פסקי דין על אבן שושן רות | פסקי דין על רוזנברג (אליעזר) אלי | פסקי דין על רוזנברג (אליעזר) אלי

14638/04 א     14/03/2005




א 14638/04 אבן שושן רות, רוזנברג (אליעזר) אלי נ' רוזנברג (אליעזר) אלי




1
בתי המשפט
א 014638/04
בית משפט השלום תל אביב-יפו
14/03/2005
תאריך:
כב' השופט קליין מנחם

בפני
:

1 . אבן שושן רות

2 . רוזנברג (אליעזר) אלי
בעניין:
התובעים
נ ג ד
בנק לאומי לישראל בע"מ

הנתבע
פסק דין
בפני
תביעה על סך 12,672 ש"ח אשר הוגשה בסדר דין מקוצר ובהסדר דיוני בין הצדדים הועבר הדיון לפסים של סדר דין מהיר.

התובעים הינם אח ואחות והיורשים של הוריהם בני הזוג רוזנברג ז"ל.

לטענתם, עת שפינו את דירת הוריהם מהמיטלטלין וזאת לצורך מכירת הדירה נתגלו להם מסמכים מהם עולה כי למנוח יצחק רוזנברג היה חשבון שהתנהל אצל הנתבע.
ע"פ המסמכים עולה כי למנוח הייתה יתרת זכות בחשבון בסך של 1645.50 ש"ח לפחות.
התובעים פנו אל הנתבע באמצעות ב"כ בדרישה להודיע להם מה יתרת חשבונו של המנוח.

בתשובה מאת הנתבע נאמר להם כי "בסניפינו לא נמצאו חשבונות ע"ש יצחק רוזנברג ז"ל." הואיל ותשובת הנתבע סתרה את המסמכים שנתגלו לתובעים שלחה פרקליטתם מכתב בו דרשה קבלת פרטים על חשבונו של המנוח. בתגובה נשלח מכתב מאת הנתבע בו נטען כי התובע 2 הינו שותף בחשבון וכי משך את היתרה ביום 16/11/88. התובע 2 באמצעות פרקליטתו הכחיש משיכת את הכספים ואף הכחיש כי היה השותף בחשבון ואת טענת הנתבע כי נשלחו לו דפי החשבון.

התובעים דורשים מבית המשפט את הכספים שהיו מצויים בחשבון המנוח מכח זכאותם כיורשי המנוח.

הנתבע טוען להגנתו כי נשלחו דפי חשבון אל התובע 2 שכן היה שותף בחשבון וכי התובע לא חלק על נכונות דפי החשבון. לטענתו ביום 16.11.1988 בוצעה משיכת יתרת הזכות בחשבון בסך של 1641 ש"ח בקופה בסניף הנתבע במזומן ולא בשיק.

התביעה נוהלה בהליך של "סדר דין מהיר" ועל כן יהיה

פסק דין
זה מנומק, בתמצית כהוראת תקנה 214 טז (2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 לרבות התיאור המובא לעיל.

דיון:

לאחר שקראתי את טענות הצדדים ושמעתי את העדויות ועיינתי במוצגי הצדדים השתכנעתי - לאחר לבטים לא קלים - שיש לקבל את התביעה במלואה.

למעשה, חלות בענייננו מספר מערכות דינים. הראשונה, חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 (להלן: חוק הבנקאות).
חוק זה קובע את האחריות שיש לבנקים כלפי לקוחותיהם, ובין היתר איסור הטעיה (סעיף 3), איסור פגיעה בנסיבות מיוחדות (סעיף 4) וגילוי נאות (סעיף 5) (על כך ראה ע"א 7451/96 אברהם נ' בנק מסד בע"מ, פ"ד נג(337 ,(2 ). עוד חובות לגילוי נאות, ניתן למצוא החוק הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ"ב-1992.

מערכת הדינים הנוספת היא המערכת הכללית של דיני החוזים, ובפרט חובת תום הלב כפי שזו מוגדרת בסעיפים 12ו-39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, וככל שחובות אלה חלות על פעולות הבנק מכוח סעיף 61(ב) לחוק. נדגיש, כי אין מדובר בחובת תום לב רגילה שחלה על צדדים לחוזה, כי אם חובת תום לב מוגברת, ראה ע"א 5893/91 טפחות בנק משכנתאות לישראל נ' צבאח, פ"ד מח (2) 598 ,573:

"הבנק חב בחובת גילוי של פרטים מהותיים ללקוחותיו מכוחן של אותן חובות אמון המוטלות עליו, אף מעבר לחובות המוטלות על צדדים לחוזה רגיל, ואולם כשם שהיקפן ורמתן של חובות האמון משתנים ממקרה למקרה ומשירות לשירות כך גם תחולתה והיקפה של חובת הגילוי משתנים אף הם. הבנק חב בחובת גילוי של פרטים מהותיים ללקוחותיו".

על חובת תום הלב המוגברת ראה ת"א (תל-אביב-יפו) 45/92 בנק המזרחי המאוחד נ' אדריאטיק, תקדין-מחוזי 1642 ,(2)97 ובספרם של ג' נרקיס מ' מור "חובות החלות על הבנקים" (תל-אביב, 2002), בעמוד 134 כדלהלן:

"חובת תום-הלב שיש להחיל על הבנק, איננה זו שיש להחיל במערכת יחסים עסקית אחרת, ואינה ברמה של אדם לאדם אדם, כי אם ברמה של אדם לאדם מלאך. עיקרון תום-הלב המעוגן בסיפא של סעיף 39 לחוק החוזים, מחייב את הבנק להתחשב בלקוח ובמטרת החוזה כאשר הוא מגשים את זכויותיו החוזיות של האחרון.

במילים אחרות, על הבנק לראות לנגד עיניו את טובתו של הלקוח. לפעול להגשמת מטרה זו, בנאמנות ובמסירות תוך הבטחת כספי ההפקדות אצלו בצורה מריבית.

ברגיל , על התובע מוטל נטל השכנוע להוכחת תביעתו. לא זה המקרה שלפנינו שכן בטענת הודאה והדחה מסוג "פרעתי" נטל השכנוע מוטל על הטוען טענה זו.
מקבל אני את טענת ב"כ התובעים המלומד לפיה בעת שחשבון בנק נמצא ביתרת חובה הבנק הוא המלווה ועל הטוען כי סילק את ההלוואה על כתפיו מוטל הנטל להוכחת טענתו, בעוד שבמקרה דנן בו החשבון היה ביתרת זכות והלקוח הוא בחזקת המלווה על הנתבע טוען כי שולמו הכספים עליו הנטל לשכנע את בית ה משפט כי אכן הכספים נמשכו כדין.

אחד הרציונלים להעברת נטל השכנוע מקום שנטענת טענת "הודאה והדחה" נעוץ בכך שקל יותר להוכיח טענה חיובית (כגון "פרעתי") מאשר טענה שלילית (כגון "החוב לא שולם"). ראה (רע"א 7454/96- איזבינסקי סמיון נ' טיטלבאום שמואל .תק-על 97(1), 368 עמ' 369.)

אין מחלוקת כי לאחר פטירת המנוח היתה יתרת זכות בחשבון בסך 1,641 ש"ח שכן הנתבע טען כי יתרה זו נמשכה ב - 16.11.88 בעוד שהמנוח נפטר ב - 18.9.87.

הנתבע טען במכתבו לעו"ד רות אנושי מיום 2 לספטמבר 2002 (ת/ 9)
כי : " ... השותף בחשבון משך את היתרה בתאריך 16/11/1988."

בנק אשר חב בחובת אמון מוגברת ללקוחו (ראה: ע"א 1/75 בנק ישראל למשכנתאות בע"מ נ' הרשקו פד"י כט'(2) 208) חזקה עליו כי תשובתו תהא מבוססת ואמיתית ולא על מנת "להשתיק את הלקוח". ממכתב זה אני למד כי הבנק ערך בירור מקיף טרם נתן תשובה זו אשר חתומה ע"י מנהל הסניף וכי יש בידו מסמך אשר מוכיח את טענתו זו- אך מסמך זה לא הוצג בפני
.

משהכחיש התובע 2 את טענת הנתבע כי המשיכה בוצעה על ידו (ת/ 10) קיבל תשובה מאת הנתבע כי "בעקבות פנייתך שבנדון (הכוונה למכתב מיום 11.9.02 ת/ 10) פנינו למגנזה בבקשה להמציא לנו את הוראת המשיכה אך התברר לנו כי החומר מהתקופה שמעבר ל 7 שנים לא נמצא יותר מאחר והושמד בהתאם לנוהלי הבנק"

מכאן עולה כי התשובה ללקוח הייתה ללא בדיקה וביסוס.

ב"כ הנתבע המלומדת טענה בסיכומיה (עמ' 18) כי "..לבנק עומדת חזקת התקינות וכי נקודת המוצא היא כי הבנק פעל באופן חוקי ותקין..".

האם האמור לעיל מצביע על חזקת התקינות? עולה כי תשובה זו ניתנה בכדי "לנפנף" את המטרידן ותו לא.
יתרה מזו, גירסה זו של מסירת הכספים ע"י נתבע 2 חזרה וצוינה בכתב הגנתו של הנתבע (סעיף 15) וזאת לאחר שידע כבר הבנק שאין לו מסמכים על כך.

עדותו של התובע 2 הייתה אמינה עלי. הוא העיד כי לא ידע על קיום החשבון (עמ' 8 לפרוטוקול) וכי לא ביקר כלל בסניף זה. נתבע זה הותיר בי רושם מהימן. אינני מעלה על דעתי כי בכדי לזכות בכספים פעוטים אלו בנה גרסה שיקרית (שניתנת לבדיקה ולהפרכה בקלות) לאורך כל הדרך.

מהמסמכים עולה כי התובע 2 לא היה שותף בחשבון מיוזמתו וכי אביו הוסיף את שמו וזאת ללא ידיעתו שכן במסמכי הבנק לא מופיע כל דוגמת חתימה של התובע 2.

מר פדר המנהל את הסניף ב 4 שנים האחרונות לשאלתו של ב"כ התובעים ענה: (עמ' 14) "ש. זה נכון שאם הייתי בא למשוך את היתרה הייתי צריך להזדהות? ת. כן.
ש. אם הוא היה מסתכל בדוגמת החתימה ולא היה רואה את החתימה של אלי רוזנברג (התובע2) היה משלם את הכסף? ת. אני מניח שלא, אבל אם היה מגיע עם צו אחר יכול להיות".

בעדותו של מנהל הסניף אישר כי חתימתו של התובע 2 אלי רוזנברג לא מופיעה כאחד מבעלי החשבון (עמ' 13) וכי רק חתימתו של אביו מצויה על דפים אלו.

הגירסה לפיה נמשכו הכספים מכוח צו ירושה זו "עדות כבושה" שלא צוינה בשום מקום עד למועד ההוכחות ואין להתייחס אליה ברצינות. בשלב זה מה גם שטענותיו של הנתבע סותרות זו את זו: אם תובע 2 הוא בעל חשבון כטענתו, איך זה מתקבל על הדעת שיורשי בעל החשבון "השני" הגיעו לבנק, ביצעו פעולות בניירות ערך ומשכו את כל היתרה בחשבון?

הנתבע לא הביא לעדות אף פקיד או יועץ השקעות שיכל לזהות את התובע 2 כמי שהגיע לסניף או שביצע פעולות בחשבון, וגם זאת פועל לרעתו.

הדברים מקבלים משנה תוקף לאור העובדה שמדובר הוא בחשבון שבוצעו בו פעולות לא מובנות בניירות ערך ונסגר מיד לאחר מכן ללא הסבר מניח את הדעת, עדים או מסמכים שיכולים להרים את הנטל המוטל על הבנק.

בעת כתיבת פסק הדין התקבלה על ידי ב"כ הנתבע בקשה לתיקון פרוטוקול וע"י ב"כ התובעים תגובה לבקשה.
גם תיקון הפרוטוקול לא היה משנה את החלטתי.

במאמר מוסגר אציין שב"כ הנתבע הפנה את תשומת ליבי לפסק דינה המאלף של חברתי כב' השופטת רות רונן בת"א 124268/01 (בעניין "לנגבוים"). על אף הניתוח המשפטי המאלף, העובדות הצריכות לענייננו שונות בתכלית מהעובדות בעניין לנגבוים. שם, הגיע כב' השופטת רונן לקביעות עובדתיות שונות לחלוטין מהתיק שבפני
. כדוגמה לכך יש להפנות לעמ' 5 שורות 21-19 ל

פסק דין
בעניין לנגבוים שם ציינה כב' השופטת רונן: " מהראיות עולה כי האב נתן הוראה להעברת הכספים מקופת הגמל לחשבון אלח ועל כל פנים ודאי שלא התנגד להעברה משנעשתה. לכן אף בהנחה שהמנוח לא הסכים לכך מלכתחילה, הוא אשרר את ההעברה בהסכמתו המאוחרת".

כפי שהוכח בפני
הפעולות שנעשו בחשבון בשנת 88, נעשו לאחר מות המנוח ובוודאי שלא הוצגה כל הסכמה לפעולות בניירות ערך שנעשו בחשבונו לאחר מותו.

לאור כל האמור לעיל אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובעים סך של 12,672 ש"ח צמוד ונושא ריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא הפועל. כמו כן ישלם הנתבע לתובעים סך של 5,000 ש"ח + מ.ע.מ בעבור שכ"ט עורך דין והוצאות משפט.
המזכירות תשלח

פסק דין
זה בדואר רשום לצדדים.
ניתן היום ג' ב אדר ב, תשס"ה (14 במרץ 2005) בהעדר הצדדים.

מנחם קליין, שופט
קלדנית: שלומית שלום








א בית משפט שלום 14638/04 אבן שושן רות, רוזנברג (אליעזר) אלי נ' רוזנברג (אליעזר) אלי (פורסם ב-ֽ 14/03/2005)