פסקי דין על דוד תורג'מן | פסקי דין על אלי דוד מעצבי שיער בע"מ

564/96 תק     27/11/1996




תק 564/96 דוד תורג'מן נ' אלי דוד מעצבי שיער בע"מ





בית משפט שלום
א ש ד ו ד

תיק תביעה קטנה מס': 564/96
בפני
כב' השופטת ו. מרוז


התובע: דוד תורג'מן


- נ ג ד -

הנתבעת: אלי דוד מעצבי שיער בע"מ

פ ס ק ד י ן

.1 הנתבעת הינה חברה בע"מ, אשר נוסדה בשנת 1994למטרת הקמת
וניהול מספרות. כיום בניהולה שתי מספרות, באשדוד ובבת ים.

.2 התובע הינו בעל 1/3ממניותיה של הנתבעת ועד לחודש פברואר '96
היה מנהלה של הנתבעת. בעלי המניות הנוספים בנתבעת הינם שני
אחים - שמעון וז'קי דהן - אשר כל אחד מהם מחזיק ב - 1/3
ממניותיה של הנתבעת. (ייקראו להלן:"האחים דהן").

.3 בתאריך 29.12.95רכש התובע באמצעות כרטיס האשראי שבבעלותו,
מסוג ישראכרט, ציוד עבור המספרה בבת ים שנפתחה ע"י הנתבעת זה
מקרוב. הציוד כלל בין היתר מכונת כביסה, מייבש כביסה, וידאו
וטלויזיה והתובע שילם עבורו סכום כולל בסך 9,000ש"ח.

.4 התשלום עבור הציוד שולם ע"י התובע ב- 10תשלומים שוים
ורצופים. מיד לאחר רכישת הציוד, בחודש ינואר ,'96גבה התובע
מהנתבעת את התשלום הראשון בסך 900ש"ח, אגב שימוש בסמכותו
כמנהלה של הנתבעת וכמורשה חתימה מטעמה, באמצעות משיכת שיק של
הנתבעת, לפקודתו.

.5 בתביעה זו, תובע התובע מהנתבעת לשלם לו את יתרת החיוב,
כמפורט לעיל, בסך 8,000ש"ח. (החיוב הוא -. 8,100ש"ח אולם על
מנת להיכנס בגדר סמכותו של בימ"ש זה, העמיד התובע את תביעתו
על סך 8,000ש"ח).

.6 הרקע לתביעה זו, מקורו בכך שבחודש פברואר '96או בסמוך - עלו
יחסיהם של התובע והאחים דהן על שרטון והאחים דהן - אשר להם
שליטה בחברה - החליטו לבטל את מינויו של התובע כמנהל החברה
ולמנות תחתיו את אחיהם, אברהם דהן כמנהל הנתבעת.

.7 הסכסוך הנטוש בין התובע לבין האחים דהן, באשר לדרך ניהולה של
הנתבעת - הביא את התובע להגשת תביעה נגד האחים דהן והנתבעת
בבית המשפט המחוזי בת"א (ה.פ. - )513/96ובה עתר לביהמ"ש למתן
צו שיחייב את האחים דהן ו/או את הנתבעת לרכוש ממנו את
מניותיו בחברה וזאת מכוח סמכותו של ביהמ"ש לפי סעיף 235לפק'
החברות (נוסח חדש) תשמ"ג- ( .1983תיקרא להלן:"התביעה").
התביעה הוגשה בחודש נובמבר ,96כ - 5חודשים לאחר מועד הגשת
התביעה דנן.

.8 בין היתר, עתר התובע בתביעתו בביהמ"ש המחוזי, כי ימונה מומחה
אשר יאמוד את שוויה של החברה, לצורך רכישת מניותיו.
.9 הנתבעת טוענת כי יש למחוק את התובענה דנן, בהיותה חלק
בלתי נפרד מהסכסוך נשוא התביעה בביהמ"ש המחוזי.
לחילופין, טוענת הנתבעת כי התובע רכש את הציוד עבור הנתבעת
כחלק מהשקעה שהשקיע בה, כבעל מניות. לפיכך, אין הוא זכאי
להשבת התמורה בגין רכישתו.

.10 להלן אדון בטענותיה של הנתבעת:

א. טענתה הראשונה של הנתבעת הינה כי יש למחוק את התביעה דנן
בהיותה חלק בלתי נפרד מהתביעה בביהמ"ש המחוזי. יש לדחות
טענה זו מן הנמוקים הבאים:

א..1 הסעד המבוקש בתביעה בביהמ"ש המחוזי הינו לפי סעיף
235לפק' החברות, שענינו סעד למניעת קיפוח. במסגרת
סעד זה, על ביהמ"ש לדון בשאלת מעמדו של התובע
בחברה הנתבעת וזכותו לאכוף על האחים דהן לרכוש את
מניותיו.

א. ..2לאחר ששאלה זכותו של התובע לסעד בגין מניעת קיפוח
תוכרע - ובכפוף לכך שהתובע יזכה בסעד זה - תידון
שאלת שווין של מניות הנתבעת ושווי מניותיהם של
חבריה.

א..3 עינינו הרואות כי אין זיקה בין הסעדים הללו לבין
הסעד שבפני
, שעניינו - תביעה כספית שעילתה הלוואה
אשר לא נפרעה, על פי הנטען.
א..4 יוצא איפוא, כי הטענה לפיה קיימת לכאורה, זהות בין
התביעה דנן לבין תביעת התובע בביהמ"ש המחוזי באופן
שהאחרונה "בולעת" את קודמתה - מופרכת על פניה.
יתרה מכך; אם תתקבל טענתה זו של הנתבעת, כי אז
עלולות להתקפח זכויותיו של התובע, בכך ששאלת
זכותו לסעד הנתבע כאן - כלל לא תידון שהרי אם
תביעתו של התובע לסעד בגין מניעת קיפוח בביהמ"ש
המחוזי תידחה - כי אז ביהמ"ש המחוזי כלל לא
יידון בשאלת שווי מניותיה של הנתבעת לרבות שווי
מניותיו של התובע, ובהעדר דיון לגופו בשאלה זו -
נשמט הבסיס לטענת הנתבעת.

א..5 זאת ועוד; מתוך עיון בכתבי הטענות נשוא התביעה
בביהמ"ש המחוזי עולה, כי אין יסוד לטענת הנתבעת.
התובע טוען בתביעה שם כי הוא מחזיק ב - 1/3ממניות
הנתבעת, וזה היה המצב ביום יסוד הנתבעת בשנת ,1994
כפי שעולה ממסמכי הנתבעת שצורפו לכתב התביעה. יוצא
איפוא, כי התובע איננו כולל את הסך של 9,000ש"ח
בגין רכישת הציוד למספרה בבת ים - בתוך מניותיו
בנתבעת.

א..6 מהטעם הזה, לא יגרם כל נזק לנתבעת כתוצאה מדחית
טענתה אם התובע יזכה בתביעתו דנן, הרי שממילא -
הסכום שייפסק לזכותו לא ייכנס בגדר שווי מניותיו
לצורך מכירתן לאחים דהן. היה והתביעה דנן תידחה -
שווי הציוד יהפוך לחלק ממניותיו של התובע בנתבעת
על כל הכרוך והנובע מכך. במקרה כזה, אם התובע יזכה
בתביעתו שם, כי אז על האחים דהן יהא לשלם לתובע אף
בגין ה"מניות" שנרכשו על ידו אגב רכישת הציוד.
א..7 התובע היה זכאי להעלות את שאלת זכותו להשבת התמורה
ששילם בגין הציוד במסגרת תביעתו שם, כחלק מהדיון
בדבר שווי מניותיה של הנתבעת ומניותיו של התובע,
משבחר שלא לעשות כן, היה זכאי התובע לנקוט בהליך
דנן.

א..8 אשר על כן, אני דוחה את טענת הנתבעת בכל הנוגע
למחיקתה או דחייתה של התובענה דנן על הסף.

ב. טענתה הנוספת של הנתבעת הינה כי הכספים נשוא התביעה דנן
הושקעו בנתבעת ולא ניתנו לה כהלוואה. לחיזוק טענתה זו,
הציגה הנתבעת מסמכים אשר מהם עולה, לכאורה כי האחים דהן
השקיעו כספים בנתבעת, מעבר להשקעתם הראשונית. עוד טוענת
הנתבעת כי אין בעובדה שהתובע משך שיק לעצמו, בהיותו מנהל
הנתבעת משום ראיה לטענתו כי נתן הלוואה לנתבעת לשם רכישת
הציוד.
אין בידי לקבל טעוניה של הנתבעת מן הנמוקים כדלקמן:

ב..1 הנתבעת צירפה את מסמכיה לאחר תום הדיון. מהמסמכים
שצורפו עולה לכאורה כי האחים דהן הפקידו כספים
בחשבונה של הנתבעת בתאריכים שונים. אין במסמכים
אלו משום ראיה לסתור את טענותיו של התובע. אף אם
הופקדו כספים ע"י האחים דהן, עובדה שאין בידי לקבל
מאחר והמסמכים הוגשו ללא הסבר ולא ע"י אדם מוסמך -
הרי שאין בכך כדי להפריך את טענת התובע לפיה הלווה
כספים לנתבעת.
ב..2 הכספים, נשוא התביעה מופיעים ברישומי הנהלת
החשבונות של התובעת כרכישת ציוד מטעמה. עובדה זו
תומכת בגירסת התובע, לפיה הציוד נרכש על ידי
הנתבעת והשמוש בכרטיס האשראי שלו היה לצורך מתן
אשראי לנתבעת.

ב..3 לא הוצגה בפני
ראיה שיש בה כדי לתמוך בגירסת
הנתבעת, לפיה התובע ביקש להשקיע בנתבעת סכום
רכישת הציוד. סביר להניח כי אם אלו היו פני
הדברים, כי אז היה מוצג פרוטוקול הנתבעת ובו החלטה
להגדיל את חלקו של התובע במניות הנתבעת בהתאם
להשקעתו בה.

ב..4 העדה מטעם הנתבעת גב' גיגי העידה כי התובע ביקש
לרכוש את הציוד באמצעות כרטיס האשראי שלו כדי
להנות מהנקודות שמעניקה חב' האשראי לרוכשים
באמצעותה. גירסה זו עומדת בסתירה לגירסת הנתבעת,
לפיה התובע רכש את הציוד עבור הנתבעת מתוך רצונו
להשקיע בה כספים.

ב..5 גירסת התובע ברורה ובהירה. התובע רכש את הציוד
בחודש דצמבר 95וכבר בחודש ינואר 96החזיר לעצמו,
באמצעות שיק של הנתבעת את התשלום הראשון בגין
רכישתו. אם אכן היתה כוונתו להשקיע בנתבעת, כי אז
סביר להניח שלא היה טורח מיד לאחר מכן להסדיר את
נושא פרעון ההלוואה שנתן לה.

ב..6 העולה מכל האמור לעיל הוא כי גירסת התובע, שנמצאה
על ידי כמהימנה, לא נסתרה.
לפיכך, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת
לשלם לתובע את הסך של 8,000ש"ח בצירוף הפרשי
ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה ועד ליום התשלום
בפועל. הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך 300ש"ח
בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום
בפועל.
ניתן היום, 27.11.96בלישכתי, בהעדר הצדדים.

לנתבעת זכות להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15ימים מיום קבלת
פסק הדין לביהמ"ש המחוזי בבאר שבע.
ו. מרוז
- שופטת קלדנית: אתי. א.
]להפצה מיום [12.12.96








תק בית משפט שלום 564/96 דוד תורג'מן נ' אלי דוד מעצבי שיער בע"מ (פורסם ב-ֽ 27/11/1996)