד בשורות 5-14):

"ת:
פה אנחנו באזור מינוס 100 למעשה.
ש
:
או - קיי.
ת
:
למעלה.
ש
:
מינוס 100. בסדר. זאת אומרת, זה לא תעלות ש,
ת
:
אין קשר, אין קשר.
ש
:
וכשכתוב, תעלה אה, אז גם כשכתוב מינוס מאתיים ומינוס אה,
ת
:
אין קשר, אין קשר,
ש
:
230, אין קשר.
ת
:
אין קשר בכלל , בכלל , בכלל , בכלל,
ש
:
אין קשר, זה תעלות אחרות.
ת
:
לגמרי , לגמרי.
ש
:
שלא מובילות למאגר.
ת
:
לא , לא , לא."

75.
רק
בחקירתו
החוזרת הוצבע לו על הכיתוב ביומנו "200-". או אז הוא הסביר כי מדובר בתעלה שבגובה טופוגרפי מינוס מאתיים, שאין לה כל קשר לאיזור ביכורה, כדבריו [עמ' 111, ש' 20-23]:

"ש: .. עכשיו, נשאלת פה לגבי תעלות, מינוס 200 ומינוס 230. אני מבקש, אם אתה יודע רק, תסביר, התעלות האלה, מאיפה, מאיפה הן אה, בנויות ולאן הן מוליכות מים?
ת
:
אני אמרתי ל, לגברת, שהתעלות האלה אין להן שום קשר לאזור ביכורה"

76.
התובעים חוזרים בסיכומיהם גם על מועדים נוספים הרשומים בדפי היומן ומתייחסים לתעלה 200- או לבריכת מודע שאינה עין מודע. חבל כי כך הם הדברים.

77.
לסיכום פרק משנה זה: גם אם נסיבות כתיבת תצהירו של העד עמומות משהו, הרי יומנו, כאשר נקרא נכונה, ולא כפי תרגומו המטעה שהובא, מלמד כי לא נעשה כל ריסוס שהיה עלול לאלח מים ששימשו להשקיית חממותיהם של התובעים בתקופה הרלוונטית כפי מומחי התביעה.


קשר סיבתי

78.
כפי שיפורט באריכות בהמשך, גם לא עלה בידי התובעים להוכיח שמים ממאגר ביכורה זרמו אל החממות שלהם.

79.
על כן הנני סבור, כי לא עלה בידי התובעים להוכיח שמתקיים קשר סיבתי עובדתי בין ההתנהגות העוולתית המיוחסת לנתבעת לעניין זה לנזק שנגרם להם.

80.
כידוע, בבחינת יסוד הקשר הסיבתי נבחנת הזיקה בין ההתנהגות העוולתית הנטענת לבין הנזק, כאשר במסגרת הקשר הסיבתי העובדתי נבחנת השאלה אם היה המעשה או המחדל הרשלני המיוחס לנתבע גורם-בלעדיו-אין לנזק. קרי, אלמלא הפעולה לא היה נגרם הנזק לניזוק. כפי שהסביר כבוד השופט (כתוארו אז) א' ברק
בע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113, 122:

"
מבחניו של הקשר הסיבתי העובדתי אינם מפורטים בפקודת הנזיקין [נוסח חדש
]. כל שנקבע הוא, כי אשמו של המזיק צריך שיהא "הסיבה או אחת הסיבות לנזק". מקובל לומר, כי משמעות מבחן זה היא, כי הפרת החובה מהווה גורם אשר בלעדיו אין, כלומר, שללא הפרת החובה לא היה הנזק נגרם
..."

81.
שאלת קיומו של קשר סיבתי משפטי מתמקדת בצפיות הנזק שאירע בפועל כתוצאה מסתברת ואפשרית מההתנהגות העוולתית, ובמסגרתה בוחן בית המשפט האם ראוי להטיל חבות משפטית בגלל אותו סיכון שגרם עובדתית לנזק.

82.
כפי שעולה
מדבריו
של כבוד השופט י' עמית בע"א 6102/13 מיכאל עצמון נ' חיפה כימיקלים בע"מ, (
24.9.2015) (להלן - "פס"ד עצמון"), טענות בדבר קיומו של קשר סיבתי בין חשיפה לחומר מסוכן לנזק שמיוחס כתוצאה מכך יש להוכיח בראיות מדעיות (ס' 37-36):

"יודגש שוב, כי העובדה שחומר מסויים מהווה גורם סיכון אינה מספיקה להוכחת תביעה, ועל התובע להוכיח את תביעתו החל מהקשר הסיבתי הפוטנציאלי וכלה בקשר הסיבתי הספציפי...
...
לסיכום, דרך המלך להוכחת קשר סיבתי בתביעת נזיקין בגין חשיפה לחומרים מסוכנים עקב זיהום סביבתי אינה על סמך אינטואיציה, תחושת בטן ו"שכל ישר", אלא על סמך ראיות מדעיות
".

83.
כן יפים לעניינינו דבריה של כבוד הנשיאה מ' נאור בע"א 1639/01 קיבוץ מעיין צבי נ' קרישוב (2.6.2004) (להלן - "פס"ד קרישוב") (בס' 14):

"עמדנו על הכלל המסורתי, לפיו מחייבים אדם רק בגין הנזק אשר נגרם על ידו: בהתאם, כאשר מתעוררת שאלת הקשר הסיבתי העובדתי הפוטנציאלי, על התובע להוכיח לא רק קשר סיבתי עובדתי פוטנציאלי (החשיפה מסוגלת לגרום למחלה), אלא גם קשר סיבתי עובדתי ספציפי"




84.
ובהמשך פסק הדין (בס' 16):

"אין ספק, לעומת זאת, שהשאלה אם חומר פלוני עשוי לגרום למחלה אלמונית אינה בגדר ידיעה שיפוטית. כאשר קשר סיבתי עובדתי פוטנציאלי נתון במחלוקת ולא מדובר בידיעה שיפוטית – הוכחתו מצריכה ראיות".

85.
בהתאמה
לעניינינו
, במסגרת בחינת הקשר הסיבתי העובדתי, אף אם אניח לצורך הדיון - בניגוד לאמור לעיל, כי כתוצאה מריסוס שבוצע בידי גורם מטעם הנתבעת חדרו שאריות של חומרי הדברה למי מאגר ביכורה כטענתם, עדין יש לבחון ולהוכיח נתונים רבים נוספים: באילו חומרים זוהמו המים; האם מי ההשקיה המזוהמים זרמו לחממות של התובעים ובעיקר, האם השקיה במים המזוהמים, בריכוז ובתמהיל בו זוהמו, יכולה הייתה לגרום, באופן עקרוני, לנזק שהתגלה (קרי, קשר סיבתי-עובדתי פוטנציאלי) ולבסוף, האם היא גרמה בפועל לפגיעה בגידוליהם של התובעים (קשר סיבתי-עובדתי ספציפי).

86.
כבסיס לדיון בשאלת הקשר הסיבתי העובדתי והמשפטי, אתייחס בקצרה לחוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים.

87.
כמפורט, המומחים מטעם התובעים לא מצאו לנכון לערוך אף בדיקה בטרם קבעו
שמקורה של הפגיעה שנגרמה לוורדים של התובעים הינה בהכרח במי ההשקיה, בטענה שלא ניתן לאתר עקבות של חומרי ההדברה לא במי המאגר, לא במצעי הטוף ולא ברקמה הצמחית. מאידך, ד"ר יעקבי סתר עצמו, והעיד בפני
י שישנם חומרים שניתן לאתר עקבותיהם במים גם בחלוף חצי שנה [עמ' 26 לפרוטוקול מיום 15.12.2014], ואילו מר פינס הציע לתובעים להחליף את השליש העליון של מצע הטוף משום שסבר שהוא אוצר בתוכו את חומרי האילוח וממשיך לפגוע בצמחים [עמ' 7 לחוות הדעת מיום 22.1.2013].

88.
תמוה בעיני שחרף נכונותה של הנתבעת לשאת במחצית מעלותה של בדיקה לרקמה הצמחית, שמטרתה לנסות ולאתר את הגורם לפגיעה בוורדים, בחרו התובעים שלא לבצעה. כן תמוה בעיני שמקום בו מצע הטוף מזוהם, לכאורה, בחומרי הדברה במידה שממשיכה להשפיע על הצמחים, לא ניתן לבצע אף בדיקה מדעית לאיתור החומר. בהקשר זה אציין, כי מקובלת עלי עדותו של ד"ר קליפלד, אשר הסביר כי ניתן היה לערוך בדיקת מעבדה מסוג
bio assay
, גם אם הוא לא ביצע בדיקה מסוג זה בעצמו בעבר.
זאת ועוד, ד"ר קליפלד
העיד שהנזקים שנגרמו לוורדים לא יכולים היו להיגרם כתוצאה מחשיפה לחומרים בהם עושה הנתבעת שימוש לריסוס העשבים. כך, העיד ד"ר קליפלד [עמ' 65 לפרוטוקול מיום 16.12.2014]:

"ש:
... אני נותנת לך את הנתון הזה, אחד, מעיין עין מודע, ריססו מסביב... שניים, יש תעלה ארוכה... שמונה, שש, שבע קילומטר של תעלה פתוחה שלאורכה בזמנים שונים הם מרססים. .. הנתון הבא שהמים האלה מוזרמים, יכולים להגיע גם למושב רחוב. אחרי שנתתי לך את הנתונים האלה, יכול להיות שינוי בחוות דעתך?
ת
:
אני חושב שלא.
...
ש
:
למה?
ת
:
אני אסביר מדוע. הסיבה שלא יהיה שינוי בחוות דעתי היא מתבססת על הנתונים שקיבלתי, שמשמשים בסימזול ובראונדאפ. החומרים האלה לא יעשו את מה שמראות התמונות, בשום פנים ואופן.
ש
:
אוקי. כי זה לא הנזק שראית?
ת
:
אני, בתמונות ראיתי את הנזק הזה, ולפי דעתי הוא לא יכול להיגרם מהחומרים שנמנו כחומרים שאפיקי מים משתמשים."

89.
כאמור, לשיטתו של ד"ר קליפלד,
החומרים בהם עשה הרָסַס שימוש להדברת העשבים כלל אינם מסוגלים לגרום
לפגיעה מהסוג שנגרם לגידוליהם של התובעים. דבריו של ד"ר קליפלד לא נסתרו. לשון אחר, לא עלה בידי התובעים לצלוח משוכה ראשונית ויסודית להראות שחשיפה של גידולי הוורדים שלהם
לחומרי ההדברה הנטענים נושאת פוטנציאל לגרם הנזק אשר נצפה בפועל
. בוודאי שלא עלה בידם להוכיח קיומו של קשר סיבתי עובדתי ספציפי. חוות דעתו של ד"ר קליפלד המנוח נשענת על ידע מדעי - ביוכימי, תוך שהוא מתייחס לתהליכי בדיקה קונקרטיים שעשויים היו להביא למסקנות ברורות. נכון כי ד"ר קליפלד אינו מומחה ספציפי לוורדים, אך תחום התמחותו הוא בפגיעות קוטלי עשבים בצמחים [ראה עמודים 65-66]. בתוקף התמחותו זו, הוא המומחה היחיד מבין השלושה שהופיעו, אשר יכול לאתר פגיעות שמקורן בחומרים אלה ולהסביר כיצד ניתן הדבר לביצוע. מומחי התובעים העדיפו לבחור נקודת מוצא הנשענת אך ורק על מכנה משותף, ולהציגה כמסקנה. מסקנה כאמור אינה נשענת אף על ביסוס סטטיסטי-מדעי. בחינה של גורמים פגיעים אחרים, הנמצאים על אותו מכנה משותף, כגון חממתו של התובע 3 - גדעון לוי
, המצויה בתל תאומים וניזונה אף היא מאותם מקורות מים, וכן עשרות בתי גידול לצמחים רגישים לא פחות מוורדים, המצויים במושבים רחוב ותל תאומים, אשר לא נטען כי נפגעו מאילוח שמקורו באותם מי השקיה, מלמדת כי המכנה המשותף אינו ישים כאן.

90.
בהקשר זה מוצא אני להפנות גם לדבריו של מר פינס, האגרונום המומחה מטעם התובעים, אשר מציין בעמ' 5 לחוות דעתו מיום 23.2.2012 כי "חשוב להדגיש שבוורדים זנים שונים מגיבים להרעלה בצורה שונה, והראיה היא שברישוי של חומרי הדברה בוורדים מצוין שם הזן המורשה ולא בצורה כוללנית וורדים (להבדיל מצמחים אחרים בהם רשום רק הסוג ולא הזן). גם במקרה שלפנינו אני רואה שתגובות הזנים אינה דומה". ברי כי במצב דברים זה, היה על התובעים להוכיח מהו החומר שחדר למי ההשקיה ואילו השפעות, מבחינה מדעית, נודעות לו על ורדים מהסוג אותו הם מגדלים.

91.
בנסיבות העניין, לאחר שקילת הראיות לגבי הפגיעה בוורדים וחוות דעת המומחים, לא שוכנעתי בקיומו של קשר סיבתי עובדתי בין ריסוס העשבים בידי מר טייב לנזקים שנגרמו לתובעים. אמנם, מי ההשקיה אותם מספקת הנתבעת לחממות של התובעים אכן מהווים גורם משותף להם והם עשויים, ברמה העקרונית, להכיל גם חומרים בעלי פוטנציאל פגיעה בגידולים חקלאיים כאלה ואחרים, וזאת בנוסף להופעתו הסימולטנית של הנזק בחממותיהם של התובעים אשר מעוררת תמיהה, אלא שמעבר לנתון זה, איני סבור שהוכח, על בסיס מאזן הסתברויות, כי מבחינה מדעית קיים קשר סיבתי בין הריסוס הנטען לבין הנזק שהתגלה.

92.
נוכח המסקנה בדבר היעדר
קשר
סיבתי עובדתי, ברי כי הדיון בשאלת קיומו של קשר סיבתי משפטי בעניינו הפך תיאורטי בלבד ויחד עמו יתר רכיביה של עוולת הרשלנות.


על מקורות המים

93.
כאמור, נעתרתי לבקשתם של התובעים להביא ראיות הזמה כדי לנסות להוכיח שהנתבעת הזרימה לחממות שלהם, בתקופה הרלוונטית, מים באמצעות יחידות 1 ו-2 וכי אלה שאבו מים ממאגר ביכורה, אשר יתכן שזוהמו בחומרי הדברה.

94.
מר גלר, המומחה מטעם התובעים קבע בחוות דעתו כי "
אין כיום דרך לקבוע עובדתית האם מגוף החציצה הנ"ל נפתח, היה פתוח חלקית או בכל מצב תפעולי אחר שאינו סגירה מלאה
" וכי
"גם אם היה גיבוי של מילוי מים שפירים, לא ניתן לשלול את זרימת המים מיחידות 1+2, כאמור
" [עמ' 7 לחוות הדעת].

95.
מר ירון גלר העיד בפני
י ביום 23.6.2015. בעדותו מסר שחסרו לו נתונים על מנת לבצע מאזן מים מלא, וכי סכמת אספקת המים כפי שהוצגה בעבר בידי נציגי הנתבעת אינה מייצגת את המצב במציאות [עמ' 146 לפרוטוקול] . בנוסף, הוא ציין כי קידוחי רוויה משמשים כמקור נוסף למילוי בריכת רוויה וכי במועדים הרלוונטיים לתביעה הוזרמו מהם מים למילויה, אולם הם לא היו המקור היחיד למילויה של הבריכה באותה תקופה. [עמ' 146].

"ת: אני, כשכתבתי את חוות הדעת, כיוון שלא היו נתונים, האם נכנסו מקידוחי רוויה... אני כתבתי במספר מקומות בדוח, שיש אפשרות לקבל מים נוספים מקידוחי רוויה,
לא ברור כמה סופקו מכיוון שלא התקבלו נתונים.
ש
: אתה פנית למישהו לקבל נתונים?
ת
: אני פניתי לקבל נתונים, ולמיטב ידיעתי נתונים לא התקבלו. אני ראיתי אותם לראשונה, את הנתונים, חלקיים, לא על פני כל התקופה המדוברת, באמצעות חוות הדעת, שהוגשה על ידי היועץ, מר גבי שחם. שם יש נתונים מסוימים על הזנה מקידוחי רוויה לבריכה מינוס 70.
ש
: ואחרי שראית את הנתונים האלה, נחה דעתך שבמועדים הרלוונטיים, קידוחי רוויה סיפקו מים לבריכת רוויה.
ת
: כן, כן."

96.
לשאלת בא כוח הנתבעת ממי ביקשו את הנתונים ובאיזה אופן השיב [בעמ' 148 לפרוטוקול]:

"ת: ... ביקשנו אותם ממנהל אגודת המים בסיור, ברגע שהבנו שעל מנת לייצר מאזן ולבדוק את מקורות המים להזנה, חסרים נתונים.
ש
: אתה ביקשת ממנו בעל פה את זה?
ת
: אנחנו אמרנו שחסרים נתונים.
ש
: אמרת שחסרים נתונים. בזה הסתכמה הבקשה שלכם להשגת נתונים מהותיים לחוות הדעת?


ת
: למיטב זכרוני, כן."


97.
מר שחם, המומחה מטעם הנתבעת, העיד גם הוא ביום 23.6.2015. לדבריו בתקופה הרלוונטית לתביעה המגוף היה פתוח ולכן, באופן תיאורטי בלבד, יחידות 1 ו-2 היו יכולות להזרים מים לבריכת רוויה. אולם, הוא הוסיף כי תרחיש זה לא ארע במציאות וכל החוסרים בבריכת רוויה סופקו בפועל באמצעות מי קידוחים שאיכותם כמי שתיה.

98.
מחוות דעת המומחים שהובאו בידי הצדדים ועדויותיהם בפני
י, סבירה הטענה כי כל דרישת המים לצרכנים של משאבות 3 -4 סופקו בתקופה בה דממו משאבות אלה, באמצעות מי קידוחים. אך באותה מידה ברי, כי קיימת אפשרות סבירה כי היה מעבר מים שמקורם במשאבות מספר 1 ו-2
שיתכן
ונשאו פוטנציאל זיהומי. ברם, עצם סבירותה של אפשרות זו לא די בה,
לאור אירוע של פגיעה דומה נוספת בגידולי הוורדים שבחממות התובעים לאחר איונה של אפשרות זו.

99.
כזכור, לאחר האירוע של סוף שנת 2011 - תחילת 2012, לערך בחודש מרץ 2012 התקינה הנתבעת, בנוסף למגוף שהיה קיים, שסתום אל-חוזר, אשר לגביו מסכימים הצדדים כולם כי הוא אינו מאפשר זרימת מים מבריכת ביכורה לחממות התובעים. והנה, לטענת התובעים, לאחר תקופת התאוששות של מספר חודשים במהלך שנת 2012 ולאחר שמים ממאגר ביכורה בוודאות לא היו יכולים לזרום לחממות שלהם,
נגרמו להם, לטענתם, נזקים נוספים. אלה התרחשו בתקופה שבין חודש אוקטובר 2012 לחודש אפריל 2013, קרי לאחר התקנת השסתום. כאמור לעיל, בעדותו בפני
ציין האגרונום מר פינס שמדובר ב"אירוע שני". ככל שזה מצב הדברים, ברי כי הנזק האמור לא נגרם כתוצאה מהזרמת מי השקיה מזוהמים מבריכת ביכורה,
וגם הוא מעמיד בספק גדול את הטענה שהנזק הקודם כן נגרם באופן
הנטען
.

100.
על כן, לאחר
בחינה
של
מכלול
העדויות והראיות שהובאו בידי הצדדים, הנני סבור כי לא הוכח בעניינינו קיומו של קשר סיבתי עובדתי בין ההתנהגות העוולתית המיוחסת לנתבעת לבין הנזק שנגרם לגידוליהם של התובעים.

101.
בטרם סיום יצוין, כי דין טענתם של התובעים להעברת נטל ההוכחה לנתבעת להידחות. כפי שנפסק בפס"ד עצמון
(בס' 29 לפסק דינו של כב' השופט עמית):

"גם בהנחה שהחומרים שהוזרמו לקישון הם מסוכנים מטבעם... סעיפי העברת הנטל עניינם ברכיב האשם, קרי, אם הייתה התרשלות מצד המזיק, אך הם אינם פוטרים את הניזוק מהוכחת הקשר הסיבתי.
[...]
זאת ועוד. תנאי מקדמי לתחולת הסעיף הוא שהוכח כי הנזק נגרם על ידי הדבר המסוכן, וזו בדיוק השאלה שעל המערערים היה להוכיח: האם המחלות שנגרמו להם, נגרמו על ידי החומרים שהוזרמו על ידי המפעלים.
כך גם לגבי הטענה להעברת הנטל בשל הכלל "הדבר מעיד על עצמו" הקבוע
בסעיף 41 לפקודת הנזיקין.
אין בכלל זה כדי לסייע למערערים, באשר הנטל להוכיח את הקשר הסיבתי בין הנכס המזיק לבין הנזק נותר על כתפיהם, והכלל של "הדבר מעיד על עצמו", אינו חל לגביהם
".
סוף דבר

ראשית
, לא עלה בידי התובעים להוכיח שהנתבעת התרשלה בביצוע ריסוס נגד עשבים בסביבת מעיין עין מודע ולאורך התעלות הפתוחות המובילות אליו. כך, למשל, לטענת התובעים הנזק שנצפה בחממות בחודש פברואר 2012 מלמד שהפגיעה בוורדים ארעה במהלך חודש נובמבר 2011 ואולם, לא עלה בידיהם להוכיח שהנתבעת או מי מטעמה ריססו במועד הרלוונטי. יתרה מזאת, טענה זו סותרת את קביעתי באשר לרישומי יומנו של הרָסַס, מהם עולה שריסס באזור התעלות הפתוחות רק ביום 26.1.2012. באופן דומה, לא הוכח כי שיטת העבודה בה נוקטת הנתבעת חורגת מהסטנדרט המקובל וכן לא הוכח שמים ממאגר ביכורה, שלטענת התובעים זוהמו בחומרי הדברה, הוזרמו אל החממות שלהם.

שנית
, תמוהה בעיני העובדה שהתובעים נמנעו מראש מלערוך בדיקות בניסיון לאתר שאריות של חומרי הדברה במי המאגר, במצעי הטוף וברקמה הצמחית, ובפרט כך שעה שבחלוף מספר חודשים מגילוי הנזק לראשונה ולאחר תקופת "רגיעה" התגלה נזק חדש, אשר הביא את המומחה מטעם התובעים להמליץ על החלפה של שליש ממצע הגידול.

שלישית
, תמוהה בעיני הטענה לפיה תקופת התאוששות של מספר חודשים והופעתו של נזק דומה בעונת הסתיו העוקבת מלמדים על התרחשותו של "אירוע שני", כפי שהעיד מר פינס [עמ' 54 לפרוטוקול מיום 15.12.2014], מקום בו לדעת כל הצדדים, מעת שהותקן בידי הנתבעת
שסתום האל-חוזר בחודש מרץ 2012, נמנעה באופן מלא זרימת מים מיחידות 1 ו-2 לעבר החממות של התובעים.

רביעית
, תמוה בעיני שלא דווח על נזק לגידולים אחרים של צרכני המים, ובפרט, גידולים לגביהם נטען כי הם רגישים במידה דומה ואולי אף גבוהה יותר להימצאותם של חומרי הדברה במי ההשקיה. בהתאמה, תמוהה בעיני גם העובדה שגידולי ורדים בישוב תל תאומים הסמוך לא נפגעו כלל אף על פי שלטענת הנתבעת, אשר לא נסתרה, הם מוזנים במי השקיה ממקור זהה.

102.
נוכח המפורט לעיל, הנני קובע כי לא הוכח לפניי שהנזק שנגרם לגידולי הוורדים של התובעים הוא תוצאה של הספקת מי השקיה מזוהמים בידי הנתבעת. על כן, דינה של התביעה להידחות.

103.
עם זאת וחרף התוצאה אליה הגעתי, אציין כי נכון אני להסכים כי התנהלותה של הנתבעת לאורך ההליך ובפרט, מסירת מידע חלקי באופן שיטתי, מעוררת תהיות. טוב היה לו הייתה הנתבעת מציגה, מלכתחילה, בפני
התובעים ובית המשפט תמונה מלאה ומפורטת בנוגע לאופן בו בנוי ופועל מפעל המים אותו היא מנהלת.

104.
כך עלה,
למשל, מעדותו של המומחה מטעם התובעים, מר ירון גלר, אשר קיבל מהנתבעת לצורך הכנת חוות הדעת שלו מידע חלקי בלבד, וחיזוק לטענה זו מציתי גם בדבריו של העד המומחה מטעם הנתבעת, מר גבי שחם, אשר אישר בעדותו בפני
י כי סכמת ההזנה שהוצגה בידי נציגי הנתבעת בתחילה, בפני
התובעים ובפני
בית המשפט, אינה מלאה ואינה מדויקת. הוא אף העיד כי במהלך פגישה עם נציגי הנתבעת הוא תהה בפני
הם ושאל "למה לא הראיתם, אתם הרמתם להנחתה. למה לא הראיתם את נושא קידוחי רוויה, נתון שקיים 40-30 שנה, לא חדש. למה לא הראיתם?..." [עמ' 170 לפרוטוקול מיום 23.6.2015].
אף הטיעון באשר להפסקת פעילות משאבות 3 ו-4 התגלה כטיעון שאינו נכון, שכן המשאבות פסקו לפעול למשך 25 ימים. הוא הדין באשר לטענת דורלכר בנוגע לנפח בריכת הבטון, שהיתה חמקמקה והביאה נתון לא נכון שלא לצורך.

105.
על כן, לא אפסוק הוצאות בתביעה זו, ואורה כי כל צד ישא בהוצאותיו.

106.
התביעה נדחית אפוא, ללא צו להוצאות.





ניתן היום,
ג' כסלו תשע"ו, 15 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.














א בית משפט מחוזי 51958-04/13 עובד יצחק, עובד משה, גדעון לוי נ' אפיקי מים - אגוד חקלאית שיתופית (פורסם ב-ֽ 15/11/2015)