פסקי דין על מאיר שטרית | פסקי דין על שלומית לוי (שטרית) | פסקי דין על עיריית חיפה

58477-01/15 תאק     18/11/2015




תאק 58477-01/15 מאיר שטרית, שלומית לוי (שטרית) נ' עיריית חיפה








בית משפט השלום בחיפה




תא"ק 58477-01-15 עיריית חיפה
ח.פ 500240007 נ' שטרית ואח'

תיק חיצוני:



בקשה מס'
1

בפני

כב' הרשם הבכיר ניר זיתוני


המבקשים/הנתבעים

1.
מאיר שטרית
ת.ז. 059264705
2. שלומית לוי (שטרית)
ת.ז. 027875707
הנתבעת 2 באמצעות ב"כ עו"ד רינה פוליטי


נגד


המשיבה/התובעת

עיריית חיפה
ח.פ 500240007

באמצעות ב"כ עו"ד רנין חלבי


החלטה


בעניין: בקשת רשות להתגונן

1.
ביום 27/1/15 הגישה התובעת נגד הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") תביעה בסדר דין מקוצר על סך 65,483 ₪ בגין חיובי ארנונה הנוגעים לנכס ברח' יד לבנים 124/5 בחיפה (להלן: "הנכס") לשנים 2002 – 2012. לכתב התביעה צורף מסך הצגת מחזיקים ממנו עולה כי הנתבע רשום כמחזיק בנכס מיום 1/12/00 ואילו הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") רשומה כמחזיקה בנכס מיום 1/1/13. כמו-כן צורף מצב חשבון ארנונה לגבי הנכס בשנים 2002, 2013 ו – 2015 ומכתב התראה שנמסר ליעדו ביום 17/12/14.

2.
הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן במסגרתה טען כי החוב נשוא התביעה הוא חוב של גרשותו הנתבעת המתגוררת בנכס על פי הסכם גירושין מיום 23/10/07 , שקיבל תוקף של

פסק דין
מבית המשפט לעינייני משפחה מיום 8/11/07 . על פי סעיף 8.ד להסכם כל המיסים העירוניים שיוטלו על הדירה ישולמו על ידי הנתבעת בלבד.

3.
בהתאם להחלטה המורה לה לעשות כן הגישה התובעת תגובה לבקשה. התובעת טוענת כי הסכם הגירושין לא הוצג בפני
ה במועד ,והנתבע לא הודיע לה כלל שהוא עזב את הנכס כנדרש בסעיפים 325 ו – 326 לפקודת העיריות. נטען כי רק ביום 6/6/13 פנתה הנתבעת לעירייה, ציינה כי היא מתגוררת לבד בנכס ומסרה את הסכם הגירושין. התובעת טוענת כי לפנים משורת הדין הסכימה לבצע שינוי של מחזיק באופן רטרואקטיבי מתחילת שנת 2013.
4.
בתשובה לתגבה טען הנתבע לראשונה כי המציא לתובעת את הסכם הגירושין סמוך למועד אישורו בבית המשפט. הנתבע טען כי כאשר הגיש את המסמכים לתובעת נאמר לו על ידי פקידת הקבלה להשאיר את המסמכים במחלקת ארנונה ונשלח לדרכו בידיעה שיחזרו אליו בנושא. זה ההסבר של הנתבע לכך שאין לו כל אסמכתא לכך שהמציא את הסכם הגירושין
לעירייה. במסגרת התשובה מודה הנתבע בחובתו לשלם את הארנונה עד מועד אישור הסכם הגירושין באופן יחסי.

5.
בהחלטתי מיום 14/5/15 צירפתי את הנתבעת לתיק, קצבתי מועד להגשת בקשת רשות להתגונן מטעם הנתבעת וקבעתי דיון בבקשות הנתבעים במעמד הצדדים ליום 7/9/15.

6.
בשל תקלה מזכירותית לא יושמה החלטתי כנדרש, אך בכל זאת הצליחה הנתבעת להתייצב לדיון ואף להגיש ביום הדיון בקשת רשות להתגונן. הנתבעת טוענת כי על פי הסכם הגירושין
לקח הנתבע את כל חובות העבר על עצמו כאשר נטל המזונות הופחת באופן משמעותי ל – 1,500 ₪ עבור שני קטינים. עוד טענה הנתבעת כי בכל הנוגע לחיובי הארנונה מחודש נובמבר 2007 ואילך, הגיע להסדר עם התובעת לפיו היא משלמת את החוב בתשלומים של 280 ש"ח לחודש.

7.
בדיון שהתקיים ביום 7/9/15 נחקר הנתבע על גרסתו. הנתבע אישר בסופו של
דבר שהיו לו ולנתבעת קשיים כלכליים , אך בכל זאת טען כי עזב את הבית בשנת 2007 לא במצב של חובות. הנתבע סיפר כי העירייה שלחה חשבונות מים בגין הנכס לכתובות של אחיו ובתגובה הגיע לעירייה, הציג את הסכם הגירושין והסביר שהוא כבר לא מחזיק בנכס. הנתבע הסביר כי למרות שמסר את הסכם הגירושין, העירייה לא הסבה את שם המחזיק בנכס ממנו לנתבעת כבר בשנת 2007.

8.
הנתבעת נחקרה על גרסתה בדיון ואישרה כי יש חובות ארנונה ומים על הנכס. הנתבעת אמרה שהיא לא מכחישה את החובות והגיעה להסדר עם העירייה. סכום התשלום החודשי הוסבר בכך שהתשלום יורד מקצבת הילדים. הנתבעת ציינה כי עדכנה את העירייה כבר בשנת 2007 לגבי הגירושין והציגה את הסכם הגירושין. הנתבעת טוענת כי הפקידה בעירייה אמרה לה ששינו את שם המחזיק , אך בכל פעם חזר הרישום של הנתבע כמחזיק.

9.
בגמר הדיון סיכמו הצדדים בקצרה את טענותיהם בעל פה וניתנה הצעה מפורטת של בית המשפט לצורך הליך זה . כיוון שהצדדים לא השיבו להצעת בית המשפט במועד שנקבע, חרף אורכה שניתנה לעניין זה, אין מנוס אלא ליתן החלטה מנומקת בבקשה.

10.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי ליתן לנתבעת 2 רשות להתגונן ללא תנאי. באשר לנתבע 1, מצאתי לנכון ליתן לו רשות להתגונן ללא תנאי לגבי תקופת החיוב מיום 8/11/07 ואילך וליתן לנתבע 1 רשות להתגונן לגבי תקופת החיוב מיום 1/1/02 עד 7/11/07 בכפוף להפקדת הסך של 1,000 ₪ בקופת בית המשפט מהטעמים שיפורטו להלן.

11.
בכל הנוגע לנתבעת 2, התנהלות התובעת תמוהה. אין זה מתקבל על הדעת כי בפרק הזמן שחלף מאז קבלת החלטתי מיום 14/5/15 ועד היום, לא מצליחה ב"כ התובעת לברר מול הגורמים הרלבנטיים אצל התובעת, מהי הסיבה לכך שלא הוגשה תביעה נגד הנתבעת, שהיא לכל הדעות המחזיקה היחידה בנכס מבחינה פיזית מיום 8/11/07 ואילך. כמו-כן לא ברור כיצד מאז מועד הדיון מיום 7/9/15 ועד היום, לא מצליחה עיריית חיפה
לתת כל מענה ענייני לטענת הנתבעת 2 לפיה הושג
עמה הסדר בנוגע לחובות העבר והארנונה לתקופה מיום 8/11/07. האמור לעיל מצדיק לתת לנתבעת 2 רשות להתגונן ללא תנאי , תוך חזרה על הצעתי בדיון לפיה טוב תעשה התובעת אם תשקול למחוק את הנתבעת 2 מרשימת הנתבעים בתיק זה לאור ההסדר לו טוענת הנתבעת 2.

12.
באשר לנתבע 1, טענתו העיקרית לתקופ ה מיום 8/11/07 ואילך היא טענת איני מחזיק בנכס. סעיף 3(ג) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) התשל"ו – 1977 (להלן: "חוק הערר") קובע כי נתבע שלא הגיש השגה בטענת איני מחזיק יוכל להעלות טענה זו בכל הליך משפטי אם יקבל לשם כך את רשות בית המשפט.

בע"א 21264-07-13 אבו רומי נ' עיריית ירושלים הציג בית המשפט המחוזי בירושלים רשימה של שיקולים לגבי הפעלת שיקול הדעת של בית המשפט מתי לאפשר לנתבע להעלות טענת "איני מחזיק" במסגרת בקשת רשות להתגונן. נקבע כי לגבי טענה זו אין ליישם את הכלל המתיר להעלות רק טענו תעקרוניות או בעלות חשיבות כללית, במלוא חומרתו. יש לבחון את מידת המודעות של האזרח להליכי ההשגה המינהליים. יש לבחון את מידת הפגיעה ועיוות הדין שייגרמו לאזרח מחסימת דרכו לערכאות השיפוטיות הרגילות.

13.
בכל הנוגע להסתמכות של העירייה על סעיפים 325 ו – 326 לפקודת העיריות, נקבע בפסיקתבית המשפט העליון בבר"ם 867/06 ובבר"ם 8462/11 כי ככלל על המחזיק היוצא מנכס להודיע על כך בכתב לרשות המקומית. עם זאת, תיתכנה נסיבות חריגות בהן יהיה מקום לראות את המחזיק היוצא כמי שמילא את חובתו על פי סעיף 325 כך שלא יחויב בתשלום בגין התקופה בה לא החזיק בנכס בפועל , למרות שלא מסר הודעה בכתב על שינוי זהות המחזיק בנכס. נסיבות אלו יתקיימו כאשר המידע בדבר שינוי זהותו של המחזיק הגיע בפועל לידי הרשות המקומית. במקרה שלפניי עולה מהעדויות של שני הנתבעים כי הוצגה גרסה מפורטת לפיה כל אחד מהנתבעים מסר לעירייה את הסכם הגירושין ואת פסק הדין של בית המשפט המאשר אותו סמוך למועד נתינת פסק הדין ובכל זאת לא טופלה כנדרש החלפת שם המחזיק בנכס על ידי העירייה התובעת. די באמור לעיל כדי ליתן לנתבע 1 רשות להתגונן ללא תנאי לגבי התקופה מיום 8/11/07 ואילך.

14.
לגבי התקופה עד 8/11/07, טענות ההגנה של הנתבע אינן מפורטות כנדרש והן גובלות בהגנת בדים במידה המצדיקה התניית מתן הרשות להתגונן בהפקדה. הנתבע לא יודע לתת גרסה מפורטת לתמיכה בטענתו, שהועלתה בשפה רפה, לפיה עזב את הבית ללא חובות ארנונה. במסגרת החקירה הנגדית התברר כי גם לשיטתו של הנתבע הוא עזב את הבית כשיש חובות בגין מים. לא ברור כיצד ייתכן שחרף הקשיים הכלכליים שילמו הנתבעים את תשלומי הארנונה כסדרם ודווקא את תשלומי המים , שאי תשלומם עלול להוביל לניתוק מים, לא שילמו. עם זאת, לאור טענות הנתבע לגבי מצבו הכלכלי והעובדה כי הנתבע לא מיוצג במסגרת תיק זה, מצאתי לנכון לקבוע סכום הפקדה סימלי של 1,000 ₪. כמ ו כן , הנתבע לא נתן מענה של ממש לטענות הנתבעת , הנתמכות בפטוקול הדיון שקדם לאישור הסכם הגירושין
, לפיהן סוכם כי ישלם מזונות מופחתים עקב התחייבותו לשאת לבדו בכל חובות העבר של הנתבעים מתקופת החיים המשותפים .

15.
אשר על כן, אני נותן לנתבעת 2 רשות להתגונן ללא תנאי.


אני נותן לנתבע 1 רשות להתגונן ללא תנאי לגבי תקופת החיוב מיום8/11/07 עד 31/12/12.

לגבי תקופת החיוב מיום 1/1/02 עד 7/11/07, אני נותן לנתבע 1 רשות להתגונן בכפוף להפקדת הסך של 1,000 ₪ בקופת בית המשפט לא יאוחר מיום 18/2/16.

על החלטה זו רשאי הנתבע 1 להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 30 יום ממועד קבלתה.




ניתנה היום, ו' כסלו תשע"ו, 18 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.













תאק בית משפט שלום 58477-01/15 מאיר שטרית, שלומית לוי (שטרית) נ' עיריית חיפה (פורסם ב-ֽ 18/11/2015)